האמת העירומה סערה בעולם הנטוריסטי * הוותיקים מסתייגים מהדור הצעיר שתומך בטנטרות ובפסטיבלי השנטיפי למיניהם קרן צור 09/05/02 פתיחת עונת הרחצה השנה תופסת את הנטוריסטים הישראלים עם התחתונים למטה. לנטוריסטים דווקא היו תוכניות התפשטות לוהטות לקיץ, ולפני שבועיים הם אף רשמו הישג בקנה מידה ישראלי, כשהצליחו לשכנע את אילן בנדר, מנהל חוף דור, להקצות להם טריטוריה פרטית בממלכתו. אבל בשבוע האחרון התברר שעוד מוקדם לפתוח שמפניה ­ במשרד הפנים עשו חושבים והרימו טלפון לבנדר עם מסר ברור: בגד ים ילבשו גם בטנטורה. אם כל זה לא מספיק, דווקא בימים שבהם צריכים הנטוריסטים לעלות על הטי­שירט ולהפגין יחד מול משרדו של אלי ישי, הם נאלצים להשקיע משאבים באינטריגות פנימיות ובמשחקים פוליטיים על החוף. בניגוד למקובל לחשוב ­ חופי נודיסטים הם לא מסיבות בריכה אצל יו הפנר, והנטוריסטים הישראלים מקפידים לשמור על הקודים האירופיים של הנטוריזם ("עירום חברתי") ולשים את הדגש על פעילויות חברתיות (כמו כדורעף, ביליארד, שיחה ליד הבר), ואחד הכללים הבסיסיים בכל מפגש נטוריסטי הוא שאין מגע בין החברים. שורשי הסכסוך לנטוריסטים הישראלים, שמספרם מגיע ל­700 איש, יש כבר היסטוריה מכובדת בארץ (כבר בשנות ה­50 ארגנו כאן ריקודי עם בלי חצאיות), וגם היום הם יכלו לשחק פינג­פונג עירומים ומאושרים, אם לחוף לא היו חודרות רוחות מהמזרח. כשטוביה רוזמן מירושלים, ,65 ממייסדי הרעיון הנטוריסטי בארץ וכיום המנהל של ה"חברה הנטוריסטית הישראלית", גילה ששני החברים החדשים במועדון הם מדריכי טנטרה, הוא מיד הקפיץ את משמר החוף, וסיירת של ותיקי הנטוריסטים עצרה את שני החברים החדשים מלהפיץ את תורתו של אושו לרוחצים המתפשטים. ענת ענבר, ,45 תל­אביבית עם עבר של מנתחת מערכות ואמא לשניים, לא הסכימה לאי הצדק החברתי שנעשה עם חבריה הרוחניים ומיהרה להתייצב לעזרתם: "מה שנטוריסטים עושים למחייתם זה עניינם הפרטי. מה שגרם לכל המהומה זה שמדובר בשני חבר'ה מאוד כריזמטיים, וחברי הוועד נלחצו שהם עלולים לאבד את מקומם, וזה מצחיק, כי מדריכי הטנטרה הם מאוד לא טיפוסים 'רודפי כבוד', הם לא הציגו מועמדות לוועד והם גם לא מתכוונים להציג". ­ אז מה בכל זאת הפריע לרוזמן? "אני לא רוצה לחלק את הנטוריסטים לשתי קבוצות, אבל, לצערי, זה מה שרוז מן והמייסדים מנסים לעשות. הם רוצים לשחק את התפקיד של המבוגרים השמרנים ולהפוך אותנו לצעירים ההוללים, רק בגלל שאנחנו הולכים לשנטיפי ולבומבמלה. הם חושבים שזה כנס צעירים שטופי הורמונים, סוג של וודסטוק, וזה נראה להם נורא מושחת. מה לעשות שבין הנטוריסטים יש כאלה שנורא אוהבים מוזיקה, לגלגל סיגריה ולהיזרק באיזה ואדי לשלושה ימים?". ענבר החליטה שעם כל הכבוד לעקרונות הנטוריזם, שטוען כי אחת הטעויות הנפוצות והלא צודקות ביותר היא