 | |  | הגיע לגיל |  |
|  |  | ד"ר פישר אינו מסתפק בשוק הקוסמטיקה, ועומד להיכנס לתחום תוספי המזון |  |
|  |  | |  |  | ד"ר אלי פישר האיש שהוא גם אחד המותגים המוכרים בישראל ויו"ר מועצת המנהלים של חברת התרופות והקוסמטיקה ד"ר פישר אינו קופא על השמרים, גם לאחר שסגר שנה עם הכנסות של 180 מיליון שקל וגידול של %15 ביצוא, המגיע לכ60 מיליון שקל. בתוך חצי שנה, הוא מבטיח, נראה את החברה גם בתחום תוספיהמזון והוויטמינים, ובעיקר בתחום האנטיאייג'ינג, הלהיט התורן של הרפואה האלטרנטיבית.חברת ד"ר פישר מחפשת בימים אלה מנהל לתחום, ומנהלת מגעים לרכישת חברה ישראלית, העוסקת בו: "אם נרכוש חברה, זה יהיה מהר יותר, אך בכל מקרה, אני מעריך שבתוך חצי שנה נצא כבר עם תכשירים בתחומים שבהם אנו חזקים ילדים ותינוקות, הזדקנות העור והזדקנות בכלל", מסביר פישר.למעט ויטמין A+D לתינוקות, שכל אם בישראל מכירה, עסקה החברה עד כה במוצרים לשימוש חיצוני כמו משחות, קרמים, תחליבי הגנה מפני השמש, סבונים וכד'. העיסוק בוויטמינים ובתוספימזון ייאלץ את ד"ר פישר לקנות סוףסוף מכונה לייצור טבליות צעד שממנו נמנע מאז הוקם המפעל לפני 37 שנה."כשהלכתי ללמוד ביוכימיה, אמרתי לאמא שלי, שאני מתכוון ללמוד איך להאריך את החיים. כשה גיעה אמי לגיל 80, היא שאלה אותי: 'נו? מה למדת?', זה היה לפני המון שנים, ונאלצתי להודות שנכשלתי. היום אני יודע הרבה יותר על הזדקנות ועל מניעתה, ולכן אני מעריך שנצליח", אומר פישר. סנונית ראשונה עדיין בתחום החיצוני היא סדרת תכשירי השיער 'בוטניקס', המבוססת על צמחימרפא, שיצאה לאחרונה לשווקים.המוצרים החדשים יופצו תחת המותג ד"ר פישר, שסקר של חברת טלסקר עם קשרבראל הגדיר אותו כמותג החזק ביותר בתחום תכשירי הגוף. בעקבות הסקר, הוחלט בחברה להכניס את כל מוצרי החברה, שכמעט כל אחד מהם הוא מותג בפני עצמו ('אולטרהסול', 'קמילבלו' ועוד) תחת הלוגו ד"ר פישר, שיהיה גדול ובולט, כששם המוצר יהיה קטן יותר.* * *"זה לא שמצאנו נפט. הצמיחה של החברה היתה מדורגת אחוזים בודדים עד %10 לשנה, שנבעו מגידול פנימי ורכישת מספר חברות במשק", כך מסכם היום ד"ר אלי פישר (66) את סיפור ההצלחה של החברה. נפט הוא לא מצא, אבל הרכישה האחרונה, שביצע לפני כ5 שנים, של יצרנית המגבונים חברת אפאר מטבריה, היתה קידוח מוצלח, שהזניק את פעילות החברה אל מחוץ לישראל. החברה, שנקנתה מכונס הנכסים עם מחזור של 2 מ יליון דולר, מגלגלת היום 15 מיליון דולר בשנה %90 ליצוא. בשנת 2002, עלפי הערכתו של פישר, היא תצמח ב%20 נוספים. המגבונים מהווים עבור ד"ר פישר פלטפורמה לפיתוח מוצרים משולבים, כמו מריחת קרם לחות או קרם הגנה מהשמש, באמצעות מגבונים חדפעמיים.באמצעות יצוא המגבונים נוצרו קשרים עם רשתות שיווק, והחברה החלה לייצר את המותג הכי מוכר שלה 'אולטרהסול' סדרת מוצרים להגנה מהשמש, מסנני קרינה לשיזוף מבוקר וגם מוצרי תינוקות. היום מייצאת ד"ר פישר ל25 מדינות ולרשתות השיווק המובילות בעולם, בהן וולמארט האמריקנית, מרקס אנד ספנסר הבריטית וקרפור הצרפתית.