הוא הזמין אותה לגלידה מסע ברחובות ערי השרון בחיפוש אחר הגלידה האולטימטיבית מתן שירם 15/05/02 בימים טובים יותר הייתי מסוגל לחסל שני ליטר גלידה מבלי להניד עפעף, ועוד לקנח בבוואריה. כיום, שקול יותר ומודע לנזקי הגיזרה, אני נוטה לוותר על הבוואריה. לא רק אני אומר, תשאלו כל אדם המתעסק בזוטות ­ וגם הוא יאמר לכם שדרך אכילת הגלידה אפשר לדעת הכל על האדם הלקקן. אין זו פסיכולוגיה בגרוש, זוהי תורה שלמה שעוד ייכתבו עליה ספרים שיצדיקו את חיטוב העצים ביערות העד שעוד נותרו על גדות האמזונס. עזבו לשנייה את העיתון והביטו באדם האוכל גלידה. שימו לב: האם הוא נוגס ביסים קטנים ומנומסים? או, להבדיל, ביסים מלאי תשוקה? דעו, למשל, כי אנשים האוכלים גלידה אך ורק באמצעות כפית הם בני תמותה שקולים יותר. מישהו לחש לי פעם שבחורה המקיפה בשפתיה את כדור הגלידה וראשה נסוג באטיות כששללה בפיה, היא בחורה מלאת תאווה. מישהי לחשה לי פעם שבחורים האוכלים גלידה במהירות הם גברים יצריים במיוחד. כמעט נחנקתי למוות כשהדגמתי לה אכילת גלידה (עם הגביע) סטייל יונק הדבש. אחרי שני מסעות ביקורת ­ מסע פלאפלים ומסע פיצות בשרון, שב "זמן השרון" ומרחיב שירותיו לקורא. הפעם, לרגל בוא הקיץ וחג השבועות, ביקורת הגלידות הראשונה בשרון. קחו משקפי שמש, עזבו את האבטיח בצד והצטרפו למסע חיפוש אחר הגלידה הטובה באזור השרון. המפתיעהדלי קרים, בן גוריון ,23 הרצליה אני טועה, או האם פעם, בעשורים עברו, היו הרבה יותר גלידריות? אם זכרוני אינו מטעני, כמעט בכל קרן רחוב, בכל מרכז וליד כל שווארמייה היה דוכן לממכר גלידות. זולות בפשטותן, דלות בטעמן, אך עם זאת בעלות קסם. איפה הם הימים בהם מוכר גלידה היה אמן קואורדינטיבי רבגוני, שהיה יוצר כדור גלידה ביד אחת, מחזיק ופל פריך ביד השנייה, ושר שירים של זוהר כשבדל סיגריה בין שפתיו. יכול והגלידות נעלמו מהרחובות כי סר חינן. הן יצאו מהאופנה ועל כן גם מנוף הרחוב הישראלי. הגלידריות השולטות כיום הן רשתות הממוקמות במרכזי הערים, במוקדי מרכזי הבילוי ובמיקומים האסטרטגיים מכל ­ בסמוך לחוף הים. במרכז האפרורי והמוזנח של הרצליה, שהשבוע כינו אותו תושבים "בגדד הקטנה", סוף סוף מצאתי גלידה שאין מאחוריה גב של רשת. דלי קרים זו אנטיתזה למצב הגלידריות כיום. אח, פשוט להתמוגג מהגלידה הזו.דלי קרים? גם אתם לא שמעתם? זוהי גלידה איכותית במיוחד, העשויה מחומרים נפלאים, ומרגישים זאת בנקל. בהנאה כי רבה העברתי כפיתי על העיסה הקרה והעליתי שובל סמיך של וניל בראוניס עשיר ונפלא. גם את השוקולד קינדר הצלחתי לחסל בלי עזרה, ו הודיתי בפני המוכר על התרשמותי. "אני מבין בגלידות, אכלתי כבר מאות רבות של כדורי גלידה, והגלידה שלך עשויה מחומרים טובים". המוכר, בנדיבותו כי רבה, הציע לי רוטב שוקולד לציפוי, חינם אין כסף. מחווה יפה שנתקבלה בברכה, אך גם בשלילה. חבל להרוס את הגלידה עם סתם שוקולד.