בוגי אלוף משה (בוגי) יעלון, בן 52, הוא הרמטכ"ל הראשון שנולד במדינת ישראל משה זונדר 29/03/02 מפתח להבנת דרכי מחשבתו ופעולתו של משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל הנכנס של צה"ל, מהווה ההכרה כי השואה ומלחמת יום הכיפורים היו שתי החוויות אשר עיצבו את תפיסת עולמו. בשבת, 6 באוקטובר 73', פתחו צבאות מצרים וסוריה במלחמה נגד ישראל. משה (בוגי) יעלון, בן 23, שהה בקיבוצו גרופית שבערבה. חלפו כמעט שנתיים מאז השתחרר מצה"ל, כשנה מאז התחתן, ורק שבוע מאז שנבחר להיות מזכיר הקיבוץ ושימש גם כרכז הביטחון.הוא התקשה להאמין כאשר קיבל הוראה בצהרי יום כיפור להפעיל את הסירנה. לאחר­מכן ארז תרמיל, המתין לאוטובוס ונסע למחנה חטיבת הצנחנים במילואים, בסירקין. גדודו של יעלון נמנה עם חטיבת המילואים של דני מט. בליל ה­15 באוקטובר השתתף יעלון בצליחת התעלה, המהלך שהיווה תפנית אסטרטגית ופסיכולוגית במלחמה העקובה מדם. הוא השתתף בקרבות ברחובות העיר סואץ, מהלך נואל ומיותר שהסתבך, הביא לניתוק כוחות קטנים של חיילים ישראלים בעיר המצרית וגבה קורבנות בנפש.בתום המלחמה שהה גדודו של יעלון בכפר מצרי קטן. יעלון כתב במכתב אל עדה אשתו, כי החליט, לאור המצב, לחזור לצבא "לשנה נוספת". אביעם גולדשטיין, חברו מנוער, שמח לפגוש אותו בהסעה צה"לית לכיוון שדה התעופה ברפידים, משם טסו חיילים לארץ לחופשה. יעלון הפתיע את גולדשטיין כאשר אמר לו שהוא בדרכו למתלה. גולדשטיין שאל אותו אם יש לו חברה בדואית ויעלון השיב שבמתלה יושב גדוד 50 והוא בדרכו לראיון לקראת יציאה לקורס קצינים.יוסי ירדני הכיר את בוגי בתנועה בגיל 11, והמשיך איתו לגרעין. הוא מספר על השינוי שחל ביעלון בעקבות המלחמה ההיא ­ לא בהכרח שינוי בסולם ערכיו או באישיותו, אלא רעידת אדמה פנימית שהביאה אותו לסטות ממסלול חייו המתוכנן ולחזור לצבא. ירדני מעריך שההחלטה צמחה אצל יעלון באופן פרטי ואישי, ללא שותפים. היא גם לא נבעה מגרעין של מחשבה שנזרע בטרם המלחמה ונבט במהלכה, אלא מצורך השעה הלאומי. ירדני מעיד כי בתפיסת העולם של יעלון יש מקום נרחב לתרגום למציאות של מילים גדולות ופומפוזיות המייצגות אידיאולוגיה לאומית.אלוף (מיל') יורם יאיר, אז מפקד גדוד 50 ובעצמו חניך הנוער העובד לשעבר, שלח את יעלון לקורס קצינים. התנאי אותו הציב יעלון היה כי יחזור לפיקוד בגדוד. יעלון נחשב למש"ק (מפקד שאינו קצין) מעולה. בקשתו נענתה. ביציאה ההיא לבה"ד 1 החל המסע של יעל ון שעתיד להביא אותו, כעבור 27 שנים, אל כסא הרמטכ"ל. "השואה זה משהו שנצרב בי" יעלון נולד ב­24 ביוני 50' וגדל בקריית­חיים. הוא הרמטכ"ל הראשון שנולד במדינת ישראל. כל קודמיו נולדו לפני שדוד בן­גוריון הכריז על תחיית העם העברי במולדתו, ואילו רב­אלוף שאול מופז עלה ארצה מאיראן כאשר היה בן תשע. יעלון שייך לבני הדור השני לשואה, ונמנה עם אלה מביניהם שמודעים להשפעה האדירה והקשה שחילחלה לנפשם מדי יום. בתיה, אמו של יעלון, היתה ניצולת שואה מפולין שהסתתרה בעליית גג במהלך שנות המלחמה. כמו רבים מניצולי השואה היא עשתה ניסיון אמיץ ונואש ככל יכולתה שלא להכניס את אימי השואה לתוך ביתה ולהכאיב לילדיה, אבל הדבר, כמו ברבבות מקרים אחרים, לא יכול היה לעלות בידה. מוראה של השואה עמד תמיד ברקע בביתו של יעלון (כך גם היה בביתו של ראש השב"כ הנוכחי, אבי דיכטר, שגדל באשקלון). יעלון אמר לימים: "השואה זה משהו שנצרב בי, ובמלחמת יום כיפור חשתי פעמי שואה ברקע".