בתוך שנה תחל בניית מתחם צריפין שליש משטח המחנה הצבאי יפונה והקרקעות יועברו לראשון- לציון ולבאר- יעקב יעל לוי 08/11/01 בשורה גדולה לכרישי הנדל"ן. בעוד כשנה, אחרי שנים ארוכות של ציפיה, תחל בניית כ­4,000 יחידות דיור חדשות שייבנו על חלק נבחר משטחו של המחנה הצבאי צריפין במזרח ראשון­לציון שיפונה על ידי הצבא. על הפרויקט הופקד מטעם משרד הבינוי והשיכון האדריכל אלי פירסט.מיכאל רייף (ישראל בעלייה), סגן וממלא מקום ראש עיריית ראשון­לציון ומחזיק תיק הנדסה: "מדובר בעצם על פינוי של כשליש מהמחנה שנמצא על קרקעות השייכות לעיריית ראשון­לציון וכשליש מזה של באר­יעקב. את רוב השטח לבנייה ייקחו מראשון­לציון. מדובר על בנייה של כ­4,000 יחידות דיור בשטח מחנה צריפין, אולם השטח המדויק עדיין אינו ידוע לנו, היות וזוהי תוכנית שהיא רק בחיתוליה, אבל אין ספק שהיוזמה היא ברוכה ומדובר באפשרויות פיתוח רבות". על האדריכל פירסט אמר רייף: "פירסט הוא אדריכל מפורסם מאוד, שגם תכנן בזמנו את תוכנית האב של ראשון­לציון. הוא קיבל הזמנה ממשרד השיכון לתכנן את מחנה צריפין, כאשר כשליש מהמחנה יוקצה למגורים ושני השליש הנותרים יישארו מחנה צבאי. פינוי המחנה הצבאי הגדול ייעשה בתיאום מלא עם משרד הביטחון".­ האם יש כוונה לבנות במקום מ בנים נוספים מלבד יחידות דיור?"בינתיים מדובר רק על מגורים, אבל כאשר יהיו שכונות מגורים במקום, סביר להניח שיהיו גם מבני ציבור, גני ילדים, בתי ספר ומתנ"סים, הכל לפי נוהלי עיריית ראשון­לציון, כך שזה יהיה בתיאום עם מינהל הנדסה. כמו כן גם יהיו חוזי פיתוח למקום שיכללו תכנון וסלילת כבישים וכל מה שדרוש לפי מספר יחידות הדיור ולפי השטח ­ שטח ציבורי פתוח וכל היוצא בזה. אין ספק שזוהי רק תחילת הדרך ויש עוד הרבה מה לעשות". צפי לביקוש גבוה לדירות על פי תוכנית הבנייה הנמצאת בידי "זמן מקומי" חלקיו הדרומיים והמערביים של המחנה מהווים אזורי התפשטות "טבעיים" של ראשון­לציון ובאר­יעקב, תוך שהם נשענים על מערכת התשתיות הפיזיות והשירותים של אחד או שני מוקדי אוכלוסיה אלה: בהתאם לכך אומדן הביקוש למגורים בשטח התכנון נגזר ממסגרת הביקוש למגורים בשווקים של ראשון­לציון ובאר­יעקב. בתוכנית שהועלתה בוחנת עיריית ראשון­לציון הערכה כלכלית של אפשרויות פינוי מחנה צריפין: "מטרת הניתוח שלהלן היא לבחון את שימושי הקרקע העסקיים האפשריים לפיתוח בתחום מחנה צריפין, לאמוד את מסגרות הביקושים האפקטיביים לשימושים העסקיים המתאימים ועל רקע זה להעריך את התקבולים האפשריים מן הקרקע בשימושים אלה ואת היכולת הנגזרת מהם למימון פינוי והעתקה של מחנות ומתקנים צבאיים בתחום המחנה".כאמור, אומדן הביקוש למגורים אפשריים במקום התבסס על מסגרת הביקוש למגורים בראשון­לציון ובבאר­יעקב, כאשר אומדן הביקוש למגורים בראשון­לציון התבסס על גודל האוכלוסיה והביקוש למגורים כפי שנאמדו במסגרת תוכנית האב לעיר, ואומדן הביקוש למגורים בבאר­יעקב התבסס על הנחות כמו: "בשנים 1996­19 80 הציג היישוב מגמה ברורה ומתמשכת של גידול מוחלט ויחסי באוכלוסיית העיר... באר­יעקב מהווה יעד של ביקושים מטרופוליניים למגורים ומגמות העבר מבטאות היטב את התפתחות כושר התחרות שלה בפלחי שוק המגורים הרלוונטיים...".