"המזל הרע רודף אחרינו" מותו של מפקד יחידת דובדבן, סא"ל אייל וייס, ארע אחרי ההתאוששות מרשימה מהמכה הקודמת שספגה יואב לימור 17/02/02 ביום ששי, כמה דקות לאחר תשע בבוקר, התחילו הטלפונים. קצינים בכירים וזוטרים, אנשי מילואים ורכזי שב"כ, התקשרו זה לזה בתדהמה. "שמעת"?, הם אמרו. "אייל נהרג". מותו של סא"ל אייל וייס, מפקד יחידת דובדבן, הותיר את צה"ל בהלם. לא רק העובדה שקצין מצוין נהרג, ועוד באירוע מיותר וחסר מזל, אלא ששוב מוצאת את עצמה יחידת דובדבן בצד המוכה. "הנאחס רודף אחרינו", אמר אתמול אחד מבוגרי היחידה. "כנראה שלא משנה מה נעשה וכמה טובים נהיה, תמיד יבוא איזה אירוע רע, שיאפיל על כל ההישגים וההצלחות".התסכול של אנשי דובדבן מובן: מותו של וייס הגיע אחרי תקופה מוצלחת במיוחד ליחידה, שרשמה התאוששות מרשימה מהמכה הקודמת שספגה. אז, במוצאי שבת חם בשלהי אוגוסט 2000, נהרגו שלושה מלוחמי דובדבן ­ סמ"ר רועי אבן­פילשטיינר, סמ"ר ניב יעקובי וסמ"ר לירון שרביט ­ מאש חבריהם, במהלך מבצע כושל ללכידתו של בכיר החמאס, מחמוד אבו­הונוד, בכפר השומרוני עסירה א­שמאליה.הכישלון הזה זיעזע את היחידה. התחקיר העלה שורת כשלים, שחייבו תיקון מיידי. מפקדה דאז, סא"ל מיקי, הודח, למורת רוחם של קציני ולוחמי דובדבן. עוצמת המכה עומעמה עם פ רוץ העימות בשטחים, שבניגוד לתוכניות החזיר את דובדבן במהירות לפעילות מבצעית. גם מיקי לא עזב מיד. הלחימה חייבה אותו להמשיך עד אפריל בשנה שעברה, אז החליף אותו וייס (ראו מסגרת).תחת וייס, כהמשך ישיר לתקופתו של מיקי, רשמה דובדבן שורת הישגים בלחימה בשטחים. אנשיה היו מעורבים במרבית המבצעים המורכבים ביהודה ושומרון, ולזכותם רשום חלק ניכר מהמעצרים של פעילים בארגוני הטרור. "דובדבן היא היחידה המרכזית בלוחמה בטרור ואנשיה עצרו עד כה מאות מחבלים", אמר שלשום אלוף פיקוד המרכז, יצחק איתן.הצלחתה של דובדבן קיבלה ביטוי גם באותות, מגיני הוקרה ומכתבי תודה, שנערמו על קירות מיפקדת היחידה. כהמשך לכך זכתה היחידה בחודשים האחרונים בשני העיטורים היחידתיים הגבוהים ביותר שקיימים במערכת הביטחון: צל"ש הרמטכ"ל ופרס ראש הממשלה לפעילות מיוחדת. כל אלה סימנו כי דובדבן חזרה לעצמה, ובגדול. גם העליה הדרסטית במספרם של בני נוער שביקשו להגיע ליחידה (על כל מקום פנוי מתמודדים כ­13 מתגייסים), העידה כי משהו טוב קורה בדובדבן.דובדבן הוקמה באינתיפאדה הראשונה, ביחד עם אחותה העזתית, שמשון, שפורקה מאז (ועתה שוקלים ל הקימה מחדש). במקור היתה דובדבן יחידת מסתערבים, שאנשיה התמחו בפעילות בערים ובכפרים הפלסטינים, וב"שליפת" מבוקשים מתוכם.