בארץ עסקה אמו של יעלון בהוראה, בעיקר בחינוך מיוחד. את הפרטים לגבי מה שעברה בשואה למד יעלון רק שנים רבות מאוחר יותר, מפי אשתו עדה, בפניה הצליחה האם בתיה לחשוף את האימה שחוותה.דוד סמולנסקי, אביו של יעלון, ברח בשנת 25' מרוסיה הקומוניסטית. לאב יוחס בכתבה ב'ידיעות אחרונות' המשפט הבא אותו אמר ליעלון בילדותו: "כשאתה רואה ברמזור את האור האדום, אתה לא חוצה את הכביש כי הבולשביק עומד שם". יעלון גדל בתקופת הצנע. אביו עבד במפעל 'שמן'. קריית­חיים היתה שכונת פועלים טיפוסית של אותם ימים. רבים מהאבות עבדו במפעלי 'וולקן', 'נשר', 'פניציה', 'שמן' ובתי הזיקוק. אזור המחייה של הילדים כלל שטחי חולות נרחבים שהגיעו עד לחוף הים הסמוך. תנועות הנוער משכו אליהן חניכים וחניכות רבים וסיפקו חינוך לערכי הגשמה. בקרבות מלחמת השחרור נהרגו 84 מבני קריית­חיים, 18 מתוכם בשיירת יחיעם. לימים, במחצית שנות ה­90, ישבו לצידו של ראש אמ"ן יעלון שני בני קריית­חיים נוספים, האלופים אילן בירן וגדעון שפר (שפורר).שמו של יעלון מלידה הוא משה סמולנסקי. בוגי יעלון הוא שם שרחוק כמזרח ממערב מהשם הגלותי תחת כנפיו גדל. מקור הכינוי 'בוגי', שדבק בו כשהיה בן 12, הוא שיבוש מפי בנם הפעוט של השכנים, שלא יכול היה לבטא את כינויו של יעלון ­ מושיק. אגב, יעלון ידוע כ"בוגי" בשורוק, אבל מסתבר כי במקור יש לומר "בוגי" בחולם. הוא השני משלושת ילדי המשפחה. א חותו הגדולה, מבוגרת ממנו בשנתיים, פיסיקאית, מתגוררת בנהריה ומקיימת אורח חיים מסורתי. אחיו הצעיר, צביקה, הוא מהנדס.בשנות ילדותו היה מושיק סמולנסקי ילד בעל נטייה להשמנה שלא בלט במיוחד מבחינה חברתית. פריחתו החלה רק שנים מאוחר יותר, לקראת גיוסו לצבא, במסגרת הנח"ל. צביקה שחר, אשר למד עם יעלון עד כיתה ח', אומר כי בוגי היה תלמיד טוב אבל לא מהבולטים ביותר. אחד מהשורה. לא מנהיג. לא מלך הכיתה. לא ספורטיבי במיוחד, אפילו קצת מגושם. גם חיים בוכמן, שלמד עם יעלון עד כיתה ח' וחבר אליו בתנועה עד לגיוס, זוכר את יעלון כילד ממושמע, קצת יורם, אחד שמעולם לא השתתף במעשי קונדס.בתקופת התיכון היה יעלון תלמיד מצטיין במגמה ריאלית, ניגן על קלרניט והיה חבר תזמורת הנוער של חיפה. אבל הוא כבר שקע בחיי תנועת הנוער שפעולותיה תפסו את החלק המשמעותי בחייו. ההגשמה בתנועה היתה בשנים ההן כרטיס היציאה העיקרי מהמציאות הפועלית האפרורית של קריית­חיים. יעלון היה חניך בקן צפון של הנוער העובד והלומד. כבר בכיתה ז' ידע שהוא רוצה ללכת לקיבוץ. גרעין התנועה שלו, שהוקם ב­67', יועד לקיבוץ גרופית בערבה ונקרא 'יעלון' על שם הנחל שמצפון לקיבוץ. הנער מקריית­חיים, שהזדהה כל­כך עם הרעיון החלוצי של התיישבות בערבה, שינה את שם משפחתו מסמולנסקי לשם הגרעין של קיבוץ היעד. יעלון נבחר למזכיר הגרעין.