 | | | הפרדה, עכשיו! | |
|  | | הסכסוך בין משפחות חאמד ואעשור ביפו גבה כבר עשרה קורבנות | |
| | | | |  | מאי 1998. הסכם הפסקת האש בין החמולות היריבות קראג'ה וג'ארושי בשכונת ג'ואריש ברמלה נחתם. אחרי מאבק עקוב מדם, שנמשך שמונה שנים ושבמהלכו נרצחו 24 בני אדם, נקבע כי חמולת קראג'ה תוצא מהשכונה, תפוצה כספית על ידי המדינה, ובני המשפחה יקבלו דירות ביישוב הערבי אליו ייעקרו.אפריל .2002 הסכסוך בין חמולות חאמד ואעשור ביפו גובה עוד שני קורבנות. במהלך עשר שנות סכסוך נרצחו חמישה צעירים מכל משפחה. נכון להיום איש אינו רואה כיצד מסתיים סכסוך הדמים שפרץ בשל פגיעה בכבודה של בת משפחת חאמד שנישאה לבן משפחת אעשור.כשיואל לביא, ראש עיריית רמלה, פותח עיתונים וקורא שבוצע עוד רצח ביפו, הוא נזכר בסכסוך הקשה ששרר בלב עירו, ועל הפתרון שנכפה על המעורבים בסכסוך. "אין לי צל של ספק כי הוצאת משפחת קראג'ה מהשכונה היה הפתרון הטוב ביותר לבעיה בג'ואריש", אומר לביא השבוע, "עובדה שמספר הרציחות בשכונה ירד פלאים. למדתי על בשרי כי הרשות העירונית חייבת להתערב בסכסוך חמולות, שאחד המאפיינים שלו הוא התפשטות לתוך העיר וסיכון ציבור שלם חף מפשע. העיריה חייבת לעשות הכל כדי שאזרחיה לא ירגישו סכנה ברחובות".הו צאת חמולת קראג'ה מג'ואריש נעשתה רק לאחר שכל נסיונות הסולחה והגישורים למיניהם נכשלו. גם הכנסת כוחות מובחרים של המשטרה לשכונה, דוגמת היחידה ללוחמה בטרור, לא הרגיעה את הרוחות. לביא משחזר: "הפתרון הראשוני נעשה דרך מנהיגים מקומיים שישבו עם כל חמולה בנפרד וניסו להרגיע. אחר כך הגיעו הסולחות, אבל כלום לא עזר". מדוע הסולחות נכשלו?"אני רואה בעיה גדולה בקיום סולחות. המשטרה מזמינה מכובדים הקשורים לעניין, אבל בפועל יוצא שקציני משטרה בכירים יושבים עם חבורת רוצחים. סביב המנהיגות החמולתית נמצאים חלק מהרוצחים, וחלק אחר שותפים לידיעה או מסייעים לרצח. היום לא מכבדים סולחות, זה היה תופס בעבר". בדומה למתרחש ביפו, גם בג'ואריש סירבה האוכלוסיה המקומית לשתף פעולה עם המשטרה."נכון. זה אבסורד שישנם מקומות שבהם שלטון הכוח גובר על שלטון החוק. התושבים ממאנים למסור מידע למשטרה, כי החמולות זורות אימה על התושבים ונוצר קשר שתיקה. בדיוק כמו ביפו. ישנו כשל משטרתי בטיפול בבעיה, כי אין למשטרה, בגלל קשר השתיקה, יכולת להרשיע אנשים בבית המשפט. החמולות לא מכבדות את החוק, והן גם לא יכבדו אותו בעתיד. במקום לחנך אותן לאמץ דפוסי התנהגות מערביים, אנו משלימים עם העובדה שהם חיים במאה השמינית ועוד משלמים להם מיליוני דולרים, כדי שיעברו מקום בשביל לפתור ביניהם סכסוכים. זה אבסורד". בדיעבד, הוצאת משפחת קראג'ה מג'ואריש הוכיחה את עצמה."בטח. לדעתי, במקרים כאלו הממשל צריך לאמץ דרכים לא שגרתיות. מה שצריך לעשות בת"א זה להגלות את שתי המשפחות שמסכנות ציבור שלם. שיקימו להן התנחלות בשטחים. אם הם לא מבינים שפה אחרת, אז ככה צריך להתנהג איתם. צריך להוכיח להם שאנחנו לא משלימים עם תופעות כאלו ועם מסורות ברבריות. צריך להסביר להם פעם אחת ולתמיד את כללי המשחק, כדי שחמולות אחרות יפחדו. אם הם רוצים לחיות בקרבנו, שיאמצו את דפוסי ההתנהגות שלנו". | |  | |  |
| |  | |  | תולדות הסכסוך (לא מחכים לתום האבל)
