לבקש את הקש נא להימנע ממתנות. מישהו הרי צריך לממן את החתונות היוקרתיות חן דגן 19/12/01 בימים ההם, כשהמדינה עוד בעצמה היתה צעירה, מצעד של דודות נשקניות פסע בסך אל אולם החתונה, ורגע לפני שניקרו בבורקס וברבע עוף, הן העמיסו על הזוג את המתנה היוקרתית והמקורית מכולן ­ סיפולוקס. בסוף הערב יצא הזוג מהאולם עם מפעל שלם לייצור סודה. בבית הם היו מבעבעים ממפח נפש, תוססים מאכזבה. על מנת למנוע את ההצפה, עלה לארץ מנהג רשימת המתנות, שקיים גם היום. אחר כך, לפני כעשרים שנה, חל המהפך הגדול. צו השעה היה ונותר להצטייד בצ'ק שמנמן לפני שפוקדים אירוע. "החברה נעשתה יותר חומרנית", מנתחת האנתרופולוגית אורית אבוהב את סיבת מותו של הסיפולוקס. "במקביל, חלה עלייה ברמת החיים, ואנשים עורכים אירועים מפוארים שהם כרטיס כניסה לעולם של פנטזיות. כל אחת חולמת להיראות מינימום כמו סנדי בר, והזוג משקיע המון אנרגיה בתכנון אירוע גדול מהחיים. את העלות, כמובן, קשה לממן לבד".המשמעות היא שאם פעם חתונה היתה אירוע אינטימי, היום חתונה היא הפקה הוליוודית גדולה מהחיים. אל תתפלאו אם הכלה תצנח לאולם מהשמים במסוק, או שהחתן יגיח בקפיצת בנג'י לאולם. מיכל אדר, יועצת תדמית: "אנחנו עושים אירועים המוניים וגדולים רק בשביל השואו, כדי לעשות רושם. זוגות כבר לא יודעים מאיפה להביא את השוס הגדול". מנה ועוד קצת ליל הכלולות, הלילה בו קולפה פעם השמלה מעל גופה של הכלה, הפך ללילה בו מקלפים בעיקר את מעטפות הצ'קים. זהו ליל ספירת הקולות, הכולל גם ניתוח חשבונאי מדוקדק לגבי מהותו של האורח: מי קמצן, מי נדיב, מי עשיר ומי עני. אורית אבוהב, אנתרופולוגית מ"מכללת בית ברל", ערכה בשנים 95'­96' מחקר על מתנות חתונה. המחקר פורסם בספר "ישראל: אנתרופולוגיה מקומית" (הוצאת צ'ריקובר, 1998). "הייתי בחתונה של אדם שמאוד מקורב אלי", מספרת אבוהב איך נולד הרעיון. "למחרת החתונה הוא התקשר ואמר: 'לא כיסינו'. לא הבנתי, ושאלתי אןתן למה הוא מתכוון, אז הוא אמר 'לא כיסינו את ההוצאות של החתונה'. באנתרופולוגיה זה נקרא 'חלון הזדמנויות', וזה היה הטריגר שלי לחקור את הנושא. הפניתי לסטודנטים שלי את השאלה מה מביאים בתור מתנה לחתונה. באותה תקופה סטודנטים רבים התחתנו או הלכו לחתונות של חברים, וזה היה נושא מאוד חם. השאלה עוררה התרגשות מאוד גדולה. בבת אחת ניתנו כמה תשובות, והתחילו ויכוחים לוהטים, ואז הבנתי שזה נושא רגיש. מיינתי את התשובות, ומהן הוצאתי את הנורמות. בתקופה בה ערכתי את המחקר, הרוב המכריע נתן כסף". ­ לפי אילו קריטריונים נקבע סכום הצ'ק?"לפי מידת הקירבה בין נותן המתנה ובין מקבל המתנה ­ קירבה משפחתית או קירבה נפשית. קריטריון נוסף היה מקום האירוע, האם הוא יקר יותר או יקר פחות".