משרד הביטחון דחה את בקשתם של הורים שכולים לרשום על מצבת בנם: "נפל במלחמת שלום ההתנחלויות" יעקב לזר 27/02/02 בעקבות הביקורת (1) שדות חיטה של משפחות בדואיות, שאחד מבניהן מוכר כחלל צה"ל, לא יושמדו יותר באמצעות ריסוס מהאוויר.עם זאת שומרים מנהל מקרקעי ישראל והסיירת הירוקה לעצמם את הזכות להשמיד את השדות בצורה אחרת, כמו ריסוס מהקרקע. בעקבות הביקורת (2) חיילים שאמא שלהם לא יהודיה, אשר ייהרגו במסגרת מלחמת שלום ההתנחלויות או כל מלחמה אחרת בעתיד, ייקברו על יד חיילים שבתהליך התגייסותם יחתמו על הצהרה, שלא איכפת להם שייקברו בסמוך להם חייל שאמא שלו לא יהודיה. בעקבות הביקורת (3) מתחקיר יסודי שערך צה"ל עולה באופן חד­משמעי, כי כל היולדות שנהרגו מאש חיילי צה"ל במחסומים המוצבים ברחבי יהדה ושומרון, נהרגו בהתאם לנהלים. שני דברים טובים ב­15 למאי 2001 הגיעו חלק גדול מסועדי ארוחת הבוקר בקיבוצי לחדר האוכל, כשחיוך של שביעות רצון מרוח על שפתותיהם. ערב לפני כן זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי תל­אביב בגביע אירופה לאחר שניצחה את פנאתינייקוס היוונית, ולב מי לא יעלוז? חבר אחד היה שבע רצון במיוחד ואני זוכר אותו מציין בסיפוק רב, ש"אתמול קרו שני דברים טובים לעם ישראל".הדבר האחד היה כאמור זכייתה של מכבי תל­אביב בגביע. הדבר השני אליו התכוון אותו חבר, היה הריגתם של חמשה שוטרים פלשתינאים במחסום ליד ביתוניא. כוח של צנחנים ומשמר הגבול ירה והרג את השוטרים, כפעולת נקמה על שני אירועים קשים קודמים ­ רצח שני נערים קובי מנדל ויוסף אישראן ביישוב תקוע, והריגתם של שני פועלים רומנים שעסקו בתיקון גדר המערכת ליד כיסופים. הפעולה אושרה על ידי כל הדרגים הרלוונטיים בצה"ל.השוטרים הפלשתינאים לא היו מבוקשים, לא היו מעורבים בפעולת טרור וזהותם לא היתה ידועה לפני שנהרגו. ב"מעריב" של הבוקר למחרת נכתב כך: "קצינים בכירים בצה"ל אמרו ­ הירי בוצע כתגמול. לגורמי הביטחון לא היה מושג על זהותם של האנשים שנורו... מטרת הכוח היתה להרוג את מי שנמצא בעמ דה הפלשתינאית". קצין ישראלי מצוטט כמי שאמר: "מדובר בחיסול לכל דבר" .העדויות ממקום המעשה (אורי בלאו, "כל העיר") היו קשות: "השומרים במחסום נהרגו בעודם בתוך עמדת השמירה ולידה, בחלקם בוצע וידוא הריגה. שניים מההרוגים שהו מחוץ לעמדה וארבעה אחרים ישנו בפחון ששימש אותם לשינה ומגורים. שומר אחד נהרג מיד, השני יצא בדיוק לפני הירי למטבחון משום שהיה רעב. זה מה שהציל אותו. בהפוגה הקצרה בזמן הירי הוא הבחין ששניים מחבריו בפחון היו בחיים וניסו להימלט. אז שמע צעדים וירי מטווח קצר לתוך הפחון. הצוותים הרפואיים מצאו שחמשת ההרוגים נפגעו בראש ובחזה. אחד מהם נפגע מ­22 כדורים. בעמדה נראו בבירור סימני הדם הספוג באדמה".מה ההבדל, אתם בוודאי שואלים, בין האירוע הזה ובין מה שקרה בליל שלישי בשבוע שעבר במחסום של צה"ל בעין עריק, אירוע שאחריו התקיימו לוויותיהם העצובות של שישה מחיילי ההנדסה הקרבית?או או, יש הבדל ברור ­ החיילים שלנו נרצחו. כך היה כתוב בעיתונים. השוטרים הפלשתינאים נהרגו. גם זה היה כתוב בעיתונים. בעין עריק היה טבח, במחסום ליד ביתוניא היה חיסול.ראש הממשלה, אריק שרון, הצהיר אז, במאי 2001, לאחר הרג השוטרים הפלשתינאים ­ "היעד אינו השקטת הטרור, אלא הפסקת הטרור לגמרי". היום, כמעט שנה אחרי, אין ספק כי ההצלחה בהשגת הייעד הזה אינה יכולה שלא לעורר התפעלות.