המנגנון של שמעון מאחורי הקלעים של "רק בישראל", כולל הפתיח הגנוז, אתי פולישוק, הספר של לימור והאמא של הכלב שוקי אורי סלעי 22/03/02 עם כל הכבוד לאלי יצפאן (ב"רק בישראל" עושים הרבה כבוד לפצצת הרייטינג של ערוץ 3), שרית חדד היא היחידה עד כה שהסכימו להזיז בשבילה יום צילום שלם של התוכנית. יום צילום הוא עניין מורכב ויקר שכולל עשרות עובדי אולפן, צלמים, תאורנים, מקליטים, אנשי הפקה, מערכת, ארט, הלבשה, איפור ושחקנים, אבל שרית חדד לא עובדת בימי שישי. בעיקרון. קודם כל בגלל שבימי חמישי היא מופיעה עד חמש בבוקר במועדון "פלאקה", אחר כך בגלל שהיא שומרת שבת, וחוץ מזה ככה אבי גואטה, המנהל האישי שלה, החליט.גם יצפאן, שהתארח ב"רק בישראל" שבוע לפני חדד, שומר שבת (לכן הופיעו כתוביות "צולם לפני כניסת השבת" בזמן ששודרו המערכונים בהשתתפותו), אבל שרית חדד היא היחידה שעשו בשבילה את המחווה, אחרי סיכום של חודשים מראש כמובן. כך שבשבוע שעבר צילמו את "רק בישראל" באופן חד פעמי ביום חמישי אחר הצהריים, בניגוד למצב הרגיל של צילומים ביום שישי, כמה שעות לפני השידור. "חשבנו שסוף­סוף יהיה לנו יום שישי חופשי" אומרת רותי ניסן, המפיקה הראשית של התוכנית ומי שמובילה יחד עם ארז טל את בית ההפקות שלו, "מנטה הפקות" (שהפיק גם את "הכספת" ו את תוכנית האירוח המנוחה של מירב מיכאלי בערוץ 3), אבל המשחק של הפועל תל­אביב נגד מילאן שינה לאנשי "רק בישראל" את התוכניות והכניס אותם לכאב ראש לא קטן. המשחק שודר בתשע בערב, שעתיים אחרי סיום הצילומים. בתוכנית עצמה צילמו פתיח כללי, עם לימור שחוזרת בשחייה עם שנורקל ומצופים מקפריסין והפניה כללית של "עוד מעט נעבור לסיכום המשחק של הפועל תל­אביב". התכנון, שבאמת התבצע בסוף, היה שלמחרת יגיעו ארז טל ואורנה בנאי רק להקליט סאונד מעל קטע וידאו, בלי להצטלם.ההפקה העמידה את כולם בכוננות, לכל מקרה של סנסציה (כאילו ניצחון קטן של 0:1 על מילאן הוא לא סנסציה מספיק גדולה), והוחלט שאם לא יהיו אירועים מיוחדים, ההתייחסות למשחק תישאר ברמה הזאת. "אם יקרה משהו דרמטי", אמרו, "נבוא ונצלם השלמות מיוחדות למחרת, בשישי". יותר מהכל מלמדת הדילמה המערכתית וההפקתית הזאת על תפקידה של "רק בישראל", קודם כל בעיני עצמה. "את ההחלטה ניקח בבוקר, אחרי שנראה את העמודים הראשונים של העיתונים הגדולים", אמר ארז טל והתכוון בעצם שכמו עמוד השער של העיתון היומי, שקובע את מצב הרוח של האומה לא פחות מאשר משקף אותו, כך גם ה וא ו"רק בישראל". הם מלווים צמוד את מצב הרוח הלאומי, אם כי מכיוון שונה ומרענן הרבה יותר. מילה של ארה'לה אולפני מימד, יום חמישי שעבר, עשר בבוקר. ארז טל אומר 'שלום' ושואל בחיוך גדול מה פתאום נזכרנו לעשות כתבה על התוכנית דווקא עכשיו. אין סיכוי שאחרי כל כך הרבה שנים בתחום שלו, טל לא מכיר את עקרונות העבודה של העיתונים הגדולים והמוספים השבועיים. אין סיכוי שהוא גם לא יודע שכל ילד במדינה עונה על כל שאלה ב"אני יכול לנסות", ששכח לרגע את נתוני הרייטינג המופלאים של התוכנית שלו, את העניין שהיא יוצרת או את הכמות העצומה של התגובות הנלהבות של הצופים.