באנו, עלינו, דילגנו יממה עם אבי סנדור, מהערב שלפני ועד להתפרצות הגדולה שאחרי בן קפלן 23/05/02 יש שחקנים שמשקפים בבהירות רבה את מצבה של קבוצתם. הם לא חייבים להיות הבולטים בה, הטכניים ביותר, המוכרים, או אפילו החביבים ביותר על הקהל שמלווה אותה ­ אבל מתחת לפני השטח, ולעתים גם מעליו, התבוננות סבלנית בספורטאי מסוים תעניק תמונת מצב מדויקת על המתרחש בקבוצתו. אבי סנדור, מגנה של הפועל כפר סבא, הוא שחקן כזה. את הירידות והעליות שעברה קבוצתו בעונות האחרונות הוא חווה על בשרו.כדי להתחיל להבין את העונה המרנינה שעברה על סנדור ואת חיבתו למועדון בו הוא מבלה את העונות האחרונות, יש לבצע מסע קליל אל העבר, שמתחיל באיצטדיון בסכנין. היה זה אי שם בעונת ,2001/2000 באיבו של הסיבוב השלישי בליגת המשנה. סנדור היה אז מעין נער פוסטר מתבגר בסגלו של מוטי איווניר, שאימן את הפועל כפר סבא כשזו יצאה למשחק ההזדמנות האחרונה שלה להיצמד למאבק העלייה לליגת העל. כפר סבא הייתה אז בשיאם של קרבות הבעלות שגררו עמם בעיות כספיות מעיקות ואי סדר כללי, שהעכיר גם את האווירה בין השחקנים. ובכל זאת, סיכוי לעלות עדיין היה. איכשהו, כפר סבא הציגה משחק מעודד למדיי, שהגיע לשוויון סמוך לסיום רק עקב טעויות שיפוט מחפירות, ואז ­ ממש בדקה התשעים ­ ביצע שחקן סכנינאי חצוף במיוחד סלאלום באגף השמאלי של הגנת כפר סבא, הגביה כדור שננגח באמנות לרשתו של בוני גינצבורג וקבע: הפועל כפר סבא כבר לא תעלה ליגה העונה.ההפסד המביך והטרגי הוציא מיד, ממש בתוך חדר ההלבשה בסכנין, את מלוא הרפש שהצטבר בקבוצה במשך חודשים רבים. לשיא הגיעו הדברים כשבוני גינצבורג ניצל את ניסיונו הרב כדי לזעוק על לירן זרקו הצעיר ולהטיל עליו את האחריות לגול ההפסד. שחקנים רבו בינם לבין עצמם וחפצים התעופפו באוויר. ואז נכנס לקלחת אבי סנדור, ששחרר במשפט אחד תסכול רב שהצטבר אצלו וגם אצל האוהדים הירוקים במשך חודשים רבים. "כל קבוצה ששיחקת בה ירדה ליגה", ירה סנדור לעברו של השוער הבינלאומי בלי לגמגם, והרים את המתיחות התוך קבוצתית לשיאים חדשים.זהו אבי סנדור. אימפולסיבי, נמהר, אך בעיקר חביב ונעים. הוא אומר את מה שהוא חושב, ולעתים גם מה שלא, אבל העיקר עבורו היא הקבוצה בה הוא מבלה כבר קרוב לתשע שנים, והוא לא ייתן לאף אחד לפגוע בה, גם אם האחד הזה ששיחק בגלזגו ריינג'רס.את העונה הנוכחית התחיל סנדור בערך כמו את הקודמת. הוא לא בדיוק היה בתוכניות ההרכב של יצחק שום, אלא שהגעתו המאוחרת מאוד של תומר שם טוב, העניקה למגן בן ה­27 שגדל ברעננה את חולצת ההרכב כבר במשחק הראשון מול בני יהודה. סנדור הצטיין, ומאז, באורח קצת מפתיע, הפך לאחד הבטוחים בהרכבו של שום, כשברוב העונה הוא הציג יכולת מלבבת.