מהמבחר: פרפה קפוצ'ינו, פררו רושה, תמרים בקוניאק. מחירים: בכוס: כדור אחד ­ 5.5 שקלים, שני כדורים ­ 10 שקלים, שלושה כדורים ­ 14 שקלים. בשורה אחת: עליית מדרגה לבגדד הקטנה.ציון: 4 המאכזבתגלידה פרדו, אחוזה ,106 רעננה "הוא הזמין אותה לגלידה, היא ביקשה קפה הפוך" (צביקה פיק, "האוהבים הצעירים").אם גלידת פרדו הרעננית הייתה בעלת ותק של שלושים שנה בארץ, הייתי מוכן להישבע שהמשפט הזה נכתב על מישהי שהציעו לה גלידת פרדו והיא העדיפה קפה הפוך. כל כך מאכזב למצוא סניף כושל של רשת גלידה איטלקית. מעולם לא יצא לי לייצר גלידה, אבל לייצר גלידה חסרת טעם נראה לי על פניו מסובך הרבה יותר מלייצר גלידה בעלת טעם אחד לפחות. ומשום שכך, אין לי אלא להשוות את גלידת הטירמיסו של פרדו למוצר חסר טעם אחר ­ הטופו. לפחות אם לגלידת הטירמיסו של פרדו היה טעם של טופו, ניחא. אבל על חוסר טעם שכזה, שואלים: מה הטעם בכל זה? בדקנו טעם נוסף ­ קרמל, שקדים וריבת חלב, שהיה מוצלח מקודמו, אך רחוק מלהתקרב לטעם הנדרש. יש מקום וחצי לישיבה, אולם הרבה יותר נוח לשבת על המדרכה בחוץ. בלי קשר נקי שם, וגם זה חשוב. מהמבחר: עוגת תות, שוקולד מריר, ריבת חלב, מקופלת. מחירים: כדור אחד ­ 6 שקלים, שני כדורים ­ 10 שקלים. שלושה כדורים ­ 13 שקלים. בשורה אחת: לא תפסידו כלום.ציון: 2 המשובחתאלדו, שדרות הגלים ,18 הרצליה הייתי שמח אילו גלידרייה קטנה ושכוחה הייתה קוטפת את גביע אליפות השרון בגלידה, אבל אני עדיין שמח שהמעצמה אלדו תאחז בזהב, בעיקר בשל העובדה העסקית­חינוכית ששמירה על איכות מקסימלית ועל סטנדרטים גבוהים משתלמת בטווח הארוך. העיצוב המזמין, צורת הצגת הגלידות בדלפק, המבחר המגוון, ומן הסתם ­ ויותר מכל ­ הטעם המדהים במשובחותו של הגלידה. נדמה כי שום דבר שבעולם לא יכול להרוס את הטעם הטוב שנותר בפה לאחר נבחרת טעמים נפלאה שכזו. בחרנו, כל אחד, שני טעמים: סורבה אבטיח וקרם אגוזים, טירמיסו ושוקולד אגוזים. בתור אחד ששונא סורבטים, במיוחד סורבה אבטיח ­ שבדרך כלל טעמו מזכיר ארטיק אבטיח ­ אני מסיר בפני אלדו את הכובע שאקנה מחר. סורבה האבטיח שלהם מושלם. טעמי האגוזים, השוקולד והטירמיסו ­ טעימים מכל.מהמבחר: באצ'יודי דמה (שוקולד אגוזים), טירמיסו, קפוצ'ינו, פררו רושה, אגוזים. יש גם גלידת שוקולד מסויה, ושלל סורבטים: קיווי, מלון, אשכוליות, אננס ועוד.