יש לזה הרבה סיבות, אבל ברור ש"רק בישראל" היא העונה סיפור הצלחה גדול. יכול להיות שזה קשור לשיבוץ הנועז של שידורי קשת, ששמו את התוכנית ביום שישי בערב, יום מקולל שלא מעט אנשים ותוכניות איבדו בו את תהילתם; להפסקה הארוכה בין העונה הקודמת, השלישית (שירדה בקיץ לפני שנתיים), לזו הנוכחית; למצב הבטחוני שמגביר את הצורך באסקפיזם; לגעגועים ללימור שאיימה בפרישה רק בשביל לחזור בגדול; ואולי התוכנית מצליחה פשוט כי היא תמהיל נבון ומדויק של עבודה קשה ורצינית מצד אחד, עם שנינות וקלילות מצד שני. תוכנית טובה, לשם שינוי."רק בישראל ­ הדור הבא" מלהטטת במ קצועיות בין בידור עממי להומור מתוחכם, בין שיקוף של המציאות הישראלית לסאטירה עליה, ובין הטירוף של לימור לשמעון היא כמעט היחידה בטלוויזיה שלנו שמצליחה לשמור על שפיות. כבר באמצע העונה, ב"רק בישראל" יכולים לרשום לעצמם כמה הישגים נאים, ולא רק בגזרת הרייטינג, שעומד על 20 אחוז בממוצע, מספר גבוה מאוד בתקופה הנוכחית (התוכנית שבה התארח יצפאן הביאה רייטינג של 25 אחוז). העונה כללה רגעים טלוויזיוניים זכורים כמו קמפיין "מי תחליף את לימור", הופעות אורח של גיבורים פנימיים של התוכנית כמו אהר'לה ברנע ומאיר שטרית, או הביצוע של "דרכנו" בדואט של לימור ואבי ביטר. כנופיית הלא נגענו אחרי שאורנה בנאי הודיעה בסוף העונה הקודמת על פרישה והיה ברור שצריך למצוא לה מחליפה, התברר שבניגוד למקרים קודמים (ב"גלגל המזל" החליף טל את רות גונזלס בסיגל שחמון; ב"הכספת" אילנה ברקוביץ' הוחלפה בשלל מנחים אורחים), אף אחת לא יכולה להיות לימור חוץ מאורנה בנאי. כשהוחלט שבנאי חוזרת, היה נדמה שכולם מבינים סופית ש"רק בישראל" היא בעצם תוכנית ששייכת לשניים; שכמו שלא יעלה על הדעת לעשות את "רק בישראל" בלי ארז טל, ככה אי אפשר לעשות את התוכנית בלי אורנה בנאי. זה נכון, אבל לא מדויק עד הסוף.היחסים ביניהם מצוינים, הם עובדים בהרמוניה מושלמת וגם מחוץ לצילומים הם צוחקים לא מעט. אין טעם להשתעשע בספקולציות כאלה ואחרות מה היה קורה אם וכאשר בנאי היתה עומדת בפרישתה, ואיך טל היה מצליח למלא את החלל, ועדיין, "רק בישראל" היא קודם כל ואחרי הכל התוכנית של ארז טל. לבנאי יש חשיבות עצומה, אבל התוכנית הזאת היא לא של שניהם, בטח שלא שווה בשווה. טל פוסק ומחזיק בזכות המילה האחרונה בנוגע לתסריט, למערכונים, למשתתפים, וכמובן גם בקשר למינון הבדיחות עליו. העובדה שאת "רק בישראל" מפיקה מנטה הפקות רק מחזק ת את כוחו כבעל הדעה.העבודה על "רק בישראל" מתחילה כל שבוע ביום שני. יום ראשון הוא היום היחיד שלא עובדים בו בכלל והחל מיום שני המכונה המורכבת של התוכנית נכנסת לפעולה. בכל יום במהלך השבוע, כולל שישי, שהוא יום הצילומים עצמו, יש ישיבת צפייה של המערכת בחומרים שהגיעו ממערך הצופים שמפעילה התוכנית. לצופים, האנשים שתפקידם פשוט לצפות בטלוויזיה בשביל התוכנית, יש תפקיד קריטי בעבודת המערכת. 