| |  | | | | בעוד שבג'ואריש נסב הסכסוך סביב מאבקי שליטה בשוק הסמים, וכלל צבירת אמצעי לחימה רבים, נשק, לבנות חבלה ואפילו מטול לאו, הרי שביפו קציר הדמים נסוב סביב סכסוך בין בני זוג, ומקרי הרצח מבוצעים בעיקר מירי ממכונית או מאופנוע חולף. תחילת שרשרת מקרי הרצח ביפו החלה ב,1990 כשבני הזוג וואפה החליטו להתגרש. הבעל, ממשפחת חאמד, והאשה, ממשפחת אעשור, נאבקו על הדירה. מהר מאוד גלש המאבק השגרתי לגל של נסיונות חיסול. תחילה קיבל הבעל איום מלווה בצרור יריות כדי לרמוז לו שכדאי מאוד שיתפשר על הדירה, ושיחת טלפון הבהירה לו ש"בפעם הבאה הכדורים יפגעו בראש".ימים אחדים אחרי נסיון הרצח נעצר אחי האשה, האימאם של יפו, השייח' יוסף אעשור. לאחר יומיים הוא שוחרר לביתו וכעבור מספר שבועות נורה ברגלו. כעבור מספר ימים חזרו יריביו כדי לסיים את עבודתם, ירו לעברו ופגעו בצווארו. אחרי טיפול ממושך בבית החולים שוחרר השייח' וזמן קצר אחר כך הושלך רימון לעבר ביתו, ובנס הוא לא נפגע.חולפים מספר חודשים, וכשהשייח' עשה את דרכו למסגד נורה לעברו צרור. הוא שוב ניצל. ב1991 יצא רמזי חאמד לחופשה ממאסר. רמזי, שנידון למאסר עולם בגין רצח יהלומן מנתניה, חיסל במהלך חופשתו את השייח' שהיה בן 32 ואת אחיו הצעיר חמיס בן ה.21 הרצח בוצע ביום שישי, דקות אחרי שהסתיימה התפילה. מחמוד, בנו בן ה7 של השייח', ניצל באירוע בנס, לאחר שאביו גונן עליו בגופו.רציחתו של השייח' הובילה לשרשרת רציחות, שלעת עתה איש אינו רואה את סיומה. רמזי הורשע ברצח, ואחיו מוסא הורשע בסיוע לרצח. שלושה חודשים אחרי רציחת השייח' נרצח כאמל אעשור, שנורה על ידי אלמוני. בהמשך נעשה ניסיון לרצוח את עלי ריחן, חברו של השייח' יוסף. עיזאת חאמד הורשע בניסיון לרציחתו.ב1995 נחתם הסכם הפסקת האש בסולחה גדולה שארגן חמיס אבולעפיה במעמד אישי ציבור ערבים ואנשי דת. שלוש שנים אחרי חוסלו האחים מוסא וג'לאל לבית חאמד. באוקטובר 2001 נרצח ריאד חאמד. כעבור מספר שבועות נרצח אחיו אנואר שאמר בראיון ל"זמן תלאביב" אחרי רצח אחיו ריאד: "הכל בידי אללה, והוא ייקום את דמו של אחי ריאד. מבחינתי הסולחה בתוקף. אין לנו כוח למלחמות ולא ניקח את החוק לידיים".החודשים הראשונים בשנת 2002 הוכיחו כי הסולחה ביפו אינה קיימת עוד. לפני חודש נרצח עאדל אעשור, ,35 בעת שישב בבית הקפה אוםכולתום ברחוב יפת. בסוף השבוע נרצח עז אדין אעשור לאור היום במרכז יפו. רוצחיו אגב לא כיסו את פניהם. ביום שני נרצח אחמד חאמד, ,59 אחיו של אב המשפחה, עבד אלמג'יד חאמד. בעבר הוא הורשע בסיוע לאחד ממקרי ההתנקשות בבני משפחת אעשור. אחמד חאמד הוא הנרצח הראשון בשרשרת החיסולים ביפו שמוצא את מותו במהלך שלושת ימי האבל. עד כה נמנעו הצדדים לצאת ולנקום במהלך ימי האבל. גורמים במשטרה אמרו השבוע: "כבר אין קווים אדומים בכל מה שקשור לנקמות בין החמולות. מה שנראה בעבר כדבר שאסור לעשות נעשה היום בלי לעשות חשבון". עד היום פוענחו רק שניים מתוך עשרת מקרי הרצח ובמשטרה אומרים כי אי שיתוף הפעולה מצד התושבים מונע את פענוח פרשות הרצח. | | | | |
| | | | | תוכנית ההפרדה (הרעיון "הפסיכי" הצליח)