גרעין יעלון הורכב מבני נוער מקריית­חיים, נווה שאנן, כפר­סבא ונתניה. מקריית­חיים הגיעו יחד עם יעלון עוד שני בנים ושתי בנות בלבד. מנווה שאנן הגיעה עדה צפריר, שעתידה להיות חברתו של יעלון. אביעם גולדשטיין, חבר הגרעין מכפר­סבא, זוכר את יעלון כבחור סגור ועצור מבחינה רגשית אבל בעל מודעות חברתית גבוהה. אחד שהאידיאליזם שלו נמשך גם לאחר הגיוס. ביוזמת יעלון התקבלה החלטה עקרונית, על­פיה לא בורחים הביתה מהטירונות. יעלון מתואר בפי גולדשטיין כבחור אינטליגנטי, צנוע, לא פלספן, אחד שלא מנסה למשוך תשומת לב. אלא שגולדשטיין מציין כי יעלון היה החבר האהוב ביותר בגרעין. גאוות הגרעין. במסגרת גרעין הנח"ל מתואר לראשונה יעלון כמנהיג. "הכל מסודר כמו שצריך, בשחור­לבן" בספטמבר 68' הגיעו בני הגרעין לשל"ת (שירות ללא תשלום) בקיבוץ בערבה. חודשיים אחר­כך הצטרפו הבנות. בינואר 69' התגייס יעלון לנח"ל המוצנח עם יתר חבריו. בגלל שנחשבו לגרעין הטוב ביותר בגיוס מחזור נ"א, גויסו בני הגרעין לסיירת הנח"ל. אבי גוטמן, חבר הגרעין מכפר­סבא, מגדיר את אופיים של בני הגרעין כ"טובים, מוכשרים וסבונים". בטירונות נבחרו לייצג את הנח"ל בצעדה הצבאית בירושלים. כל האימונים האחרים הושבתו לטובת אימוני הצעדה. יעלון נבחר, גם בשל גובהו, להוביל ראשון את הטור האמצעי מבין שלושה. לאחר כמה שעות צעידה משמימות החלו הקיטורים. לאחד כאב פה, לשני גירד שם. צעידתו של יעלון מתוארת ככזאת של פסל ממונע. לא מקטר, לא מתפרץ, שומר על קור רוח.אבי גפני, חבר בגרעין, אומר כי ליעלון היו אמות מוסר בלתי מתפשרות. ישר, מדבר בגובה העיניים. בניגוד לאחרים שנתנו הוראות, פקודות או עצות, יעלון היה הטיפוס שמתחיל לעשות ובעקבותיו אחרים היו מיישרים קו. עצם הנוכחות שלו יצרה סוג של מחויבות. גפני מספר כי יעלון הסגור רגשית, מסוגל להיפתח רק בסביבה הקרובה והאינטימית ביותר שלו, כאשר הוא בחברת אנשים שהאמון של ו בהם מלא. היה לו תרגיל אחד שביצועו נחשב לאטרקציה: יעלון היה שותה נפט ולא בולע, משפריץ את הנפט מפיו ומבעיר אותו.יעלון הנח"לאי דבק ברעיון הקיבוצי השיתופי, אשר פשט את הרגל עם השנים, על­פיו כל חבר תורם לפי יכולתו, ומקבל על­פי צרכיו. ביטוי לזה היה ריכוז ההכנסות מהרפת והמטע לטובת קופה משותפת, ממנה נלקח כסף למימון לימודי רשיון הנהיגה לכל חבר בתורו.כעבור כ­30 שנה, יאמר האלוף יעלון שהוא מעריך מאוד את נכונות המתנחלים ביו"ש ובגוש קטיף להתגייס ולתרום, לעומת הרפיון הקיים בתנועה הקיבוצית. בפורום של התק"ם אמר, כי "המתנחלים יצרו מסה של ערכים שעקפה את התנועות האחרות... אני לא אגיד לכם שהחולצה הלבנה, הסנדלים והשפה של המתנחלים זרים לי". הרמטכ"ל הנכנס יעלון חרד לחוסנה של החברה הישראלית. הוא סבור כי היא מדוללת בערכים, ויכולת העמידה שלה רפויה. את שבריריותה דימה למארג קורי עכביש.תפקידו החיילי בגדוד 50 היה מא"גיסט, תפקיד המיועד לחסוני הגוף. יעלון היה מסור למקלע ה­מא"ג הכבד שלו ועסק ללא הרף במירוקו. כמומחה לשאלות קיטבג, הבדיחה הקבועה אודותיו היתה שלקראת ריצות הערב בוגי שואל האם צריך ל קחת את ה­מא"ג.