"כך הפללתי את פרנסואה אבוטבול" סוכן סמוי רכש את אמונו של אבוטבול, והפליל אותו עוז בן­יצחק ואבי שילון 26/03/02 המשטרה לא מסתירה את גאוותה ­ פרנסואה אבוטבול, שהיה שנים על הכוונת שלה, נפל סוף­סוף בזכות פעילותו של סוכן סמוי שרכש את אמונו. נצ"מ מנשה ארביב, מפקד היחידה המרכזית של מחוז מרכז במשטרה, אומר בסיפוק: "מה שעשה הסוכן הסמוי, הדר רוקח, יותר נועז ממה שהאף.בי.איי עשה לאל קפונה. את אל קפונה הצליחו להפיל רק בעבירות מס ואילו במקרה של אבוטבול ומשפחתו זה הרבה יותר מכך. אני לא מאמין שינסו לפגוע ברוקח. יש הסכם בלתי כתוב בין העבריינים למשטרה, האומר שלא פוגעים באנשי חוק. פרנסואה עצמו לחץ את ידו של רוקח, הוריד את הכובע ואמר לו: 'כל הכבוד'. אגב, בשלב מסוים נמאס לפרנסואה להגיד שוב ושוב שהוא שומר על זכות השתיקה, אז הוא כתב על פתק: 'אני שומר על זכות השתיקה'". פרנסואה אבוטבול מנתניה, שלדברי המשטרה הוא מגדולי העבריינים בארץ למרות גילו הצעיר יחסית ­ רק בן 28 ­ הצליח עד כה לחמוק מידי החוק ולא הורשע מעולם. גם אביו, פליקס, בן 50, המוכר בכינויו "בייזה", היה יעד מודיעיני מספר אחת של משטרת מחוז המרכז ובין השאר היה מעורב לפני שנים בחטיפתו של שר התחבורה הניגרי, ד"ר אומרו דיקו. דיקו, שעל פי הפרסומ ים הבריח מיליוני דולרים לחו"ל, נמלט לאנגליה. פליקס אבוטבול, בשיתוף רופא ואיש עסקים, נשכרו על ידי גורמים בניגריה לחטוף אותו באנגליה, החטיפה נכשלה והשלושה נידונו בזמנו לעשר שנות מאס וכבר שוחררו. המשטרה חשדה שפליקס אבוטבול מעורב בארבעה מקרי רצח על רקע שליטה בשוק ההימורים, אבל לא הצליחה לגבש נגדו כתבי אישום. בשנה האחרונה, אומרים במשטרה, פרנסואה תפס את מקומו של אביו. נצ"מ ארביב: "ממידע מודיעיני התברר כי הבן ירש את אביו. פליקס עצמו העביר את פעילותו לפראג. פרנסואה שולט היום באופן בלעדי בתחום דמי החסות, הלוואות, הימורים, סחר באמצעי לחימה". המשטרה מייחסת לפרנסואה רשימה ארוכה של חשדות, כמו גביית דמי חסות, אלימות, איום ברצח, סחר בנשק ובסמים, הצתת כלי רכב והדחת עדים. ארביב: "כרגע מסתמן שנגיש נגדו שמונה אישומים נפרדים". ההצלחה הגדולה הזאת התאפשרה בזכות אומץ ליבו ותושייתו של הסוכן הסמוי הדר רוקח. עכשיו ניתן לגלות שמעטים בלבד במשטרה ידעו על זהותו האמיתית של רוקח והוא אפילו נעצר ונשקו הוחרם. הדר רוקח, בן 28, לא חלם שיום אחד הוא יופעל כסוכן סמוי. הוא שירת שבע שנים ביחידת המסתערבי ם של משמר הגבול, טייל ברחבי עולם וכשחזר עסק באבטחת אישים בשוק הפרטי. לפני עשרה חודשים התגייס למשטרה וסומן מיד כבעל פוטנציאל לפעול כסוכן סמוי. "ישר הסכמתי", הוא מספר, "למרות שאז לא מסרו לי פרטים". ­ למה הסכמת מיד? זה הרי תפקיד מאוד מסוכן. רוקח: "כשהציעו לי את התפקיד חשבתי מיד: את זה עוד לא עשיתי בחיים". ­ מתוך עניין או מתוך חוסר פחד? "מתוך עניין". ­ מה מושך בזה? "כשהייתי במסתערבים שיחקתי תפקידים: הייתי ערבי, אשה וכו'. את המשחק הזה עוד לא עשיתי". ­ ההורים שלך ידעו מה אתה עושה במשטרה? "לא. הם חשבו שאני מאבטח פרטי". ­ לפני שהתגייסת למשטרה היית שומר ראש של עבריינים. "כן. בעיקר איבטחתי מי שמתעסק בכספים. יהלומנים למשל. לא חשבתי יותר מדי. הייתי מאבטח מקצועי, זאת היתה הפרנסה שלי. אבל לא הסכמתי לקבל כל אחד. לא ירדתי לפשע. לא דמי חסות, לא