לא הכל נשאר במשפחה משפחת רקנאטי ואי.די.בי עומדים בפני פרידה יהודה שרוני 15/03/02 מצב הרוח במסדרונות הנהלת קבוצת אי.די.בי במגדלי עזריאלי היה השבוע בשפל עמוק, ולא רק בגלל גל הפיגועים האחרון. היה זה דווקא פיגוע כלכלי שגרם לאווירת הנכאים: התברר שליאון רקנאטי ייאלץ, ככל הנראה, להצטרף לבני משפחתו האחרים ולמכור את חלקו באי.די.בי. בסוף השבוע שעבר התנהלו שיחות טלפון אינטנסיביות בקו ת"א­ז'נבה, ובסיומן הוחלט להעביר את האחריות למכירת אחזקות כל המשפחה באי.די.בי לאודי רקנאטי. אודי רקנאטי הטיל ספק בכדאיות ההשקעה בחברת אי.די.בי כבר כשהחלו המגעים עם קרדן לפני כ­9 חודשים. הוא גם כעס, במידה מסוימת, על עמדתו של בן­דודו ליאון, שבניגוד לעמדת המשפחה ניסה להמשיך ולהחזיק בבעלות על אי.די.בי. ליאון רקנאטי קיווה כי למרות הכל, הוא יצליח לגבש מחדש את גרעין השליטה בקונצרן באמצעות צירוף קבוצת קרדן, ולהמשיך בכך את מסורת הבעלות המשפחתית על אי.די.בי. במערכת העסקית גורסים כי הכעס על ליאון היה אחד הגורמים שהביאו לעמדה הקשוחה שהציג אודי במשא ומתן עם קבוצת קרדן על רכישת גרעין השליטה באי.די.בי. הוא התעקש בעניין המחיר ולא היה מוכן להתפשר. בסופו של דבר, כל ניסיונותיו של ליאון להצ יל את השליטה באי.די.בי לא עלו יפה. אחד ממקורביו אמר השבוע: "הוא מקווה שהמשפחה תמשיך להחזיק בשליטה, אבל הוא שלם עם עצמו לאחר שעשה את כל המאמצים להמשיך את המורשת המשפחתית". מבחינתו של ליאון רקנאטי, הפרידה מאי.די.בי קשה יותר מאשר לבני המשפחה האחרים. אלה כבר השלימו עם האובדן לפני כמה חודשים. ליאון ביקש להמשיך את מפעל החיים המשפחתי, ולצידו גם את המסורת המשפחתית של סיוע לקהילה, הנעשית במישרין או באמצעות תרומות של קבוצת אי.די.בי, כמו פרויקט "תפוח" לסיוע לילדים בעיירות פיתוח בתחום האינטרנט והמחשבים. גם בימים אלה הוא עדיין נאחז בתקווה, כי משהו יקרה ולמרות החלטתו העקרונית למכור את חלקו, תיווצר סיטואציה שהמשפחה תמשיך לקחת חלק בבעלות על אי.די.בי. הוא עדיין אינו מוכן להגדיר את עצמו בתקשורת כ"מוכר", וממשיך לשדר כי הכל פתוח. אי­אפשר לפסול לחלוטין תסריט שבו, לאור המצב במשק, המשפחה לא תקבל את המחיר הראוי ולכן תמשיך להחזיק בשליטה באי.די.בי גם בשנתיים הקרובות. עם זאת, ההסתברות לכך אינה גבוהה. אודי רקנאטי נחרץ בהחלטתו לצאת מההשקעה בקבוצה. ממקום מושבו בז'נבה (לשם עלה לרגל ליאון בתחילת ה חודש, בניסיון נוסף להציל את העיסקה), הוא כבר פתח במהלכים למכירת כל האחזקות המשפחתיות. גישושים ראשונים כבר נעשו עם קונים פוטנציאליים. חוגים עסקיים מעריכים, כי אף שהקונה בוודאי לא יימצא במהלך השבועות הקרובים, הדו"חות הכספיים של קבוצת אי.