מחירים: כדור אחד ­ 8 שקלים, שני כדורים ­ 13 שקלים, שלושה כדורים ­ 18 שקלים. בשורה אחת: הגלידה הטובה בשרון. מעדן, מעדן, אמנות, מעדן. ציון: 4 הנוסטלגיתגלידה אריה, חוף השרון, הרצליה אל תנסו את זה בבית: וניל עם ופל לואקר, וניל עם שברי במבה, מוקה עם שקדי מרק. נסו את זה בבית: וניל עם בייליס, סורבה פסיפלורה עם מיץ תפוזים וטקילה, גלידה וסרט בדי.וי.די או בווידאו. נסו, ולא על נפשם: גלידת אריה בחוף השרון.אשתדל להימנע מעוד סיפור ילדות שהנוסטלגיה נשפכת ממנו כמו דלי שבפנימו גלידת קוקוס שנמסה כולה. אך על שלושה דברים לא אוותר לעצמי, ואכתוב: להבדיל מעשרות עובדי גלידריות שעיוו פרצופם, בגלידה אריה שמחו כשביקשתי לטעום. לא זאת ועוד ­ בגלידה אריה יש את האפשרות לבקש חצי כדור בטעם אחד וחצי כדור בטעם אחר. ומכיוון שבגלידה אריה נדיבים כל כך, הרווחת בעצם שני כדורים.וניל עם פקאן סיני וניל מקופלת, לדוגמה, וקרם עוגיות. הווניל פקאן מעולה, המקופלת לא נופל מהפקאן, ורק כדור הווניל עם העוגיות לא משהו. בשורה אחת: פותר התלבטויות באשר לאיזה חוף מחופי הרצליה כדאי לפקוד.מחיר: כדור אחד ­ 6 שקלים. שני כדורים ­ 10 שקלים. שלושה כדורים ­ 13 שקלים.ציון: 4 הבנאליתקנדילנד (גלידה באר שבע), קניון מרגלית השרון, הוד השרון האמת, ורק האמת ­ למרות שאני שמרן בכל הקשור לגלידות, אני מאשים את גלידת באר שבע בבנאליות ­ למרות שאינני מערער על איכותה של הגלידה. הגלידה טובה וסמיכה, אם כי הטעמים קצת משעממים. טעם אחד הקפיץ אותי ­ שוקולד מיה, שוקולד סמיך עם אגוזים. לשאלתי, על שם איזו מיה נקרא הטעם שוקולד מיה, לא קיבלתי תשובה. הוספתי עוד כדור פיסטוק וחתמתי את ההזמנה."גלידה זה משמין", עניתי לשאלת המוכרת שתהתה למה אני אוכל רק שני כדורים. הפתיע אותי שהיא לא יודעת שגלידה משמינה, למרות שהודתה כי מאז שסיימה את שירותה בצבא ההגנה העלתה, לדבריה, שמונה קילוגרמים.כשהעברתי כפית פלסטיק סגולה בתחתית כוס הגלידה, עלה במוחי רעיון ­ מדוע שלא אציע לאורנה ואלה (בעלות בית הקפה המוצלח בשינקין ומעוז פלצני העיר), שפתחו לא מכבר סניף של רשת פלאפליות בהתהוות, לפתוח גם גלידרייה? אם הן הצליחו לגרום לאנשים לקנות פלאפל מבטטה, מכוסברה ומרוקט, ולשכנע שיוגורט במרקם טחינה יכול להוות תחליף אלטרנטיבי לדבר האמיתי, יכול והגלידה תצא סינתטית, מוזרה ובעלת טעם דלוח ­ אבל מקורית היא תצא. נקי ואסתטי בגלידה באר שבע שבהוד השרון. יש מק ומות ישיבה ראויים, השירות נחמד, אפשר לקנות גם סיגריות ולהוציא כסף מהכספומט ליד.עוד מהמבחר: קוקוס, מלגה יין, קרם עוגיות, ריבת חלב, וניל מקופלת.מחירים: כדור אחד ­ 6 שקלים, שני כדורים ­ 11 שקלים, שלושה כדורים ­ 14 שקלים.בשורה אחת: המבחר רב, אך אין טעם מדהים במיוחד.