אבל השבוע הזה, גם סנדור יודע, לא מדברים על הרכב, על עתיד, על חוזה, או אפילו על בוני. השבוע הזה אמור היה על פי כל התוכניות להיות שבוע של עלייה, ושום תירוץ לא היה מתקבל. את זה, 24 שעות לפני המשחק הגורלי בחולון, גם סנדור אמר בישירות רבה: "מבחינתנו, אם לא נעלה זה כישלון של כולם. מהמאמן ועד אחרון השחקנים. כישלון. תשמע, עשינו עבודה כל העונה, היינו צריכים לגמור את זה מוקדם, וזה התפקשש".למרות החששות, סנדור היה משוכנע שיהיה בסדר. גם כאשר כתב מקומון נושא מטענים של פסימיות בסיסית הציק לו ערב המשחק, סנדור התנדב להרגיע: "אין צ'אנס בעולם שלא עולים. כל העונה עבדנו קשה, לא חבל לקלקל? אם אתה לא עולה ליגה, אתה פתאום חושב מה יהיה הלאה. אתה תשחק בשנה הבאה בכפר סבא ומה עשית? הרסת את כל השנה, ואולי גם שנים קדימה. מעבר לזה שעליית ליגה זה גם חוזה לעונה הבאה. אם אתה עולה, אז מסתכלים עליך אחרת". העסק יכול להתפרק בשנייה שמונת הימים הגורליים בחייו הספורטיביים של אבי סנדור החלו בדיוק לפני שבועיים. כפר סבא, עמוסה בלחץ בלתי אפשרי ורועדת מהמחשבה שהעלייה שנראתה כה בטוחה עלולה לחמוק, הגיעה לדרבי אזורי מול הפועל רעננה הקטנטונת שרצתה ניצחון כדי לשרוד עונה נוספת בליגת המשנה. מה שהגביר את הלחץ הירוק היה המשחק שנערך שבוע קודם לכן, ובו הובילה כפר סבא 0:3 בעילוט מול אחי נצרת, ואיכשהו באומללות רבה ספגה שער שוויון בזמן פציעות.למרות זאת, התחושה בקבוצה הייתה כי אם תצליח כפר סבא לנצח את רעננה העיקשת, הרצליה או בני יהודה כבר יואילו לאבד נקודות והחבורה של שום תחגוג עלייה באצטדיון העירוני, מול מספר שיא של 5,000 ירוקים. סנדור: "הרגשנו לפני המשחק שאם אנחנו מנצחים, אנחנו עולים. לא תיארנו לעצמנו שגם הרצליה וגם בני יהודה ינצחו. זה לא היה בתוכניות שלנו".ואכן, באורח לא אופייני לכפר סבא חסרת המזל, החלו הדברים לתקתק כמו שצריך. ממש לאחר תחילת המשחק הרים הכרוז את הקהל הירוק מעלה, כשהודיע שהפועל רמת גן עלתה ליתרון מדהים בשכונה. החגיגה החלה. סנדור: "כשהכרוז אמר שרמת גן מובילים בשכונה, כבר היינו בטוחים שאנחנו מנצחים ועולים ליגה. מרגישים שזהו, ניצחון ועולים. נגמר הסיפור היום. אבל לא יצא, לבני יהודה יש יותר מדיי מזל". ואכן, השוויון של בני יהודה הגיע מהר, אבל סנדור עדיין היה אופטימי. "דקה 40 אנחנו שומעים ששוויון בשכונה", הוא נזכר, "ומבחינתנו זה עדיין לא משנה, כי תיקו שם וניצחון שלנו כאן, אז אנחנו עולים. מעבר לזה שרצינו לנצח, כי אם לא ­ אז שבוע הבא זה משחק אחרון, וכבר אין צ'אנס לתקן, כי פתאום בני יהודה יכולים לעבור אותך, וגם הרצליה, ואתה פתאום יכול להיות מקום שלישי".