מחבל מתאבד,זירת מטענים ואש קטלנית 13 חיילי מילואים נהרגו לאחר שנכנסו למארב מתוכנן במחנה הפליטים ג'נין מאת יואב לימור 10/04/02 25 דקות, לא יותר, נמשכה אתמול בבוקר ההיתקלות במחנה הפליטים ג'נין, שבסיומה התבררו התוצאות הקטלניות: 13 חיילי מילואים נהרגו, שבעה נוספים נפצעו.השורה התחתונה הזו רחוקה מלספר את הדרמה שהתנהלה אתמול בג'נין, ובמדינת ישראל כולה. אין בה כדי ללמד על שעות החרדה והחשש באשר לגורלם של חלק מהחיילים, שאולי נחטפו, חיים או מתים; היא גם אינה יכולה לתאר את תחושותיהם של חיילי המילואים, או את שעבר במוחם של הקצינים בחפ"קים, שעקבו אחר צילומי המזל"ט שהנציחו, בשידור חי, כל שניה בדרמת­הקרב."רק מי שהיה שם, בתוך מחנה הפליטים, יכול להבין את גודל הסיוט", אמר אתמול חייל מילואים, שיצא מג'נין למחסום סאלם כדי להעביר מבוקש לחקירת השב"כ. בפנים מפויחות ועייפות, אמר החייל ש"זו היתה מלחמה מטורפת. חמישה ימים אנחנו שם, ולא עברו שתי דקות בלי שהפעילו עלינו מטען או ירו עלינו". קצין אחר הוסיף: "ידענו שיש מחיר למלחמה, אבל קיווינו שהוא לא יהיה כל­כך כבד". "מי שנלחם חוטף" תחושת הדכדוך אפפה אתמול את חטיבת המילואים, שאיבדה בתוך שישה ימי לחימה קשים בג'נין 15 לוחמים, ועוד אחד ברפיח­ים, שם נלחם גדוד אחר. הדכדוך הפך לזעם כאשר שמעו חיילי המילואים טענות על חוסר מיומנותם לבצע את המשימה, ועל­כך שצריך היה לשלוח במקומם לג'נין כוחות סדירים. "מי שנלחם חוטף", אמר אחד החיילים. "למה לא טוענים שחיילי גולני נהרגו בג'נין בגלל התלהבות יתר? הרי אנחנו בכלל לא היינו בראש, ולוחמי גולני, הם שהובילו את הלחימה, כאשר אנחנו באנו בעקבותיהם".כך היה גם אתמול בבוקר, כאשר קבוצת חיילים, בהובלת מפקד הפלוגה, רס"ן עודד גולומב, ביצעה פעילות במרכז המחנה, במסגרת הלחץ על עשרות המחבלים שהמשיכו להתבצר בשטח מצומצם שגודלו נאמד בלא יותר מ­70 על 100 מטר מרובע. כמה דקות לפני השעה שמונה בבוקר הגיעו החיילים לשטח שעוד קודם לכן נסרק על­ידי הכוחות הסדירים, ואשר לא סומן מראש כמועד לפורענות.החיילים רצו בין הסימטאות, כשהם נעים בתוך החצרות והבתים הצפופים. כאשר הגיעו לחצר קטנה, המוקפת מכל צידיה בבתים, חיכה להם המארב. המחבלים הניחו למרבית הכוח להיכנס לחצר, ואז הגיח לעברו מחבל­מתאבד, ש התפוצץ בין החיילים. בתיזמון מדויק הופעלו גם עשרות מטענים שחוברו בשרשרת ­ שפיצוצם גם גרם לקריסת חלק מקירות הבתים הסמוכים ­ ובמקביל נפתחה לעבר הכוח אש מדוייקת מחלונות הבתים הסמוכים. בצה"ל העריכו אתמול כי לא פחות מ­20 מחבלים, שלמדו היטב את שיטות הפעולה של הכוח, השתתפו בהתקפה. כל האירוע, מרגע הפיצוץ, צולם על­ידי המזל"ט. קצין שצפה שתמונות אמר שמדובר היה במחזה מחריד: "ראינו את הבזקי הפיצוצים, ואז אנשים שוכבים על הרצפה. לא היה צריך להוסיף מילים, כי כולנו ידענו מיד מה קרה".