ציון: 3 המרעננתמונוליטוס, סוקולוב ,39 רמת השרון לא אנקוב בשמו של חבר ילדות שלי, איתו הלכתי באחד מימי התיכון לאכול גלידה בגלידרייה שגם בשמה לא אנקוב. חברי חיכה שאסיים להזמין ואז פנה אל המוכרת. "תני לי בבקשה לטעום את הווניל­פקאן... תודה. עכשיו... תני לי בבקשה לטעום את הווניל הצרפתי... ומסורבה התות קצת... כן, קצת... אפשר לטעום אולי מהשוקולד עם השקדים ומקרם העוגיות?... עוד אחד אחרון... מהקוקוס! אפשר לטעום?". לאחר שסיים לטעום מכל טעמי הגלידה, אמר למוכרת: "להגיד לך משהו? הגלידה שלכם בכלל לא מוצאת חן בעיניי".התחנה הפעם ­ גלידה מונוליטוס ברמת השרון. בחרנו שני טעמים ­ מונוליטוס (שוקולד עם שקדים) וכדור בטעם קפה עם עוגיות. שני הטעמים מצאו חן, במיוחד הקפה עם העוגיות, שלו טעם מרענן וטוב. בטעם הבית, מונוליטוס, הייתי מעמיס קצת יותר שקדים. הגלידה טעימה פלוס, סמיכה כמו שגלידה צריכה להיות. במהלך התענגותי נבהלתי לרגע, כשהייתי משוכנע שהדיאטטיקן שלי חולף על פניי, ותירוצים ­ אין במאגר. המקום הוא גם קיוסק וגם גלידרייה ­ נחמד ­ ואפשר לבחור כיסא פנוי ולשבת. למרות מיקומה של הגלידרייה במרכז רמת השרון ההומה, המקום נקי והגלידות מוצגות ב צורה סבירה.עוד מהמבחר: פרפה קפוצ'ינו, קרם עוגיות, שוקולד, שוקולד לבן.מחירים: כדור אחד ­ 6 שקלים, שני כדורים ­ 11 שקלים, שלושה כדורים ­ 14 שקלים.בשורה אחת: נהג, עצור להתרעננות.ציון: 4 המיתולוגיתפינגווין, רוטשילד ,43 כפר סבא לגלידה הזו התגעגעתי כל השנה. נכון, הגלידרייה אינה עונתית, אבל קשה לי לשבת בגלידת פינגווין שלא בקיץ. זה פוגם בזכרונות הילדות, כשהייתי מגיח שטוף זיעה טרייה ומזמין גלידה ודוחס בה חמישה טעמים לפחות. מאז, כלום כמעט לא השתנה בפינגווין. אותם דליים המכילים טעמים קלאסיים של גלידות, בטעם של פעם ­ אם יורשה לי להשתמש במשפט הלעוס הזה.מהמבחר: פונץ'­בננה, פצפוצי שוקולד, מוקה, דובדבן, רום צימוקים, קרם עוגיות ועוד. לקחתי גלידה בכוס הכי קטנה (10 שקלים), שבה אפשר לדחוס שני טעמים. חשוב לציין כי בפינגווין אין כדורי גלידה. המוכרת אוחזת בכף המתכת ומוציאה בעדינות מהדלי גוש גלידת שמנת טובה (וניל עם רום וצימוקים), ודוחסת אותה בפנים הכוס. כמו פעם. "רוצה גם דובדבנים? הרום הולך פצצה עם דובדבנים"."באמת? מה את אומרת. טוב, אז שימי לי פיסטוק".הגלידה איכותית, פשוטה ומוצלחת, מוגשת בנדיבות אין קץ, עשירה בטעם ובתוספות. ברום יש הרבה צימוקים, בפיסטוק אי אפשר לטעות ­ הן בשל הצבע (איכשהו הצבע תמיד ירוק­מט עז) והן לפי כמות הפיסטוקים. יש מקומות ישיבה בשפע והמון אווירה (בהחלט מצב נדיר בכפר סבא). מחירים: בכוס קטנה ­ 10 שקלים, בכוס בינונית ­ 15 שקלים, בכוס גדולה ­ 20 שקלים. בגביע ופל קטן ­ 6 שקלים, בינוני ­ 12 שקלים, גביע גדול ­ 18 שקלים.