שיחת העיר אריאל זילבר נגד התה הטיבטי חן קוטס­בר 24/05/02 בימים אלה מגישים הזמר אריאל זילבר ואקו"ם תביעה נגד "סלומון מדיה", בגלל שימוש שנעשה, לטענתם, במוטיבים מהשיר "בטי בם" של זילבר בפרסומת לתה טיבטי שמייבאת חברת ערבה.זילבר: "לא האמנתי ש'בטי בם' תתגלגל לתה טיבטי. הפרסומת מקלקלת לי את השיר, למרות שאני מנסה לא להיות מושפע מזה. כשכותבים פרסומת בשביל פרסומת, זה מאה אחוז, אבל כשלוקחים שיר והופכים אותו לפרסומת? נורא. גועל נפש. מביש ומבזה. לא מזמן ביקשו ממני להשתמש ב'רוצי שמוליק' לפרסומת. לפני כמה שנים ביקשו את 'הגנת הטבע'. לא הסכמתי. אומרים לי: 'יכולת לעשות מזה כסף'. כסף זה לא הכל בחיים".עורכת הדין נילי ורקר, היועצת המשפטית של אקו"ם: הם השתמשו במוטיב המרכזי של מילות השיר בפרסומת בלי רשות. גם הלחן דומה עד כדי זהות ללחן היצירה".מדוע זה עניינה של אקו"ם?"אקו"ם היא בעלת הזכויות של היצירה, אבל האמן הוא בעל 'הזכות המוסרית'. כשפרסומאים רוצים להשתמש ביצירה, הם פונים לאקו"ם, ואקו"ם פונה לאמן. יש אמנים שמסרבים שישתמשו ביצירותיהם לפרסומות, בטענה שזה גורם לזילות. יוני רכטר, למשל, לא היה מוכן שיעשו שימוש ב'גברת עם סלים'".ע נת סלומון, מבעלי "סלומון מדיה": "לא קיבלנו כתב תביעה עד כה. כשנקבל את כתב התביעה, נדע למה להתייחס". בחברת ערבה ביקשו לא להתייחס לעניין. כריש אוהב דגים? שני כרישים נלכדו לפני כשבועיים ברשתו של דייג סמוך לחוף הרחצה באילת. בבטנו של אחד התגלה כבש שנפל כנראה מספינת מטען אוסטרלית, אצל השני התגלו ציפור, ניילונים ושתי צנצנות מיונז. האירוע היה נשכח אלמלא הצטרפו הטורפים בעל כורחם למאבק בין חוות הדגים באילת ובין שוחרי איכות הסביבה. המאבק מעסיק בשנים האחרונות יחצנים שמציפים את העיתונים במודעות בעד ונגד. המתנגדים טוענים שהדגים שגדלים בכלובים בתוך הים מטנפים את השונית בחומרים חנקניים שמקורם במזון ובצואה וגורמים להריסתה. הם קוראים לציבור להחרים תוצרת שמקורה בחווה.מגיני המגדלים טוענים שמאחורי הדאגה לטבע מסתתרים אינטרסים כלכליים, ושכל מטרתה של "חבורת הכרישים" שמתנכלת להם היא להקים במקום אתרי תיירות. הציבור המבולבל לא מבין מדוע מערבים אותו בסכסוך מקצועי שכבר מונתה ועדת מומחים לפתרונו. בינתיים ממשיך המאבק לפרנס את כולם. ביקור הכרישים חובבי המיונז הצית שם שוב את האש. עזרי אלון, מנהל מחוז אילת של הרשות לשמירת הטבע והגנים: "כמו שזאבים וצבועים מסתובבים סביב לולים ורפתות, כך נמשכים הכרישים אל החווה. הם מרגישים שיש שם דגים חולים במצוקה ומגיעים לטרוף אותם". רמי שדה מעמותת צלול הנלחמת בחוות: "ענף התיירות באילת בסכנה. מי יגיע למקום שבו כרישים שוחים בין הנופשים?".