15 אנשים שצופים בכל התוכניות שהוחלט מראש על ידי המערכת כי הן שוות צפייה ואמורים לחלץ משם את קטעי ה"לא נגענו" ושאר הקטעים שיהפכו לאייטמים בתוכנית עצמה. ההנחיות שקיבלו הצופים מהמערכת הן לחפש דברים ביזאריים, תקלות בשידור, פאשלות של מנחים, קטעים שאפשר לדובב (שיחות של ראש הממשלה עם שר הביטחון למשל) וכל דבר מצחיק שעשוי להיות שווה התייחסות. כל צופה ממלא דו"ח צפייה שבו נכתב כל מה שקרה בתוכנית הספציפית (גם אם לא קרה בה כלום) והצעות אפשריות, כולל סימונים מדויקים לפי דקות של אייטמים.התוכניות ששוות צפייה הן כמעט כל תוכניות המקור בעברית, כולל תוכניות הילדים בערוצים הנידחים ביותר, כל תוכניות החדשות והאק טואליה (גם ובעיקר אלה שבערוץ 33), אירועי ספורט וכל מה שעשוי להפוך בשלב מאוחר יותר לאייטם. "בגלל שזאת עונה רביעית שלנו", מסבירה רותי ניסן, שהפלאפון שלה מצלצל כמו שיר הפתיחה של התוכנית, "אנחנו מאוד מתורגלים וכמעט שלא מפספסים תוכניות".הגאונות הטלוויזיונית הכל כך מדוברת של ארז טל באה לידי ביטוי גם בשלב של להפוך קטע שסימן אחד הצופים, למשל תנועות הידיים המוגזמות של מאמן הפועל רעננה בכדורסל נשים, טל נתן, לריקוד מושקע בליווי הרקדניות של אתי פולישוק, ריקוד שהופיע פעמיים בתוכנית בשבוע שעבר.הצפייה נחשבת לעבודה נחשקת, היות שהיא מצריכה בעיקר זמן פנוי ומכשיר וידאו מתפקד. רוב הצופים הגיעו לעבודה דרך חברים או היכרויות קודמות עם אנשים במערכת התוכנית. פעמיים בשבוע מקבלים הצופים מהמערכת אי­מייל ובו טבלה מסודרת המפרטת מי רואה איזו תוכנית באופן מדויק, כולל תוכניות בנות דקה כמו "קו לדמות". תמורת מאה דולר לשבוע כל אחד מהצופים אמור לראות ולהקליט בערך ארבע שעות של טלוויזיה ביום, סך הכל 20 שעות צפייה בשבוע. בכל בוקר, בין שש לתשע, אוסף שליח את הקלטות שמחכות לו מחוץ לבתים. ביום רביעי, עו ד לפני שמתחיל שלב הכתיבה, נערכת ישיבת ליין אפ (סדר עקרוני של האייטמים בתוכנית) בהשתתפות כל הגורמים: ארט, הפקה, מערכת, תסריטאים. בכוונה משאירים חורים וחלקים ריקים להתפתחויות ביומיים שאחרי.אחרי גיבוש הליין אפ מתחיל שלב הכתיבה של אורי גרוס, תמר מרום וארז טל. לרוב הם עובדים בנפרד, ושולחים אחד לשני את הגרסאות. לעתים נדירות הם עובדים שלושתם ביחד, על מחשב אחד. בכל מקרה, טל קובע סופית ומאשר כל מילה. הדד ליין לחוץ מאוד. למעשה, התוכנית נכתבת בתוך 24 שעות, ומרביעי בערב עד חמישי בערב התסריט צריך להיות מוכן. ההישג בהחלט מרשים אם לוקחים בחשבון שמדובר בתוכנית שבועית עם תסריט בן 50 עמודים.התוכנית מתוסרטת וכתובה לחלוטין, עד המילה האחרונה, כמעט בלי מקום לאלתורים. יום לפני הצילומים מגיע אורי גרוס, עורך התוכנית, לביתה של אורנה בנאי וביחד הם עוברים על התסריט הכמעט גמור. בנאי משנה, מעירה, מוסיפה ומתקנת, ולמרות שכמעט אף פעם אין חילוקי דעות מהותיים ועקרוניים, גם במקרה הזה, המילה האחרונה היא של ארז טל."הקריטריון שלפיו אנחנו עובדים לפני הכל", מסביר גרוס, "הוא להצחיק. זה בא לפני הרצון לאמ ירה מסוימת ולפני הכל"."המחמאה הגדולה בשבילי", אומרת תמר מרום, "היא שקורה שאני פוגשת אנשים שלא מאמינים לי שאני כותבת את התוכנית ואומרים לי שהם היו בטוחים שהכל ביניהם זה ספונטני".הסגירה על האורחים נעשית על ידי ההפקה שבועות ארוכים לפני, במיוחד כשמדובר באנשים בסדר גודל של אלי יצפאן או השר מאיר שטרית בעונה הזאת או לודמילה תיכון ואהוד ברק בעונות הקודמות.גם המפגשים עם האורחים מתוכננים עד הפרט האחרון. ב"רק בישראל" ידעו פחות או יותר מאז התוכנית הראשונה שהסיפור של מיקי גבע ו"כבוד השר" יוביל בסופו של דבר ל"מפגש היסטורי" בתוכנית, מסוג המפגשים שארז טל כל כך אוהב. בהתחלה הם דאגו להעביר לשטרית מסרים במהלך התוכנית (כמו שעשו למשל בתוכנית לפני שבוע לזמרת ליאת בנאי, כשהודיעו בשידור ש"אולי נזמין אותה באחת התוכניות הקרובות"), אחר כך פנו אליו באופן רשמי והתחילו לשכנע. שטרית, שגילה בחוכמה רוח ספורטיבית והעדיף לשתף פעולה, קיבל את התסריט של המפגש, תיקן, שלח חזרה ובימים שלפני הגעתו התקיים משא ומתן בינו ובין צוות הכותבים של התוכנית על כל מילה שתאמר במפגש. אולי בגלל זה הכל דופק כמו שעון. אתי פולישוק זה רייטינג ככל שמתקדם יום הצילומים וחדרי ההלבשה והאיפור מתמלאים באנשים, האווירה הופכת להיות יותר שמחה. "זה כמו קרקס פה", מפטירה תמר מרום ומתגלגת מצחוק כשהיא מסתכלת מסביב: ארבע הסגניות של מלכת היופי, פחות מ­24 שעות אחרי הזכייה, הולכות בהלם, מדקלמות מנטרות שחוקות ולא מפסיקות למחוא כפיים; שרית חדד עושה שעתיים פן (היא לא הסכימה להצטלם בלי פן, ובצדק) ולא מוכנה לדבר איתי בלי המנהל שלה, אבי גואטה; נטע הקר, המעצבת של התוכנית ומי שאחראית על כל הארט, מנסה לתקן את הנחש של לימור; כולם מבקשים מאמיר אליהו, הספר של אורנה בנאי, שיעשה להם איזה תיקון ומיקי גבע עושה בכוונה חיקויים של מאיר ואביתר בנאי ליד אורנה.כששוקי מגיע, בערך חצי שעה לפני שמתחילים לצלם, מפלס הבלגן עולה. שוקי הוא בן להורים פרודים שמגיע לתוכנית עם אמא שלו, מיכל שביט, מי שהיתה חברתו של ארז טל במשך שש שנים, ומגדלת את שוקי מאז הפרידה. כל יום צילומים היא מביאה אותו לאולפן, אחר כך מחזירה אותו אליה הביתה. מאחורי הקלעים, מה שנקרא "בחיים האמיתיים", שוקי מתנהג כמו אחד שהשתן עלה לו לראש: אוכל רק אוכל של בני אדם (הוא אוהב עוגות, בכל ת וכנית ההפקה שמה לו קבנוס מאחורי הקלעים, כל פעם באותו מקום), לא רוצה להצטלם, נושך, לא נחמד. האווירה המתוחה ששוקי משרה נשברת רק כאשר אתי פולישוק, הכוראוגרפית המיתולוגית, מגלה בהתלהבות ובקול רם מאוד שמיכל שביט היתה תלמידה שלה. "כולן עברו אצלי, מי לא", היא אומרת ונותנת צביטה בלחי לאחת הרקדניות שלה.­ איך את ממציאה את הריקודים לתוכנית?"פונים אלי ומבקשים ממני ריקוד מסוים ואז הראש שלי עובד. אני צריכה להיות מאוד יצירתית ואני כזאת. אני גם בוחרת את הבנות שיבואו לתוכנית לפי האייטם שמבקשים. כמו שביקשו ממני לעשות ריקוד לשיר על פנינה דבורין וישר חשבתי על זה שאני צריכה להביא רק בנות בלונדיניות, לא משנה שבסוף הביאו להם פאות בלונדיניות. בתוכנית שעשו על שוקי, כשהוא חזר, אז היה לי ברור שאני צריכה להביא בנות שהן יותר מתעמלות כי היתה חגיגה גדולה".­ מה אני צריך לעשות כדי להיות רקדנית של אתי פולישוק?"