על בסיס אומדנים והערכות אלו נכתב בתוכנית כי "הנחנו כי שטח המחנה יוכל לקלוט כ­20 אחוז מסך כל תוספת הביקוש למגורים בשני היישובים עד שנת ,2020 וזאת מבלי לערער את כוונות ותפישות התכנון הכולל וסדרי העדיפות המרחביים בפיתוח מגורים בשני היישובים, כפי שהם באים לביטוי בתוכניות האב/המתאר הנמצאות בהכנה... לכשיהיה שטח התכנון זמין תינתן לו עדיפות גבוהה בפיתוח ביחס לאתרים זמינים אחרים במרחב העירוני ובהתאם לכך יממש השטח כ­30 אחוז מתוספת הביקוש השנתית בראשון­לציון".עוד נכתב כי "שוק המגורים של ראשון­לציון הוא הדומיננטי בפוטנציאל הביקוש למגורים בשטח המחנה... התחלקות הדירות לפי סוג תהיה על פי מאפייני הדיור בראשון­לציון במצב הקיים, ותוך התאמות הנובעות מן הרצון להקים שכונה העונה לביקושים לדיור בסטנדרט גבוה, הפונים לאוכלוסיה ממעמד חברתי כלכלי בינוני­גבוה".מדובר צה"ל נמסר כי "אכן , קיימת כוונה של צה"ל לשנות בעתיד חלק ממחנה צריפין. נושא זה נידון עם עיריית ראשון­לציון במסגרת פרויקט שיווק מחנות המנוהל על ידי הצוות הבינמשרדי בנושא זה". כמה יעלה מ"ר? בהמשך מוצגת תוכנית הבנייה במקום לפיה ייבנו 4,200 יחידות דיור. באותה תוכנית נטען כי לא יהיה צורך שכל המתקנים הצבאיים יפונו בגלל ייעודו של השטח כמרכז לאחסנה צבאית, אלא מדובר יותר על צמצום שטחי האחסנה שאינם מנוצלים באופן יעיל, פינוי אותם מתקנים צבאיים שפינויים אפשרי וניצול פוטנציאל ההון שקיים במקום: "כבר כיום, בייעודו הצבאי, השימוש העיקרי של המחנה הוא למטרה של אחסנה צבאית, אלא שרמות האינטנסיביות והניצול של השטח נמוכות מאוד. בהתאם לכך אין בהכרח צורך לפנות את כל השימושים הצבאיים הקיימים בשטח המחנה כדי לפנות מקום לשימושים האזרחיים. ניתן במקום זאת לשלב את השימוש האזרחי, אם גם באופן מבוקר ונפרד, ממזרח למחנות הממוקמים בלב השטח... שילוב כזה יכול להביא למערכת המתפקדת באופן יעיל יותר, הן בהתייחס לניצול התשתיות וההון והן בהתייחס לתפקוד ותפעול שוטפים".עוד מצוין בתוכנית כי "על בסיס הערכה של מוקדים מתחרים במרחב הפריפריה של מטרופולין תל­אביב אנו מניחים כי מוקד אחסנה בצריפין יוכל לממש ביקושים בהיקף של כ­25 אחוז מסך כל הביקוש לשטחי אחסנה במטרופולין תל­אביב... מוקד של שטחי אחסנה מייצר ביקושים לשטחי ייצור משלימים, כולל: איחוד וחלוקה מחדש של מטענים, משרדים תומכים, עיבוד ואריזה של חומרי גלם ברמות שונות".בתוכנית מתייחסים גם לאומדן יכולת המימון: "ערך הקרקע ללא פיתוח לראש מגרש ולראש שטח מגדיר את הגבול העליון של יכולת המימון לפינוי מחנות ומתקנים צבאיים של השטחים העסקיים, הן מבחינת תזרים המזומנים הנדרש למימון הפינויים והן מבחינת ההקצאה היעילה של הקרקע, וזאת בהנחה שהפינוי יוצר תועלות נקיות נוספות למשק שיש קושי לכמתן, כמו שיפור תפקוד המערכת כתוצאה ממיקום יעיל יותר למחנות/מתקנים המתפנים וארגון שטח יעיל יותר למחנות/מתקנים הנשארים, ניצול תשתיות אזוריות ומקומיות יעיל יותר, יצירת רזרבות קרקע למגורים באזור ביקוש וכן הלאה".התוכנית מציגה לוח ערכי קרקע מפותחת של מחנה צריפין לפיו שימוש בשטח למטרת אחסנה יניב ביחס לערך הקרקע כ­120 דולר למ"ר מבנה מגורים: דירות גן/גג 76 אלף דולר ליחידת דיור, בנייה מדורגת כ­93 אלף דולר/ יחידת דיור, בנייה רוויה במגדלים כ­50 אלף דולר/ יחידת דיור.כמו כן עלויות הפיתוח לראש שטח וראש מגרש יהיו: מגורים ­ 50 אלף דולר/יחידת דיור, אחסנה ­ 50 אלף דולר דולר/מ"ר.