אבי גנאור, דובר פורום החקלאות הימית בים סוף:"אין גבול לציניות של אנשי הרשות. הם יודעים שכרישים היו במפרץ מאז ומעולם ושזאת עונת ההשרצה של הכרישים וכעת הם מתקרבים לחוף. אבל הכל כנראה מותר במלחמת החורמה הזו. בבטנו של הכריש שנתפס לא נתגלה אף דג דניס מהחווה אלא כבש שלם. גם הוא מהחווה?". רשימת רבי המכר זה לא מה שהבטיחו לי ספרו האוטוביוגרפי של דודו טופז , "החיים זה לא מה שהבטיחו לי", שיצא לאור לפני כחודשיים, לא נכלל בשום רשימת רבי מכר. לפי נתוני הוצאת ידיעות אחרונות, הספר נמכר בכאלף עותקים בממוצע בשבוע. אם זו אמנם הכמות, הרי שהיא אמורה להספיק להתברג בעשירייה הראשונה כמעט בכל קטגוריה (סיפורת, עיון וכולי).בדיקה במערכות העיתונים וברשת סטימצקי העלתה נתונים אחרים על המכירות. דוברת סטימצקי: "הספר מוגדר כספר עיון והוא לא נכלל ב­20 הספרים הנמכרים". מיכאל הנדלזלץ, עורך מוסף הספרים של "הארץ": "כל שבוע אנחנו עורכים מדגם מהחנויות. עד היום הספר לא היה ראוי לרשימה".מינה צמח, עורכת המדגם בעבור מדור הספרים של "ידיעות אחרונות": "לפי הנתונים שלפני, הספר לא נמצא ברשימת 20 הנמכרים בשום חנות. אולי רוב המכירות היו דרך ארגוני עובדים באופן מרוכז, או אולי פשוט לא שייכו אותו לשום קטגוריית רבי מכר והוא הלך לאיבוד".טופז, כבר לא מלך הרייטינג?"זה לא נכון. אני יודע שיש שם נתונים לא נכונים. תשאל את ההוצאה. עברו את ה­7,000 בחודש. זה מעט? זה יפה. התקופה מאוד קשה. עמוס עוז מכר 18 אלף באותו פרק זמן, אז ל כבוד לי למכור 7,000. אני מודה שציפיתי ל­10,000 בחודש הראשון, אבל אנשים לא נכנסים לקניונים".מנהל ההוצאה, דב אייכנוולד, הטבלה משקרת?"זה קורה לפעמים, אני לא יודע למה. אין לי טענות לאף אחד ואין סיבה להתבכיין". מה קורה לעגלות אחרי ל"ג בעומר בתקופה שאחרי ל"ג בעומר מתגוללות ברחבי המדינה אלפי עגלות סופרמרקט נטושות. לפני החג פושטים גדודי ילדים על רשתות השווק וגונבים אותן כדי להוביל בעזרתן קרשים ורהיטים לאתרי המדורות. בסופרמרקטים מדווחים על המוני עגלות שנעלמות לפני החג ועל נזק של אלפי שקלים שהצטבר בעקבותיו. בסניף תל­אביבי של הריבוע הכחול נעלמו השנה 50 עגלות, כמחצית מהצי. היום אפשר למצוא אותן מושלכות בהמוניהן בחורשות ובגנים. אורי, ילד ירושלמי: "הכי גיבור זה מי שגונב קרשים ממקום שיש בו שומר, אבל יותר גיבור זה מי שמצליח לגנוב עגלה. סוחבים איתן את הקרשים ואחר כך אפשר לעשות בהן מה שרוצים. זה כמו רולרבליידס".ברשתות כבר מכירים בכך שהיעלמות העגלות בל"ג בעומר היא חלק ממסורת החג, אבל מנסים להילחם בתופעה בכל זאת. יעל לבנטל, דוברת רשת קו אופ הריבוע הכחול: "תמורת מטבע של חמישה שקלים שמשלשלים הילדים לחריץ, הם לוקחים עגלה שמחירה כ­250 שקל. כדי למזער נזקים, בשבועות שלפני ל"ג בעומר ממהרים העובדים להכניס את כל העגלות פנימה אל תוך הסופר".מה קורה לעגלות הגנובות אחרי החג?"