­ איך אנו אמורים לדעת כמה עולה מנה באותו אולם? "התברר לי שהזוג דואג לדווח כמה עולה המנה. מספיק שהזוג אומר את זה רק לאנשים הקרובים, והם אלו שממשיכים להפיץ את זה הלאה. אנשים גם מתמצאים בסדר גודל המחירים של המנות. יש הקטגוריה של הילטון ויש הקטגוריה של אולם בפאתי אזור התעשייה של רעננה. גם עיתוי האירוע חשוב ­ בקיץ כל המקומות האלו עולים יותר כסף מאשר בחורף". ­ אז כמה מביאים?"בן אדם אחד ישלם מנה וחצי, שני אנשים משלמים שתי מנות ועוד קצת. אם מביאים ילדים, הילדים לא משלמים על מנה שלמה. גם 'לעוד קצת' יש משמעות כי זה אומר 'אני לא הולך לממן ארוחה כאילו אכלתי במסעדה. אני משלם עבור הארוחה וגם מראה נדיבות ונותן עוד'. כל זה מביא לשאלה האם מתנה היא בעצם חוב. התשובה היא שמתנה היא סוג של חוב, כי יש חובה להחזיר אותה, ודרך המתנה נוצרים יחסי חליפין לאורך זמן. כולם משחקים את המשחק שמתנה ניתנת מנדיבות בלבד , על מנת לסייע לזוג הצעיר, אבל מתנות הן בסך הכל שרשרת של חובות חברתיים שמלווים אותנו. מישהי סיפרה לי שכאשר מגיעה הזמנה לחתונה, אבא שלה פותח את המעטפה ואומר 'הנה הגיע הקנס'".­ לפי הנורמה, מחזירים את אותה מתנה או יותר?"אחד השיקולים בהבאת המתנה הוא גם האם אותו אדם היה באירוע שלי, ומה הוא הביא. לפי הנורמה, לא מחזירים בדיוק את אותו הדבר, אלא קצת יותר. אבל אם קיבלנו מתנה מעליבה, מחזירים מתנה מעליבה".­ יש מתנות שמבטאות כעס?"כן. יש מתנות שהן חצי חצי, ומסמלות גם נדיבות וגם כעס ­ למשל, לתת בדיוק את אותו הדבר. חברים לעבודה ששונאים את הבוס, אבל הבת שלו מתחתנת, ייתנו מינימום, ויכסו אחד על השני. אבל כשנותנים פחות ממה שמצפים, מתבזים". ­ מה קורה כשיש פער כלכלי גדול בין בעל השמחה ובין נותן המתנה?"או שהוא ייתן מתנה גדולה כדי להגיד לעשיר 'אני יכול להרשות לעצמי, אל תחשוב שאני אתמוטט מזה'. היו אנשים שלקחו הלוואה בשביל זה. יש כאלה שלא יתחשבו ויביאו מתנה לפי כיסם". ­ ומה קורה כשעשיר הולך לחתונה של עני?"או שהוא ייתן מתנה גדולה, שמצד אחד מצופה ממנו ומצד שני עלולה להעמיד את העני במצב מבזה, או שהוא יביא מתנה צנועה, מתוך ידיעה שביום מן הימים העני יצטרך להחזיר לו. במקרה כזה הוא מסתכן שיגידו עליו שהוא קמצן, כי 'הוא יכול היה לתת יותר'. דרך המתנות נערכות התחשבנויות. אשה די אמידה סיפרה לי שבעת חתונת בנה, הוא קיבל פסל קטן של חתול מאשה עשירה מאוד. האשה האמידה נעלבה, וזרקה את הפסל הצדה בשאט נפש. יום אחד הסתבר לה שהחתול הוא בעצם יצירת אמנות יקרה מאוד. הרבה שנים היא ממש כעסה על העשירה, עד לאותו יום שהיא גילתה שהבן שלה קיבל חפץ בעל ערך. דרך המתנה עוברים מסרים מאוד ברורים. תמיד יש מאזן בשיקולים בין הכיס לכבוד".­ יש הבדל בין חתכים שונים של החברה הישראלית, או בין עדות?"