די.בי לשנת 2002 כבר יוצגו על­ידי בעל השליטה החדש בקונצרן. הממלכה מתחלקת יש הסבורים, כי ביום שבו נפטר רפאל רקנאטי לפני ארבע שנים, נפרדה משפחת רקנאטי לא רק ממנו אלא גם מחברת אי.די.בי. רקנאטי, אביו של אודי רקנאטי ויו"ר דירקטוריון אי.די.בי, היה הדבק שהחזיק את המשפחה. גם אם פה ושם היו חילוקי דעות, הם נשמרו בתוך הבית. המהלך החשוב ביותר של רפאל רקנאטי היה בשנת 1991: אז שבה המשפחה ורכשה מידי הממשלה את השליטה באי.די.בי (לאחר שעשור קודם לכן עברה החברה לבעלות הממשלה כתוצאה מפרשת ויסות מניות הבנקים). שווי השוק של החברה לצורך עיסקה זו הסתכם ב­900 מיליון דולר, והוא אינו רחוק בהרבה משווין הנוכחי של מניות אי.די.בי. בראיון לתקשורת אמר אז רפאל רקנאטי, כי למשפחה נותר לשחרר מהממשלה "שבוי" נוסף (בכוונו את דבריו לבנק דיסקונט, שגם הבעלות עליו הופקעה מידי המשפחה כתוצאה מפרשת הוויסות). כשנפטר רקנאטי האב, חולקה ממלכת אי.די.בי בין בנו, אודי, לבין אחיינו, ליאון רקנאטי. אודי רקנאטי קיבל את האחריות על ניהול דיסקונט השקעות. ליאון רקנאטי קיבל את האחריות לניהול קונצרן כלל. באותה הזדמנות הם גם נפרדו מחלק מהגוורדיה הוותיקה. אודי מינה מטעמו לניהול דיסקונט השקעות את יורם טורבוביץ', שהחליף את דב תדמור. ליאון מינה בראש כלל את יצחק קאול, שהחליף את דוד וינשל. רבים קיוו, כי הניהול הנפרד יסייע לשמר את האחזקה המשפחתית המשותפת. אבל בהמשך הדרך התרחשו מספר מהלכים אשר שיבשו את כל העניין. אלה הגיעו בעיקר מצידו של אודי. בשנים 1999­2000 החל אודי להתמקד בניהול עסקי המשפחה בחו"ל, שכללו את חברת הספנות הבינלאומית אוברסיס שיפינג הולדינג ואת בנק דיסקונט שוויץ, שמרכזו בז'נבה. המיקוד בחו"ל לא היה מקרי. אודי רקנאטי לא רווה נחת מיחסיו עם רשויות הפיקוח הישראליות. היתה לו בטן מלאה על רשויות אלה, בין השאר בגלל משפט הבנקאים (שבו נשפט והורשע). מאוחר יותר הוא רתח על יחסו של הרגולטור בכל הנוגע להשקעות הקונצרן בענף התקשורת (בעיקר בטלוויזיה בכבלים). למעשה, אודי רקנאטי מאס בניהול אי.די.בי כבר לפני למעלה מ­10 שנים. אז פרש במפתיע, מסיבות אישיות, מאי.די.בי לטובת הקמת חברת הברוקרים י.ל.ר. לפני שש שנים, בערוב ימיו של אביו רפאל, הוא נקרא לשוב הביתה לאי.די.בי, אשר במחווה של רצון טוב בלעה לתוכה את י.ל.ר. כאשר החליט לפני כשנה למכור את אחזקותיו באי.די.