לפני כשנה וחצי הקימה החברה מערך שיווק לאירופה, הממוקם בבריסל שבבלגיה, ובימים אלה מתכנן ד"ר פישר גם להעביר חלק מהייצור לאירופה, באמצעות כניסה לשותפות במפעל קוסמטיקה קיים. ד"ר פישר מנהל משאומתן עם חברות מצרפת, בריטניה וגרמניה, לרכישת %50 מאחת מהן. הוא מעריך, שבתוך שלושה חודשים יסתיים המו"מ עם אחת מהן. אחת החברות מוערכת ב15 מיליון דולר, והשתיים האחרות ב67 מיליון דולר. עלפי התוכנית, ד"ר פישר תייצר במפעל באירופה את כל המוצרים הקוסמטיים שלה, כולל אולטרהסול, מגבונים, ג'נסיס ???ומוצרי תינוקות.המחשבה על ייצור בחו"ל לא כלכך הטרידה את ד"ר פישר עד לפני כשנה, אלא שעם פרוץ האינתיפאדה, באוקטובר 2000, והחשש ממלחמה עם עיראק במהלך 2002, מצא פישר את עצמו מתקשה מאוד בשיווק המוצרים שלו לחו"ל. "קניינים פשוט לא באים. ביטלו לי הזמנות מרשתות שיווק מגרמניה, ובצרפת כמעט איבדתי לקוח. עכשיו חתמתי עם לקוח גדול ביוון על מכירת מוצרי אולטרה סול בשווי של מיליון דולר. אז החלטתי, שאם אני רוצה להיות באירופה, אני גם צריך לייצר שם", מסביר ד"ר פישר את החלטתו על העברת חלק מהייצור לחו"ל, שיהיה מיועד אך ורק לשוקי חוץ.* * *אלי פישר ורעייתו דבורה הקימו את החברה בשנת 1965 בבית חדקומתי בבניברק, שעליו שילמו דמי שכירות בסך 115 דולר לחודש ("אז זה היה הרבה," הוא מסביר), ובעזרת הלוואה של 5,000 דולר להקמת מעבדה וציוד ראשוני לייצור תרופות. המפעל של ד"ר פישר נמצא היום מול אותו בית בבניברק. אלי פישר עמד להעביר את המפעל לאזור תליצחק, שם יש לחברה מגרש בשטח 15 דונמים, בשותפות עם חברת הנדל"ן אשטרום, אולם חוסר כדאיות כלכלית של בניית הפרויק ט שיכנע את השותפים שלא לבנות, בינתיים.את הדוקטורט שלו הוא עשה בפיתוח תרופה לעיניים, ואף השתלם במפעל תרופות בקליפורניה, שעסק בתרופות לעיניים ולעור. "ידעתי שאני הולך לעסוק בתרופות חיצוניות לעור ולעיניים, גם כי לא היה לי כסף למכונות של טבליות, ואולי גם בגלל שיש לי ראייה לקויה בעין אחת", נזכר פישר.בשנתיים הראשונות העסק הפסיד, אבל הוא לא ויתר: "לקחתי מאבי את ספר הרופאים, והלכתי לרופא הראשון ברשימה. ראיתי המון אנשים בביתו. לרגע שמחתי, אבל התברר שישבו שם שבעה, כי הרופא נפטר יום קודם לכן", נזכר פישר בחיוך.הוא מחייך הרבה, ורחוק מלהזכיר איש עסקים קשוח. חזות פניו בגיל 66 צעירה. לדבריו, הוא מושח את פניו בקרמים שפיתח, וממליץ להשתמש במסנן קרינה כקרם פנים הטוב ביותר, משום שהוכח, שרק %10 מהגורמים להזדקנות העור מצויים במשא הגנטי. ל%90 מהזדקנות העור אחראית השמש וקרניה ההרסניות.שני המוצרים הראשונים שפיתח וייצר היו משחה לפצעי בגרות וטיפות לעיניים אדומות, בשם אזולין. העובדה שעסק בתרופות לעור קירבה את ד"ר פישר, באופן טבעי, לתחום הקוסמטיקה. ב1974 הוא קנה את חברת סימפא, החברה שייצ רה את קרם הידיים הידוע דאז 'עלמה'. במקביל פיתח את הלהיט המסחרי הראשון של החברה, שמפו וסבון נוזלי לתינוקות, תחת המותג 'קמיל בלו'."אז הבנתי, שצריך לקשור את התרופות והמוצרים האחרים במותג אחד. יועצים וחברים הציעו לי את השם 'ד"ר פישר', והסכמתי". המוצר השני שפותח היה ה'פולידין' תכשיר לחיטוי העור. פישר: "חיפשנו תחליף ליוד האדום השורף וליוד הסגול המלכלך, ששניהם לא עשו את מלאכת החיטוי כמו שצריך. היה זה בשנת 1973. פיתחנו כמה נוסחאות, והיגשנו בקשה לרישיון לתרופה ממשרד הבריאות. בינתיים פרצה מלחמת יום הכיפורים. טילפנתי למנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות ואמרתי לו: 'יש לי מוצר שצריכים אותו במלחמה, ואתם מעכבים לי את הרישיונות. אני הולך ומפיץ את זה בבתיהחולים'. מנהל אגף הרוקחות, ד"ר ברות, אמר לי: 'אחרי המלחמה אני תולה אותך', וככה ניתן הרישיון לפולידין. שלחתי את הפולידין לבתיהחולים רמב"ם וסורוקה, כי זה מוצר מצוין גם נגד כוויות. את הוראות השימוש הדפסתי במכונת הכתיבה של אשתי."