קצין שהשפיע מאוד על יעלון הלוחם הנח"לאי הצעיר, היה האלוף נחמיה תמרי ז"ל, אשר דרכיהם הצטלבו גם מאוחר יותר במסלולם הצבאי. את המבצע הראשון מעבר לגבול שבו השתתף יעלון, הוביל תמרי. יעלון העריך מאוד את סגנון הפיקוד של תמרי: שקט, יעיל, יסודי, בלי קיצורי דרך. יעלון סיפר כי רבות מתכונותיו כקצין הפנים מצפייה בהתנהגותו של תמרי.במסגרת סיירת הנח"ל לקחו יעלון וחבריו חלק בשורה ארוכה של פעילויות, מארבים ומרדפים. במהלך השירות נהרגו שלושה מחברי הגרעין. שלמה סבירסקי מכפר­סבא נהרג ב­69', במהלך הפגזה על כפר רופין. דודיק קימלפלד מכפר­סבא נהרג בפברואר 70', במרדף באזור פארן בערבה. יעלון היה לצידו כאשר נהרג. מאז הוא מקפיד לשמור על קשר עם משפחת קימלפלד ומגיע לאזכרות. שלושה חודשים לאחר מותו של קימלפלד, נפגע שמחה ספיר מנתניה, שהיה כבר קצין בגדוד 50, מפליטת כדור של אחד מחייליו. הוא נפצע אנושות ולאחר כחודש נפטר מפצעיו.יעלון לא יצא לקורס קצינים בגלל שחשב, בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, כי בעיות הביטחון לא יהיו בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל, ועל­פי סדר החשיבות הלאומי, קיבוץ קו דם לצבא. יעלון השתחרר מצה"ל בנובמבר 71', כסמל מחלקה בגדוד 50, בדרגת סמל­ראשון. הוא חזר לגרופית, אל העבודה ברפת שהיתה אהובה עליו. לשאלה למה דווקא פרות, מיוחסת ליעלון התשובה: "הכל מסודר שם כמו שצריך, בשחור­לבן". באמירה שכזאת, אגב, משתמשים מתנגדים לדרך המחשבה הנוכחית של יעלון, חניך הנוער העובד והלומד שהפך, בעיני לא מעטים, לנץ לאומני בעל קיבעון מחשבתי.יעלון החל לעבוד בקיבוץ בענף הציוד הכבד כ"שופליסט", נהג ציוד מכני כבד. הענף היה בצרות. אבל יעלון, עם חוש טכני מפותח וכושר מנהיגות, חילץ את הענף מהמשבר. כמה חברים מהקיבוץ נשלחו לעבוד בבסיס חיל האוויר שנבנה אז באזור בקעת הירח. אבי גוטמן היה אחד מהם, דבר שהיה בניגוד לרצונו. העבודה כללה יציאה מהקיבוץ עם הזריחה, נסיעה לבקעת הירח, עבודה רצופה וחזרה בשעת ערב מאוחרת. בתום שבוע גוטמן אמר שהספיק לו. יעלון התנדב להחליף אותו. הוא ביצע את המשימה התובענית כשנתיים, ללא טרוניות. לימים, כאשר היה סגן מפקד חטיבת הצנחנים ושהה עם חייליו בלבנון, הגיע רכב כבד מסוג שופל לעבודות ביצור באחד המוצבים. זה היה בחורף והעבודה היתה כרוכה בסכנה. בשלב מסוים הש ופליסט המקצועי סירב להמשיך לעבוד. יעלון החליף אותו בהצלחה מרובה. אחד מעדי הראייה מציין שהנוכחים עמדו פעורי פה מסביב. ב­72' נשא בוגי לאשה את עדה צפריר, חברתו לגרעין. צפריר, יפת תואר, מרשימה, היא מורה לחינוך מיוחד במקצועה. היא עבדה בקיבוץ בגן הירק וגם בענפים שאינם מיועדים לנשים. היא שיקמה את ענף ההשקיה שהיה בצרות, עבדה בענף התמרים וגם הפעילה כלים חקלאיים כבדים. מאוחר יותר עבדה בחווה לניסויים חקלאיים.יעלון וצפריר נותרו הזוג היחיד מבני הגרעין שהמשיך להתגורר בקיבוץ עוד שנים רבות, עד אשר עברו לביתם ביישוב רעות. טעם חתונתם המתוק בקיבוץ גרופית היה מהול בטרגדיה משפחתית. צביקה, אחיו הצעיר של יעלון, נפצע קשה בתאונת דרכים בכביש הערבה בדרכו לחתונה. הוא נותר משותק ונע על כסא גלגלים.