בי, הוא הפתיע אמנ ם את בן דודו ליאון (שהודה כי אודי לא התייעץ איתו), אבל למעשה מדובר במהלך שהבשיל במשך שנים. אודי "גילה את אמריקה" בשוויץ: לפני כשנה וחצי שב והתחתן, הוא מתגורר בבית על שפת אגם ז'נבה ומקורביו מגדירים אותו מאושר מתמיד. אלא שליאון רקנאטי עדיין לא הפנים את העובדה שבעצם, הוא כבר נמצא בפועל מחוץ לאי.די.בי. הוא ביקש מאודי פסק­זמן, בניסיון לאתר קונה אחר ולשמר בכך את הגרעין המשפחתי. אבל נכון לעכשיו, כדי שהוא יישאר אחד מבעלי השליטה, צריך לקרות משהו שהוא לא פחות מנס פיננסי. אודי ומשפחתו מחזיקים ב­%8 מאי.די.בי, אבל הם לא היו לבד בהחלטה למכור את השליטה. חברו אליהם גם בן­הדוד לני רקנאטי (שמשפחתו מחזיקה ב­%4 מהמניות) ויהודית רקנאטי (אחותו של ליאון, המחזיקה ביחד עם ליאון ב­%8 מהמניות). ליאון נותר העקשן היחיד. לצידו גם משפחת קרסו, שהחזיקה ב­%15 מהמניות והחליטה לשמור לו אמונים וללכת איתו. אבל כעת, גם משפחת קרסו מצטרפת למוכרים. לליאון היתה לפני כשנה הזדמנות פז לצרף לגרעין השליטה החדש באי.די.בי, במחיר סביר, את קבוצת שרם פודים קלנר, בשיתוף מנכ"ל כלל תעשיות לשעבר רימון בן שאול. לא בר ור מדוע לא ניצל את ההזדמנות. ייתכן שלא הצליח להשלים עם העובדה, שמי שנמנו בעבר עם העובדים השכירים בקבוצת אי.די.בי (יצחק שרם, אביגדור קפלן ורימון בן שאול), יהיו בעתיד שותפיו לאי.די.בי. ייתכן שגם חשש מתוכניותיהם האסטרטגיות ביחס לחברה. לעומת זאת העדיף ליאון רקנאטי לצרף לגרעין השליטה את חברת ההשקעות קרדן. כשנמסר כי קרדן היא הזוכה בגרעין השליטה העתידי של אי.די.בי, הוכו כולם בתדהמה: איך חברה שהונה עומד על כ­50 מיליון דולר, תבלע קונצרן שהונו העצמי מתקרב למיליארד דולר? ליאון רקנאטי רצה אותם, בין השאר, על סמך היכרות חיובית מוקדמת שהיתה בינם לבין אזורים (מקבוצת אי.די.בי) בעסקי נדל"ן משותפים במזרח אירופה. מה שיותר חשוב, ההסכם עם קרדן איפשר לו לשמר את מעמדו כבעל הדעה וכמנהל העסקים הראשי של אי.די.בי. הודעת קרדן ב­14 בפברואר על החלטתה לסגת מרכישת גרעין השליטה באי.די.בי לא היתה מפתיעה. אחרי הכל, הסכם העקרונות לצירופם לגרעין נחתם ב­31 ביולי 2001. מאז עברנו את פיגועי 11 בספטמבר, את המיתון במשק ועוד. ראשי קרדן רצו לשנות את תנאי העיסקה, אך אודי רקנאטי התעקש: מלה זו מלה. הוא היה מוכן להע ניק להם פסק זמן של שבועיים כדי להשלים את מה שנראה מבחינתו "דיונים נוספים עם רשויות הפיקוח", אך בקרדן לא היו מוכנים אפילו להתחיל במהלך כזה ללא הסכמה על המחיר. בכל המהלך הזה, ניצב ליאון רקנאטי בתווך, אובד עצות. מגדל הקלפים שבנה בעמל רב במשך שנה התמוטט בבת אחת. לא אותה חברה בתקופה הקרובה נחזה כנראה במשלחות של אנשי עסקים, נציגי בנקים להשקעות ואחרים, המגיעים לז'נבה בניסיון לסגור עיסקה עם אודי רקנאטי. אחרים ינסו להגיע לאודי באמצעות אלי כהן, מנכ"ל אי.