"איך אפשר להרוג מישהו ולצאת מזה כל כך בזול?!" השבוע נגזרו על ערן בן- סימון מחולון שלוש שנים וחצי מאסר באשמת הריגת קלינטון דומיניק * משפחת הנרצח בהלם חגית אלמקייס 02/05/02 "בית המשפט אולי לא שפט את ערן בן­סימון בצורה הוגנת, אבל אני אשה דתיה ואני מאמינה שאלוהים ישפוט אותו על מעשיו ועל העובדה שהוא הרג אדם חף מפשע", כך אמרה השבוע גיינור דייג'ק, אמו של קלינטון (זיו) דומיניק ז"ל מחולון, שנהרג באוגוסט אשתקד במסעדת כרם התימנים בתל­אביב בגיל .33 דייג'ק אמרה את הדברים מביתה שביוהנסבורג, דרום­אפריקה, בעקבות גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל­אביב, בו הוטלו שלוש וחצי שנות מאסר על ערן בן­סימון, ,26 תושב חולון, שהורשע בהריגת בנה באמצעות סכין שאחז בידו במהלך "ויכוח שטותי" במסעדה. בן­סימון הורשע בהריגה לאחר עיסקת טיעון שנרקמה בין התביעה לסניגורו, עו"ד ירום הלוי. "אם אני אראה את האדם שהרג את בני, אני אומר לו שאין לי שנאה כלפיו", הוסיפה דייג'ק, "אני אומר לו שאני לא כועסת עליו, אבל הוא זה שיצטרך לשאת כל חייו במצפון שלו את העובדה שהוא הרג אדם בלי סיבה, השאיר את ילדיו בלי אבא. הוא זה שיצטרך לישון בלילה ולהתעורר בבוקר עם המצפון שלו". "תלך מכאן, משוגע" מותו של קלינטון דומיניק, יליד יוהנסבורג שעלה לישראל בשנת ,1991 הוא כמעט בלתי נתפס. דומיניק נכנס בתחילת חודש אוגוסט שעבר יחד עם חברו, דניאל ז'ילבר, למסעדת הבית בכרם התימנים בתל­אביב. כמה דקות לפניהם הגיע בן­סימון והתיישב לאכול. בין דומיניק לבן­סימון פרץ ויכוח קולני ואיומים הדדיים במהלכם אחז בידו בן­סימון סכין. הוויכוח הסתיים בדקירתו של דומיניק. דקירה בבטן שהובילה למותו. בתום חקירה משטרתית הגישה המדינה כתב אישום כנגד בן­סימון באשמת הריגה. בכתב האישום צוין כי בן­סימון הגיע למסעדה כשהוא חולה והתיישב באחד השולחנות המרוחקים מחוץ למסעדה. באותה עת הסתובב דומיניק מחוץ למסעדה כשהוא שתוי ובקבוק בירה ריק בידיו. כאשר נכנס אל תוך המסעדה, ניהל דומיניק ויכוח חריף עם אחד מבעלי המסעדה על מחיר הבירה. בין דומיניק לבן­סימון התפתח ויכוח מילולי קולני על רקע רצונו של בן­סימון להזמין אוכל בעוד דומיניק מפריע לו. דומיניק התקרב למקום מושבו של בן­סימון. כל אותה עת החזיק דומיניק בקבוק בירה ריק והתקרב לעברו בצורה מאיימת. בעלי המקום ניסו להרגיע את הרוחות, אולם בן­סימון צעד במהירות למטבח המסעדה, נטל מהמטבח שני סכינים ומיד יצא אל זירת האירוע כשהוא מנופף בסכינים וצועק לעבר דומיניק: "תלך מכאן, משוגע". דומיניק התקרב בצעד מהיר לעבר בן­סימון ונדקר מהסכין שאחז בן­סימון בידו. כאשר זיהה בן­סימון יחד עם שאר הנוכחים את הדקירה, הוא נכנס חזרה למסעדה, החזיר את הסכינים ונקרא על ידי הנוכחים להסיע את דומיניק בדחיפות לבית החולים. הארכת מעצרו הראשונה התבצעה בבית החולים איכילוב. סניגורו של בן­סימון ביקש להרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. השופט, שלי טימן, ציין כי הפרט המשמעותי ביותר להגנתו של בן­סימון הוא העובדה שלא נעץ את הסכין באופן רצוני בגופו של דומיניק והוסיף כי אלמלא פרט זה, לא היה מקום לדיון משפטי בשאלה האם מדובר ברשלנות. למרות זאת, נענה השופט לדרישת התביעה והרשיע את בן­סימון באשמת הריגה, זאת לנוכח מעשהו הפזיז של בן­סימון, שהכניס את עצמו, את דומיניק ואת יתר הנוכחים לסיטואציה סוערת