איומים ולא מכות". ­ במה נתקלת למשל? "היו איומים. למשל, טוסטוס התפוצץ קרוב ואני הרחקתי את המאובטח. חלק מהתפקיד היה לבדוק אם שמו מטען למאובטח". ­ הלכת מכות? "פעם התפתח ויכוח בין עבריין לקבוצה אחרת והתחיל עימות. אני התערבתי במכות". ­ איך קרה שבדיוק כאשר הצטרפת למשטרה, פרנסואה אבוטבול חיפש שומר ראש? האם עבודתך כמאבטח פרטי היתה חלק מתוכנית ההסוואה שלך? "את הפרטים אסור לי לחשוף. המפעילים חשבו על הכל. התוכנית להחדיר מישהו לפרנסואה נולדה עוד לפני שהצטרפתי למשטרה". ­ מתי אמרו לך שאתה מיועד להיות סוכן סמוי? "היו ראיונות ומבדקים פסיכולוגיים. לא היה מבחן פיזי, כי אין לזה יותר מדי חשיבות. המטרה היא להוציא מידע ואתה יכול לעשות זאת גם אם אתה שמן". ­ מה חשבת כשאמרו לך שמדובר בפרנסואה? "נתנו לי רקע מלא עליו ואז הבנתי שזו לא עבודה רגילה של הפללה בגלל סמים, אלא סיפור מיוחד". ­ מה קרה כאשר פרנסואה התקשר אליך? "הוא הזמין אותי לראיון. אני מניח שהוא הרים כמה טלפונים כדי לברר מי אני. מה שהוא שמע מצא חן בעיניו. בפגישה הראשונה בינינו הוא פשוט אמר: 'תתחיל, נראה איך זה מסתדר'. הייתי צריך ללוות אותו לכל מקום. בהתחלה הייתי כמו מאבטח רגיל של איש עסקים. לאט לאט נחשפתי למהות העסקים. יש לו עניין חזק בהלוואות, הולכים למישהו שפיספס איזה תשלום. לאט לאט אתה מתחיל להיות יותר מעורב. פתאום הוא אומר: 'אין לי כוח אליו, תענה במקומי לפלאפון' ואנשים מתחילים לקלוט שאנחנו קרובים. ואז פרנסואה קולט שאני מוכן לעזור בעוד דברים. הוא נהג לומר לי ברמיזות: 'תחנך אותו כדי שיבין', 'תסביר לו', 'שמע, לבחור הזה יש חוב. בוא תזרז אותו'". ­ איך זירזת? "ברור שאתה לא אומר: 'יאללה, תשלם'. אומרים: 'מחפשים אותך, אז תגיע'. או: 'אין מחר, תגיע היום'. . כשהבנאדם מגיע לפגישה הוא כבר מפחד מפרנסואה. זה מספיק כדי שישלם". ­ איך היה הקשר ביניכם? "הגענו למצב שפרנסואה הסתפק במבטים כדי לסמן לי מתי להרביץ. כשוטר, העובדה שההבנה בינינו השתכללה היתה רעה, כי הייתי צריך לאסוף ראיות". ­ הרבצת? "כן, אבל ניסיתי לעשות את זה בעדינות. זה אומר שבמקום לשבור אף בעשר שניות, כמו שאני יודע, נתתי קטנה בבטן או בעיטה חלשה". ­ מרביצים רק למי שחייב סכום גבוה? "מרביצים גם בשביל 2,000 שקל. פעם הייתי צריך לתת סטירה לבנאדם בגיל של אבא שלי. זה לא נעים, אבל זה נתן לי יותר מוטיבציה להפליל את פרנסואה. עם כל הצער, אנשים קיבלו ממני מכות. פעם החרמתי למישהו את הרכב. אבל אחרי שהפרשה נחשפה אנשים שפגעתי בהם התקשרו להודות לי. הם אמרו: 'אם זאת היתה המטרה, לא כאב לי'". ­ איך העבריינים התייחסו אליך? "מרגע שראו שהוא סומך עלי, העבריינים התחילו לתת לי כבוד. בעצם זה לא כבוד, זה פחד. בזכות הפחד קיבלתי מהם הרבה מתנות". ­ המעמד הזה עשה לך משהו? "זה היה אידיוטי. הצחיק אותי שאני מבקש סיגריה וזורקים לי את כל הקופסה. בנאדם כפול ממני בגיל רץ להביא לי שתייה. מצחיק". ­ ראית אם פרנסואה היה מעורב באלימות? "אף פעם. השם שלו הספיק כדי להרתיע". ­ הקלטת אותו בסתר? "לא יכול לפרט. היו דברים מעבר להקלטה". ­ עד מתי היית אמור להישאר איתו? "לא יודע. ההוראה היתה לאסוף ראיות, בהגבלה אחת: ברגע שמישהו ייכנס לסכנה אני עוצר הכל. היו דברים שכמעט הגיעו לשלב הזה. הייתי עד לאיום בנשק, אבל לא לשימוש בנשק. זה