כל החיילים שהיו בחצר נפגעו. מרביתם נהרגו במקום, כמה מהם נפצעו. הכוח מיהר להזעיק עזרה, וסגן מפקד הפלוגה זינק למקום עם חיילים נוספים. במרחק של מטרים בודדים מהחצר, מאחורי מבנה סמוך, המתינו גם להם המחבלים. במשך כמה דקות הומטרה על כוח החילוץ אש תופת. החיילים, שחלקם נפגעו, השיבו באש, והצליחו להניס את המחבלים. רק אז הם הגיעו לחצר, כדי לגלות את התוצאות הקטלניות של המארב.תחת חילופי אש שנמשכו כל הזמן, החל כוח החילוץ בפינוי ההרוגים והפצועים. הפצועים ­ שניים בינוני וחמישה קל ­ הוצאו על­גבי נגמ"שים למחסום סאלם, ומשם באמבולנסים לבית­החולים העמק בעפולה. במקביל נאספו הגופות. תשעה חיילים הרוגים נמצאו בחצר, ואחרי סריקות נמצאה גופה עשירית. ההרוגים פונו לעורף, לקראת זיהוי וקבורה, אולם בצה"ל ידעו שזה לא הסוף. מספירה מהירה שנערכה בחפ"ק של מפקד החטיבה, התברר שחסרים שלושה לוחמים. דיווח מהתצפיות העלה שהמחבלים נראו כשהם גוררים גופה מהמקום. בצה"ל לא ידעו אם גם שני החיילים האחרים נהרגו, או שהם נחטפו בחיים. בוגי שמע בפנים חתומות בלחץ האירועים הוכרז בצה"ל נוהל חטופים. יחידות מובחרות יצאו בדהרה לכיוון ג'נין. הלוחמים הגיעו לסאלם, והחלו להתארגן לכניסה. עברו עוד יותר משעה, עד שהתברר שככל הנראה כל החיילים הרוגים. גם אז, לאיש לא היה מושג אם הגופות בידי המחבלים, או שהן עדיין מוטלות בשטח. בצה"ל ניסו לגשש באופן לא­רשמי אצל הפלשתינים, האם הם יהיו מוכנים להפוגה זמנית בקרבות כדי לאפשר את חילוץ הגופות. "נחשוב על זה", השיבו הפלשתינים, שנהנו היטב מעמדת הכוח הרגעית. ממילא, הם ידעו, אין ביכולתם להגיד לבכירי הג'יהאד האיסלאמי במחנה מה לעשות; הרי הללו לא סרו למרותם גם בימים שהרשות הפלשתינית תיפקדה.בצה"ל הוחלט לשוב ולסרוק את השטח. החיפושים היו איטיים, מחשש למארבים נוספים. בערך באחת בצהריים נמצאה אחת הגופות, במרחק של כמה מטרים מהחצר. כעבור שלוש שעות נמצאו גם שתי הגופות האחרות, כמה עשרות מטרים משם. התברר שהמחבלים גררו את החיילים מהמקום, ככל הנראה כדי לנהל מו"מ להחזרתם. קצין בכיר אמר ש"אפשר שחלקם עוד היו אז בחיים והם דיממו למוות או נרצחו, ואפשר שכבר אז היו שלושתם הרוגים".רק לאחר השעה ארבע, שמונה שעות מרגע שהתפוצץ המתאבד (ש"חלקיו היו מרוחים על קירות הבתים", כדברי קצין בכיר), ידעו בצה"ל שהאירוע הסתיים. בדיוק באותן דקות היה בחפ"ק בהיאחזות נח"ל גינת שר הביטחון, בנימין בן­אליעזר, ועימו סגן הרמטכ"ל, האלוף (משה) בוגי יעלון, שהשמועות המטורפות סיפרו שנהרג בעצמו. יעלון שמע את התיאורים בפנים חתומות, שלא הסגירו את מחשבותיו; כבר בשבוע שעבר הוא סבר שההיערכות לקרב בג'נין היתה שגויה, ולאחר ביקור שערך במקום הנחה לתגבר את סדרי הכוחות במחנה הפליטים בעוד יחידות סדירות.