סיום האינתיפאדה ההיא, והקמתה של הרשות הפלסטינית, הובילו את דובדבן לשנות את שיטות פעולתה. לא עוד הישענות כמעט בלבדית על ההסתערבות, אלא מעבר הדרגתי למבצעים בשיטות נוספות, שאיפיינו עד אז בעיקר את יחידות העלית בצה"ל. תחת טובי המפקדים, ברובם אנשי שייטת 13 ושלד"ג, שיפרה דובדבן את יכולת החי"ר של לוחמיה, והפכה לאחת היחידות המובילות בצה"ל באיכות ובביצוע. אבל תמיד קרה משהו רע, שהעיב על ההצלחה. באמצע שנות ה­90' זה היה מותו של האזרח אריה חורי, שנורה למוות לאחר שפרץ מחסום של היחידה בשטחים. ההליך המשמעתי בעניינם של המעורבים הסתיים רק לפני שנתיים. מי שכיהן אז כמפקד דובדבן, נבו, זכה במהלך המשפט לתמיכה גורפת של המפקדים בצה"ל. נבו הספיק מאז לחזור ליחידתו המקורית, הקומנדו הימי ולכהן כמפקד פלוגת הלוחמים בשייטת, בדרך למינויו הכמעט מובטח כמפקד הבא של הקומנדו הימי.נבו היה השני מבין קציני שייטת 13 שהגיעו לדובדבן. הוא החליף בפיקוד על היחידה את רם, שמכהן כיום כמפקד הקומנדו ה ימי (והוביל אותה במבצע המוצלח של ההשתלטות על אוניית הנשק קארין אי). בהמשך להם פיקד על דובדבן סא"ל גולן, אף הוא מאנשי השייטת. את גולן החליף סא"ל רוני נומה, כיום מג"ד בצנחנים, ובין לבין מפקד יחידת העלית שלד"ג. את נומה החליף סא"ל מיקי, אף הוא מאנשי שלד"ג. וייס, שירש אותו, היה למעשה איש הח"יר האמיתי הראשון שהגיע לדובדבן מזה שנים.קצין בכיר, העוסק בלחימה בשטחים מאז החל העימות עם הפלסטינים, אומר כי אין במערכת הביטחון יחידה שעובדת יותר קשה מדובדבן. הלוחמים ביחידה מעורבים בעשרות מבצעים מדי חודש, לעתים בכמה פעולות מדי לילה. דובדבן, לאור ייחודיותה, עושה רק מבצעים מסובכים, מורכבים, כאלה שרק יחידות מעטות מלבדה מסוגלות לבצע.כך הפכה דובדבן ל"קבלנית המעצרים" העיקרית בשטחים. חלק ניכר ממבצעי המעצר של פעילי טרור נופל על כתפי היחידה, שפועלת בכל הגזרות, מהר חברון בדרום ועד לג'נין בצפון. בחודשים הראשונים לעימות בוצעו מרבית המעצרים בשטח שבשליטה ביטחונית ישראלית. בתקופה האחרונה, עם היטשטשות הגבולות, הועתקה מרבית הפעילות לשטחי 'איי'. לעתים מדובר במבצעים שמתוכננים במשך חודשים, בחלק מהמקרים ­ במבצעים שיוצאים לפועל אחרי נוהל קרב קצר, לעתים של שעות. לדברי הבכיר, "דובדבן סיגלה לעצמה יכולת מרשימה לעבד התרעה או מידע למבצע מיידי, וכמעט תמיד מוצלח".בכך מנצלת דובדבן יכולת שפותחה ביחידה במשך שנים. מבצעי "סיר הלחץ", שבמהלכם צרים הכוחות על בית המבוקש עד ללכידתו, הם התמחותה העיקרית של דובדבן, לצד ביצוע מעצרים במחסומים אקראיים לכאורה, שמוצבים בכבישים על סמך מידע מוקדם. רק חלק קטן מהמבצעים זוכה לפרסום. רובם, בעיקר אלה שמתבצעים ביחד עם השב"כ, נותרים חסויים.במהלך העימות פיתחה דובדבן קשרים ענפים עם רכזי השב"כ, שמביעים הערכה רבה ליכולתה המקצועית. מיקי השקיע רבות בטיפוח הקשרים הללו, וייס הביא אותם לשיא. השניים עבדו ביחד בהרמוניה, כאשר מיקי ­ בתפקידו הנוכחי כקצין המבצעים המיוחדים של פיקוד המרכז ואוגדת יהודה ושומרון ­ מסיט חלק ניכר מהפעילות לכיוונה של דובדבן.