למשה ועדה יעלון שלושה ילדים: אמרי, אשחר ואשבל. כמו מרבית משפחות קציני השדה בקבע, סבלה משפחת יעלון מהיעדרו של האב מהבית. כאשר היסס יעלון לקבל את הפיקוד על אוגדת איו"ש בראשית 92', הוא מנה בראיון לעמנואל רוזן ב'מעריב' גם את הטעם המשפחתי. "הגעתי הנה אחרי תקופה רצופה של תפקידים שוחקים, שהמשפחה משלמת ב הם מחיר כבד, כאשר הקשר המשפחתי הוא קשר טלפוני ולא קשר נורמלי של בעל לאשה ואבא לשלושה ילדים. חשבתי שמן הראוי אחרי תקופה של תפקידים כאלה, שתהיה לי אתנחתא". "אנחנו לא עושים די להסביר את מצבנו" יעלון סיים את קורס הקצינים כחניך מצטיין פלוגתי. הוא חזר לשירות קבע בגדוד 50 ושימש כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה מסייעת. תפקידו הבא היה מפקד סיירת צנחנים. את המינוי קבע מפקד החטיבה, אלוף­משנה אמנון ליפקין­שחק, מי שעתיד להשפיע פעמיים נוספות על מסלול הפיקוד של יעלון. המח"ט שחק מינה את הקצין הגמלוני­משהו והממושקף, שעשה קורס קצינים בגיל מאוחר, להיות מפקד הסיירת החטיבתית. יעלון פיקד על הסיירת באפריל 78' במבצע ליטני. לאחר מכן לקח יעלון חופשה מהצבא, חזר לקיבוץ, עבד ברפת וריכז את כוח האדם. באותם חודשים יכול היה גם לתפקד כאבא במשרה מלאה.במחצית 79' פנה סא"ל נחמיה תמרי, אז מפקד סיירת מטכ"ל, ליעלון והציע לו את תפקיד מפקד פלגת האימונים של היחידה. היה זה לאחר שיעלון כבר פיקד על סיירת צנחנים. תפקיד מפקד פלגת האימונים בסיירת מטכ"ל הוא לאמן את החיילים הנמצאים במסלול כלוחמים בכל אימוני החי"ר והניווטים הבסיסיים. במקביל, בא מפל"ג אימונים במגע שוטף עם מפקדי היחידה ולוחמיה. פעילותו במסגרת היחידה תקבע את עתידו. במידה והוא אינו מתאים, הדבר יבלוט. יעלון התקבל. כעבור שבועות ספורים, דבר חריג מא וד ביחידה, שולב כבר בפעילות מבצעית ייעודית.תפקידו הבא של יעלון בסיירת מטכ"ל היה סגנו של מפקד היחידה, עוזי דיין, מתחרהו כעבור שנים על הרמטכ"לות. מחליפו של דיין היה סגן­אלוף שי אביטל, היום אלוף ויועץ הרמטכ"ל לענייני הלחימה בשטחים. אביטל כיהן תקופה מסורתית של כשנתיים, הזכורה כמוצלחת מאוד. לקראת מארס 84' התחרו שלושה קצינים על הזכות להחליפו: ד., עומר בר­לב ויעלון. בר­לב ניצח. את הידיעה על מינויו של בר­לב קיבל יעלון כשהיה בלבנון ופיקד על חיילי גדוד 890 של הצנחנים. אחד מקציני הגדוד זוכר שיעלון הסתיר בשפתיים חשוקות את אכזבתו המרה. לאחר שסיים את הפיקוד על גדוד 890 מונה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים, שמפקדה היה אז נחמיה תמרי.ב­86' נפצע יעלון בהיתקלות עם מחבלים על גבול הצפון, באזור הסלוקי. מחבל שהסתתר בשטח הסבוך ירה בו כדור שפגע בירכו. המא"גיסט שהלך לצידו של יעלון עלה מעל לנקיק וירה למוות במחבל. הסריקות המשיכו כאשר יעלון מנהל אותן בקשר כשהוא שוכב פצוע על הקרקע. הוא הזעיק מסוק ודיווח כי יש פצוע בכוח, אבל לא מסר כי הוא עצמו הפצוע. הסריקות הסתיימו כאשר לוחמי הצנחנים הורגים שני מחבלים נוספים. יעלון חולץ על ידי מסוק הפינוי, אושפז, ולאחר מכן היה מספר חודשים בגבס.