בבילינסון ובתלהשומר לא רצו להשתמש במוצר. היום, אין ביתחולים בארץ שלא מחזיק את הפולידין כחומר חיטוי עיקרי, והוא מצוי גם בבתים רבים. זו לא אנטיביוטיקה רק נגד חיידקים זה פשוט מחסל הכל, כולל נבגי אנתרקס", מדגיש פישר. אגב, ד"ר פישר מכרה בתקופת בהלת האנתרקס בארה"ב 25 מיליון יחידות של מגבונים לחיטוי על בסיס פולידין, בהיקף של כמיליון דולר.הלהיט המסחרי הבא נולד באמצע שנות ה80' סדרת מוצרי אולטרהסול, שכיום תופסת %74 ממוצרי מסנני הקרינה בארץ, ופישר שוב מחייך, כשהוא משיב לתהייתנו, על פשר התעלמותו של הממונה על ההגבלים העסקיים מהשליטה בשוק: "אנחנו כבר הרבה שנים מעל %70 בשוק. כן, הממונה התעניין, וזהו".גם האולטרהסול אינו מוגדר כמהפכה בעיני אלי פישר, אלא כמוצר שהתפתח לאט. "ב1978 הוציאה רשות המזון והתרופות האמריקנית תקנות לגבי הגנה מקרינה בתכשירי שיזוף. התחלנו לפתח את המוצר ב1982, וב1985 היינו הראשונים בשוק, והיום אנחנו מוכרים את הסידרה ב25 מדינות, ואפילו בחנויות באלסקה תמצאי אותה", הוא מספר.ד"ר פישר גדלה במשך השנים גם באמצעות רכישת חברות. לאחר סימפא ב74', נרכשה ב75' חברת גלמא לתרופות. ב1990 רכש פישר מכור את הזיכיון (סוכנות הלטיס) לייצור ושיווק מוצרי הלן קרטיס. כשיונ יליבר רכשה את 'הלן קרטיס שיקגו', נפרד פישר מהזיכיון שעבר לויטקו, שבבעלות יוניליבר. ב92' קנתה החברה מפעל תרופות בקליפורניה, וב93' רכש ד"ר פישר את הזיכיון בארץ של בודי שופ. היום מונה הרשת בארץ 21 חנויות, בעיקר בקניונים, וד"ר פישר צופה להן התרחבות.ההתפתחות האיטית של ד"ר פישר לא עניינה במיוחד את המיגזר העסקי והפיננסי, והחברה נהנתה בעיקר מהכרה בשווקים המסחריים והמקצועיים. אבל לפני שנתיים הודיע פישר, כי הוא מנפיק את החברה לציבור בבורסה בתלאביב, ובאחת עורר עניין בחברתו.פישר מסביר את הצעד ב"שמירה על שלמות המשפחה". לבני הזוג פישר שלוש בנות. "חשבתי, שכדי שלא יהיו חלילה מריבות בעתיד, הדבר הטוב ביותר הוא להפוך את החברה לציבורית, כשאז יש ערך נקוב לכל מניה, ולחלק את המניות שווה בשווה בין בנותי, וגם לחלק אופציות לעובדים", מסביר פישר. אלא שהכרזות שר האוצר והכותרות, שבישרו על האפשרות שיוטל מס הון על הבורסה, גרמו לזוג פישר לוותר על רעיון ההנפקה, שמאז אינו עולה יותר. "נמשיך לעבוד עם ההון העצמי שלנו. אנחנו מסתדרים היטב", מסכם פישר.אגב, כדי לצמוח בשווקים בינלאומיים, היה מוכן פיש ר למכור עד %50 מהחברה: "לא שעומדים אצלי בתור, אבל היו לי בשנים האחרונות 6 הצעות רציניות, כולל מהלן קרטיס, וכולל יצרן בינלאומי, שרצה רק את קו הייצור של אולטרהסול. אני לא הייתי מעוניין, כי כולם רצו שליטה, ואת זה אני לא מתכוון לאבד. כן הייתי מעוניין בשותפות אסטרטגית עם גורם בינלאומי, כי אני מעוניין בשווקים שלהם". בינתיים, כאמור, ד"ר פישר מתחילה בשותפות אחת באירופה, ואולי זו סנונית ראשונה שתביא למיזוגה בעתיד עם קונצרן רבלאומי. * |  |  |  |  |
|
|  | |