התחרשות- פתע: לא כל- כך נדירה הפרעה אוטואימונית - כלומר תוצאה ממצב שבו הגוף תוקף את עצמו - נתגלתה באחרונה כשה יא מתבטאת בפגיעה באוזן הפנימית והתחרשות מאת אלכס דורון 11/11/01 עשרה אחוז מהאוכלוסיה סובל או יסבול מקשיי שמיעה בדרגות חומרה שונות. יש שמאבדים אותה כליל. בין הסיבות שנתגלו רק באחרונה: הפרעה אוטואימונית ­ כלומר מצב שבו הגוף תוקף את עצמו. במקרה זה מדובר בפגיעה אוטואימונית באוזן הפנימית.בארה"ב ­ המדינה היחידה שבה יש רישום מדוייק לכך ­ חווים מדי שנה 1000 איש התחרשות פתאומית בשתי האוזניים, עקב פגיעה אוטואימונית. אחת הבעיות: עובר זמן ניכר, יחסית, עד שהרופאים מספקים איבחון מדוייק למהות הבעיה, ומציעים לה את הטיפול ההולם. דחיפה להפניית הזרקורים למצב הזה ניתנה כששדר רדיו פופולרי לקה בהתחרשות פתע כזאת ­ וחשף פרטים על מצבו והטיפול שקיבל לפני המצלמות והמיקרופון.הפרעה אוטואימונית הפוגעת בשמיעה מתרחשת החל משנת החיים ה­50. הנפגע, מייחס אותה בדרך כלל בטעות לגילו המתקדם. רבים פונים למכון שמע, כדי שיתאים להם מכשיר­שמיעה לאוזן אחת. אבל לרוב המצב מחמיר כעבור זמן ותחושת אובדן כושר השמיעה מגיעה משתי האוזניים.מחלה אוטואימונית של האוזן הפנימית נחשבה עד כה נדירה. עתה מתברר שלא כך הדבר. בין ההסברים שניתנו להופעתה: וירוס או קריש דם.בכנס שקיימה א וניברסיטת קליפורניה בסן­דייאגו מסר פרופ' ג'פרי האריס, יו"ר המחלקה לאוטולרינגולוגיה (תחום ההתמחות במערכת השמיעה והאוזן הפנימית), על פיתוחו של מיבדק חדש לנוגדנים, מיוחד לשם איבחון ההפרעה האוטואימונית.כאשר תוצאת המיבדק חיובית, כלומר מאותרים נוגדנים, זה הסימן לאירוע שבו המערכת החיסונית תוקפת את עצמה. הבשורה היא, שבעקבות זאת ניתן להחלים מהפגיעה בתוך חודש באמצעות טיפול במינון גבוה של סטרואידים. עם האיבחון נעשה במועד מוקדם, ועוד בטרם נפגעת האוזן השניה, הסיכוי לכך ש­%70 מהחולים יתאוששו כליל.לא ברור מה גורם למערכת החיסונית לתקוף את רקמת הקוכליאה באוזן הפנימית. זו מערכת מפותלת של חללים וצינורות היוצרת את איבר השמיעה (ושיווי המשקל). המבוך הקרומי הוא סידרת תעלות ומדורים מחוברים ביניהם. התעלות עגולות למחצה. איברון הנקרא שקית (קשור לשווי המשקל) וחלל מרכזי בשם שבלול (קוכליאה) מלא בעמוד נוזל הנקרא אנדו­לימפה. המבוך הגרמי הוא מערכת התעלות שעשויה עצם המקיפה את המבוך הקרומי. הוא מקובע בעצם הרקה, מלא בנוזל הפרילימפה.מימשל ארה"ב החליט בשבוע שעבר לממן ניסוי רב­מרכזי לבחינת יעילות הטיפול בסטרואידים, יחד עם מתוטרקסאט ­ תרופה שיועדה לחולי סרטן ומדכאת את המערכת החיסונית.במחקר ישתתפו 100 מתנדבים­חולים, מחציתם יבחרו אקראית לקבל את התרופה לאחר חודש של טיפול בסטרואידים.ד"ר כריסטופר לינסטרום מאוניברסיטת ניו­יורק במנהטן מסר שתאי האפיתל ב"שבלול" נמצאו פגיעים במיוחד למיתקפה אוטואימונית. מסיבה לא ברורה, חדל הגוף לזהות את האוזן הפנימית בתור שכזאת ­ ולכן הנוגדנים התוקפים שבמערכת החיסונית, גורמים נזקים הכבדים לתאי הרקמה.תיפקוד השבלול נעשה כך: גלי קול, הנמדדים ביחידות­לחץ, נעים לעור התוף דרך תעלת האוזן החיצונית. עור התוף משדר ויברציות מהלחץ לשלוש עצמות זעירות שבאוזן התיכונה, המשמשות מגבר. הן מניעות את הנוזל הפנימי שבאוזן הפנימית. הנוזל המעורר, משדר אותות לקוכליאה ולתאי אפיתל תחושה, המפותלים סביב עצב השמע. הויברציות מגרות את העצב המקושר לגזע המוח. האותות החשמליים נעים מהעצב בנתיב לתוך המוח, משודרים במנות לאונה הרקתית. שם מזוהה הקול (כמו בתהליך עיבוד מיידע).הפגיעה האוטואימונית היא במנגנון הזה ­ בתאי אפיתל השבלול. עתה נבחנת הצעה לבצע בחולים אלה השתלת שבלול כדרך טיפולית בבעייתם ­ כשהשמיעה איננה חוזרת באמצעות סטרואידים.בהשתלת שבלול משתמשים בסליל פלסטיק ו­8­20 זוגות אלקטרודות. כשהאוזן לוכדת קול, זרם חשמלי עובר דרך האלקטרודות ומגרה את סיבי העצב ­ והמסר מועבר למוח.(פרטים נוספים באתר האינטרנט www.nidcd.nih.gov של מכוני הבריאות האמריקניים).