לפי המחקר, אין הבדל בין עדות וגם לא בין מעמדות. לא היה הבדל משמעותי בסכום הצ'ק שמביאים המעמד הבינוני והבינוני גבוה. הפקידה והמנהל נותנים פחות או יותר את אותם סכומי כסף כשהם הולכים לחתונה. אין גם הבדל עדתי. ההבדל היחידי שמצאתי הוא בין דורי. המבוגרים היו רוצים להביא מתנה, אבל הם מביאים צ'ק, כי הם מבינים שזה מה שמצפים מהם". בעדה הגרוזינית היה נהוג לפתוח את המתנות בפני האורחים, ולהכ ריז עליהן. "זה היה מקובל וזה עדיין מקובל בחלק מהחתונות", אומרת אבוהב, "אבל יש גם כאלו שלא נוהגים לפי הכלל הזה, כי הוא קיבל התייחסות שלילית. בעדה הגרוזינית זאת דרך לגיוס כספים, וציפו שהעשירים יתרמו הרבה. לחתונות נהוג להביא מתנות מאוד גדולות, ובדולרים. מאות דולרים. זה נובע מכך שזאת קהילה שיש בה יחסים הדוקים עם הדדיות רבה, וכולם התגייסו כדי לתת כסף לזוג". ­ מה הנוהג בחתונות של דרוזים או ערבים?"בעדה הדרוזית במקום מתנות אנשים מביאים דברים שונים ומגוונים ­ אחד מביא כבש, אחד מביא שקי קמח או סוכר. הם עושים הפרדה בין האוכל למתנה. המתנה לזוג היא בסדר גודל של חמישים שקל, וגם זה רק מהאנשים הקרובים. בקהילות ערביות היה מקובל לנעוץ שטרות של כסף עם סיכה על חליפת החתן. כך גם ראו בדיוק כמה כל אחד שם. היום זה פחות מקובל, כנראה כי זה קלקל לחתן את החליפה... הנוהג הוא שאחד ממקורבי החתן אוסף כסף בשעת האירוע לתוך כיס או תיק גדול. סכומי הכסף שנותנים הערבים הכפריים הם לא גדולים, והעניין הוא יותר פומביות לחשוף את המעמד של הנותן בתוך הקהילה. מעשירים יש ציפייה לתת יותר, ואם הם לא נותנים, זה מב ייש אותם. אצלנו הנושא של המתנה עדיין נשאר כסוד בין הנותן, המקבל והמשפחה שפותחת את הצ'קים בערב". לקחת חלק בהוצאות ליאת ברוקס, 34, נשואה טרייה, חושפת טפח מסוד המתנות שקיבלה לחתונה שלה, ולברית של בנה. "המתנות חזרו אלי בגדול", היא מציינת בסיפוק. "כשהייתי רווקה, היכולת הכלכלית שלי היתה גבוהה יותר, אז הרשיתי לעצמי להביא מתנות גדולות. אני מאוד אוהבת לתת, ובעיני זאת דרך להראות תשומת לב לחברים. לכן, כשהתחתנתי, חברים הביאו לי מתנות מאוד גדולות. אחד החברים הכי טובים שלי, רווק, הביא לי סכום כסף מאוד מאוד גדול. הייתי נורא במבוכה, כי ידעתי שהוא לא איש עשיר ושהוא עבד מאוד קשה בשביל הכסף הזה. היה גם מקרה של אדם שאני בקושי מכירה, ידיד רחוק שהיה בן זוג של חברה שלי, שהביא צ'ק של אלף שקל. שאלתי את עצמי את מי הוא רוצה להרשים, אותה או אותי. בסוף הבנתי שהוא אדם עם יכולת כלכלית, ושהוא מאוד לארג'. הייתי נורא במבוכה. מכיוון שאין לי קשר יומיומי איתו, התקשרתי אליו להגיד לו תודה. היו גם שלושה מקרים של אנשים שהביאו מתנות די מכובדות, ואני יודעת שאין להם מה לאכול בבית. בשני מקרים הביאו לי כסף מזומן, ובמקרה אחד צ'ק. בהתחלה אפילו לא רציתי להפקיד את הצ'ק, אבל חשבתי שזה נורא יפגע באותו אדם. המתנות האלו ריגשו א ותי מאוד, כי ידעתי שהם לוקחים כסף מהפה שלהם ונותנים לי. זה גם הביך אותי, וגרם לי להרגיש לא נעים". ­ היו כאלו שלא הביאו מתנה בכלל?"