 | |  | זה קורקינט! |  |
|  |  | דין קיימן מציג: כלי תחבורה אישי מונע בסוללות |  |
|  |  | |  |  | במשך קרוב לשנה זה היה הסוד השמור ביותר בעולם הטכנולוגיה. מאז התפרסמו השמועות הראשונות על "ג'ינג'ר" בינואר שעבר, עסק עולם ההייטק והאינטרנט בניחושים סביב מהות כלי התחבורה החדש שפיתח הממציא האמריקני דין קיימן. אתמול התגלה הסוד. קיימן הציג בניו יורק את "ג'ינג'ר", שקיבל בינתיים את השם הרשמי "סגוויי" SEGWAY(). קשה לתאר את המכשיר שכן בהיותו חדשני אין מלה שתתאר אותו. זהו כלי תחבורה אישי, הפועל על שני גלגלים, מונע בכוח סוללות ומסוגל לשאת אדם אחד בעמידה. המכשיר נראה פשוט לוח המחובר לשני גלגלים, עליו עומד הנוסע, המחזיק בידו מוט דמוי כידון של אופניים. החדשנות נמצאת בין הגלגלים חמישה ג'ירוסקופים מתוחכמים, מנועים זעירים והרבה מאוד כוח מיחשוב המספקים למכשיר את עיקר חוכמתו היכולת "לנחש" לאן הנוסע רוצה להגיע ולהסיע אותו לשם. כביכול כל מה שאתה צריך הוא לחשוב לאן אתה רוצה לנסוע והמכשיר ייקח אותך לשם. למעשה, המכשיר ממתין לכיוון המשקל שאנו מפעילים בזמן הליכה. רוצה להתקדם קדימה? הישען טיפה קדימה והמכשיר יתגלגל קדימה. רוצה לאחור? הישען מעט לאחור. רוצה להסתובב? הטה קימעה את גופך לכיוון הסיבוב המבוקש. זה הכל. את השאר יבצע עבורך המכשיר.איך זה עובד באמת? חיישנים מדוייקים מודדים יותר מ100 פעמים בשניה את מרכז הכובד של הגוף. את הנתונים הם משדרים למנוע זעיר ולגלגלים, ומורים להם לאיזה כיוון וכמה מהר לנוע כדי לשמור בכל רגע נתון את המכשיר יציב. התוצאה היא שתנועת הגוף, ולו הקטנה ביותר, מפעילה את המכשיר."ג'ינג'ר" הוצגה אתמול בתוכנית הטלוויזיה "בוקר טוב אמריקה" של רשת ABC. שני מגישי התוכנית, דיאן סוייר וצ'רלי גיבסון, עלו על המכשירים, ומול המצלמות בשידור חי למדו תוך 30 שניות להפעיל אותם ומאותו רגע לא נפלו ולו פעם אחת. קריאות ההתפעלות שלהם לא פסקו לרגע. כמו ילדה קטנה שקיבלה צעצוע חדש הדגימה דיאן סוייר את הנסיעה על המכשיר קדימה, אחורה, בסיבוב, על יד אחת, על רגל אחת, דרך שלוליות, בעליה ובירידה.הגדולה של המכשיר היא שהוא מייצב את עצמו: לא משנה כמה תנסה לעולם לא תיפול ממנו. למכשיר אין מעצורים. רוצה לעצור? פשוט תעמוד והמכשיר יעצור. זהו "הולך הרגל הממונע" כמו שקורא לו הממציא, דין קיימן. "סגוויי" מסוגלת לנסוע במהירות מירבית של כ20 קמ"ש, אם כי מהירותה הממ וצעת תהיה כ13 קמ"ש, פי שלושה ממהירות הליכה ממוצעת. המכשיר שוקל רק כ30 ק"ג, ואם הוא מתנגש בך האפקט הוא כאילו התנגשת באדם שהולך מולך, לא יותר. בהיותו פועל על סוללות, ה"סגוויי" הוא מכשיר נקי לסביבה, וזול להחריד להפעלה. הוא מסוגל להסיע במשך יום שלם את הרוכב ממקום למקום, בעלות חשמל של חמישה סנט בלבד. אתה מטעין אותו בלילה בחיבור רגיל לחשמל בית ונוסע כל היום למחרת. המכשיר יוצע למכירה חופשית לציבור רק בעוד כשנה במחיר התחלתי של 3,000 דולר. קיימן מקווה שהמחוקקים המקומיים לא יערימו קשיים ומגבלות על השימוש בו. לכן החליט להחדיר את המכשיר קודם כל דרך משתמשים גדולים, ורק אחר כך להציעו לציבור הרחב. בשלב הראשון ימכור קיימן "ג'ינג'ר" תעשייתי בעלות של 8,000 דולר, לחברות גדולות הזקוקות להנעת עובדים, כמו שירות הדואר האמריקני, שירות הפארקים הלאומיים, חברות המפעילות מחסנים גדולים ועוד. מפתח המכשיר המהפכני הוא דין קיימן, ממציא מיליונר בן 49 מניו המפשייר, שהתמחה עד כה בהמצאת ציוד רפואי מתוחכם. לפיתוח ה"סגוויי" הגיע דרך המצאה קודמת שלו כסא גלגלים ממונע המסוגל לנסוע על כל שטח ואף לעלו ת ולרדת מדרגות, תוך שהוא נושא נכה, ביציבות מירבית.בהמצאת ה"סגוויי" השקיע קיימן למעלה מ100 מיליון דולר, והוא משוכנע שהמציא מחדש את הגלגל. לדבריו, המכשיר נועד לשמש בעיקר את תושבי הערים הגדולות ולהחליף את המכוניות בתוך העיר. הוא צופה כי ערים חדשות ייבנו כדי לשרת את המכשיר, מה שאומר מדרכות גדולות יותר על חשבון הכבישים. "לא אתפלא אם תוך כמה שנים תיאסר תנועת מכוניות בתוך מרכזי הערים", אומר קיימן. קיימן גייס לצידו כמשקיעים, אחדים מן השמות הגדולים ביותר בעולם ההייטק האמריקני. סטיב ג'ובס מחברת "אפל", ג'ף בזוס מ"אמזון" וג'ון דיר, המשקיע הגדול ביותר בעולם ההייטק, הם רק אחדים מן השמות שמאמינים ב"ג'ינג'ר" ושמו מיליונים רבים מכיסם בפיתוחה.סטיב ג'ובס, האיש שהמציא את מחשב המקינטוש של "אפל", אמר על "ג'ינג'ר" כי מדובר בהמצאה שיכולה להאפיל אפילו על המצאת המחשב האישי. מומחי שיווק סבורים כי בשלב זה מחיר המוצר גבוה מדי לשימוש המוני, אבל הם מציינים כי מידת הצלחתו תימדד בסופו של דבר במגרש החברתי והסוציולוגי האם ציבור הולכי הרגל יהיה מוכן לקבל את נוסעי ה"ג'ינג'ר" על המדרכות בשעה שא חרים הולכים, והאם הוא יתקבל ככלי תחבורה אמיתי למבוגרים, המשמש את לובשי החליפות בדרכם בבוקר למשרד, או שהוא יישאר בגדר עוד "צעצוע" יקר לצעירים. |  |  |  |  |
|
|  | |