מכת בננה "ג'ו בננה" הגיע לגיל מופלג ומת בן 97, במיטה 14/05/02 כשאדם מת בגיל המופלג של 97 זאת חדשה, אבל כשאחד הגנגסטרים מראשי הפשע המאורגן מת מוות טבעי במיטתו ­ זה מפתיע הרבה יותר. ג'וזף בונאנו, שנודע בכינוי "ג'ו בננה", עשה את זה. הוא מת בראשית השבוע בגיל 97 ומת לא מכדורי עמיתיו­יריביו ב"מועצה" בניו יורק. המוות בטוסון, אריזונה, הביא אל קיצה היסטוריה ארוכה ואפילה, רוויית דם ויצרים, של אחד הגנגסטרים הקשים בארצות הברית, שהיוותה מקור לאינספור סרטי פשע.בונאנו, שנולד בסיציליה כג'וזף בונאנס, הגיע לראשונה לארצות הברית כשהיה בן שלוש, אבל משפחתו חזרה לאיטליה. בארץ מולדתו הוא התוודע לחוקי המאפיה וטיפח אידיאלוגיה אנטי­פשיסטית. כשעלה מוסוליני לשלטון, הוא ביקש להשתלט על סיציליה ורבים מחברי המאפיה עזבו את ארצם לקובה ומשם עברו לארצות הברית.בונאנו התיישב בניו­יורק ברובעים וויליאמסבורג וברונקס. שם החל לעלות לגדולה תוך כדי פריחת העולם התחתון בני­יורק. הקשר בין המאפיה הצעירה נמשך ובשנת 1927 נשלח סלבטורה מרנצאנו לארצות הברית על ידי ויטו קאסצ'ו פרו, בוס הבוסים של המאפיה בסיציליה. השניים חלמו על שיתוף פעולה בינלאומי וחוצה יבשות של ארגוני פשע.בואו של מרנצאנו הביא למרחץ דמים בניו יורק בין הכנופיות החדשות לאלה שכבר התבססו בניו­יורק ובראשן "הבוס", ג'ו מאסרייה. תוך כדי מאבק הדמים ביניהם, שני ראשי הפשע לא שמו לב לכוח נוסף שעולה, בראשות צ'רלי "לאקי" לוצ'יאנו. שני הבוסים חוסלו בתוך חמישה חודשים ב­1931.בטרם חוסל יסד מרנצאנו את הבסיס להתארגנות של המאפיה לא רק בניו­יורק, אלא בכל רחבי ארצות הברית. הארגון שיצר קיבל את השם "המועצה", והוא זה שביזר את מוקדי הכוח והשליטה של הפשע המאורגן. הגוף החדש הורכב מנציגי חמש "משפחות פשע", והוא בר תוקף גם היום. אחת המשפחות הללו היתה משפחת בונאנו, שבראשה עמד "ג'ו בננה" במשך יותר משלושים שנה. בונאנו תפס את השליטה ב"משפחה" בגיל 26 והיה הבוס הצעיר ביותר בתולדות המאפיה. תחת הנהגתו שגשגו העסקים והוא דאג לפתח את העסקים גם לכיוונים כשרים, כמו הלבשה, ייצור גבינות וניהול בתי הלוויות, אך לא זנח את דרך הפשע. כך, עסקי ההלוויות סייעו איפשרו לטשטש את פעולות החיסול. מייחסים לג'ו בונאנו את ההמצאה של ארון המתים הכפול, שבו ניתן לקבור שתי גופות בהלוויה אחת. אחת גלויה והשניה נסתרת. לא ידוע כמה פעמים השתמשו בשיטה זו, אבל המשטרה מעריכה כי מדובר במאות.בתחילת שנות ה­60 ביקש בונאנו להרחיב את עסקיו וקבע את ביתו באריזונה. הוא שיתף פעולה עם מאיר לנסקי בבתי קזינו בקובה והחזיק בחברות שונות בקנדה. אבל "חייליו" בניו­יורק איבדו מיוקרתם והחלו לרדת מנכסיהם. האיש החליט להפוך ל"בוס כל הבוסים" בארצות הברית, כלומר לעמוד בראש "המועצה". הוא הציע לאחד מראשי המשפחות,ג'ו מאגליקו, לרצוח את ראשי ה"מועצה", ובהם קרלו גמבינו. אבל הרוצח המיועד בגד בהם והלשין למועצה.