די.בי פיתוח, הנחשב לאחד ממקורביו. גם אם יתרחש הבלתי אפשרי ומשפחת רקנאטי תמשיך להחזיק בשליטה באי.די.בי, החברה לא תהיה אותה חברה. ניתן להעריך, כי בתקופה הקרובה תפעיל אי.די.בי מדיניות של חלוקה מואצת של דיווידנד במזומן, כתוצאה מעסקאות למימוש נכסים שכבר נמצאות בצנרת (אזורים, אילנות בטוחה) או כתוצאה ממכירת פעילויות נוספות. עם זאת, החלטות אסטרטגיות יותר שעמדו על הפרק, כמו מיזוג כלל תעשיות עם דיסקונט השקעות יוקפאו בשלב זה. אם אי.די.בי תימכר, סביר להניח כי היא כבר לא תהיה אותה חברת השקעות שהיתה הראשונה לגלות את ענף ההיי­טק (עוד ב­1970), את התקשורת (הסלולרית, הכבלים והערוץ השני) ואת הבנקאות (ייסוד דיסקונט). בעצם, מהמשק הישראלי כבר נעלמו היזמים האמיצים שיקימו חברות השקעה כאלה. בדרך לריענוןאביטל בר דיין, מנהלת המחלקה האנליטית באופק, מנתחת את השלכות יציאת משפחת רקנאטי מאי.די.בי על החברה: "יציאת משפחת רקנאטי מאי.די.בי תביא להמשך ריענון תיק הההשקעות של אי.די.בי, תהליך שבו כבר התחילה המשפחה. המשקיע החדש גם יאיץ את הטיפול בהשקעות הקבוצת בתקשורת בכלל ובתעשיית הכבלים בפרט."לדבריה, אם מסתכלים על הקבוצת בשלוש השנים האחרונות, נעשו מספר פעולות של ארגון מחדש שהביאו להקטנת מספר המנהלים בקבוצה ובמידה מסוימת לפנייה לכיוונים אסטרטגיים שונים: מיזוג פי.אי.סי ודיסקונט השקעות, מיזוג כלל תעשיות וכלל אלקטרוניקה."לו מכירת אי.די.בי לקרדן היתה מתבצעת, קרדן היתה אמורה לקנות חלק ממניות אי.די.בי שבהן החזיקה דיסקונט השקעות באמצעות אל­ים. זה היה פותר פלונטר ארגוני. כעת יהיה סטטוס­קוו, אלא אם משקיעים אחרים יקנו את השליטה ממשפחת רקנאטי", אומרת בר דיין.לדבריה, התנהגות קבוצת אי.די.בי בשנים האחרונים אופיינה בצעדים מחושבים והבאתם בחשבון של סוגיות מיסוי. "משפחת רקנאטי לא מיהרה לשום מקום וביצעה את השינויים בקצב שלה", אומרת בר דיין. כיום, לאי.די.בי שני סוגי אח זקות עיקריים: בחברות מצליחות (שופרסל, סלקום, משאב וכלל ביטוח), אבל גם בחברות מפסידות שהפכו לעול על הקבוצה. תהיה זו טעות לוותר על החברות הרווחיות ולהשאיר חברות קטנות, שחלקן מפסידות."למשפחת רקנאטי לא כדאי לחכות לקונה, ומומלץ לה להיפטר מכל מיני חברות קטנות, שאינן משפיעות על שווי החברה. חבל להתעסק איתן ולבזבז עליהן משאבים ניהוליים". היא סבורה, שיש לנצל את הנזילות והאפשרות שיש לקבוצה כדי לאתר במשק הישראלי אפשרויות השקעה נוספות, שבהן אי.די.בי תהיה גוף מוביל בהשקעה ולא חלק קטן ממנה.