קרה כשרצו לזרז חייבים גדולים, או על רקע סכסוכים על מעמד". ­ לפעמים הוא חשב שהוא החמיר מדי עם מישהו? "לא. מבחינתו זה היה עניין מקצועי. הוא מתפרנס מהלוואות וריבית. פעם נשלחתי לקחת ממישהו רכב. הבנאדם נתן לי את האוטו רק מהפחד. בלי מכות ובלי כלום". ­ עד כמה הייתם קרובים? "לא פעם אכלתי אצלו בבית. כש אמא של הבוס מבשלת לחבר שלו, זה נחשב לכבוד גדול". ­ היו בו צדדים שהערכת? "כן. הוא אבא טוב, דאגן, איכפת לו מאנשים שהוא אוהב. הוא דאג לי לאוכל, הקפיד לבדוק אם אני מרגיש טוב. הוא גם העניק לי הרבה מתנות". ­ היו ביניכם מחלוקות? "אם היו, זה היה רק על רק דברים שהעליתי כדי לא לפגוע באנשים". ­ קרה שהוא כעס עליך? "הוא מעולם לא הרים עלי את הקול. הייתי די קרוב אליו. הוא התעניין בחיים שלי, נתן לי כסף". ­ האם היכרת את אביו? "כן, הוא נהג להגיע למסעדה המשפחתית. הוא לא מסתובב עם מאבטח. הוא אדם מאוד כריזמטי, לא מתעסק פיזית בכל העניינים. כאדם הוא מאוד סימפטי, אנשים מכבדים אותו, אבל הוא מתנהג לכולם בגובה העיניים. יש לו איזה טאץ' אירופי. רואים שיש לו את זה". ­ איך הסתיים הקשר עם פרנסואה? "המעקב אחריו הסתיים כשכל החבר'ה שלו נעצרו, כולל אני, לפני עיסקת סחר נשק. המשטרה החליטה שאי אפשר להסכים שנשק יגיע לפרנסואה, כי לפי המידע הוא עמד לפגוע במישהו". ­ השוטרים שעצרו אותך לא ידעו שאתה סמוי? "לא. האריכו לי את מעצר לשישה ימים. רק אחרי זה המשטרה ביקשה מבית המשפט לשחרר אותי" . ­ אחרי שהכל נגמר, האם התחלת לפחד? האם הרגשת הקלה? "לא פחדתי ולא חשתי הקלה. חשבתי שאם החליטו לגמור את העניין, העבודה היתה מוצלחת. זה בא לי בהפתעה, אבל זהו. נגמר". ­ איך הרגשת כששעמדת מול פרסואה. במובן מסוים, כאילו בגדת בו. "התחושה שלי היתה קצת לא נעימה. בסך הכל אלי הוא התייחס טוב מאוד. דאג לי בכל דבר, שאל מה קורה עם החברה שלי. לא היה לי נעים, אבל החלטתי לשים את 'הלא נעים' בצד". ­ כמה זמן ארכה הפגישה ביניכם? "עשר דקות. בסוף הוא לחץ לי את היד ואמר: 'כל הכבוד, ניצחת'". ­ אתה אומר שאתה לא מפחד מנקמה. אפילו לא קצת? "אני לא מפחד. יש קודים מסוימים שהעבריינים והשוטרים מצייתים להם. יש פה חוקים. העבריין יודע שהוא צריך קודם לבדוק את עצמו". ­ איימו עליך? "לא איומים ולא כלום". ­ זאת אומרת שאתה סומך על הקודים של העבריינים? "לא רק. אבל עובדה שעד היום הם לא פגעו באף סוכן. יש כללים". ­ אבל לפני חודש נרצח שוטר. "נכון, והמקרה הזה יטופל בשיא החומרה. מבחינתנו, הרוצח הוא כמו מחבל מתאבד. הוא לא פועל לפי החוקים הבסיסיים וישלם על כך". ­ נניח שינסו לפגוע בך. "אני לא מפחד ללכת לבד. אם יכבדו את הכללים ­ אחלה. אם לא, אני מאמין ביכולת של עצמי ושל החברים שלי". ­ עשית עבודה חשובה, אבל בעצם ניצלו אותך, הסתכנת. "כמו כל שוטר, זו העבודה שלי. בסך הכל אני חי חיים נורמליים. בעבודה הזאת אתה חייב להאמין במה שאתה עושה". עו"ד רויטל סוויד, המייצגת את פרנסואה אבוטבול, אמרה השבוע: "מרשי מכחיש מכל וכל את החשדות המיוחסים לו. הסיפור נשמע מרתק, אבל חומר החקירה יוכיח שההר הוליד עכבר. פרנסואה כלל לא נחקר על עבירות סמים וגביית דמי חסות, וכלי נשק כלל לא הועברו אליו. הכל ניפוח תקשורתי". לשאלה האם פרנסואה חש נבגד מצד מאבטחו לשעבר, אמרה עו"ד סוויד: "הוא סבור שכל אחד עושה את עבודתו".