כל ילדה יכולה לבוא לסטודיו מגיל שלוש ואני מגדלת אותן עד גיל 18. יש לי אפילו בנות שאני מזמינה אותן לתוכנית והן באות מהצבא. קודם כל צריך מוטיבציה והכי חשוב לי זה שהן יהיו תלמידות טובות". ­ ואיך זה שמכל התוכניות תמיד פונים אלייך?"אוהבים אותי כי אני כיפית. כבר קרה שפנו אלי ערב לפני וביקשו ממני קטע ואני אף פעם לא עושה בעיות. כשביקשו ממני את הקטע עם פנינה דבורין הייתי בכלל בלונדון אז הבן שלי, אלון, שהוא בכלל עורך דין, דאג לכל העניינים ואני הדרכתי את כולם בטלפון. אוהבים אותי כי אכפת לי מהרייטינג ויש לי אמונה שאיפה שיש את הבנות של אתי, אז יש רייטינג. תזכור את זה". כבוד השר המרוויח הגדול מהעונה הזאת הוא מיקי גבע, "כבוד השר", שבזמן אפס פרץ מאלמוניות מוחלטת לעמדת הטוביה צפיר החדש. הוא הגיע לתוכנית אחרי שארז טל הגיע לראות אותו בהופעה בצוותא, כחלק ממסע חיפושים לדמות שתלווה את כל העונה, משהו בסגנון שושנה דיין בעונות הקודמות."ארז הגיע לראות אותי בהופעה בצוותא", מספר גבע, 22, שגם מנחה בערוץ הילדים. "אחר כך הוא התקשר לסוכן שלי. כבר בהופעה הוא ראה מה שאני יודע לעשות, וארז מלכתחילה התעניין בדברים מיוחדים, כמו החיקויים שלי, הרי מי בכלל עשה חיקויים של מאיר שטרית?".­ למה דווקא שטרית באמת?"החלטנו להתחיל עם שטרית ולא רציתי שזה יהיה חיקוי אלא דמות בפני עצמה עם משפטים משלה, קאלט משלה, יש לה תכונות ואופי. ככה נולד 'כבוד השר'".­ ואתה כבר קולט מה קרה לך מאז שהעונה התחילה?"מישהי שלחה לי מכתב וסיפרה שהיא שכבה עם גידול בבית חולים והיא ראתה את התוכנית ואחרי שלושה שבועות היא התגברה והיא כתבה לי שהיא מאמינה בין השאר כי היא ראתה אותי בתוכנית כל יום שישי וזה נתן לה כוח. ככה שאתה אף פעם לא באמת יודע מי רואה אותך. מה שכן, זה שאני נשארתי אותו מיקי, רק שהיום אני הרבה יותר מאושר". הזיני של לימור ואולי יותר מהכל, טמונה ההצלחה של העונה הזאת בחזרתה של לימור. הדמות שהתחילה כפינת ביקורת הטלוויזיה בתוכנית "אקשן" בטלוויזיה החינוכית, המציאה שפה (אינטרטנט, נו בוודאי, איזה חתיך, תשקורת ­ רשימה חלקית בהחלט), טשטשה לחלוטין את הקווים בין דמיון למציאות. כמו שדן קווייל, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, הקים לתחייה דמות טלוויזיונית פיקטיבית, העיתונאית מרפי בראון, כשיצא בקמפיין נגד העובדה שהפכה לאם חד הורית בסדרה, כך התגובות הכועסות של המעריצים השרופים אחרי שבנאי הודיעה שנמאס לה. הם התייחסו אליה כאל לימור, אישה חיה, בשר ודם, אמיתית לגמרי.לפני ארבעה חודשים בערך כל הארץ עסקה בספקולציות "מי תחליף את לימור", הפרומואים פמפמו את השאלה, ידיעות בעיתונים מפי מקורות יודעי דבר סיפרו שאין סיכוי שאורנה בנאי חוזרת, כולל תשובה שלילית של בנאי עצמה יומיים לפני בשידור חי אצל אהר'לה ברנע ב"חמש בערב". ארז טל הפיק פסטיבל לאומי, כמיטב המסורת של תחרות נערת הגלגל ונדמה שהצליח מעל ומעבר למצופה. בסוף, לא רק שהחיבור ביניהם התברר, שוב, כחמצן הכרחי לתוכנית, אלא שגם הבודדים שנעלבו והרגישו מרומים, שכחו א ת זה מזמן.