האקס הנוכחי ונערת הריבאונד הצצה לעולם הפנויים- פנויות, או הסינגלס, או הבודדים, המייצר שפה, ביטויים ומילים, מגדיר תפקידים ומטשטש תחומים רוביק רוזנטל 19/04/02 העולם שייך לצעירים. העולם הפוסט­מודרני שייך לצעירים לא נשואים. הם נושאי ה"סצנה" העולמית, הם מושאי הסיטקומים המובילים, מ"סקס והעיר הגדולה" ועד "אלי מקביל", הם מאכלסים נפחים גדולים ממדורי הרכילות, מתחתנים בשקט ומתגרשים ברעש, עולם של "חד הוריות", "פרודים", "פנויים­פנויות", "מחפשים", המונח הגלובלי "סינגלס" או "בודדים". בודדים הוא מונח טעון, ובהיעדר מונח מוסכם לקבוצה זו, אשתמש בו בהמשך. מטבע הדברים העולם הפרוץ הזה מייצר שפה, ביטויים, הגדרות ומילים.לאחרונה יצא בעניין זה ממש ספרון חמוד בשם "נפרדנו טראח" מאת אשכול נבו בהוצאת זמורה­ביתן, ובו תמונות מחיי הפרודים. לשונית, אולי מבלי דעת, הוא חושף את המיקום האמיתי של עולם הבודדים: מקום טוב באמצע בין העולם הממוסד של הנשואים ובין המקומות שבהם שלטת האנרכיה המלאה ביחסי המינים. החיים האלה בין שני העולמות מתאפיינים גם במילון שכתבה אחת, מי­רב, באתר "רקס", המתאר את החיים לבד.הבסיס לעולם הבודדים הוא סדרת הגדרות תפקיד, במקום שבו החוק והמדינה אינם אומרים את דברם. ה"נשוי" אאוט, אבל גם ה"רווק" וה"גרוש" אינם מופיעים כמעט בשפת הדיבור. את מקומם ביחס למי שכבר היה לו בן זוג, תופס ללא מתחרים המושג הגלובלי (אלא מה) "אקס", שבעברית קיבל את צורת הנקבה "אקסית", ובנטיות "אקסתי" ו"אקסכם"."אקס" הוא דוגמה לטשטוש התחומים, הוא גם "גרוש" וגם ה"חבר לשעבר". לצד ה"אקס" מופיעה הגרסה העברית "פרוד", וגם היא חביבה וכוללנית יותר מ"גרוש", וכך נכתב על גדי סוקניק באחד ממדורי הרכילות, שהוא "פרוד טרי". חובבי הקיצורים המציאו את "חבל"ש" ו"חבל"שית", חבר או חברה לשעבר. "אקס מיתולוגי", שהונחל לעברית ב"שירת הסירנה" של עירית לינור הפך לקלישאה, ופירושו בערך "האקס ששבר את לבה". פיתוחים משעשעים: "האקס הנוכחי" (כלומר, האחרון בשרשרת), ו"האקס לשעבר" (זה שלפני הנוכחי).בסצנת הבודדים מתפתחת יצירתיות מסוימת בקביעת סטטוסים והגדרות. ה"חבר" עדיין חי מאז ימי תנועת הנוער והפלמ"ח והוא מתמודד עם שלל המשמעויות המורכבות שיש ל"חבר" בעברית הישראלית. חסרה בשפה מילה מתאימה לקשר ראשוני יותר, נוסח "מישהו שיוצאים איתו", באנגלית הוא נקרא בשם כפול המשמעות Date"". במדורי הרכילות צץ הביטוי החביב "צמודתו", מישהי שמופיעים איתה במסיבות ובמוקדי מפגש. בני זוג המתמק דים בסקס בלבד זכו לכינוי החביב "יזיזים", ובאחרונה נשמע פיתוח של הרעיון: "שחברים".עידן אלתרמן הגדיר ב"פלטפוס" את היזיז כ"ידיד עם זין", והוסיף לו פיתוחים כמו "יציצים" (כאלה שמשקים אחד לשני את העציץ), ידיגים (שמאכילים את הדגים) ו"ישישים" (ידידים שהתחתנו לנצח). ה"ידיד" סתם, חברות דו מינית בלי סקס נוסח ג'רי ואיליין, הוא עניין טעון ושנוי במחלוקת, שנדון בכמה להיטים הוליוודיים.ב"נפרדנו טראח" נזכר מושג מתחום הכדורסל: "ריבאונד", שהוא "בן זוג שמתרחש מיד אחרי פרידה, משקם את האגו, מחזיר את החשק המיני ומושלך לאשפה אחרי חודש בתוספת המילים, 'מצטער, אני עדיין תקוע בקשר הקודם שלי'". בשפת הבנות נהוג לומר ש"אני לא רוצה להיות נערת ריבאונד". "מושלך לאשפה" (מושפע Dumped­מ האנגלי) הוא ביטוי בוטה לפעולת הנטישה. יש אחרים: "לזרוק" או "לנטוש"."תקוע" הוא חלק מספקטרום של מונחים המתארים את החיים אחרי הפרידה, וכאן נפגשים שוב הנפרדים הממוסדים והלא ממוסדים לאותה מציאות נפשית. אשכול נבו מדבר על "רגעי רגרסיה", "להתמודד עם הפרידה", והגרסאות הרפואיות, "להחלים ממערכת יחסים" ו"שלב הגמילה".