כן. שני אנשים לא הביאו מתנות. במקרה הראשון, זה היה איש מבוגר, ואמרתי בלבי שאלוהים מנסה אותי, כדי לראות איך אני מגיבה. לא אמרתי כלום, וגם לא כעסתי. אבל כשגם בברית של הבן שלי הוא לא הביא מתנה, כבר כעסתי, כי אני חושבת שזה היה יותר מדי יחסית למה שהאדם הזה קיבל ממני. למרות הכל, אנחנו עדיין שומרים איתו על קשר. במקרה השני חברה קרובה לא הביאה מתנה, והסבירה לי שהיא תקועה כלכלית. הבנתי אותה ולא דיברתי על זה, אבל חשבתי לעצמי שאני לא הייתי עושה דבר כזה. הייתי מביאה מתנה צנועה, אבל לא מעזה להגיע בידיים ריקות. למרות זאת, עד היום אנחנו חברות". ­ נעלבת?"לא, אבל התביישתי בשבילה".­ את מביאה לברית ולחתונה מתנה בסדר גודל זהה? "לא. אני מביאה פחות לברית מתוך החישוב שברית עולה פחות מחתונה, וגם בגלל שיש לי בחודש הרבה אירועים, ואני לא עומדת בזה. יוצא ש­%70 מהחיובים בויזה שלי הם על מתנות. כשעשיתי ברית לבן שלי, חברה אמרה לי 'כולם יביאו לך חליפות, את תאכלי אותה'. האמת היא שכמעט לא קיבלנו מתנות, רק צ'קים, ואת אותם סכומים שקיבלנו לחתונה. זה לא הפתיע אותי, כי גם אני נותנת מתנות גדולות".­ את נותנת כסף או מתנות באירועים?"לשום אירוע בחיים אני לא אבוא עם מתנה. אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאנשים השקיעו בחתונה את מיטב כספם והונם, ואני מרגישה צורך לתת את חלקי בהוצאות". תעשייה משומנת של צ'קים מומחים לענייני הליכות ונימוסים יוצאים בדיוק נגד הכלל הזה, שכבר הפך לדיבר מעשרת הדיברות של החוגגים ושל האורחים. "מתנה היא מחווה אנושית פשוטה וחמה", מנמקת תמר ליבוביץ­לנצוט מ"המכון לנימוסים והליכות" בתל­אביב. "היא נועדה להגיד 'חשבתי עליך, אני מעריך שהזמנת אותי לאירוע'. עם השנים נושא המתנות הפך לסיוט. משפחה של שש נפשות שמוזמנת לחתונה במלון הילטון, מחשבת כמה עולה מנה. מנה בהילטון עולה מאה דולר, ולפי החישוב המשפחה צריכה להביא 3,000 שקל מינימום. אז מה עושים? לא הולכים. בקיץ כל אדם ממוצע מוזמן לכמה חתונות. אם אני רוצה ללכת על מנת לכבד את כולם, יוצא שאני צריכה להיכנס לאוברדרפט. זה נושא שמטריד המון אנשים שפונים אלי במכתבים ובשאלות. אני אומרת לכולם ­ בואו נשוב לפרופורציות, נחזיר את המתנה למה שהיא היתה פעם ­ מחווה אנושית של תשומת לב, בלי חשבונאות של כמה ואיך".מיכל אדר, יועצת תדמית ומנהלת משרד לתקשורת שיווקית, מחזקת את הדברים. "אצלנו כל דבר מגיע לקיצוניות, כי אנחנו עוד לא חברה מעוצבת מבחינה תרבותית", היא גורסת ומפרטת. "הפכנו לחברה מאוד חומרנית, צרכנית בהיבטים השליליים שלה . אנחנו עם מוחצן ­ האירועים שלנו ממוסחרים, ובעיני הם כל כך לא תרבותיים. אנשים כבר לא באים לחתונה כדי לשמוח עם בני הזוג. האירועים הפכו לתעשייה משומנת של צ'קים שהולכים וחוזרים. הטפל הופך לחשוב, ומאפיל על העיקר. האישיו הופך להיות השמלה של הכלה, במקום הכלה, ובמקום שמחה אמיתית מתמקדים בפרחים, במפות, במופעים ובפעלולים. בעיני, ככל שההשקעה החומרית באירוע היא יותר גדולה, החתונה נשארת בתודעתנו כזיכרון נעים פחות".