לאחר שהחלים מהפציעה נסע יעלון לאנגליה ועבר השתלמות בבית­הספר לפיקוד ומטה בקימברלי. הוא סיים את ההשתלמות בציונים גבוהים במיוחד ויוצאי דופן. בין השאר יכול היה ללמוד שם על הדרכים בהן לחמו הבריטים בלוחמי חופש, או טרוריסטים, תלוי בעין המתבונן, במלאיה ובארץ ישראל, ראה "כנופיית שטרן", היא אירגון הלח"י. יעלון עתיד להתמחות במה שנקרא בימים אלה בעגה הביטחונית­ישראלית "סיכול ממוקד", לשעבר חיסול. על כך אמר יעלון לאחרונה: "לא מדובר בחיסולים, אלא בסיכול. סוגיית הלגיטימיות בהחלט חשובה. אני לא בטוח שאנחנו עושים די להסביר את מצבנו". את ההנחה כי חיסולו של מחמוד אבו­הונוד, למשל, הביא להסלמה באירועים, כינה יעלון "קשקוש". ירה בראשו כדי להיות משוכנע שהוא מת באנגליה ביקר את יעלון אמנון ליפקין­שחק, עכשיו כבר אלוף וראש אמ"ן. ליפקין­שחק דיבר על ליבו של יעלון שיקבל את הפיקוד על סיירת מטכ"ל. יעלון סירב. בחשבון שלו נרשמו העלבון הצורב של הפסדו לבר­לב בהתמודדות הקודמת, ושלוש השנים שחלפו ובהן תפקידי המג"ד והסמח"ט שעשה בצנחנים. אלא ששחק התעקש. במארס 87' סיים עומר בר­לב שלוש שנות פיקוד על סיירת מטכ"ל. במהלך כהונתו עברה היחידה את המשבר המבצעי החמור בתולדותיה, חלקו באשמת נתונים אובייקטיביים וחלקו כפועל יוצא מהנהגתו של בר­לב. יעלון השתכנע. תקופת פיקודו של יעלון על היחידה נחשבת למצוינת, רבת­הישגים מבצעיים באופן מיוחד, אחת הטובות ביותר בתולדותיה. יעלון התמסר באופן טוטאלי ואופייני לתפקיד התובעני, וכמה מפקודיו מאז זוכרים בפליאה ימי עבודה רצופים בני עשרים שעות, שהביאו את יעלון לעתים לנקר בישיבות. יעלון נחשב ביחידה למנהל מצוין, איש שמחפה על חוסר ברק, לכל הפחות בתחום הייעודי­מודיעיני לשמו הוקמה היחידה, בעבודה מאומצת ומחויבות. אדם שקל לעבוד איתו. קשוב. יורד לפרטי פרטים, ישר והגון. יוזם, חושב, בעל רצון להבין ונכונות לשמוע. ללא משחקי כבו ד. לא קומבינטור ולא מניפולטור. לא פוחד להביע את דעתו בשום פורום. קצין שניתן להביע באוזניו כל רעיון. כמה מקציניו נותרו מעריצים שלו.אלא שאחד מפקודיו בסיירת מטכ"ל רואה מעט אחרת את עניין הפתיחות. לטענתו, יעלון אכן תמיד מקשיב, אבל פעמים רבות דעתו קבועה מראש לאחר שלמד ודן בחומר הרלבנטי. אותו קצין מספר על אוזן אחת של יעלון שלכאורה השמיעה בה חלשה יותר, אותה הוא מפנה אל הדובר ומדי פעם צועק "מה?" במהלך השיחה.הדיבור של יעלון מתון ומעט איטי. ניתן לזהות את הרגע בו האיש השקול הזה רותח מכעס: הוא מסיר את משקפיו, מנקה את שתי זוויות עיניו בסמוך לאף, עין אחת עם האגודל ועין שניה עם האצבע, מוציא מטפחת לבנה שתמיד נמצאת בכיסו, נושף הבל פה על שתי הזגוגיות ומנקה אותן במטפחת.