עד כמה שזה נשמע מבעית, זה אכן היה ריאלי. בני יהודה מיהרה לעלות ליתרון מבטיח, הרצליה כבשה צמד שערים מהיר, ורק הקבוצה של סנדור קירטעה במגרשה נגד הפועל רעננה, כשרק במזל שמתובל בחוסר ניסיון רענני, היא לא נקלעה לפיגור מוצדק שהיה מאמיר את הלחץ לגבהים בלתי אפשריים, שאפילו סנדור לא דמיין: "פתאום, תוך כדי משחק, אנחנו לא מבקיעים, ואתה מבין שהעסק יכול להתפרק לך בשנייה. מזל שבא הגול. מאוחר, אבל בא".במקום לחגוג, רוב השחקנים הירוקים סידרו בעיקר את קצב פעימות לבם. סנדור: "השתחרר המון לחץ, גם אצל השחקנים וגם בקהל. תשמע, אף פעם לא היו 5,000 צופים במשחק בכפר סבא. אני תשע שנים פה בבוגרים ודבר כזה אני לא זוכר. אם הייתה כמות כזו של קהל, זה במשחקים נגד בית"ר או מכבי תל אביב, אבל אז רוב הקהל היה שלהם. פה היו נטו 5,000 אוהדים של כפר סבא". והם ראו את כפר סבא צולעת, מתאמצת, נאנקת, אבל עומדת, מיוזעת ומותשת, במשימתה הראשונה. אין צ'אנס בעולם הפועל כפר סבא הצליחה לשמור על המקום הראשון ועל הפער הזעיר מצמד יריבותיה, אבל לפניה עמד שבוע לחוץ ומתוח במיוחד, אולי הקשה ביותר בקריירה של רוב שחקניה. כפר סבא אמנם לא הייתה חייבת לנצח במחזור הסיום בחולון ­ גם תיקו היה מספיק ­ אבל בשל העובדה שבארבעת משחקי החוץ האחרונים שלה נוצחה הקבוצה שלוש פעמים והשיגה תיקו מביך בנצרת ­ המשימה נראית קשה במיוחד.גם על אבי סנדור עבר שבוע לא קל. יום לפני המשחק הגורלי הוא הודה שיותר מדיי אנשים בשבוע הזה טחנו לו את המוח בבקשות, בתחינות ובעצות. סנדור: "הקופאי במכולת, למשל, הוא אוהד של כפר סבא, וגם כל אחד שרואה אותי ברחוב אומר: 'אוי ואבוי אם לא תעלו ליגה, הובלתם כבר 13 נקודות, איך זה יכול לקרות כזה דבר?'. קורה, אתה מסביר לאנשים שקורה, אבל באיזשהו מקום אני מבין אותם. יש גם כאלה שאומרים לי 'יאללה, ננצח, אנחנו באים למשחק'. ראיתי לפחות 60­50 איש שאני מכיר שקנו כרטיסים, אנשים מבסוטים, אומרים לי שרוצים לחגוג, לעשות שיירות בדרך לכפר סבא".האוהדים הלחיצו, אבל מי שהרגיע את סנדור וחבריו היה דווקא יצחק שום. המאמן, שמול רעננה נראה לחוץ מאוד וצעק על שחקניו משך רוב דקות המשחק, ניסה בשבוע החשוב ביותר של העונה להוריד את המשקולת מרגלי חניכיו. "באסיפה שאחרי רעננה שום דיבר על המשחק", חושף סנדור סודות מחדר ההלבשה, "הוא אמר ששיחקנו לא טוב, הסביר לכל אחד מה הוא עשה לא טוב ואמר שהעיקר שניצחנו. הוא היה מבסוט מהניצחון יותר מאשר צורת המשחק. הוא אמר לנו שזה השבוע הכי חשוב שלנו בחיים, וזה יכול להיות הרגע הכי שמח של אנשים פה. להיות רגועים, לא להשתולל, לא להיכנס אחד לשני ברגליים, שלא יהיו פצועים".איך השחקנים תיפקדו?"האווירה סבבה, באים לאימונים בכיף. תשמע, חשבנו על המשחק, ידענו לקראת מה הולכים. בפנים יכול להיות שלכל אחד היה את הלחץ שלו, אבל כלפי חוץ לא ראו לחץ, בכל זאת אנחנו במקום הראשון. חולון באו יותר לחוצים מאיתנו, כי הפסד שלהם יכול להוריד אותם ליגה. לנו הספיק גם תיקו".