ההערכה כי שהייה בעירום של אנשים בוגרים בצוותא קשורה למין, לא צריך להיסחף ולהפוך את הנטוריסטים לעם משולל כל מיניות, ואם מישהו בקבוצה מגלה נטיות של ניו אייג' צריך לקבל אותו באהבה. "לפי מה שאני יודעת, טנטרה היא תורה מזרחית שלומדים בביג אשראם בהודו, וזו תורה שמלמדת להשתמש באנרגיה המינית בתבונה. העיקרון המנחה הוא להגיע לרמה של ריסון עצום, שהחלק הכי נמוך מבחינת רמות האנרגיה זה נקודת השפיכה", מסבירה ענבר את הנקודה שעוררה את זעמם של הנטוריסטים הוותיקים. היא מציעה שאלה שהרימו קולם, יעשו קודם כל בדק בית. ענבר: "כל העיסוק בלהתכחש למיניות הגיע לאבסורדים קיצוניים לגמרי . הם מנסים להפוך אותנו לחבורה של סריסים. אחד הוותיקים התראיין לעיתון והזכיר שבקבוצה יש מישהי כרותת שד, ואותי מעניין לדעת איך הוא שם לב לזה. הוא הסתכל לה על החזה?". ­ אשה כרותת שד זה דבר שקשה לפספס. "אני שמתי לב אליה בגלל שהיא יפהפיה עם שיער אפור טבעי ועיניים כחולות מדהימות, ורק אחרי שפגשתי אותה כמה פעמים הנמכתי מבט ושמתי לב שהיא כרותת שד. כשאת מגיעה לחוף אף אחד לא שם לב לפרטים הקטנים, את לא רואה שערות ברגליים, את רואה אנשים". ­ נשמע הרבה פחות מלחיץ מחוף הצוק. "בטח. אנחנו מוזנים על ידי תמונות פרסומת ומפתחים קריטריונים של יופי, אבל שוכחים שהצילומים מרוטשים ואף אחד לא מגיע לים עם שלוש שכבות מייק­אפ. כשאתה מגיע לחוף נטוריסטים, אף אחד לא שם לב אם יש לך כתמים על העור, הפרטים הקטנים מאבדים משמעות לגמרי". ­ רוב הבנות שאני מכירה לא מפספסות שום פרט על חוף הים. "מתברר שגם אותו ותיק לא". הצד הצעיר אל הפוליטיקה של העירום הגיעה ענבר דווקא בעידודם של טוביה רוזמן והוותיקים. ענבר טוענת שהם דחקו בה לרוץ לתפקיד יו"ר העמותה הנטוריסטית, אך למעשה הם חיפשו "בובה שתפיק להם אירועים". ענבר נבחרה לתפקיד באוגוסט האחרון ("הם סמכו על הקשרים החברתיים שלי, ועל זה שאני יודעת לארגן אירועים. ארגנתי שני קומזיצים מוצלחים, ומסיבת ריקודים ביום ההולדת שלי"), אבל עד מהרה גילו הוותיקים שענבר גם יודעת לבעוט כשצריך. ענבר: "היו להם תוכניות כלכליות לפתוח ככר נופש נטוריסטי ב'נוי', ואחר כך הם הציעו לשדות­ים לפתוח מתחם נטוריסטי בכפר הנופש של הקיבוץ. בשלב מסוים הם נתקלו בקושי לגייס משקיעים, וטוביה פנה אלי וביקש שאני אעזור לו לגייס כספים מהחברים. לא הסכמתי לזה, גם כי זה נראה לי לא ראוי שעמותה שרשומה כמלכ"ר תתעסק בכספים, אבל בעיקר בגלל שלא רציתי שהחברים ישלמו על משהו שלהערכתי ירד לטמיון. טוביה גם טען שהעמותה צריכה לשכור את שירותי הניהול שלהם כי הם מנוסים יותר, והסברתי לו שזה בלתי אפשרי. טוב, אפשר להבין שהוא רוצה כסף, הוא פנסיונר". ­ אז יש פה ריב על כסף, לא רק על אידאולוגיה? "יש התפצלות. הם הקימו את החברה הנטוריסטית והם