הפסיכולוג הקליני, עלי כץ, מסביר כי האירועים ההמוניים מקורם ברצונו של היהודי הנודד להפגין הצלחה. "היפה באירועים הגדולים הוא שיש משהו בחברה שלנו, שלמרות הניכור של העולם המודרני יש בישראל המון ביחד. החברים הם עדיין חברים ומשפחה היא עדיין משפחה. החלק העצוב בזה הוא שיש לנו עדיין את המחלה של הרצון להשתדל להראות כמה שאנחנו מתוחכמים, אנשי עולם מצליחים, וזה מתבטא בהצגות ראווה גדולות".­ אז מה עדיף לתת ­ צ'ק או מתנה? כץ: "מתנה, כי מתנה זה לתת חלק ממך לאדם אחר. יש משהו מאוד אמפטי בלתת מתנה, משהו מעודן ורגיש. במתנה יש השקעה יצירתית במחשבה איך לשמח את מקבל המתנה". ­ מהי לד עתך מתנה נכונה? אדר: "לגבי מתנה נכונה מה שחשוב הוא לא המה, אלא הלמה. נאמר שיש לי איזו שרשרת שאמא שלי נתנה לי, והיא יפה ואני נורא אוהב אותה וקשור אליה. נאמר גם שבתה של אחותי מתחתנת ומספר פעמים היא התפעלה מהשרשרת ואני נותן לה אותה. זאת הופכת למתנה מדהימה. אבל אם יש לי איזו שרשרת ישנה שדודה מפולין הביאה לי פעם, זאת יכולה להיות בדיוק אותה שרשרת, אבל אז זאת מתנה כדי לצאת ידי חובה. מתנה נכונה היא לתת משהו שאתה יודע שהשני באמת היה רוצה". ­ זה מנומס להביא מתנה או צ'ק בסכום שלא מכסה את המנה?ליבוביץ­לנצט: "אני לא אמורה לכסות את הוצאות החתונה. אני גם לא באה לאירוע על מנת לעשות חשבון, אלא כדי לתת הרגשה טובה לזוג ולתת להם לארח אותי. איבדנו פרופורציות. הטירוף הזה של המתנות לא קיים בשום מקום בעולם". ­ זוג מפורסם שהתחתן לאחרונה ציין על ההזמנה להביא צ'קים בלבד. מה דעתך?"אני חושבת שזה נורא. זה עושה לי אנטגוניזם. זאת ממש חוצפה, כי זה לדחוק את האורחים לפינה. אני רוצה להרגיש שמזמינים אותי כי רוצים את חברתי, ולא כי מצפים ממני לממן את הוצאות החתונה. אני מאמינה שחוכמה של אירוע י פה מתבטאת בגרימת הנאה מרבית לאנשים מתוך מצב רוח טוב, ולא מתוך חשבונאות". פעמיים ח"י ובכל זאת, רוב האורחים לא עומדים בלחץ הכמעט גלוי שמפעילים בני הזוג על מנת לקבל צ'קים. לפי הנורמה שהתגבשה, סכום המינימום שמביא זוג שהולך לחתונה הוא לפחות 300 שקל. אדם בודד לא יביא פחות מ­200 שקל. מקובל גם להשתמש בח"י שהם 180 שקל, או בכפולה של ח"י (360 שקל).­ מהו הסכום שלדעתך צריכה לעלות המתנה?ליבוביץ­לנצט: "מתנה צריכה להיות שווה לכל כיס. הוזמנתי פעם לחתונה של זוג מבוגר, שיש להם כבר הכל. רשימת המתנות שלהם היתה בחנות יוקרתית, עם מחירים שלא ייאמנו, וזה היה מביך. מתנה לא צריכה להיות גדולה מדי. אם אני נותנת למישהו אלף שקל, זה לא מנומס, כי כשהוא יוזמן לאירוע שלי, הוא לא יוכל להחזיר. כדי לא לעמוד במצב מביך, הוא לא יבוא לחתונה, ואז אנחנו בקצר חברתי".­ מה את באופן אישי מביאה לאירועים?"