למרות אווירת הסבבה, הוא עצמו הודה שהבטן שלו בשבוע שאחרי הניצחון על רעננה לא הייתה כתמול שלשום, ושהמתח עשה את עבודתו נאמנה: "יש פרפרים בבטן. זה משחק הכי חשוב של כולנו, מתרגשים קצת, משחק חשוב, מועדון, בא קהל, מחכים לחגיגות. לא כל יום יוצא לך לחגוג עליית ליגה או דברים כאלה".אגב חגיגות, את העלייה הקודמת של כפר סבא סנדור זוכר בעיקר כאוהד מהיציע. אז הוא עדיין שיחק בהפועל רעננה בליגה ב', אך למשחק ההכרעה של כפר סבא מול נס ציונה, משחק שנערך בפתח תקוה, הוא נסע. "כפר סבא אז, חמישה מחזורים לסוף, היו מועמדים לרדת ליגה", הוא נזכר, "ופתאום ניצחו כמה משחקים רצוף ועלו במחזור האחרון מפנדל. הכשילו את אלי צורף ליד הקרן בכלל, והשופט נתן פנדל. כפר סבא במשחק הזה היו פשוט גרועים".מה שכן השתחל לראש של סנדור, אולי אף יותר מהלחץ, היו אותם הפסדים מיותרים בשרשרת שצברה קבוצתו בסיבוב השלישי: "עכשיו אתה פתאום חושב אחורה, איך בנצרת איבדת נקודות, בכפר קנא, בני יהודה, הרצליה, בית"ר באר שבע. מכל המשחקים האלה תעשה תיקו אחד וזהו, נגמר הסיפור, אבל אין מה לעשות".ובכל זאת סנדור עשה. ביום שישי שלפני המשחק הוא חגג יום הולדת שנה לבנו, דור, בחגיגה עמוסת מטעמים עם כל המשפחה. בזאת בערך החלה והסתיימה מסכת בילוייו השבועית של המגן, שניסה להמשיך בשגרת היום יום כדי לצאת מהמתח: "תשמע, יש לי עיסוקים, יש לי ילד, השתדלתי לא לחשוב על המשחק יותר מדיי. רק ביום­יומיי ם שלפני אתה אומר 'הנה זה הגיע'. אתה לא חושב מה יהיה אם, אבל בהחלט יש אווירה של מתח, זה המשחק הכי חשוב של כפר סבא בכמה השנים האחרונות".את האמת, 24 שעות לפני המשחק, אין חשש?"אין חשש. אין צ'אנס בעולם שאנחנו לא עולים ליגה. לא מאמין שיכול להיות כזה דבר, אלא אם כן נקבל שבעה אדומים".בארבע אחר הצהריים של אותו יום שישי, סנדור צריך לסיים לארוז את הדברים בדרך לאימון האחרון שלו העונה בכפר סבא, שלאחריו הוא יוצא עם חברים ללילה שטוף מתח במלון כפר המכבייה. הולך לקרות משהו טוב שבת, יום המשחק. החברים בירוק מתעוררים, אוכלים משהו, יש מתח באוויר. עוד מעט כבר שתיים עשרה, בארבע וחצי שריקת הפתיחה, והפרפרים עושים את שלהם. אבי סנדור לן בחדר אחד עם נתן שקורי, חברו. "תאמין לי", אומר סנדור בבוקר המשחק, "ישנתי ממש מצוין. הרגשתי טוב, בלי לחץ, כבר הרבה זמן לא ישנתי כל כך טוב".סנדור גם ניאות לשתף אותנו באווירה הכללית בקבוצה, בבוקר משחק העונה: "האווירה ממש סבבה, אחלה, שמחים שהגיע המשחק ורוצים לשחק ולעשות את מה שאנחנו צריכים. לעלות ליגה. תחושת הבטן טובה מאוד, באמת. יש רוגע כזה, אתמול גם היה לנו אימון טוב, שקט, לשחקנים הייתה שמחת חיים".