אחרי הפ רידה יוצא המחלים "אל השוק", שם מככבים ה"דייטים", שעברו היישר מהאנגלית. הדייט עשוי להביא ל"סטוץ" הוותיק, סקס ללילה אחד, מילה שמקורה ביידיש. כשאין דייט ואין סטוץ, מסתפקים ב"אלכסון", שינה נוחה ומתפנקת מקצה המיטה הזוגית ועד קצה.ה"דייט הראשון" זוכה לתיאור הלקוח מעולם חיפושי העבודה: כל צד "מגיש את הרזומה שלו", כלומר, מספר על עצמו ואת תולדות חייו. בשלב החיפוש ממיין הפנוי את מה שקרוי "פוטנציאלים", שרבים מהם, מתברר, נשואים או אוהבים את בני מינם בלבד."גלגל חמישי" על פי מי­רב פירושו "לצאת עם חברה שלך והחבר שלה", ולדעתה עדיפים על המצב המביך הזה הטלוויזיה, השוקולד, הנשנושים, הפופקורן והצ'טים, המתחברים כולם למושג המפתח של הבדידות: "ימי שישי בערב". יש כאלה שחוזרים אל ה"אקס", בדרך כלל לזמן מוגבל, מצפים שמשהו ישתנה ב"נגלה הבאה", ואם הם מתמידים בהרגל הזה, הם מוגדרים כ"נפרדים סדרתיים".כל אלה זוכים לשפה רשמית כמעט במדורי ההיכרויות הרבים היום, בעיתונות הכתובה ובאינטרנט, שם למעשה מוגדרים כללי השוק. המדורים האלה שווים רשימה נפרדת. שתי דוגמיות לקראת הדבר האמיתי, אי שם בקיץ: "גרושה מע וניינת באיש רוח עד גיל 45 ללא ילדים", ובמקום הראשון: "חוזר בשאלה מחפש חוזרת בתשובה לקשר יציב". קסום. מילת השבוע: מלווה מלווה הוא הלוואה שמלווים האזרחים למדינה, בדרך כלל מאונס, בהחזרה לטווח ארוך ובריבית נמוכה, מה שקרוי "מלווה חובה" * המלווה צץ בישראל רגע אחרי שפורצת מלחמה, ראה "מלווה שלום הגליל", דרך לא אלגנטית להימנע מ"מסים חדשים" * אין קשר אטימולוגי בין "ליווה" במשמעות "הלך יחד עם" ובין "לווה" במשמעות הכספית * דורות של מחנכים ניסו ללמד את ילדי ישראל את ההבדל בין "לווה ו"הלווה" ובין "שאל" ו"השאיל" * "מלווה בריבית" נחשב בתלמוד למקצוע בזוי, הבנקים דווקא נחשבים עניין מכובד בהחלט * "אחי, יש עליך שקל" הוא החלופה הישראלית Brother, can you spare a dime"­ל", הפזמון הידוע מימי המשבר הכלכלי בארצות הברית * הלוואי שאלה: צו 8 יותם כהן שואל מדוע צו 8 נקרא כך. החבל"שית שלו, הוא אומר, שאלה את מפקדיה ואף אחד לא ידע לתת לה תשובה. הטופס עצמו לא נקרא כך, זמן ההתייצבות הוא 24 שעות ולא 8, אם כן, מאיפה ה­8?התשובה במקרה זה רשמית למהדרין. בחוק שירות הביטחון שנחקק ב­49' מופיע "סעיף 8" המאפשר לשר הביטחון "אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת" לקרוא בצו ל"שירות מיוחד" בסדיר או במילואים "במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת כל זמן שהצו יעמוד בתוקפו". בגרסה עדכנית יותר של החוק הפך סעיף 8 לסעיף 34, אבל המושג "צו 8" נשאר. גיוס נעים, ותודה לאלוף במיל. אילן שיף ולד"ר גיל זיידמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. תגובה: היציר הבורא הבלשנית הדסה קנטור מתייחסת לעניין "יצר" לעומת "ברא" ("הזירה הלשונית" 22.3). היא מסכימה ש"בורא" התייחד לאלוהים לעומת "יוצר", אבל גילתה, תוך כדי עיון בלשון התקשורת ובלשון הספרות העברית החדישה, שגם אנו, יצירי אנוש, התחלנו לברוא. הנה דוגמאות אחדות:"תאטרון המבקש לברוא על הבמה מציאות של חלום" (אליקים ירון, "מעריב", 9.8.85). "לברוא מניע סביר ולייחס אותו לרצח" (יהודית אוריין, "ידיעות אחרונות", 27.3.87). "לחזור אל ההתחלה ולברוא ממנה את הקולנוע מחדש" (אורי קליין, "הארץ", 17.1.96). "האיש ברא נווה מדבר" (גל אוחובסקי, "מעריב", 22.12.00). חיים באר, בספרו "חבלים" (1998), כותב: "לדאבוני עלי להודות כי קצרה ידי לברוא לאמא דמות". וסילבי קשת חזתה את התהליך באחד מטוריה ב"ידיעות אחרונות": "היה היו פעם אמנים. כעת יש 'יוצרים'... אם נתקדם בקצב הזה, האמנים של אתמול והיוצרים של היום יהיו ה'בוראים' של מחר".ruvik@maariv.co.il