חשמל זורם בכפות ידיו שמעון לימור, האיש שמאחורי חברת הנדסת הספק, יודע איך להפחית %­30 מהוצאות החשמל לתאורה מאת טל שחף 13/11/01 מה הייתם אומרים לאיש מכירות שהיה בא אליכם הביתה, דופק על הדלת ומציע קופסת פלאים, שחוסכת %30 מהוצאות החשמל? כן, שמעון לימור ראה הרבה גבות מורמות בשנים האחרונות, כשהציע את ההמצאה שלו לחיסכון בחשמל. טוב, לימור אינו בדיוק איש מכירות, אלא יו"ר חברה ותיקה להנדסת חשמל, והלקוחות שלו אינם אנשים פרטיים, אלא ראשי עיריות ומנהלי מפעלים ­ ועדיין, תגובותיהם מזכירות, לעתים, טריקת דלתות בפני אנשי מכירות. הרבה אנשים כבר הציגו רעיונות מהפכניים לייצור אנרגיה. בארצות­הברית צצו בשנים האחרונות כמה חברות שהציגו מכשירים מהפכניים שמייצרים, כביכול, יותר אנרגיה מזו שהוזרמה אליהם. אמצעי התקשורת אוהבים סיפורים כאלה, ומשתדלים להבליע את תוצאות המבחנים המדעיים, שמוכיחים כי חוקי שימור האנרגיה עדיין עובדים; שהאנרגיה תמיד פוחתת. בהוויה הישראלית זכור הביטוי: "הנורה שתאיר את כל רמת­גן". מי לא זוכר איך בשנת 1981 ­ ממש לפני הבחירות לכנסת ­ ניתנה הבשורה לעם ישראל: יעקב מרידור חשף את ההמצאה המהפכנית שפותחה בטכניון, ואשר היתה עתידה לפתור את כל בעיות האנרגיה שלנו: ב­40 ואט בלבד ­ הכוח המשמש נורה אחת ק טנה ­ אפשר יהיה להאיר עיר בסדר גודל של רמת­גן. כולנו אוהבים סיפורי אגדות שמתממשים, אבל כאן האגדה הפכה למה שנהוג לכנות 'פדיחה'. ההמצאה נותרה על ניירות הממציא, שהרי הנייר, כידוע, סובל הכל. אבל אנחנו לא סובלים בדיחות, במיוחד לא על חשבוננו. אולי בגלל זה מתייחסים היום בספקנות ל'בקר התאורה' ­ קופסת הפלאים חוסכת החשמל של חברת הנדסת הספק, שבבעלות שמעון לימור. לא פעם שואלים אותו אם מדובר בגירסה חדשה של ההמצאה של מרידור. לא מזמן הגיע לעיריית רמת­גן, כדי לעניין אותם בחיסכון חשמל. "אתה בא למכור לנו פטנט של חיסכון באנרגיה?", תמהו בעיריה, "מה, אתה לא יודע שאנחנו מאירים את כל העיר ב­40 וואט?"צחוק לחוד ומכירות לחוד. סדרת מבחנים שערכו למוצר גופים ממשלתיים, הוכיחה שאין מקום לספק ­ המערכת חוסכת בין %30 ל­%40 בהוצאות חשמל לתאורה. אבל גם אחרי מידע זה עדיין לא מתנפלים על החברה. "עשינו 14­15 כנסים בישראל להצגת המוצר לעיריות, למועצות אזוריות, למהנדסים", אומר לימור, "והתגובות היו מעניינות: קנו מכשיר אחד. אחרי שראו שזה לא מתפוצץ להם בידיים, ושזה באמת חוסך חשמל, קנו עוד אחד, שניים..." מכשיר אחד תומך במספר מוגבל של עמודי תאורה, ועיר בסדר­גודל בינוני תזדקק לעשרות מכשירים כדי לכסות את כל מערך התאורה שלה. %40 חיסכון בהוצאות על תאורה, פירושם חיסכון של מאות אלפי שקלים בשנה. מצד שני, עלות עשרות המכשירים האלה מגיעה גם היא למאות אלפי שקלים. "ראינו, שפשוט אין להם גרוש", מסביר לימור את היעדר ההיענות. וכך נולדה התוכנית העסקית החדשה של הנדסת הספק: העיריה