טוענים שהם רשומים כחברה כלכלית, למרות שלפי הבדיקות שאני עשיתי הם לא רשומים בשום מקום. הם לא מגיעים לאירועים שלנו, ומארגנים אירועים מתחרים". ­ יש סיכוי שתחזרו? "זאת התפצלות לגיטימית". את החוויה הנודיסטית הראשונה שלה זוכרת ענבר כבר מגיל 8 ("עליתי על הגג והשתזפתי בעירום) וגם בשנות התיכון שלה בת"א היא לא פספסה שום הזדמנות להשתזף טופ­לס ("בגיל 16­15 גיליתי את חופי סיני, וגם בחוף הדתיים התרגלו לתיכוניסטיות טופ"). כשאני סקרנית לדעת מה הביא את ענבר משיזוף בלי פסים לנפנוף אג'נדות עירום בפרהסיה, היא עונה בטבעיות: "אני אשה, לא?". ­ מה זה קשור? "נשים תמיד עוסקות בפעילות התנדבותית". ­ להיות יו"ר של עמותה נטוריסטית זה לא בדיוק להתנדב במחלקה האונקולוגית בתל­השומר. "זה נכון, אבל גם בארגוני הפנאי פעילות בדרך כלל נשים. מה שמפתיע אותי כל הזמן זה לגלות שיש אנשים נאורים שלא מצליחים לקבל את זה. דיברתי עם איזה גיי שאמר לי: 'האמת, אתם נראים לי סוטים'. זה מוזר לשמוע את זה ממישהו שאמורה להיות לו רגישות חברתית גבוהה יותר לדברים קצת שונים". ­ מה בעל ך עושה? "למה שיהיה לי בעל?". ­ כי וולונטריזם הולך טוב עם בעל עשיר. "אני לא גליה אלבין, אני פמיניסטית מיליטנטית, אנחנו לא מחזיקות גברים. יש גם נשים עצמאיות שיש להן זמן לעשות עוד דברים". ­ אחד הדברים שהנטוריזם דוגל בהם זה לדעת לקבל את הגוף שלך. נשים יותר מסתבכות עם זה, לא? "כיום שיעור הגברים הנטוריסטים גבוה משיעור הנשים, אבל הפער הזה מצטמצם בהדרגה. יש עלינו לחץ עצום להיראות כמו מודל­על כבר מגיל צעיר, ולנשים יותר קשה לצפצף על הקריטריונים". ענבר מסכימה איתי כי נטייתן הטבעית של מרבית הנשים היא לכבות אפילו את האור הקטן של הווידאו בסקס, ורוב הנשים ממש לא מסתובבות בבית רק עם תחתונים. "לי זה נראה מטופש לשים טי­שירט כשאת הולכת לשירותים, במיוחד אם זה בפני מישהו שלפני רגע שכבת עירומה לידו", היא מחווה דעה על סימפטומים של התנהגות נשית שכיחה ומדווחת שיש גם יוצאים מן הכלל: היא לדוגמה, גם אחרי שתי לידות ממש לא בעניין של פריאו". ­ אני מבינה שנטוריזם בעצם מלמד אותך להתייחס לסטרץ' מרקס שלך בחיבה. "את יודעת שבצרפת הממשלה מעודדת את זה ויש חופים שהממשלה פתחה? בכלל נטוריזם מא וד מקובל בצרפת. יש שם גם חופים מיוחדים שנפתחו לטיפול בהפרעות אכילה. אומרים שבתהליך שאתה מוותר על הבגדים, אתה מוותר על התחפושות, וזה מחזיר לך את הקשר אל הגוף שלך". ­ שמתי לב שבפעילויות שאתם מארגנים יש הרבה פעילות ספורטיבית, ואני חושבת שזה לא פייר לבקש מנטוריסטיות לשחק כדורעף בלי חזייה. "לי אין כזאת בעיה, כי אין לי חזה, אבל הבנתי מנשים אחרות שזה באמת כואב". ­ אז איך את כיו"ר נותנת לזה לקרות? זה דופק את הנשים. "את הנשים? תחשבי על הגברים עם איבר המין שלהם שקופץ מצד לצד. נטוריסטים הם בדרך כלל אנשים עם יחס אוהד לגוף, והם מתייחסים לתכונות שלו בטבעיות. הם בדרך כלל גם אנשים מאוד פיזיים, שאוהבים להזיז את הגוף שלהם, אם זה במסיבת ריקודים, בכדורסל מים או בכדורעף על החוף". ענבר מתנסחת כמו שמצפים ממישהי עם תואר שני בספרות עברית, ולא ברור מה גרם לה לשבור את מוסכמות פולניה ולדבר על עירום בטלוויזיה. "הופעתי לפני שנה בתוכנית של רפי רשף, כשרצינו לגייס חברים חדשים לעמותה", היא נזכרת. "אני בוועד הבית, ואחד השכנים היותר נחמדים שלי שתמיד משלם בזמן ניגש אלי והחמיא לי שנראיתי יופי בטלוו יזיה, ואז הוא לקח פאוזה ארוכה ושאל: 'בשביל מה היית צריכה את זה? להגיד שאת נודיסטית ככה לפני כולם?'. זה כל כך הקטע הפולני, של לראות בזה סטייה". ­ ומה ההורים שלך חשבו? "אמא שלי לא התלהבה מזה, אבל היא לא אמרה כלום ורק ציינה שחברות שלה שאלו איך הופעתי עם חליפה ודיברתי על עירום. עם מה הן רצו שאני אבוא, עם מדי העמותה?". הצד הקשיש בעוד ענבר מפלרטטת עם התקשורת, מקפידים הוותיקים לשמור את המשברים בתוך המשפחה. "שענת תדבר, יש לה ניסיון, היא כבר היתה ב'ידיעות', ב'מעריב' ובטלוויזיה. כל עוד היא מדברת על הרעיון הנטוריסטי, זה משהו שאנחנו בעדו", אומר רוזמן, וכשאני שואלת אותו על סלע המחלוקת ומדריכי הטנטרה, הוא מתחמק בדיפלומטיות: "אנחנו הקמנו את החברה, מאחר שהגיעה קבוצה שמקומה לא שם, לא צריך להיכנס לזה". ­ מה יש לכם נגד טנטרה? זה אמנם קצת משעמם, אבל מה אכפת לכם אם יש נטוריסטים שעושים את זה? "תראי, אנחנו טיפה יותר מבוגרים ויותר שמרנים, ובכל מקום יש שפה של מבוגרים, ויש שפה של צעירים, שהיא שפה אחרת. טנטרה זה נושאים של צעירים. כל השנטיפי והבומבמלה הזה, זה לא מתאים לרעיון הנטוריסטי". ­ ענת אמרה שאתם חושבים שהפסטיבלים האלה זה קרנבל של הורמונים, וכדאי שתדע שבמקומות האלה אנשים לא מתקלחים ארבעה ימים. הייתי בשנטיפי, ראיתי את זה בעיניים, זה לא מיני. "יכול להיות שזה לא ככה, אבל נראה לך מתאים שמישהו בן 50 יבוא לישון שם ארבעה ימים?". ­ זה כל הרעיון של הפסטיבלים האלה. רוחניות, הכל הולך. כולם יכולים לבוא. "טוב, אתם דור אחר. הילדים שלי טיילו בהודו ובתאילנד, אני לא נסעתי לשם. אני מעדיף לנסוע לארה"ב או לאירופה ולבקר באתרים נטוריסטים". ­ גם הילדים נטוריסטים? "הם ביקרו בחופים נטוריסטים כשהם היו ילדים, חשפנו אותם בפני העולם הזה, אבל בסופו של דבר כל אחד עשה את הבחירה שלו. הם נשואים, ובני הזוג לא תמיד התחברו לרעיון הנטוריסטי, אבל גם היום הם מאוד פתוחים לרעיון ומקבלים את זה. אנחנו משתפים אותם בחוויות שלנו, הם יודעים מה אנחנו עושים, ואין שום בעיה עם זה". בניגוד לענבר, רוזמן לא זכה להרמת גבות מהסביבה על עסקנותו הנטוריסטית, והוא מספר על תגובות אוהדות מהסביבה ("אני מכיר הרבה מאוד אנשים, וכולם מפרגנים. ניגשה אלי סטודנטית ואמרה לי: 'זה רעיון מתקדם, אני לא הייתי מפשילה שרוול, אבל כל הכבוד'"), ומעריך כי ההילה סביבו נבנתה על אומץ ("זה לא רק להוריד בגדים, זאת גם החשיפה"). ­ המניפסט של הנטוריזם מדבר גם על החיבור לטבע. איך אתם בוחרים ליישם את זה? "מזה הרעיון הנטוריסטי התחיל, אבל קר לנו לפעמים, אז אנחנו הולכים גם לבריכות מקורות. גם היום אנחנו תמיד נעדיף חופי ים פתוחים או בריכות ט בעיות, אבל אפשר להגיד שאנחנו מתחברים לטבע כמו שכולם מתחברים". ­ רואים נשיונל ג'יאוגרפיק? "לא, אנחנו מטיילים. היינו בנחל ערוגות, ביקרנו בעין גדי ויש לנו חוף מוסדר בקליה. אנחנו מאוד אוהבים פעילות בטבע, ואנחנו גם מאוד בעד לעשות קומזיצים". ­ לא מפחיד לעשות מדורות בלי בגדים? "למה מפחיד? להפך, בגדים עלולים להתלקח". סיכויי השלום רוזמן, מתוק וחביב כמו הסבא מהפרסומת לסוכריות ורטרס, לא מתכוון להשחיז את לשונו על הדור הצעיר, אבל נכון לעכשיו קשה לו להעריך מתי ישובו כולם להתפשט ביחד. למרות התחזית המעוננת של רוזמן, לא צריך למהר להניף דגל שחור בחופי הנטוריסטים. כשלוחצים את רוזמן לקיר הוא מתוודה על תקוותיו מסוג "עוד יבוא שלום", ורואה אופטימיות בדמותו של חולדאי כמציל. ­ ענת אמרה לי שבעיריית הרצליה הקצו חוף לדתיים, ובעקבות זה גם הגשתם בקשה לחוף נטוריסיטי. אם אני מדברת עם חולדאי שיארגן לכם חוף, אתם מבטיחים לא לריב? "זה יכול לעזור לנו מאוד. זה יהיה הישג משותף לכולנו, שבוודאי נהנה ממנו יחד, ואנחנו מאוד נודה לחולדאי". ­ אתם רוצים את "מציצים"? אפשר גם לשנות את השם, אם זה לא מסתדר לכם עם חוף נטוריסטי. "זה בסדר גמור, אנחנו נקבל כל חוף שייתנו לנו בשמחה". *** בעיריית ת"א, "מעוז החילוניות", לא ממהרים להרים את הכפפה או את הבגדים שהושלכו. חוק זה חוק. הלל פרטוק, דובר עיריית ת"א: "אין ולא היה בת"א חוף נודיסטים, כמו שאין באף רשות מקומית אחרת, מהסיבה הפשוטה שלפי החוק אסור לאדם להתערטל בציבור, ולכן הנושא לא נבחן". ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא אינו נמצא בתחום אחריות משרד הפנים, והמשרד אינו מתערב. זאת, כל עוד החוף יספק שירותי הצלה ועזרה ראשונה, ואין זה נוגד את חוק העזר העירוני של הרשות המקומית". מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "אי אפשר להשוות בין חוף נפרד לדתיים ובין בקשות מסוג זה. יש הרבה קבוצות אנשים שהיו רוצים חוף נפרד. יש הבדל בין דתיים המהווים אחוז נכבד מאוכלוסיית ישראל ויש לדאוג להם לחוף נפרד, לבין קבוצות אחרות, חשובות ככל שתהיינה, המהוות אחוז שולי מהחברה הישראלית. החוף ככלל צריך להיות שייך לכלל התושבים, במקרה של דתיים, מן הראוי לייחד להם חוף, שאם לא כן נמנע מאוכלוסיה נכבדה את האפשרות לרחוץ בים".