בשורה אחת: הכל ישן וטוב, אין סטיות (של פינגווינים).ציון: 4 המגוונתד"ר לק, מול הפארק (אחוזה 267), רעננה ייחודה של גלידריית ד"ר לק הוא המבחר היצירתי הרב שהיא מציעה. וניל נוגט, תמרים רום פקאן, גבינה וקינמון, מלבי, אשכוליות וקמפרי, פרג, מקפא שוקולד ועוד. נכון שלא כל הטעמים אכן טעימים, אבל קרדיט גדול ניתן כאן על חדשנות וחיפוש מתמשך אחר טעמים חלוציים, ישראליים בעיקר.יש מקומות ישיבה בפנים, אך די מעטים, יש לומר. וכן, המקום נחמד והשירות מקצועי. אה­מה­מה... אף טעם לא מושלם, לא מדהים ולא מענג עד כדי קפיצה לברגר קינג הסמוך, להוריד המבורגר בשביל לשנות טעם, ולחזור לבדיקה נוספת אצל הדוקטור. אנחנו בחרנו בווניל פרג, שוקולד לבן ווניל נוגט. הווניל פרג טעים מאוד, כמוהו הנוגט. כדור השוקולד לבן היה חסר טעם במקצת וניכר כי לא הושקע בו יתר על המידה. מחירים: שילמנו 13.5 שקלים. אם היינו בוחרים בכדור אחד, התענוג היה עולה 6 שקלים. אם בשניים ­ 10 שקלים. בשורה אחת: יש בשורה, אין תשוקה.ציון: 2 המוזנחתבלו מון, קניון ערים, כפר סבא חטיבת הגלידות של שטראוס בידלה את עצמה נכון: על המדפים נמכרים מוצרי גלידה שטראוס על מותגיהם, בנפרד מ"בלו מון", מותג רשת הגלידריות. מדוע המותג שונה? במטרה אחת ­ למנוע מיצוי שוק. מעטים היו באים לרשת גלידריות שטראוס, אבל שם נוצץ של שיר ידוע באנגלית מדוברת יוצר מותג יוקרתי. שימו לב כמה מהר נעלמו כמעט לגמרי דוכני הגלידות והגלידריות של המותגים המובילים מחו"ל. בן אנד ג'ריס והאגן דאז נמכרים כיום בעיקר ברשתות השיווק, בחנויות המכולת ובקיוסקים. הצרכן הישראלי מתעייף מהר ומעדיף לקנות את אותו מוצר בסופר. מחד, זה יותר זול. מאידך, אם כבר קונים את המוצר בסופר, בגלידרייה מחפשים טעם אחר שאין בבית. בלו מון בקניון ערים הציג את מרכולתו בצורה המזעזעת מכל. אם לא הייתי משוטט במשך חצי שעה מסביב לקניון על מנת למצוא חנייה, הייתי פוסח על הירח של שטראוס. קערות הגלידה היו בחלקן ריקות, חלקן מלאות וקפואות, ואחדות נוזליות עד כאב. המשטח לא נקי והחשק לגלידה דעך מרגע לרגע עד שפג טוטאלית. "גלדי אותי בשוקולד ובווניל קרמל שקדים", ביקשתי מהמוכרת. אין לי מושג איך היא הוציאה כדור מהשאריות שדבקו לדפנות הכ לי, אבל בסוף יצא כדור שלא נלקחה ממנו יותר מדגימה. גם מהשוקולד לא התמוגגתי, ורק ציפוי השוקולד, בתוספת של שקל וחצי, היה מעולה. אבל באותו ציפוי לא היה כדי להציל את הגלידה מצלילה אנכית חדה לתוך פח האשפה של הקניון. מקומות ישיבה לא חסר, משותפים לכל הפוד­קורט של הקניון. מחירים: כדור אחד ­ 6 שקלים, שני כדורים ­ 10.90 שקלים, שלושה כדורים ­ 13.90 שקלים. תוספת רוטב שוקולד ­ 1.5 שקלים.בשורה אחת: לקוי, ירח. ציון: 2