אינה נדרשת להשקיע אגורה במוצר. החברה מממנת את המכשירים, מתקינה אותם ומתחזקת אותם על חשבונה. החיסכון בהוצאות החשמל מחזיר את ההשקעה במכשירים תוך שנה או שנתיים, ובמקומות שבהם התאורה רצופה במשך כל היממה ­ אפילו תוך פחות משנה. מנכ"ל הנדסת הספק, אבנר פלק, אומר שהשיטה פשוטה מאין כמוה: כל מה שהנדסת הספק דורשת בתמורה להשקעה שלה, זה חלק מהחיסכון בחשמל. ככל שתקופת העיסקה ארוכה יותר, כך החלק המבוקש קטן יותר. מסתכלים בחשבונות החשמל לפני ואחרי התקנת המכשיר, מחשבים את הסכום שנחסך, וחלק מהסכום הזה משולם לחברה. במילים פשוטות: 'לא חסכת ­ לא שילמת'. מבחינת העירייה, מדובר בחיסכון מובטח של כ­%15 בהוצאות התאורה, מבלי להשקיע אגורה. ב תום תקופת העיסקה, מועבר כל הציוד לבעלות העירייה. רשימת הלקוחות של הנדסת הספק כבר כוללת כ­20 רשויות מקומיות וכמה מפעלים ותחנות דלק, אבל זה עדיין לא קצה­קצהו של הפוטנציאל. הפער הזה, בין יכולת החיסכון לבין ההתלהבות המועטה ממנה, זועק לשמיים. לימור מדבר על פרויקט לאומי, ממש חלק מהמפעל הציוני. הוא טרח וחישב את פוטנציאל החיסכון למדינה, והגיע לכחצי מיליארד שקל בשנה. לא רע, אפילו אם מביאים בחשבון שמהסכום הזה תגזור החברה 250 מיליון שקל למימון ההשקעה והעלויות.הנדסת הספק הוקמה בשנת 1980, ועסקה בפיתוח ושיווק מוצרים לבקרת אנרגיה של מנועים חשמליים תעשייתיים, כש­%70 מהייצור מופנה ליצוא. רק לפני כשנתיים נולד אצל שמעון לימור הרעיון של בקרת אנרגיה מסוג חדש בנורות תאורה, ובשנת 1999 נרשם הפטנט על הטכנולוגיה. מאז, מופנים יותר ויותר מאמצים של החברה לתחום הפעילות החדש.20 שנה נמנעה הנדסת הספק מלהכניס משקיעים חיצוניים לחברה, והמחשבות על גיוס כספים מהציבור אפילו לא הטרידו אותם. הבום של ההיי­טק חלף על פניהם מלמעלה ­ ואחר כך מלמטה ­ מבלי להשפיע. "נשארנו חברה לא גדולה, אבל עצמאית", אומר לימור. "אנחנו בתחום האנרגיה השקט והסולידי ­ ככה התחלנו, וככה נישאר".אבל הפוטנציאל שבטכנולוגיית בקרת התאורה מחייב גישות שיווקיות חדשות. לימור מעריך את השוק העולמי לבקרי תאורה ב­40 מיליארד דולר, ומתוכו הוא מבקש להתרכז בשווקים שבהם מחיר החשמל גבוה במיוחד: בכמה ממדינות אירופה וממדינות דרום­מזרח אסיה גבוה מחיר החשמל פי שלושה מהמחיר בישראל, למשל. מול שווקים אלה באירופה, מקימה החברה שיתופי פעולה. באוסטריה הוקמה שותפות עם חברה מקומית, בבריטניה, שווייץ וספרד נחתמו עיסקאות עם סוכנים מקומיים, ובגרמניה נחתם הסכם לפרויקט בהיקף ארצי.