המעגל, אגב, נמשך. למחרת הריגת ששת החיילים שלנו בעין עריק, הרגו צלפי צה"ל 15 שוטרים פלשתינאים. הטיעון הרשמי היה שהשוטרים נורו ונהרגו כיוון שהם מוצבים במחסומים דרכם עברו מחבלים לבצע פיגועים והם לא מנעו את המעבר. בעזרת הפיתה אורי יערי, רכז הביטחון של קיבוץ סעד, הוא אחד משני המראויינים הראשיים בכתבה בגיליון יום שישי האחרון של "הארץ", שעניינה ירי טילי קאסם על קיבוצי האיזור. הוא בן 63, יליד תל­אביב ומראשוני הקיבוץ. הכתב מעיד עליו שהוא נראה "כמיצג ביטחוני­פוליטי מהלך". על הקטנוע שלו מודבקים הסטיקרים: "מאמינים בארץ ישראל השלמה", "המפד"ל מצביעה שרון" ו"נתניהו העם חזק". (לאן נעלמו ­ "יש לי ביטחון בשלום של שרון", ו"רק שרון יביא שלום"?).יערי מתבדח, שלו היה משאיר את הקטנוע שלו בניר עוז השכן, לא היה נותר עליו סטיקר אחד. "אלו מהמשומר הצעיר ­ אי אפשר להזיז אותם מדעתם", הוא אומר, "אני זוכר את זה עוד מנעורי". הקביעה הזו נאמרת בוודאי בהשוואה ל"אלו מבני עקיבא", שמאז ומעולם היה קל להזיז אותם מדעתם ושמע גמישותם המחשבתית יצא למרחוק. דוגמא לגמישות המחשבתית של יערי מודגמת במשפט הבא המצוטט מפיו: "אנחנו לא עם שמסוגל לחסל את הערבים כמו שצריך, לא בטרנספר ולא בהרג. זה פשוט לא בטבע שלנו. אם אפשר לעשות טרנספר מרצון, למה לא? יש לנו עסק עם עם, שימכור את האמא שלו בשביל פיתה".כמה חבל באמת שלעם שלנו יש אופי דפוק, ו הוא פשוט לא מסוגל לחסל את הערבים כמו שצריך (איך צריך? אני מכיר כמה דוגמאות של עמים שניסו לחסל עמים אחרים. אשמח לקבל מיערי הבהרות). מצד שני, הרעיון עם הפיתות דווקא מוצא חן בעיני. אם כל מה שצריך בשביל ליצור ריצה היסטרית של פלשתינאים אל מחוץ לגבולות המדינה, זה להציע לכל משפחה אספקה חינם של פיתות לכל ימי חייה, שווה לנסות. כאב לבן שנמצא עכשיו במילואים ליד רמאללה, אני מוכן אפילו להשתתף במימון. צלם בהיכל לא כל חובשי הכיפות הסרוגות יצביעו עבור אפי איתם בבחירות הבאות. לאחד מאלה שלא יצביעו עבורו קוראים יצחק לויט.רב סרן (מיל.) יצחק לויט היה מג"ד בחטיבת גבעתי באינתיפאדה הקודמת. לויט הועמד אז לדין יחד עם שלושה מפקודיו בפרשה שזכתה לכינוי "גבעתי ב'" באשמה שהם הורו לחיילים שלהם לשבור ידיים ורגליים של פלשתינאים. (כיברת דרך ארוכה צעד צה"ל מאז האינתיפאדה הקודמת, בכל הקשור להעמדת חיילים לדין). הארבעה טענו להגנתם כי את פקודת השבירה הם קיבלו מהמח"ט שלהם אפי פיין ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי. קצינים בכירים תמכו במהלך המשפט בגירסתם, אבל פיין ומרדכי הכחישו וגילגלו את האחריות כלפי מטה. לויט ואנשיו הורשעו, פיין מצא את עצמו זמנית על תקון של מעוכב קידום.לפני מספר שבועות הוזמן פיין להרצות בבית כנסת בגבעת זאב, שבו מתפלל גם לויט. כשנודע הדבר ללויט, הוא הודיע שאם פיין בפנים הוא בחוץ. ההזמנה לפיין בוטלה. "אני לא הייתי מוכן שכף רגלו תדרוך בבית הכנסת שבו אני מתפלל", אמר לויט על פיין ל"כל העיר". "בעיני, להזמין את פיין להרצות על מנהיגות, ועוד בבית כנסת, זה לא פחות ציני מלהזמין את יצחק מרדכי להרצו ת על פמיניזם בתנועת נעמת".או ברוח השבוע הזה ­ כמו להזמין בכיר מבנק ישראל לדבר במתנ"ס של ירוחם על הצורך בהידוק חגורה. פרחים בקנה, בנות בצריח לרגל עיסוקי אני מגיע מפעם לפעם לקיבוץ נגבה. בפעם האחרונה, כשעברתי שם ליד הטנק המצרי המפורסם ממלחמת השחרור, שאלתי את עצמי האם בעתיד הלא רחוק נפגוש גם בכניסה לאיזו עיר פלשתינאיות ברצועה או בגדה טנק שכזה.טנק מרכבה כמובן. תהיה עליו כתובת בערבית ­ "לא הטנק ינצח אלא האדם". בין הרצוי למצוי רצינו לבנות חץ. יצא לנו חייץ.