בנאי, מן הסתם, לא מצטערת בכלל על המהלך: "אני מאוד שמחה שעשיתי את זה, אני פשוט נהנית מכל רגע והתגובות שאני מקבלת הן מדהימות".­ גם אז היו תגובות מדהימות, אבל אמרת שאת עוזבת כי הדמות השתלטה עלייך וחונקים אותך מאהבה."זה נכון שהלכתי בגלל שחנקו אותי, אבל עבר זמן ומאוד התגעגעתי לארז, לתוכנית ולהצלחה מהמקום הזה של יצירה ואמירה אמנותיות. זה צורך שלי, נפשי במובן מסוים, להצחיק אנשים באיכות הזאת, משהו שהוא בעיני מאוד גבוה".­ גם לימור היא כבר לא אותו דבר."אני מסתכלת על הדמות הזאת העונה והיא כבר לא לימור. ברמת הביצוע שלי זאת כבר אורנה שעושה את הדברים האלה. הכי בולט זה בגנון של שמעון, שם אני עושה את עצמי, פשוט לא מסוגלת לעשות שם את לימור".לפני שהתחילה העונה, אחרי שנסגר שבנאי חוזרת, ישבו אורנה בנאי והכותבים כדי לשבור את הראש ולחשוב מה עושים עם לימור העונה. "אין מירו כי זאת העצמאות שלה", מסבירה תמר מרום. "אבל במקומו יש לה את גנרל זיני שישן אצלה בבית. כשלימור התחילה היא היתה אחת שגרה בשיכון, עם בעלה מירו ועם הילדים. היום היא גרה בסיטי טאוור, מארחת את זיני כשה וא מגיע לארץ, והילד שלה עזרא גדל וכבר נהיה פושע ­ עוסק בייבוא­ייצוא. זה לא דומה ומאוד רחוק ממה שהיא היתה בהתחלה. גם ביטויי הלשון שלה הם אחרים וחלק מהאבולוציה של הדמות. היום כמעט שאין לה ביטויים כמו פעם. היום היא בן אדם דעתן באופן קיצוני. היא נהייתה הרבה יותר חכמה ומתוחכמת". ­ אז מיותר לשאול אותך אם את חושבת שזה היה מהלך נכון להחזיר אותה."אני זוכרת שישבתי עם אורי גרוס בקונטרול, בתוכנית הראשונה, ברגע שנגמר פסטיבל החזרה, ואמרתי לו שזה כל כך הגיוני ששניהם בעצם ביחד. יש בקונספט של שניהם משהו נורא חזק. אחוז קטן הרגיש מרומה מהחזרה של לימור, אבל בסופו של דבר מי שלא אוהב לא צופה גם ככה".אמיר אליהו, הספר של בנאי גם כשהיא לא לימור, מסביר את ההתפתחות של הדמות מהזווית של הרולים: "את השיער של לימור התחלנו לבנות מהדמות של הפראחה. פראחות תמיד מרימות מגדלים על הראש כשהן הולכות לאירוע וזאת הנחת המוצא. לצערי הרב אופנות של פראחות לא משתנות. אחרי שהדמות נבנתה והפכה למוכרת, ועם כל השינויים שהיו בעונה הזאת, זה הפך בעצם ללימור ביוטי ­ יותר תסרוקות מעוצבות. לימור העונה הזאת היא יותר יפה ופחות פראחה. אנחנו מנסים להביא לה כמה שיותר ביוטי. למשל, בעונות הקודמות לא היו ללימור ציפורניים, העונה הזאת אני עושה לה גם ציפורניים בכל תוכנית".­ אתה מאלתר עליה?"העבודה על לימור מתחילה ביום שלישי כשהמלבישה מודיעה לי איזו שמלה היא בחרה לה ובהתאם לזה אני בונה את התסרוקת. בעיקרון, זה הכל בא לי בדקה ה­90, אחרי שאני רואה את השמלה. אין פה הרבה זמן לעשות את זה, זה מאוד לחוץ, אז אני מביא את תוספות השיער מראש. למשל, כשצריך לשים לה כתר בשלב מסוים בתוכנית, כמו במקרה הזה כי יש אייטם עם מלכות היופי, אז אני עושה לה תוספת שיער, גבוה ופזור, שיהיה מקום".­ יש חילוקי דעות? דברים שאורנה לא מרשה?"