אני בדרך כלל מביאה מתנות, אלא אם כן מדובר בזוג שעובר לגור בחו"ל, ואז אני אביא להם כסף. המתנה שאני קונה היא פריט קטן ואיכותי מכסף, מחנות הצורפים, במחיר של בין 50­70 דולר. אני מביאה את אותה מתנה, אם בני הזוג התחתנו בבית או בהילטון. חשוב לי שהמתנה תהיה עטופה יפה, ועם ברכה שאני מתכוונ ת אליה . אם חשוב לי, אני אשלח את המתנה אל בני הזוג הביתה לפני החתונה, וכשאני אבוא לחתונה, הם יגידו לי תודה. הם יזכרו את המתנה ולא יפתחו אותה בין עשרות המתנות אחרי החתונה, מבלי לזכור אפילו מה נתתי. רק בחתונה של מישהו רחוק מאוד, שאני באה רק כדי לתת לו את הכבוד, אני אתן צ'ק של בין 180­360 שקל לזוג. אם כבר צ'ק, אני מעדיפה להביא צ'ק בנקאי, במקום צ'ק אישי. בחתונות יש צ'קים שחוזרים בגלל בעיות טכניות, למשל, מאחר ולא כותבים נכון את שם הזוג. לבנק יש צ'קים בנקאיים יפים עם ברכה. זה מראה לבני הזוג שלמרות שהבאתי כסף, בכל זאת השקעתי במתנה שלהם. יש אורחים ששולפים את הצ'ק ממש בכניסה לאולם, ואפילו את המעטפה הם שוכחים להביא, ולכן יש כבר מקומות שהתארגנו עם סטנד מעטפות לצ'קים אשר מוצב בכניסה". ­ מה את ממליצה לעשות כשצ'ק חוזר?"אפשר להסתכל על זה כעל צ'ק אבוד, או לבקש מהבנקאי להתקשר ולהגיד שהוא עובד בבנק ויש צ'ק שייתכן שיש בו איזושהי טעות. בצורה כזאת, הרבה יותר נעים לברר את זה".­ יש מנהג להביא לאירוע קצת יותר ממה שקיבלנו. מה דעתך על זה?"לדעתי זאת לא חובה. אם אדם הביא לנו 500 שקל, א פשר לדעתי להחזיר לו באותה מידה, אבל גם אפשר לרדת מהסכום הזה, וגם זה בסדר. לא חייבים להחזיר באותו מטבע". ­ מה דעתך על המנהג של רשימת מתנות?"אני חושבת שזה רעיון טוב, שקיים גם בעולם. הזוג בוחר את מה שהוא אוהב ומה שהוא צריך, ולא מקבל עשר מתנות זהות, כמו שהיה קורה פעם. אחר כך יהיה לנותן כיף לבוא אליהם הביתה, ולראות שהם נהנים מהמתנה שלו".­ איך מיידעים את האורחים על הרשימה?"לא נהוג לכתוב את זה בהזמנה, כי זה לא מנומס, אבל כתוב בהזמנה 'נא לאשר השתתפות'. אני מתקשרת לאשר את ההשתתפות, ואז אני שואלת אם הם הכינו רשימת מתנות ואיפה היא נמצאת. אני מגיעה לחנות ורואה ברשימה מאפרה ב­120 שקל וסרוויס ב­3,000 שקל. אפשר להשתתף במתנה היקרה בסכום שאנחנו בוחרים".­ מה הן לדעתך מתנות מעליבות?"מתנות שעברו תחנות. מישהי סיפרה לי פעם שהיא קיבלה בתור מתנה סט כוסות יין, עטופות בעיתון מלפני כמה שנים, שהיה כבר צהוב ובמצב של התפוררות. זוג אחד סיפר שהם קיבלו סט מגבות. כשהם פתחו היתה שם ברכה עם תאריך מלפני כמה שנים". ­ מה מביאים מתנה לבוס?"