עד כדי כך? זה נשמע מוזר בבוקר משחק כזה חשוב."תשמע, יש תחושה מאוד חזקה שהולך לקרות לכולנו, לשחקנים ולהפועל כפר סבא, משהו טוב. אצל כולנו יש אופטימיות". ועם שק האופטימיות הזה יצאו סנדור וחבריו אל עבר המגרש בחולון.המגרש בחולון. נראה שמעולם לא חזתה הקופסה החולונית בקהל כה רב, שהרי בעברה הלא רחוק בליגת העל אירחה חולון קבוצות עם טיפונת קהל מחוץ למגרשה הקבוע. כבר סמוך למגרש היו ברורים יחסי הכוחות הווקאליים הצפויים במש חק. הצבע ששלט היה ירוק, והשירה שהייתה ברקע היא "הפועל עולה".צפרירים עולה למגרש, שריקות הבוז מפלחות את האוויר. רק רונן פייגנבוים מוחא כפיים, ועמו כמאה אוהדי חולון מתובלים בעשרה כתומים שהגיעו במיוחד משכונת התקווה בציפייה שכפר סבא תמעד וקבוצתם תעלה. מה עם סנדור אתם שואלים? משום מה, דווקא בחום מעיק ובלחות איומה שהמיסה את המוח, החליט החבר הכפר סבאי לעלות לחימום עם טרנינג..16:30 זהו, נגמרו ההכנות. חוץ ממוכר צעיפים חסר טאקט שמנסה לעשות כמה ג'ובות על גבם של אוהדים מתוחים שאיבדו את דרך הישר עקב לחץ, כולם באקסטזת מתח עצבנית במיוחד. המשחק מתחיל, ועוד לפני שהספקנו להגיד "אברשה מרצ'ינסקי", כבר יש חגיגות. "רמת גן מובילה 0:1", צועק מישהו, ונענה ב"די כבר, מספיק עם השטויות". אלא שהשטויות מתבררות כנכונות וכפר סבא מתחילה לחייך, חיוך שנמוג מעט כשמוכר הצעיפים מודיע בשמחה בלתי ברורה לקהל הירוק על היתרון של בני יהודה. כעבור כמה דקות הוא מודיע על השני של הכתומים ומישהו כמעט מעיף עליו כוס שתייה.ואז, בתוך גל ההתקפות הכפר סבאיות, מסיט סנדור כדור אחורה לצחי ברקול, שמצדו מגביה, ודרסיליה עול ה לנגיחה. ממבט ראשון הכדור עף מטרים מהמסגרת, אלא שלפתע הוא הסתחרר באלגנטיות ונחת בשערו של גיא גריף. ,0:1 והקהל בטירוף מערכות. כפר סבא יורדת עם היתרון למחצית, והשחקנים יורדים לשירותים המוזנחים בחולון עם זיק של אופטימיות.המחצית השנייה מתחילה בערך כמו הראשונה. רמי לוי, מאמן צפרירים, נלחץ. כולם יודעים שרמת גן מובילה, רעננה משווה וחולון בדרך למטה. לוי מכניס עוד חלוץ, תומר עיוואן, ואחריו עוד אחד. "רונן פייגנבוים כל הזמן שאל את אבא שלו, שפירשן בטלוויזיה, כמה­כמה ברמת גן", מספר סנדור, "וכשהוא אמר לו 0:1 ואחר כך 0:2 לרמת גן, הם נלחצו מאוד ורצו כולם קדימה". בדקה ה­55 אלון מזרחי פורץ מהאגף ומוסר כדור רוחב מרהיב אליו מגיע סנדור, שמשום מה בועט בשמאל לשמים. "אגידיוס (וארנס) הפחיד אותי", הוא מסביר, "הייתי בטוח שהוא בלם של חולון ונלחצתי". כעבור רבע שעה, סנדור, שנותן את אחד ממשחקיו הטובים ביותר העונה, מגיע למצב מצוין ובמקום למסור ימינה לוארנס הפנוי, מעדיף לבעוט. "הייתי חייב לתת לו, אבל לא עמדתי בפיתוי לתת גול".