היא נותנת לנו יד חופשית, אבל בערך לפני חודש למשל, עשיתי לה תסרוקת של שיער אסוף ומתוח והיו על זה המון חילוקי דעות. אם יש חגים, אז ברור שאני אשים לה בשיער משהו שקשור לחג ­ למשל בפסח בטח זה יהיה אפיקומן או משהו כזה".­ וזה טוב לעסקים להיות הספר של לימור?"בטח. בכל יום שישי כל הלקוחות שלי יושבות לראות מה עשיתי ללימור. בכלל, להיות ספר של סלבריטי זה תמיד עוזר".­ למרות שהיה לכם ריב , לך ולאורנה."נכון, כי אני בתור ספר אין אצלי חינמים, בעיקרון, גם לסלבריטיז. כל אחד צריך להתפרנס והלקוחות שלי מכבדים את זה וכולם משלמים. יש אצלי מקסימום הנחות לסלבריטיז, לא יותר. מה שקרה זה שז'קלין ואביגדור ליכטנשטיין הציעו לה לבוא ולעשות צבע בחינם, והיא הלכה בשביל איזו תוכנית והם הוציאו את זה לרכילות שהיא עברה אליהם, אבל עובדה שבסוף היא חזרה אלי". דבר הזכיין "תודעתית", אומר אורי שנער, מנכ"ל שידורי קשת, "לא היה קל לשכנע את ארז לעבור ליום שישי ואני הבעתי את האמון שלי גם באופן ההתקשרות העסקי איתו. אם ארז לא היה רוצה, הוא היה יכול להישאר ביום שלישי".­ למה התעקשת?"מפני שברמה הסימבולית יום שישי הוא בית הקברות של ערוץ 2, אבל אנחנו חשבנו שמבחינת התוכנית זה השיבוץ האופטימלי. קודם כל בגלל ש'רק בישראל' היא תוכנית שיושבת בול על אופי הצפייה, שזה בעצם חוויית צפייה משפחתית, וגם בגלל האופי של התוכנית. המקום שלה בתור סיכום השבוע הוא מתבקש, כי זה בעצם ההפוך על הפוך מה'יומן'. הרי כל העניין עם אהר'לה ברנע הוא לא במקרה, זה נועד גם לחזק את התחושה של הצופים לגבי הרלבנטיות של יום שישי בערב".­ כל תוכנית עולה בערך מאה אלף דולר. אתה מצליח להרוויח עליה?"זה מסובך ומורכב. העסקאות שלי עם המפרסמים הן לא פר תוכנית, אלא שנתיות באופן מסוים. אני יכול להגיד לך שבערב שבת על 'מהפך' ו'עבודת בית' אני מרוויח הרבה יותר, כי הן תוכניות זולות. 'רק בישראל' היא בין שלוש ההפקות הכי יקרות בישראל, וגם ההתקשרות העסקית שלי איתן היא תלויית הישגים, אבל הרווח הוא לא רק כספי. אני חושב ש'רק בישראל' היא עוגן חשוב לא רק של שידורי קשת, אלא של הטלוויזיה בכלל". יותר מדי מהמצב נכון שגם בזמן שלוש העונות הראשונות המצב הבטחוני בארץ לא היה מדהים, אבל בעונה הזאת נאלצים להתמודד ב"רק בישראל" עם הטרגדיה הלאומית הידועה בשם "המצב". בהחלטה ברורה ­ למרות ואולי דווקא בגלל המצב ­ "רק בישראל" היא קודם כל תוכנית בידור, לפני הסאטירה וכל השאר. כמו שארז טל אומר בתחילת התוכניות האחרונות במהירות, כאילו לא נעים לו: "יש לנו תוכנית מצחיקה בשבילכם, אם אתם רוצים לשכוח מהשבוע שהיה, הישארו איתנו". בכל מקרה, בחדר השידור של שידורי קשת יש קלטת מוכנה למקרה של פיגוע נורא זמן קצר לפני התוכנית ובה טל מסביר שהתוכנית הוקלטה עוד לפני שנודע על החדשות וכולי.המצב גם אילץ את התוכנית להשתמש רק בשני פתיחים מתוך השלושה שהוקלטו ­ אחד שמצולם בכיכר רבין ובטריבונה של מגרש כדורגל (זה עם "יוסי­יוסי בניון"), ושני שמצולם בבית קפה (זה עם "מישהו אכל חמין"). הפתיח השלישי, שבו רואים חיילים פלסטינים מתנשקים עם ישראלים, נשאר בינתיים בחדר העריכה. "זה פשוט לא מתאים עכשיו", אומרת רותי ניסן.