בקרוב אגיע רחוק רוביק דנילוביץ' מדבר על עתידו הפוליטי כפיר פפר 21/02/02 המאבק המוצלח על חוקי הנגב הזניק קדימה את סגן ראש עיריית באר­שבע וראש אגף הצעירים, רוביק דנילוביץ' בן ,31 רווק. הטירון הפוליטי שבחבורה הריץ בג"צים ומכתבי מחאה חריפים במיומנות תקשורתית שפוליטיקאים משופשפים ממנו יכולים בהחלט להתקנא בה, אבל את עיקר תשומת הלב מיקד העימות המתוקשר שלו עם שר החוץ, שמעון פרס, בישיבת סיעת העבודה.דנילוביץ', איש העבודה, נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים, בגיל .28 מאז, "הילד משכונה ג'" צובר תאוצה בפוליטיקה המקומית. למעשה, בזמן שבתנועת הליכוד בעיר מתנהל מאבק שליטה חריף ורצוף הכפשות, דנילוביץ' הוא יורש העצר הבלתי מעורער של מפלגת העבודה בעיר.לא שזה מפריע לו לבטא בבוטות את אכזבתו הקשה ממפלגת העבודה. וחוץ מזה, הוא מציג כאן לראשונה את תוכניתו עתירת המשאבים להשארת הסטודנטים בעיר, שתכלול גם הקמת שכונה ייחודית. היה לי הרבה מזל את דרכו הפוליטית החל דנילוביץ' לפני פחות מעשר שנים. הוא סיים תיכון "בלי שהייתה לי אפילו יחידת בגרות אחת", ורק בתום שירותו הצבאי (מש"ק משמעת בפיקוד דרום) החל להשלים את לימודיו במכללת "קיי", שם גם נפתחה הקריירה הפוליטית שלו, כאשר הקים במכללה את התא הפוליטי­חברתי "אופק". במקביל פילס את דרכו במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד יו"ר­המשמרת הצעיר ביותר בתולדות המפלגה. מכאן הובילה הדרך בטבעיות למטה העירוני ולהשתלבות במירוץ של טרנר לראשות העיר. שלוש שנים אחרי, דנילוביץ' הוא אחד המקורבים ביותר לטרנר, למרות שאינו מסתיר את אי שביעות רצונו מהתנהלות העניינים בעירייה ומשגר אולטימטום לוועד העובדים: הצטרפו אלינו, או שנפעל לבד".­ חתיכת זינוק פוליטי נתת, בגילך הצעיר. איך זה קרה?"היה לי הרבה מאוד מזל. אם היה עומד בראש הרשימה אדם יותר משופשף מבחינה פוליטית, לא הייתי מתמנה בגיל 28 לתפקיד סגן ראש עיר. בתחילת המירוץ, כל מה שרציתי היה להיות חבר מועצת העיר, והסגנות לא עמדה על הפרק, אבל ככל שהעניינים התחילו להתגלגל וראיתי את התמיכה האדירה לה זוכה טרנר, הבנתי שהמקום השלישי ברשימה ייתן לי את תפקיד סגן ראש העיר".­ אז בוא נדבר על העיר: תהליך ההבראה תקוע כבר שנים, ראשי עיר מדברים על מנהל תקין וחיסכון אבל ממנים מקורבים לתפקידים בכירים ומשלמים משכורת שמנה אפילו לנהג שלהם. הגירעון העירוני שובר שיאים ­ מה לעזאזל קורה בעיריית באר שבע?"היא מתנהלת בצורה מסורבלת. אנחנו רוצים לייעל את המערכת ולשדרג אותה, ולצורך כך צריך לסגור יחידות ולשנות תפקוד, כדי לחסוך ולשפר את השירות, אבל כשהעניין מגיע לביצוע, אנחנו נתקלים בהתנגדות שיטתית של וועד העובדים. בעניין תוכנית ההבראה ­ הגענו לרגע האמת. אנחנו חייבים לצאת מייד בתוכנית אמיתית וכואבת, כי אין ברירה.