פרויקט בסדר­גודל לאומי שכזה, זה מה ששמעון לימור רוצה להקים בישראל, אבל זה מעבר לממדים שאיתם רגילה הנדסת הספק להתמודד. כדי לקדם את המוצר ברמה הלאומית, צריך מישהו שיודע לעשות את זה. וגם הרבה כסף נדרש כאן להשקעה בייצור ובהתקנה, ולימור הוא מהנדס ­ לא איש כספים. כך נוצר הקשר עם חברת גאון רשויות, מקבוצת גאון אחזקות. נוצרה שותפות בשם הנדסת הספק ומאור, %60 בבעלות הנדסת הספק, ו­%40 בבעלות מאור ערים, השייכת לגאון רשויות. האחריות הניהולית מתחלקת חצי­חצי. גאון רשויות היא סיפור מעניין בפני עצמו. ראשיתה ברעיון שהביא דורון שמואלי, לשעבר חבר הכנסת, לשעבר יו"ר עמותת היובל, לשעבר מנכ"ל צומת. האיש, שנשבע שכף רגלו לא תדרוך יותר בפוליטיקה, מתמקד היום באפיק כלכלי מכניס­בעליל: אספקת שירותים קבלניים לרשויות מקומיות. גאון אחזקות מביאים את השם ואת הכסף, בעוד שמואלי מביא את ההיכרות עם ראשי העיריות ועם הצרכים המוניציפליים. שמואלי מחזיק ב­%40 מהבעלות ומשמש בתפקיד מנכ"ל החברה, בני גאון משמש כנשיאה, ומשה אביחי הוא יו"ר גאון רשויות."אני לא ממציא את הגלגל", אומר שמואלי, "אני עובד יותר יעיל בכוח­האדם, וחוסך הוצאות נוספות, כמו למשל תשלום האנרגיה דרך הנדסת הספק". בתחום התאורה, מציע שמואלי עסקת מיקור­חוץ (אאוטסורסינג): "תן לי לנהל את התחום, ושלם %25 פחות ממה ששילמת עד עכשיו". את ראשי הערים שמעדיפים לרכוש את בקרי התאורה, הוא מפנה לחברת הנדסת הספק מאור, המשותפת למאור ערים ולהנדסת הספק.המועצה המקומית שוהם היא אחת הלקוחות הגדולים של בקרי התאורה של הנדסת הספק. ליזי אורון, מנהלת האגף לאיכות הסביבה בשוהם, אומרת כי בכל מרכזיות התאורה ביישוב מותק נים כיום בקרי תאורה, והתוצאות מפתיעות: באפריל האחרון, למשל, נמדד חיסכון בחשבונות החשמל של %25 עד %50, לעומת חשבונות אפריל 2000 באותן מרכזיות. עם נתונים כאלה, אין פלא שבשוהם מתלהבים.* קטן וחכם הרעיון שמאחורי LEC, בקר התאורה של הנדסת הספק, פשוט להפליא ­ כלומר, אם אתה מהנדס חשמל או מומחה לאלקטרוניקה. שאר בני­האדם צריכים להסתפק בתובנה, שניתן לחסוך אנרגיה לתאורה באמצעות הקטנת המתח שמסופק לנורה למינימום ההכרחי. חברות שהציעו זאת עד היום השתמשו בשנאים גדולים, מסורבלים ויקרים. פריצת הדרך של הנדסת הספק היתה לטפל רק בהפרשי המתח המיותרים, מה שהביא לפיתוח מוצר קטן וזול יותר.קטן, למען הסר ספק, זה עדיין משהו בגודל טלוויזיה בינונית. זול פירושו 10,000 שקל ­ לא מוצר שאתה שם בארון החשמל בבית. בכלל, השוק הפרטי עדיין אינו יעד מכירות. הלקוחות הם ארגונים גדולים, שמפעילים מערכי תאורה בהיקף של עשרות ומאות נורות ענק.לכל קו תאורה מחברים מכשיר נפרד. ההשפעה המוחשית שלו מתגלית בסוף החודש, כשחשבון החשמל של קו התאורה צונח בעשרות אחוזים. השפעה נוספת של המוצר היא ירידה קלה בעוצמת התאורה, מה שכבר הביא לכינוי המכשירים 'עמעמים', אולי על משקל ה'חסכמים' בתחום המים. מצד שני, אורך החיים של הנורות גדל משמעותית, לעומת אורך החיים המוצהר שלהן, וזה חיסכון נוסף.על בסיס הטכנולוגיה הזו פיתח ו בהנדסת הספק מוצרים נוספים, שמיועדים לבקרת מנועים ולייצוב מתח. בחברה אומרים, שאם בתחום התאורה מדובר בחיסכון בחשמל, הרי בתחומים החדשים מדובר כבר בפריצת­דרך עולמית.