ומסוכנת, כאשר בשתי ידיו סכינים המופנים כלפי דומיניק, אל בטנו ואל צווארו. "שום אדם מן היישוב לא יכול היה שלא להיות מודע לאפשרות שהסכינים הללו יגרמו למותו של הנפגע מהם, כשהם מצויים 50 סנטימטרים מגופו של זה, ועל כן אין לדבר על רשלנות מצדו של בן­סימון", אמר השופט והרשיעו בעבירת הריגה. גזר הדין של בן­סימון: שלוש וחצי שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך עשרת אלפים שקל לבנו ולבתו של דומיניק. את בנו, שנולד לפני שלושה חודשים, לא זכה קלינטון לראות. "העונש הוא מגוחך" אמו של דומיניק, גיינור דייג'ק, שמחה השבוע לקבל שיחת טלפון מישראל. מלבד עדכונים מגרושתו של בנה, יפית דורי, ומחברתו לחיים שילדה את בנו השני לאחר מותו, אורית, היא לא קיבלה שום עדכון מגורם מוסמך לגבי התנהלות המשפט בארץ. "אני מאוד שמחה שהנושא לא ירד אצלכם מסדר היום", היא אומרת בשיחת טלפון, "מאז שהבן שלי נרצח אף אחד בישראל לא התקשר לעדכן אותי או לספר לי מה קורה מבחינת המשטרה ובית המשפט וזה קשה לי מאוד. גם את גזר הדין שמעתי רק מגרושתו של הבן שלי. אני חושבת שאני זכאית לדעת מה קורה עם תיק הרצח של בני ואני כועסת שאף אחד מהרשויות בישראל לא חושב לעדכן אותי". דייג'ק מספרת כי עד עצם היום הזה היא אינה מכירה את פרטי המקרה שאירע אותו ערב בו איבדה את בנה. "שמעתי כל מיני גירסאות ועדויות שונות, אבל אני ממש מבולבלת. עד היום אף אחד לא חשב ליצור איתי קשר או לשלוח לי את פרטי המקרה, או לפחות את הפרטים כפי שנתגלו בבית המשפט". דייג'ק, כמו כל אם אחרת, חושבת כי עונש של שלוש וחצי שנות מאסר בגין הריגת בנה אינו מתקבל על הדעת. בכל מקרה, לדבריה, ממקום מושבה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה איזו ברירה יש לה חוץ מאשר לקבל את החלטת בית המשפט הישראלי. דייג'ק: "אני לא מבינה איך אפשר להרוג מישהו ולצאת מזה כל כך בזול?! זה עצוב לדעת שאדם יכול להרוג ולצאת מזה כאילו לא קרה כלום". אחותו של דומיניק, שאנין, בת ה­,30 אף היא מתגוררת ביוהנסבורג, אמרה ל"זמן מקומי": "נראה כי התייחסות בית המשפט לחיי אדם בישראל מזלזלת. החלטת בית המשפט אינה מוצדקת. אצלנו ידוע שמשלמים על מעשים עין תחת עין ושן תחת שן, במקרה של אחי האשם לא ישלם על מעשיו עונש וזה ממש לא מתקבל על הדעת. מעניין אותי לדעת מה המשפחה של מי שהרג אותו אומרת על הדברים. אם בנם היה זה שנרצח, אני בטוחה שהם היו נלחמים כדי שהצדק ייצא לאור ולא מסתפקים בגזר הדין שניתן. הייתי מאוד רוצה לדעת איך הם מרגישים. אני לא חושבת שאם המצב היה הפוך, זה היה מספק אותם אם רוצח בנם היה מקבל שלוש וחצי שנות מאסר". שאנין, הנמצאת בקשר עם גרושתו וילדיו של דומיניק בישראל, הוסיפה כי היא מאוד מעוניינת לבוא לבקר בישראל כדי לראות את ילדיו של אחיה. בינתיים הדבר אינו מתאפשר לה בשל קשיים כלכליים. "אין לי ברירה אלא להסתפק בתמונות ששולחים לי מהארץ. הבן של דומיניק שנ ולד לפני שלושה חודשים כל כך דומה לו ואני מקווה שנבוא לבקר כמה שיותר מוקדם בארץ", אמרה שאנין. חברו הטוב של דומיניק, דניאל ז'ילבר, אף הוא עולה מדרום­אפריקה, היה עד ראייה למקרה ונכח עם דומיניק בדקות האחרונות בחייו. ז'ילבר נתבקש לתת עדות במשטרה, אולם לא נתבקש על ידי התביעה להגיע לבית המשפט. השבוע, לאחר מתן גזר הדין, אמר ל"זמן מקומי": "אנחנו ממש בהלם מהחלטת בית המשפט. העונש הזה ממש לא ריאלי. זה ממש להרוג