| | | | | | השבוע, כשהמשטרה חסרת אונים, התעורר ניצב יוסי סדבון, מפקד מחוז ת"א, והודיע כי בכוונתו לכנס את מפקדי יחידות המשטרה השונות ולארגן סולחה בין שתי המשפחות. קציני משטרה, נבחרי ציבור ושר לשעבר סבורים כי הפתרון לסכסוך אינו בסולחות. "רק גיוס משרדי הממשלה, הרשות המקומית והמשטרה יביאו לפתרון המיוחל", אומר יואל לביא ומוסיף: "הפרדת המשפחות היא הפתרון".לדעתו של לביא שותף אביגדור קהלני, לשעבר השר לבטחון פנים, שטיפל מקרוב בסכסוך החמולות בג'ואריש. קהלני: "בג'ואריש למדתי את הנושא לפני ולפנים, ורק בסופו של דבר הגעתי למסקנה של הפרדה. ניסינו כל פתרון עד שהגענו לפתרון הזה. סולחות וגישור וכל מה שאפשר למיטב הבנתי. ביפו המצב דומה. הבעיה היא שצריך להגיע למצב שהחמולה מסכימה, ויש עוד בעיה שאולי הם ייקחו כסף מהמדינה ויקנו בית במקום אחר ביפו. כשהעליתי בתחילה את הרעיון לא האמינו שנצליח, אבל זה הוכיח את עצמו. בכדי לממש את רעיון ההפרדה ביפו צריך מישהו עם אומץ מתוך המערכת וכרגע אני לא רואה מישהו כזה".נצ"מ אהרן פרנקו, לשעבר סגן מפקד מרחב השפלה וכיום מפקד מרחב שרון, היה בין קציני המשטרה שעמדו מאחורי היוזמה להפרדת הכוחות בג'ואריש. פרנקו אומר השבוע כי הדור החדש במגזר הערבי אינו מכבד את המונח "סולחה". פרנקו: "בעבר במגזר הערבי היה כבוד, וסולחה היתה סולחה. הגענו למצב שצעירים במגזר לא מתייחסים למבוגרים. אין מילה. התחלנו להבין שמאבדים את השליטה". זה דומה מאוד למצב ביפו."המשטרה יכולה להיות מתווכת, אבל חייבת להיות מעורבות עירונית. באירועים מסוג זה יכולים גם להיפגע חפים מפשע. ברגע שהסכסוך ביפו ייפתר, תרד כמות מקרי הרצח באופן משמעותי, וכדי שזה יקרה המערכת חייבת להיכנס לעניינים, כי מרחב יפתח והימ"ר לא יכולים לעשות את זה לבד. צריך גיבוי של העיריה, של המחוז ובמיוחד של הרשויות הממשלתיות. אחת הבעיות ביפו היא שמדובר באוכלוסיה מעורבת. אומרים למשטרה תעשו את העבודה, אבל אין שיתוף פעולה. המשטרה לא יכולה להתמודד לבד עם בעיה כזו. צריך התערבות עירונית, כמו שהיתה בג'ואריש. בהתחלה חשבו שרעיון ההפרדה הוא פסיכי, ואז בדקנו וראינו שזה אפשרי. בכדי לפתור את הבעיה ביפו צריך כמות כוחות גדולה בהרבה ממה שיש כיום במרחב יפתח. גם אם יביאו את כל היחידה המרכזית של ת"א זה לא יספיק".מי שע וד סבור כי הפרדה בין החמולות היא הפתרון המתבקש הוא אסף חפץ, לשעבר מפכ"ל המשטרה. חפץ, שבעבר היה מפקד מחוז מרכז והכיר מקרוב את הסכסוך בג'ואריש, מסביר: "הדבר הכי קשה לטיפול הוא בנקמות דם. קשה לפתור את הבעיה, וגם הסולחות הנערכות מדי תקופה לא הוכיחו את עצמן כפתרון. ביפו כמו בג'ואריש מדובר במערכת אחרת עם נורמות שהן לא חוקיות, אלא נורמות שבטיות. במקרים כאלו המשטרה לא מהווה גורם מרתיע. יש שם אינטרסים אחרים, שבטיים או כלכליים. בזמנו בג'ואריש הבעיה נפתרה ברגע שנוצרה הפרדה, אבל הם עוברים למקומות אחרים. צריך למצוא ליפו פתרון משולב של המשטרה והרשויות. במקום בו העיריה לא תתערב זה לא ייפתר. צריך לבדוק ביפו מהם שורשי הבעיה ועל איזו קרקע היא צומחת. אם מדובר בסכסוך שיכול להיפתר על ידי הפרדה צריך לשקול את זה. העיריה חייבת להיות מעורבת. אם ראש העיריה חושב שהמשטרה לבדה תפתור את הבעיה אז זו טעות". | | | | |
| | | | | האופק החברתי (המצוקה כטריגר לפשע)