שני יוזמי הקשר הוזמנו למפגש עם ראשי הפשע. בונאנו ירד למחתרת, ואילו שותפו, מאגליקו, נקנס ב­50 אלף דולר והצטווה לפרוש. שבועיים מאוחר יותר מת מאגליקו, שהיה חולה, כתוצאה מלחץ דם גבוה. בונאנו המשיך להתחבא וידע היטב מדוע. כעבור זמן, ב­1964, הוא נחטף והוחזק במשך 19 ימים בידי בן דודו. בעודו עצור, החליט לפרוש מחיי הפשע והותיר בידי המועצה את עסקי משפחתו, שהיקפם נאמד בשני מיליארד דולר בשנה. הוא הסכים לגלות מארצות הברית והתגורר במשך שנה בהאיטי. אבל אז שברו חברי המועצה את ההסכם ונעשה נסיון לרצוח את בנו, סלבטורה בונאנו. זה היה האות לתחי לתה של "מלחמת הבננות".בונאנו הורה לאנשיו בניו­יורק לחסל את מי שהחליף אותו כנציג המשפחה ב"מועצה". המשפחה התפצלה ומספר ההרוגים הלך וגדל. רק התקף לב חמור הביאה את בונאנו להפסיק את המלחמה וב­1968 הוא פרש באופן סופי ועבר לחיות בשלווה באריזונה. "חבריו", המודעים לכוחו, לא ניסו עוד לפגוע בו.ב­1983 פרסם בונאנו את האוטוביוגרפיה שלו, "איש עם כבוד". בספר תיאר את עצמו כ"קפיטליסט הרפתקן", שמשקיע בעסקים בזכות קשריו. הוא טען כי כי לא עסק בפעולות "לא גבריות", כמו סחר בסמים וזנות. שלטונות החוק דווקא סבורים אחרת. אבל הספר חשף חלק מפעולות המאפיה, ובית המשפט החליט לזמן את המחבר להעיד על מעשים אלה. בונאנו סירב לפתוח את פיו ונשלח לשמונה חודשי מאסר. היה זה האחרון בשורה ארוכה של מעצרים וחקירות, שאחד הבולטים בהם היה בתחילת שנות ה­30 כשנעצר בעוון העברת נשק בשביל הכנופייה של אל קאפונה.למרות שבונאנו פרש לפני שנים מעסקי הפשע, שמו עדיין מככב בין העוסקים בפשע המאורגן למרות שבספרו טען "משפחת בונאנו אינה קיימת יותר". האיש, שחי תחת השגחה קבועה של שוטרים, סמויים וגלויים, התייחס בספרו גם ליחס של "המועצה" כלפיו ואמר כי "החיים השקטים באריזונה הם אשליה". ואילו פרקליטו, אלפרד ("סקיפ") דונאו, אמר כי "בונאנו צריך להיזכר כמי שהיה מאפיונר ידוע לשמצה, אבל גם כאדם שחי חיים שלווים במשך עשרות השנים כפנסיונר. אם היה נולד בזמנים אחרים ובנסיבות אחרות, יכול היה לנצל את האינטלקט, הכריזמה ויכולת השליטה שלו כדי להפוך יו"ר מועצת מנהלים של ארגון גדול". עד ימיו האחרונים היה חד מחשבה ומוחו צלול ויכול היה לספר כיצד הצליח לשרוד את מאבקי הדמים הקשים של "המועצה" ועסקי הפשע האפלים.בשנת 1995 חגג ברוב פאר והדר את יום הולדתו ה­90 במסיבה שבה השתתפו 300 מוזמנים, בהם פוליטיקאים, שחקנים, עורכי דין, סופרים וקרובי משפחה. "אני נמצא כאן אתכם, מכיוון שהאל אוהב אותי", אמר לאורחיו. "ועם מתנת האל, כיצד אני יכול לטעות?" העובדה שלא מת מכדורי המאפיה מוכיחה שצדק.