בינתיים הרצליה, שבע נשמות לה, מצליחה לצמצם ואחר כך להשוות במכתש, ולפ תע שוב משתלט הפחד המעיק על היציע הכפר סבאי. "נו כבר, תנו את השני", מתחנן אוהד מיוסר, אך כפר סבא, למרות שליטתה המוחלטת בשדה, מסרבת להיענות לבקשה. למזלו של אותו אוהד, נועץ מרקיניוס של הפועל רמת גן מסמר חלוד במכבי הרצליה בדקה ה­,76 ושוב הירוקים בשמים. סנדור באותו הזמן ממשיך לרוץ ללא הפסקה, כמו שמעולם לא רץ העונה, ואפילו החילוף הכמעט קבוע של שום ­ שם טוב במקום סנדור, אי שם בדקה השבעים ­ מבוטל.לאט לאט ריח של ליגת על מתגנב ליציע, ובדקה ה­84 עולה למגרש חיים סילבס, אחד מחביבי הקהל. דקה ,90 סוף סוף, עונה שלמה באוויר והמתח בלתי נסבל. שחקן כפר סבאי שוכב על הדשא, וסנדור מנצל את ההפוגה כדי לדבר עם הקהל. "איך החמצת ככה?", שואלים אותו. "קורה" הוא עונה, "אין מה לעשות. אבל גם ככה נעלה ליגה". המשחק מתחדש ודרסיליה מקבל כדור באגף השמאלי ומטיס אותו לשחקים, אליהם מגיע סילבס, שמנחית כדור מסובב וקשתי ברשת החולונית. .0:2 אורגזמה בקהל, אנשים שלא מכירים זה את זה מחליפים כאפות וחיבוקים מיוזעים. אוהדים ירוקים נתלים על הגדרות. סוף הדרך.כעבור ארבע דקות ארוכות במיוחד של זמן פציעות מואיל דני קורן ל שרוק לסיום, וההיסטריה המרנינה מגיעה לשיאה. אלון זיו, עידן שום, נתן שקורי ושאר השחקנים בירוק מטפסים על הגדרות ומתחילים להתפשט מחולצותיהם. אבי סנדור מגדיל ראש ונותן גם את היתר ­ גרביים, נעליים, מגני עצם, אפילו את המכנסיים, ונשאר רק עם תחתונים אפורים. היה לנו יותר קל "יאללה, כולם לכפר סבא", צועק חיים סילבס לקהל, והחגיגות נמשכות ברחבת הקניון העירוני. גם סנדור שם, כמו כולם. אחר כך יוצאת הקבוצה לאכול וסנדור נוסע עם חברים לבלות את הלילה בחגיגות בתל אביב, אותן הוא מסיים בבוקר המחרת.אחרי שהוא התעורר, התפנה סנדור לסכם את שמונת הימים המתוחים והמרגשים בקריירה שלו: "אמרתי לך, היינו רגועים, ולמה לא? תיקו הספיק לנו. מבחינתנו כמו שהמשחק התחיל, כך הוא יכול היה להיגמר. ידעתי שאין סיכוי בעולם שנקבל גול. אולי בדקה התשעים, ואז יהיה תיקו וגם נעלה. האמת גם שהיה לנו יותר קל ממה שחשבנו. חשבנו שהם יילחמו, אבל לא, הם באו לשחק כדורגל, שיחקו פאסים ולא הסתגרו, ומול קבוצות שמשחקות כדורגל יותר קל לנו. בסוף הם כבר שיחקו עם ארבעה חלוצים ונתנו את הגול השני".אתה זוכר את שום כל כך רגוע?"ביום המשחק הוא היה הבנאדם הכי רגוע במזרח התיכון, כל העונה הוא לא היה כל כך רגוע".עכשיו נותרה למגן התוקפן שאלה אחת ­ איפה הוא ישחק בעונה הבאה. חוזה בקבוצה עדיין אין, אבל ללב של אבי סנדור בהחלט יש כיוון: "ברור שאני רוצה להישאר פה. אחלה מקום כפר סבא, לא?".