כך סברו גם החיילים שנלחמו בג'נין. בימים האחרונים הם זעמו על דברי הרהב של קצינים בכירים כי "מחנה הפליטים עומד בפני שבירה וכיבוש", וסברו שהמציאות מורכבת בהרבה. הם דרשו שמטוסי קרב יפציצו את כיסי ההתנגדות האחרונים ­ ונענו בשלילה. "מתברר שחייהם של כמה אזרחים פלשתינים שאולי נותרו במקום היו יותר יקרים מהחיים שלנו", אמר אתמול אחד החיילים.גם אמש, לאחר הקרב הקשה, סירבו בצה"ל להשתמש במטוסי קרב או בארטילריה. במקום זאת התייצבה בסאלם שיירה של טרקטורים כבדים מסוג די­9, כדי להרוס את הבתים על המחבלים שהסתתרו בתוכם. אלוף פיקוד המרכז, יצחק איתן, שנדרש להעריך כמה זמן עוד יימשך הקרב, השיב בלקוניות: "זה תלוי בקצב הדי­9". איתן, שניהל בפועל את קרב החילוץ, אמר קודם לכן שבג'נין התנהלה המערכה הקשה ביותר של מבצע חומת מגן. הוא סיפר על עשרות מחבלים חמושים, שמילכדו בתים ופוצצו מאות מטענים. "הכמות הגדולה של חומרי הנפץ נועדה לפגוע באזרחים ישראלים", אמר. "הפעולה כאן הצילה חיי אזרחים רבים". למרות המחיר הקשה, הוסיף, צה"ל נחוש להשלים את הפעולה. קצין בכיר אמר כי "לא ניתן לפלשתינים את התענוג לחגוג כאילו שהם ניצחו אותנו". "המחבלים יכלו להסכים" אבל בצה"ל ידעו אמש שניצחון לא היה בג'נין. אמש הסתערו מחבלים על מבנה עורפי שבו שהה החפ"ק של מפקד גדוד 51 בגולני, סא"ל אופק ועימו מפקד אוגדת רמת­הגולן, תא"ל אבי מזרחי, וסגן מפקד חטיבת גולני, סא"ל אבי. הכוח השיב באש והחבלים חוסלו, אולם 11 חיילים נפצעו. אחר­כך התפנו המפקדים להמשך התוכניות להשלמת כיבוש המחנה.זו, העריכו אמש בצה"ל, צפויה להסתיים היום. אז יחל צה"ל בפינוי ג'נין, ולעולם ייחשפו המראות הקשים של החורבן הקשה שנותר במחנה הפליטים. איתן אמר שהפלשתינים יכולים להאשים בכך רק את עצמם, שהרי "המחבלים יכלו להסכים לדרישתנו להיכנע ולמנוע את הסבל גם מהאזרחים שלהם". אולם גם הוא מבין שבעולם יראו זאת ההיפך; עשרות הגופות של פלשתינים שנותרו ברחובות, ביחד עם הריסות הבתים, יציגו שוב את ישראל כתוקפנית. חיילי המילואים בטוחים שהקרב שלהם היה חיוני למניעת פיגועים, אבל אמש הם קיוו שבתודעה הציבורית לא ייצרב שקורבנותיהם היו לשווא.* איתן רבין מוסיף: קצין בכיר בגזרה, שהשתתף בתחקירים הראשוניים, אמר למעריב: "זה היה מארב מתוכנן היטב על כל פרטיו. המחבלים הטמינו עשרות מטענים בשרשרת ארוכה. הם ידעו ככל הנראה שכוחות של צה"ל ייכנסו לבית הזה, לאחר סריקות של בתים אחרים. הפיתיון היה מבחינתם מושלם".