מישהו ולצאת נקי. בארץ זה ממש כמו להתגייס לצבא ולהשתחרר אחרי שלוש שנים. זה עובר צ'יק צ'ק. לדעתי, הוא צריך לשבת לפחות חמש עד עשר שנים בכלא כדי לחשוב על מה שהוא עשה. העונש הוא מגוחך. אתה יכול לגנוב מכונית ולקבל עונש כזה. ערן בן­סימון הביא למותו של החבר הכי טוב שלי ומאז שהוא איננו, אני לבד בארץ הזאת. בן­סימון יישב בכלא רק שנתיים וחצי כי הוא ישתחרר מוקדם על התנהגות טובה וכל זה כעונש על שהוא הרג את החבר הכי טוב שלי? זה לא הגיוני. הבחור הזה יישב שנתיים וחצי בכלא לאחר שגרם לכך שהבן שלו שנולד לא יזכה לראות את אביו לעולם. אני חושב שהעונש הזה לא מספיק, בעיקר במדינה דמוקרטית כמו ישראל" . "המקרה מיוחד במינו ונדיר" האם בית המשפט אכן הקל בעונשו של בן­סימון? השופט טימן חוזר ומציין בפסק דינו כי מדובר במקרה ייחודי בו נלקחת בחשבון גם התנהגותו של הקורבן. "אין ספק שבמקרה זה, שבו עושה הקורבן את הצעד הפטאלי, וצועד קדימה אל הסכין השלופה שמחזיק הנאשם עד שזו ננעצת בבטנו, הוא מקרה מיוחד במינו ונדיר", כתב השופט בהחלטתו. השופט טימן מציין את התסקיר החיובי שהוכן על ידי שירות המבחן, בו התרשמה קצינת המבחן כי בן­סימון "מגלה תובנה לפגיעתו באחר" וכי הוא "מתקשה להשלים עם תוצאות התנהגותו שהובילו לאובדן חיים ועל פי תפיסותיו ילוו אותו תוצאות האירוע לאורך כל חייו, וכן יהיו לכך השלכות על עתידו, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אישית". השופט ציין גם את ארבעת עדי האופי שהעידו למען בן­סימון ושיבחו את טוב לבו, נועם הליכותיו והיותו חבר טוב ונאמן. טימן מדגיש כי לבן­סימון אין עבר פלילי מכל סוג שהוא וכי עד "לאירוע הטראומטי" הזה עבר מסלול נורמטיבי של צעירים רבים וטובים. טימן: "בן­סימון גדל במשפחה של אנשים עובדים. משפחה אוהבת ומפרגנת. הוא סיים 12 שנות לימוד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, שירת שירות צבאי מלא כשומר מתקנים וסיים בדרגת סמל. הוא טייל בחו"ל, למד בקורס למיזוג אוויר ועבד במקצוע זה כשלוש שנים, אז החל לעבוד כברמן ולאחרונה כמנהל אולם אירועים". השופט ציין כי התנהגותו של בן­סימון כפי שבאה לביטוי בערב בו אירע המקרה אינה מתיישבת עם אופיו השקט והנינוח, כפי שתואר על ידי מכריו. "אין לי ספק כי מדובר בבחור נורמטיבי שמסתבך לראשונה בפלילים", כתב השופט בהחלטתו, "אין לי ספק שעולמו חרב עליו וכי גם אורח חייו, אפשרויותיו להשתלב במקומות עבודה, היחס אליו ויכולתו לישון בלילות השתנו באחת באותן דקות קריטיות ובוודאי לאחר הרשעתו בהריגה. אין לי ספק כי ישיבה בכלא לאדם כזה תהיה קשה אלף מונים ממי שאורח חייו עברייני והוא מורגל בכך". בן­סימון עצמו ביקש לנצל את זכותו לדבר במשפט. הוא הביע צער עמוק על מותו של דומיניק, על גרושתו ועל ילדיו, אך הביע את אכזבתו ממערכת הצדק במדינת ישראל, שאינה מתחשבת בכך שאמו של דומיניק אמרה שהיא סולחת לו. דברים אלה שהוסיף, לדברי טימן, לא תרמו לתדמית שצוירה בחום על ידי עדי האופי ושירותי המבחן. עו"ד ירום הלוי, סניגורו של בן­סימון, ביקש מבית המשפט לעכב את ביצוע המאסר, כיו ון שיש בכוונתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה. בית המשפט קיבל את בקשתו ועיכב את ביצוע המעצר למשך 45 יום כדי לאפשר את הגשת הערעור. משפחתו של ערן בן­סימון, המתגוררת בחולון, סירבה להגיב על גזר הדין. את בן­סימון עצמו לא ניתן היה להשיג.