אם הבוס הזמין את כל המשרד, המתנה צריכה להיו ת קולקטיבית, כדי שלא ליצור תחרות בין העובדים, או אווירה של חנופה. לא צריך להביא מתנה מאוד יקרה כי אנחנו לא הולכים להרשים אף אחד. מתנה גדולה מדי תעורר גיחוך ומבוכה. אם הייתי בוסית הייתי מרגישה לא נוח עם מתנה גדולה, כי אני יודעת איפה העובדים שלי עומדים, ובסך הכל אני רוצה להרגיש שלא העמסתי עליהם יותר מדי. אם מדובר בברית או בר מצווה, אפשר גם לשאול את הבוס מה הילד אוהב, ולקנות לו מתנה". ­ מה היא לדעתך מתנה יפה לברית? "אני אישית אלך לחנות כמו 'שילב' ואקנה משהו לילד, או שאני אקנה תלושים, כדי שההורים יוכלו לקחת משם את מה שהם צריכים. הסכום צריך להיות לדעתי בסביבות ה­200 שקל, ולגבי בר מצווה זה אותו הדין". ­ ולברית של תאומים?"לתאומים נהוג להביא שתי מתנות, כי חלק מהמתנות נשארות לילד כמזכרת, ואז מתעוררת בעיה לאיזה ילד לתת אותה". ­ איך מתמודדים עם אירוע שמורכב משלושה חלקים ­ מסיבת רווקות, חינה וחתונה?"אני הייתי מביאה מתנה לחינה, למסיבת הרווקות לא הייתי מביאה מתנה, ולחתונה הייתי מביאה משהו קטן יותר לבית כמתנה. הסכום הסופי היה יוצא פחות או יותר סביב הסכום של החתונה. אבל זה גם תלוי בקירבה לאותה חברה". גם אדר מביאה מתנות לאירועים, ומעדיפה להביא חפץ בעל ערך אמנותי על פני מתנה שימושית. אדר גם מקפידה על המנהג של אגרות תודה שנשלחות לאורחים לאחר האירוע, כמו שנהוג בחו"ל. אדר: "זה בעיני כלל תרבותי בל יעבור. נהוג לשלוח איגרת תודה על ההשתתפות ועל המתנה, עם ציון של המתנה. מי שמקבל איגרת כזאת חש שמעריכים את ההשתתפות שלו ואת המתנה שלו. אנחנו הפכנו כל כך נטולי רגש, שזה משהו נוראי". ­ איך זה בעולם?"כשזוג מתחתן בארצות­הברית, הוא משאיר רשימת מתנות בחנות מתנות, לפי מעמדו. האירוע שם מתחלק למסיבה אינטימית יותר, בדרך כלל בבית, ולאירוע הזה מביאים מתנה שקשורה לבית ­ מצעים, כוסות או מגבות ואסור להביא צ'קים. גם לחתונות מביאים מתנות, ואם מביאים צ'קים, צ'ק של 25 דולר נחשב כמתנה מכובדת. בכל מקרה לא מביאים צ'ק שעולה על מאה דולר, וגם אותו יביא רק מישהו שהוא מאוד מבוסס כלכלית". בתרבות הסינית אסור לתת מתנה המתבטאת בסכום כסף, כי כסף מתקשר באופן ישיר לשחיתות שלטונית. לעומת זאת, בדרום מזרח אסיה ­ הודו, פקיסטן, תאילנד והפיליפינים ­ זהב הוא שם המשחק. זהב נ חשב כמתנה מכובדת מאוד, אפילו גרם אחד של זהב. ביפן נהוג להביא מתנות של כסף, בהתאם ליוקרתו של המקום בו נערך האירוע, אבל גם האורחים מקבלים מתנות בחתונה, ובדרך כלל דברים שקשורים לבית ­ מוצרי מזון בלתי מתכלים כמו שמן או סויה מחברה בעלת שם, או סט של כלים. יש גם דברים שאסור להביא. בהונג קונג ובסין אסור להביא כמתנה שעונים או מספריים, כי הם מסמלים מוות, קטיעה של היחסים או את קץ היחסים. ולא נסיים בלי בשורה. על פי אבוהב, הילולת הצ'קים בארץ מתחילה לשנות כיוון, בעיקר בקרב השכבות המבוססות. "מדובר במתנות שהן בגדר מותרות, שהזוג אולי לא יוכל להרשות לעצמו ­ מערכת כלים יקרה, חפץ אמנותי. היום ההורים עוזרים לממן את החתונה, כך שיש פחות לחץ לעזור במימון. המתנות הן ממילא בשביל הזוג, ועם הכסף הם נוסעים לטיול".