­ אבל כבר חצי שנה אתם מדברים על רגע האמת הזה."שנתיים של דיונים ועשרות שיחות עם ועד העובדים לא הובילו לשום מקום. בימים הקרובים נצטרך לשבת שוב עם נציגי העובדים, ובמידה שנראה שהוועד לא רוצה או לא יכול ללכת איתנו יד ביד ­ נצטרך לעבור לתוכנית חד­צדדית שתהיה קשה וכואבת, כדי להבריא אחת ולתמיד."אנשים חושבים שמה שהיה הוא שיהיה, שנוכל להמשיך לצבור גרעונות ובשלב מסויים יבוא פוליטיקאי זה או אחר וימחוק לנו א ת החובות. צריך להגיד את האמת, אין חיה כזאת". במה לדעתך העירייה לא מטפלת מספיק טוב?"כל נושא הנקיון והתשתיות לא זוכה להתייחסות הנכונה. אבל הבעיה העיקרית היא ההתייחסות שלנו, ובכלל זה הפוליטיקאים, אל עצמנו ­ כאילו אנחנו שווים פחות. השדר התמידי שבאר­שבע היא עיר של מצוקות לא עושה טוב לאנשים ולא משיג שום דבר בהיבט הפוליטי. כך אצעיר את העיר כשעלתה תוכנית ההבראה על הפרק, אחד הרעיונות שהועלו היה לסגור את האגף שבראשו עומד דנילוביץ', אגף הצעירים. דנילוביץ' יצא בחריפות נגד הרעיון ­ שנגנז באותה מהירות בה עלה. עברה שנה, ודנילוביץ' ממשיך להיות מוטרד מההגירה של אוכלוסיה חזקה מבאר שבע, אבל מאמין כי התוכנית עליה עמל במשך שנתיים ­ בשיתוף צמוד עם נשיא אוניברסיטת בן­גוריון, אבישי ברוורמן, הנהלת "סורוקה" ומשרדי ממשלה ­ תביא את השינוי המיוחל. ­ בינתיים הצעירים בורחים, האם זו לא הוכחה שהאגף בראשותך נכשל?"בריחת הצעירים מהעיר נמשכת כבר שני עשורים, והתהליך מבשר רעות. הפעילות של אגף הצעירים בשלוש שנים האחרונות היא התחלה טובה, אבל לא מספיקה. צריך להביא מפעלים, להשקיע בתרבות הפנאי ובחינוך. עד עכשיו עיקר הפעילות היתה לעצור את נהירת הצעירים למרכז מיד עם שיחרורם מהצבא, אבל היום אנחנו עומדים בפני עליית מדרגה בפעילותנו. ההשקעה בתוכנית לשנתיים הקרובות ­ ששותפים לה אוניברסיטת ב"ג גופים ממשלתיים ועוד ­ עומדת על יותר ממאה מיליון ש"ח! התוכנית תכלול מענקים וסיוע לסטודנטים המשלימים את לימודיהם, וכן ­ הקמת שכונה ייחודית עם שירותי ם מתקדמים לאוכלוסייה הצעירה, שתהווה מוקד משיכה עם יתרונות כלכליים וחברתיים בולטים לאלפי הסטודנטים המסיימים את לימודיהם בעיר. אחרי שנבחרתי לסגן ראש עיר אנשים חשבו שהינה, יתנו לי תיק קטן עם תקציב מצחיק של 3 מיליון ש"ח וככה יקברו אותי פוליטית. אני אמרתי שלמרות הכל נביא את השינוי, ואני מאמין שהוא יבוא".­ תפקיד ראש עיריית באר­שבע נמצא באופק הפוליטי שלך?"