העובדים נשלחים לסרוק את הסביבה ולתור אחר עגל ות שעומדות במגרשי החניה ובגנים, מתוך ידיעה שעגלות שיישארו שם פשוט לא ישובו עוד. זוהי תופעה שלילית לחלוטין שאנחנו מנסים למנוע אותה בכל דרך". פרופסור לבדיקת תיקים השומר שבדק השבוע תיקים בכניסה לאוניברסיטת בר­אילן הוא מרצה בעל תואר דוקטור למתמטיקה. ד"ר נסים אלנתן מחלק את זמנו בין משרתו כמרצה במכללת אריאל לעבודתו כמאבטח בבר­אילן. הוא יהודי שמח שעלה ארצה בתחילת שנות התשעים מצויד בדוקטורט ובנסיון הוראה בטכניון בקייב.בישראל סיים לימודי עברית באולפן והלך למשרד הקליטה לתור אחר פרנסה במקצועו. שם הציעו לו משרת עבודה נכספת באוניברסיטה ישראלית. כאיש ביטחון כמובן. חבריו המאבטחים קוראים לו "דוקטור נסים", תלמידיו במכללת יהודה ושומרון תוהים למה הוא עובד באבטחה ועוד מתעקש להיות מאושר. חלומו הוא אמנם להקדיש חייו רק למחקר ולהוראה, אבל אילוצי המשרה החלקית מחייבים אותו בחלטורה. למרות זאת הוא שבע רצון לחלוטין. לדבריו, כמאבטח יש לו תנאים סוציאליים ויכולת לעבוד כמה שהוא חפץ. בפעם הבאה שהוא ישאל אם יש לכם נשק, הצדיעו לו. חנוך דאום טורקיה יוק כמה מהישראלים מתכוונים לצאת השנה לחופשה בחו"ל, למרות ­ או בגלל ­ המצב הכלכלי הקשה? את השאלה הזו בדק מכון המחקר "מותגים" בסקר מיוחד ל"סופשבוע", שנעשה בשבוע השני של חודש מאי. בסקר השתתפו 500 מרואיינים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת דוברת העברית. %30 בלבד אמרו, שהם מתכוונים לטוס לחו"ל בקיץ הקרוב, לעומת %70 שנשארים בארץ.מבין המתכננים לנסוע, רק %2 אמרו שבכוונתם לבלות את החופשה בטורקיה, היעד המועדף על ישראלים רבים בשנים האחרונות. %16 מתכננים לטוס לארצות הברית, %7 לצרפת, %6 לאיטליה, %6 ליוון, %5 לאנגליה, %3 לספרד, לקנדה או לאוסטרליה, %2 לבולגריה, %1 לפראג ו­%1 לדרום אמריקה. הפינה החמה: "זרוקים ויורמים", ימי שבת, 16:00, ערוץ 2לכאורה ורק לכאורה, "זרוקים ויורמים" ­ תרגום מעפן של Freaks and Geeks"" ­ היא דרמת נעורים סטנדרטית עם כמה ויצים קומיים שבדומות לה צפינו למכביר ב­20 השנה האחרונות. אבל למרות שמוצגת בה שוב ההתכתשות הקלאסית שבין בני הנוער המגניבים והמקובלים ובין החנונים והמכוערים, בכל זאת יש בה משהו שהופך אותה לסדרת חובה.הסיפור מוכר ­ חבורת זרוקים, מסטולים ומופרעים עם חברות צ'ירלידריות סתומות שמעשנים בהפסקות, ומולם כמה ילדים חנונים בתפזורת שמפחדים מבחורות. הכל מתרחש בתיכון במישיגן בשנת 80', תקופה מצוינת לפסקול קלאסיק מטאל. בתווך עומדת לינדזי וויר, חנונה יפה עם תסביך מגניבות, שמתחילה להסתובב בחברתם של ה"זרוקים". יש לה אח, סאם, מין שלושת רבעי חנון ומשפחה מלחיצה. בקיצור, קצת "כמו "מופע שנות השבעים", רק יותר רציני ומהורהר."זרוקים ויורמים" מציגה את הקלחת הזאת באופן שעושה חסד עם שתי הקבוצות. הן נראות כאן במיטבן ­ עושות את מה שהן יודעות הכי טוב, באופן שחורג לחלוטין מהסטראוטיפים של הז'אנר. מעולם לא נראו הזרוקים והיורמים בכזאת שלווה קיומית.