| | | | | | בינתיים נרתמו שני נבחרי ציבור ערבים בניסיון להביא לרגיעה. ח"כ מוחמד כנען אומר כי בכוונתו להתערב בסכסוך בין החמולות, ומוסיף כי העיריה והמשטרה אשמות במצב אליו הגיע הסכסוך. "לדעתי, בדיוק כמו שעשינו בג'ואריש, יש לערב מיידית את ועדת המעקב של ערביי ישראל, וגם אני אנסה לתרום להרגעת הרוחות. יש לעשות מעשה בדחיפות. אני מטיל את האשמה במשטרה, כי איפה שהיא רוצה היא מצליחה לפתור בעיות, וכנראה שכשערבים נהרגים לא אכפת לה. כשמדובר בערבים מקלים ראש, וזה לא רק ביפו. אני חושב שמחובתה של עיריית ת"א ושל ראש העיריה להגיע ליפו ולעזור בפתרון. מה שקורה עד היום זה שבמקום לנסות לעזור, העיריה רק מרעה את המצב החברתי בעיר. הרשויות בת"א אשמות במצב אליו הגיעה יפו".ח"כ עיסאם מח'ול מסכים עם כנען. "הבעיה המרכזית היא התנהגות המשטרה. בכדי שישתלטו על מקום כמו יפו, המכיל אבטלה, עוני ואנשים שמרגישים שחייהם לא שווים, המשטרה צריכה להפסיק להעלים עין משכונות חשוכות. אם המשטרה תהיה מעוניינת היא תעצור את התופעה ויש לה את הכלים. לטעמי, המשטרה חושבת שטוב שהפשיעה מתנקזת למקומות כאלה, כי זה יוצר להם מצב נוח, ש העבריינים יריבו בינם לבין עצמם. אני חושב שעיריית ת"א והמשטרה צריכים לעשות משהו דרסטי בדחיפות כי אי אפשר לעמוד מנגד ולחכות שזה ייפתר מעצמו. העיריה חייבת ליצור ביפו חיים נורמליים, כדי שהתושבים שם יפסיקו להתעסק בפשע ויתחילו לחיות".נצ"מ דודו מנצור, מפקד מרחב יפתח: "המצב ביפו לא בדיוק דומה לג'ואריש. אנחנו מתכננים פגישות עם נכבדי המגזר, ונשמח לשמוע הצעות חדשות ורעיונות. בסכסוך ביפו מעורבות מספר משפחות, ולטעמי פינוי משפחה אחת לא יפתור את הבעיה. כרעיון זה רעיון. צריך לקחת בחשבון שפתרון הסכסוך בג'ואריש לקח שנתיים, וגם ביפו הפתרון לא יימצא ביום אחד".קצין בכיר במחוז ת"א אמר השבוע: "אנחנו רוצים להדק את הקשר עם האוכלוסיה ומנהיגיה המקומיים כדי לבצע פעולות משותפות, כמו לדוגמה טיפול בנוער שוליים. עדיין לא נעשתה פנייה פורמלית לעיריה מצידנו, אבל מאוד חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין התושבים, למשטרה ולעיריה". האם חשבתם לאמץ את הפתרון שיושם בג'ואריש?"אני לא חושב שזו אפשרות שצריך לקחת ברצינות. מדובר בסכסוך בין מספר משפחות. לא מדובר בסכסוך בו מעורבים מאות אנשים, כמו בג'ואריש. הרעיון ל הוציא משפחה מיפו וליישב אותה במקום אחר הוא לא רלוונטי. אם הם ירצו לעזוב מרצונם, אנחנו לא נעמוד בשער ונמנע את זה".רון חולדאי, ראש עיריית ת"א, נשאל השבוע האם בכוונתו להתערב בסכסוך בניסיון להביא לסיומו. חולדאי סירב להגיב. | | | | |
| | | | | שמונה מיליון דולר ההסכם בג'ואריש עלה למדינה הון
| | | | | | ההסכם שחתמה המדינה עם חמולת קראג'ה עלה למשלם המסים כשמונה מיליון דולר. חמולת קראג'ה, שמונה כמה מאות אנשים (חמולת ג'ארושי מונה כ1,500 איש), הסכימה לאחר מו"מ שנמשך מספר חודשים ובו היו מעורבים נציגי משרד הפנים, המשרד לבטחון פנים, עיריית רמלה ונציגי המשטרה לפנות את בתיהם, לעבור ולהתגורר באזור המשולש וביפו, לקבל דירות וכן פיצוי כספי. בהסכם עליו חתמו בני החמולה נכתב כי איש מהם לא יחזור להשתקע ברמלה או בלוד. יש לציין כי ביישובים ערביים רבים ובערים מעורבות לא הסכימו לקלוט את בני משפחת קראג'ה, מחשש שמא ביישובם יתחדשו מקרי הרצח. | | | | |
|
| | |