בתקופתו של יעלון כמפקד היחידה אירעה תאונת אימונים שהסתיימה במותו של לוחם. נחמיה (נמי) אפרים ממושב נבטים שבנגב נהרג בפברואר 88' במהלך ניווט בדד באזור מצפה רמון. גופתו נתגלתה מוטלת בנקיק בתחתיתו של מדרון, כארבעה ק"מ מנקודת היציאה לניווט, בסטיה מציר הניווט שלו. סיבת מותו נותרה בגדר תעלומה. באותה תקופה תאונות מהסוג הזה לא נחשפו לציבור. איש לא מצא שיש מקום להעניש את יעלון. אחד הקצינים ששירת תחת פיקודו אומר כי ליעלון יש בעיה כאשר הוא נדרש להתמודד עם פקודים שאינו מרוצה מתפקודם. אותו קצין שמכיר מקרוב את יעלון, מעיד כי מעולם לא ראה אותו מדיח קצין, צועק, מרים קול או נכנס לעימות. הוא מספר על מפקד פלגה שיעלון מאס בו, אשר זכה להתעלמות מצידו. כשלוש שנים מאוחר יותר, כאשר היה מפקד אוגדת איו"ש, קיבל יעלון תלונה אודות קצין אשר לכאורה ביצע נפקדות. הקצין, ממוצא דרוזי, לא נענש. באותה תקופה, כאשר לוחמי יחידת דובדבן פגעו בירי בפלשתינים, יעלון העיר להם בנוסח: "אנחנו יוצאים לא טוב עם העניין הזה של מעל לברך", במקום לקרוא לסדר בנחרצות את מפקד דובדבן.תחת פיקודו של יעלון, שלא על ציר הפעילות העיקרי לשמו הוקמה סיירת מטכ"ל, חיסלו לוחמיה, על­פי פירסומים זרים, בביתו שבטוניס את חליל אל­ווזיר, הוא אבו­ג'יהאד.על­פי עדותיהן של אום ג'יהאד ובתה, ששהו בבית בזמן הפעולה והיו עדות ראייה, ירו באבו­ג'יהאד, על פי תור, ארבעה לוחמים ישראלים. לאחר מכן נכנס לבית אדם, כפי הנראה בעמדה בכירה בכוח. הוא טיפס במדרגות ועמד מעל גופתו של אבו­ג'יהאד, אבל לא ראה אותו. הוא שאל בעברית משהו, כנראה: 'איפה הוא?' ­ ואז הלוחם שירה באבו­ג'יהאד קודם לכן אמר לו שאבו­ג'יהאד שוכב לרגליו. הבכיר הישראלי התכופף למטה וראה את אבו­ג'יהאד ששכב על הבטן וכבר היה מת. הוא הפך אותו ברגלו וירה לו בראשו כדי להיות משוכנע שהוא מת. באפריל 2001 כתב העיתונאי רוברט פיסק בעיתון הבריטי 'אינדפנדנט', כי ג'יהאד אל­ווזיר, אחד מבניו של אבו­ג'יהאד, ששהה במהלך הפעולה בה חוסל אביו בשיקגו במסגרת לימודיו, משוכנע כי מי שירה את "יריית החסד" בראשו של אביו היה קצין מודיעין בשם משה יעלון. "הסכם עם הפלשתינים לא יביא לסיום הסכסוך" לאחר שסיים את פיקודו על סיירת מטכ"ל בהצטיינות יתרה, עשה יעלון הסבה לשריון והשלים תואר ראשון בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. בפברואר 90' הוא מונה למפקד חטיבת הצנחנים. בינואר 92' התמנה למפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון והועלה לדרגת תת­אלוף, תוך קיצור פז"מ מרשים. יעלון העדיף בתחילה שלא לקבל את התפקיד העגום וכפוי הטובה הזה, שרבים הסיכויים להסתבך בו. אבל סדר היום בצה"ל השתנה. בדיעבד, לא יצא יעלון נפסד מהמינוי ההוא, כאשר מילוי התפקיד היווה עבורו חזרה גנרלית לקראת העימות הישראלי­פלשתיני הנוכחי. על­פי חזותו הירחמיאלית­משהו, משקפיו, חגורת מכנסיו הסגורה גבוה מאוד ממתניו, יעלון במדים נראה כפקיד. אלא שהוא קצין חי"ר מעולה ורב­תחבולות. בתפקידו כמפקד אוגדת איו"ש, שינה דפוסי מחשבה מבצעיים ועשה מהפכה בפעילות המבצעית באיו"ש. הוא הכניס שיטות עבודה חדשניות בתחום התצפיות, למשל, עבודה מול מסוקים, שיכלול שיתוף הפעולה בין צה"ל לשב"כ ועוד. במהלך כהונתו כמפקד איו"ש נבחן בעיקר במספר המבוקשים שחוסלו, נתפסו או הסגירו את עצמם. מבחינה זו, הצליח מאוד. בחצי השנה הראשונה של 92', למשל, ירד מס פר המבוקשים בשליש. בתקופתו הפכו מרבית המבוקשים לנרדפים שעסקו בעיקר בהישרדות, הודות לפעילות יחידת דובדבן, משמר הגבול, כוחות מילואים של שייטת 13 וכוחות מובחרים נוספים.