אני מאוד רוצה שטרנר ירוץ לקדנציה נוספת כדי להמשיך את הקו שהוא התחיל. לגבי העתיד, החלום שלי הוא לעשות דברים גדולים, אין לי אובססיה להיות ראש עיר בכל מחיר, ומבחינתי, בשלב זה, הדבר הכי טוב זה שטרנר ירוץ לקדנציה נוספת". העבודה תהפוך למין מפד"ל כשמגיעים לדבר על מפלגת העבודה, משתנה ארשת פניו של דנילוביץ' לאכזבה קודרת. חודש אחרי שהתפרץ על פרס, ראש הסיעה דאז, ולאחר שיצא בהאשמות קשות כנגד בן­אליעזר, דנילוביץ' הוא כבר לא הילד הטוב של הפוליטיקה המקומית. 'חוסר חוט שידרה' הוא רק אחד מהסופרלטיבים החדשים בהם הוא מעטר את ראשי מפלגתו".­ תזכיר לי, מה יש לך נגד הנהגת המפלגה שלך? "יש מטען רגשי כבד היום כנגד מפלגת העבודה, ובייחוד בנגב. לפני כמה חודשים הגעתי, בתפקידי כמחזיק תיק השכונות, לאחד הרחובות בשכונה ד' שהוזנח במשך שנים, כדי לטפל בשיפוץ של בניין שמצבו היה רע מאוד. עליתי לקומה רביעית בבניין, לדירה של אישה מבוגרת שעלתה בשנות החמישים מצפון אפריקה.אחרי שהיא חיבקה אותי בחום, היא אמרה לי משפט שמהדהד לי בראש מאז: 'כפרה עליך, תגיד לי שמה שאומרים עליך לא נכון'. אני מסתכל עליה, ולא מבין מה היא רוצה. שאלתי אותה למה את מתכוונת, והיא אמרה לי: ' נכון שאתה לא מערך?' לא ירדתי לסוף דעתה ואמרתי: 'למה גברת, למה לא מערך?' והיא ענתה תשובה שממחישה את כל העניין: ' כי אתה אוהב אותנו'."מפלגת העבודה אכן פיספסה בעבר בגדול, וזה לא מספיק לבקש סליחה באיזה שהוא כנס בנתיבות. נכון שהיום יש שינוי פרסונלי במפלגת העבודה, ויושבים בראשה יוצאי עדות מזרח. אבל האמת העצובה היא שלמעט בתקופתו של רבין ­ מפלגת העבודה חוטאת גם היום בהיעדר הסתכלות חברתית. נוצרו שני מחנות שונים לחלוטין: זה של רמת אביב ג' וזה של שכונה ג'."­ אז מה בחור צעיר כמוך מחפש היום במפלגה הזאת?"יש הרבה מאוד דברים במפלגה שאינם מקובלים עלי, וזאת הסיבה שהתעמתתי מול שמעון פרס במאבק על חוקי הנגב, אבל אני עדיין מאמין שאפשר לשנות מבפנים. מפלגת העבודה לא יכולה להמשיך להתקיים במתכונת הנוכחית. היא חייבת להיבנות מחדש ולגבש תוכנית חברתית, תוך שילוב אנשי מפתח מכל התחומים בהנהגתה, כמו למשל נשיא אונברסיטת בן­גוריון, אבישי ברוורמן. אני לא פוסל מצב בו תוך כמה שנים ברוורמן יהיה מועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה. זה סוג האנשים שהייתי רוצה לראות בהנהגה, אנשים שיכולים להוביל מהפכה חברתית וכלכלית. אם המפלגה לא תעבור בתקופה הקרובה שינוי מרחיק לכת היא תהפוך למין מפד"ל ­ מפלגה קטנה עם קהל מצביעים מצומצם התומך בה באופן מסורתי.­ ופואד מספיק טוב להביא את השינוי?"אני חושב שלפואד יהיה קשה מאוד לעבור שינוי תפיסה. אני לא רואה סיכוי כזה, כרגע זה נראה כחלום ­ אבל ימים יגידו, צריך לתת לו קרדיט."אני לא מסתיר את זה שבשבועות האחרונים היה לי כעס גדול על מנהיגי מפלגתי, שחזרו בהם מתמיכתם בחוקי הנגב. זה מעיד על היעדר חוט שידרה והיעדר מנהיגות".