בחודשים האחרונים נשאלו בכירי פיקוד המרכז לא פעם, האם העומס שמוטל על דובדבן אינו גדול מדי. לא היה כמעט מבצע, גדול כקטן, שבו המפקדים בגזרות השונות לא ביקשו את דובדבן, ורק אם אנשיה לא היו פנויים ­ בשל סדר עדיפויות או מבצעים מקבילים ­ ניתנה הפעילות לכוח אחר. רק במקרים מעטים הועדפו יחידות אחרות על פני דובדבן; זה קרה, למשל, כאשר נדרשה יכולת גבוהה של לחימה בטרור, שהסיטה את הפעילות לכיוון הימ"מ, או כאשר המבצעים היו "קלים" והיה חבל "לבזבז" את דובדבן. לחלק מהמבצעים יצאה דובדבן עם יחידות אחרות. בכל מקרה כזה, קיבלה היחידה תמיד את המשימה הקשה והמסוכנת ביותר.בצה"ל סברו כי על אף העומס הכבד, דובדבן מסוגלת להתמודד עם היקף המשימות. לאחר הכישלון בעסירה א­שמאליה עובתה מאוד מיפקדת היחידה, בעיקר בתחומי האג"ם והמודיעין ובכל הקשור להדרכות והכשרות. אלה איפשרו לה לעמוד ביותר משימות ולמזער את הסיכוי של כישלון או אסון. מאז, ועל אף הסכנה הגדולה הכרוכה בכל מבצע ללכידת מבוקשים חמושים ­ בעיקר אנשי חמאס או ג'יהאד איסלאמי ­ לא היו לדובדבן כישלונות, למעט כאלה שנבעו ממחסור במודיעין מוקדם.אבל סדרת ההצלחות לא הצליחה לגבור על חוסר המזל. וייס נהרג בסיומה של פעולה מוצלחת מאוד בכפר צידא, במהלכה עצרו לוחמי דובדבן, ביחד עם כוחות נוספים, שישה מבוקשי ג'יהאד איסלאמי ותנזים. הפעילות לוותה בלחימה, שבמהלכה נשקפה לכוחות סכנה גדולה. הלוחמים, תחת פיקודו של וייס, תיפקדו למופת והשלימו את המבצע בהצלחה. בדקות האחרונות של המבצע התמוטט קיר הבטון וקבר תחתיו את וייס. ההצלחה ירדה לטמיון והותירה תחושה של כישלון מר. דובדבן שוב ספגה מכה קשה, והמפקד החדש יידרש ­שוב ­ לאסוף את פקודיו מההריסות ולהביאם להישגים מקצועיים ומבצעיים. בצה"ל בטוחים שדובדבן תתגבר, אבל בגופה נחרתה עוד צלקת שתתקשה להגליד. ראה בדובדבן שליחות אייל וייס, בן 34, הספיק לכהן כמפקד דובדבן פחות משנה. הוא הגיע ליחידה לאחר קריירה צבאית מוצלחת, מרביתה בחטיבת הנח"ל. וייס התגייס לנח"ל ושירת כמפקד מחלקה ופלוגה. בהמשך פיקד על הסיירת החטיבתית. אחר כך כיהן כמפקד פלוגת האימונים בסיירת מטכ"ל ושימש גם כמפקד פלוגת חי"ר בבית הספר לקצינים (בה"ד 1).עם שובו לחטיבת הנח"ל מונה וייס לפקד על גדוד 931. אחרי שנתיים הוא עבר לפיקוד צפון ומונה לסגן מפקד החטיבה המזרחית בגבול הצפון. מפקדו אז היה אל"מ משה (צ'יקו) תמיר, היום מח"ט גולני, שאמר על סגנו: "אייל עוד יגיע רחוק".לדובדבן הגיע וייס לאחר שסא"ל מיקי הודח, ומי שנקבע כמחליפו, סא"ל נדב, ויתר על התפקיד מסיבות אישיות. וייס ראה בדובדבן שליחות, בוודאי בתקופת העימות הנוכחי. הפעילות האינטנסיבית, אמר, היא הדבר היחיד שמפצה על הריחוק מהמשפחה, ובעיקר מבתו התינוקת, שנולדה רק לפני חצי שנה. "אייל העריץ אותה", מספר קצין בכיר שעבד עם וייס.כמו מרבית קודמיו בתפקיד, גם וייס היה צנוע מאוד וסלד מתקשורת. כל הנסיונות להביאו לשיחות עם עיתונאים כשלו, והוא התנגד בעקביות לפרסומים על היחידה ועל מבצעיה . "למה צריכים לדעת שהיינו שם, הרי זה יסכן את חיינו במבצע הבא", הוא נהג לומר, ולא ידע שהסכנה, כדרכה, תהיה בלתי צפויה וקטלנית.