ההתמודדות עם המצב מאלצת את הכותבים להיות זהירים מתמיד. "התוכנית ירדה כשאהוד ברק היה ראש ממשלה", אומרת תמר מרום, "והיה קמפ דיוויד ותראה לאיזו מציאות חזרנו. ברור שהיתה דילמה איך להתייחס לאינתיפאדה, ומבחינתנו זה לא ציני. השאיפה היא שתהיה אחלה עונה כי המצב חרא. מה שאנחנו מנסים לעשות זה תוכנית שתיתן את הפורקן מהפלסטינים ותיתן את האפשרות להתעסק בשטויות. התוכנית העונה אולי שונה בגלל שיש את מה שארז כל כך אוהב לקרוא לו 'מצב רוח לאומי'. בדיוק כמו שכולם זוכרים את התוכנית שעשינו בפעמוני היובל, גם אז היה מצב רוח לאומי. אל תשכח גם שרוב התמונות מהחדשות הן ממש לא שדירות לסוג כזה של תוכנית".לא פחות מהכותבים, גם אורנה בנאי חייבת להצחיק בזהירות: "ברור שיש לי קושי גדול בחיי היומיום מהמצב, כמו כולם וזה נטל להצחיק בשבועות כאלה מחורבנים, אבל כשאני עושה את התוכנית, אני שוכחת מהכל ובשבילי זה אושר גדול כשאומרים לי שאני הנחמה. במקרה הזה, זה כבר לא סתם צחוק, זאת שליחות".orisaly@maariv.co.il* * * מלכת הגנון בלעדי: רהב אור­ברציגר, כוכבת הגנון של שמעון, בת 4, מדברת על הכל!אחד החידושים שהוכנסו העונה ב"רק בישראל" הוא ה"גנון של שמעון", ובו פרלמנט של ילדים מתכנס כדי להביע את דעתו על המצב. הכוכבת הבלתי מעורערת של הגנון היא רהב אור­ברציגר, בת 4, מרמת­גן. אורית, אמא של רהב, מספרת איך התחיל הרומן של הבת עם עולם הזוהר: "היא השתתפה בקיץ בתוכנית של יהורם גאון, 'מי גאון של אמא', אחרי שחברה אמרה לי שעושים אודישנים לילדים. הכנתי אותה לשיר ולעשות כל מה שיבקשו, וכמובן שהיא לא עשתה שום דבר ממה שתכננו, אבל בסוף קיבלו אותה והיא היתה שם ממש הצלחה. לפני שהתחילה העונה של 'רק בישראל', אורי גרוס פנה אלינו והזמין אותנו לאודישנים ל'גנון של שמעון'".­ ומה קרה מאז?"פשוט לא ייאמן. לא האמנו שההופעה שלה תלווה בכל כך הרבה תגובות. אי אפשר ללכת ברחוב איתה, עוצרים אותנו מבוגרים וצעירים ומבקשים חתימות. מזל שהיא כבר יודעת לכתוב את השם שלה".­ היא בכלל נהנית?"כרגע זה נחמד מאוד והיא נהנית, כל שבוע היא שואלת אם היא הולכת להקלטות והיא מאוד אוהבת להיות מאחורי הקלעים עם כל הכוכבים".­ הפרסום כבר עלה לה לראש או שהיא עדיין טוענת שההצלחה לא שינתה אותה?"הגננת שלה נראית לי די מתלהבת מזה והילדים כבר התרגלו. היא היתה ביומולדת וכשזה נגמר כולם אמרו לה שהם הולכים הביתה לראות אותה בטלוויזיה. היא עדיין לא ממש מבינה מה קורה ואנחנו כל הזמן דואגים לה. בגילה זה טבעי, זה נראה לה רגיל. כל עוד זה יהיה נוח ויתאים, אז אני אסכים שהיא תמשיך להשתתף".גם הכוכבת עצמה הסכימה להתפנות ולהעניק ראיון בלעדי ל"סופשבוע":­ רהב?"הלו?".­ שלום. מה שלומך?"בסדר".­ מה את עושה?"רואה טלוויזיה. יש 'זהבה ושלושת הדובים'".­ יופי. תגידי, את אוהבת ללכת ל"גנון של שמעון"?"אני אוהבת ללכת לתמר".­ מי זאת תמר?(צוחקת) "אתה לא יודע מי זאת תמר? איפה שקונים נעליים".­ אה. "הטלפון שלך מקולקל?".­ שלי? מה פתאום מקולקל? למה?"אז למה הרעש הזה?".­ איזה רעש?"אוייייי. אני מסתובבת. גם אתה?".­ עדיין לא."אז ביי".­ תודה לך.