במחצית אוגוסט 94' מונה יעלון למפקד בסיס האימונים הגדול ביותר של צה"ל, הנמצא בצאלים, ואשר שמו נקשר באותן השנים עם אסונות, הרוגים ומחדלים. המינוי היה מפתיע ונראה קטן עליו. יתכן כי הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, רצה כי ידאג שכהונתו כרמטכ"ל תסתיים ללא אסונות נוספים בתאונות אימונים. לקראת המינוי הבא שלו, הוא נפגש מקרוב עם אמנון שחק בפעם השלישית. הרמטכ"ל שחק הקפיץ את יעלון לראשות אמ"ן. מינוי תת­אלוף מחוץ לאגף המודיעין לעמוד בראשו הוא נדיר. יעלון ממעט להתראיין, אבל מרבה באמירות שתופסות כותרות. נדמה שבתקופת כהונתו כרמטכ"ל יהיה שמח מבחינה תקשורתית­פוליטית. במארס 2000 כינה את הרשות הפלשתינית "כנופיה"; במאי 2001 אמר כי "הסכם עם הפלשתינים לא יביא להפוגה או לסיום הסכסוך. כל הסכם, אם ייחתם, פירושו הפוגה זמנית בלבד". ואלה שתי דוגמאות בלבד. בולטת באופן מיוחד היתה הערכתו במאי 96', כראש אמ"ן, כי שליטי איראן מקווים שהליכוד בראשות בנימין נתניהו יעלה לשלטון. ראשי הימין תקפו את יעלון כמי שניסה לסייע לפרס לנצח בבחירות. בסיום כהונתו כראש אמ"ן רצה יעלון להתמנות לאלוף פיקוד הצפון, אבל קיבל עליו את תפקיד אלוף פיקוד מרכז תחת הרמטכ"ל שאול מופז. הוא הביע חוסר אמון בערפאת עוד במהלך 99', הגדיר את תחומי העימות הצפוי, השקיע בהכנת תורת לחימה, וכאשר פרצו המהומות בספטמבר, צה"ל לכאורה היה מוכן. יעלון החליף את מפקדו לשעבר, עוזי דיין, כסגן הרמטכ"ל, וככזה הוא מרכז את פעילות צה"ל במלחמה באינתיפאדת אל­אקצה, כולל פעילות הסיכול הממוקד תוך תיאום מודיעיני ומבצעי בין הזרועות השונות, בהן השב"כ וחיל האוויר. בספטמבר 2001 כתב עוזי מחניימי ב'סאנדיי טיימס', כי הפלשתינים הכינו רשימת חיסול משלהם כנקמה על רציחתו של אבו­עלי מוסטפה, מנהיג החזית העממית, כאשר בראש הרשימה עומדים הרמטכ"ל שאול מופז וסגנו משה יעלון. שם נוסף ברשימה הוא אבי דיכטר, ראש השב"כ. השבועון הבריטי הוסיף, כי יעלון היה ככל הנראה מי שתיכנן את התקיפה במהלכה תקפו מסוקי אפאצ'י את משרדו של מוסטפה, על­פי קרן לייזר שכוונה אל חלון המשרד מהקרקע. לפי פרסומים זרים, יחידת של דג של צה"ל עוסקת בהכוונת הפצצות אוויר בעזרת סימון בלייזר מהקרקע.לא רק ברשות הפלשתינית רואים ביעלון איום פיסי על מנהיגיהם. גם שמעון פרס התבטא כמי שחושד כי יעלון מעוניין במותו של יאסר ערפאת. הפתרון של יעלון לאינתיפאדה הנוכחית, לשינוי המיוחל מנקודת ראות ישראלית בדרכיו של ערפאת, הוא יצירת "חומה אטומה" ישראלית ­ ביטחונית, מדינית, כלכלית והסברתית ­ כאשר אסור לדעתו בשום מקרה לשאת ולתת תחת אש. יעלון מתעב את ערפאת. הוא רואה בו שקרן, רמאי, דמגוג, אדם שאין אפשרות לסכם איתו עניין.יעלון משוכנע כי יש לסיים את דיכוי האינתיפאדה הנוכחית באופן שלא יניח לתודעה הערבית להתקבע במחשבה שאלימות ולחץ הביאו להתקפלות ישראל. מבחינתו, והוא חזר על הדברים, העימות הנוכחי עם הפלשתינים מקביל מבחינת חשיבות לאומית למלחמת השחרור של מדינת ישראל בתש"ח.zond@maariv.co.il