ככה ברחו המים דו"ח חמור של הוועדה לבדיקת התרוקנות מאגר המים הענק בנחל עוז דליה מזורי וראובן קפלן 27/05/02 "אף אחד מהאנשים לא היה רשע ולא אידיוט ובכל זאת יצאה תוצאה מטומטמת", אומר פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון, שעמד בראש הוועדה לבדיקת מחדל פריצת מאגר המים בנחל עוז, ב­26 במארס 2001. 2.5 מיליון מ"ק מים הלכו לאיבוד במדינה שבה כל טיפה יקרה מפז. "אני חושב ששיקום המאגר הוא בלתי אפשרי", מוסיף פרופ' זסלבסקי, "התשתית רעועה, הכל רקוב מהיסוד". הוועדה ­ שהוקמה על ידי אביגדור ליברמן, שר התשתיות באותה תקופה ­ סיימה את עבודתה והגישה את מסקנותיה.לרי טרנטו, המנהל הכלכלי של קיבוץ נחל עוז, זוכר היטב את הרגעים הקשים. "זה קרה לפנות בוקר. שומר הקיבוץ הרגיש פתאום שמים מרטיבים לו את הרגליים. אחר כך שמענו נחשול אדיר של מים. המים הגיעו עד עזה והמשיכו לים. שדות החיטה, השחת, מטע השקדים וגידולי הכותנה הוצפו. היו שטחים שבהם היבול הושמד לגמרי".25 מיליון שקל עלתה בניית המאגר לאיגום ואספקת מי השפד"ן (השפכים המטוהרים של גוש דן). המים נועדו להשקיה חקלאית. פרט למים שירדו לטמיון נגרמו נזקים עצומים לשטחי חקלאות ומגורים. "זה היה מאגר ענק, 12 שעות זרמו המים בזרם אדיר, כמו ניאגרה", נזכר שי חרמש, ראש המועצה האיזורית שער הנגב.את המאגר החלו לבנות ביולי 1998 והעבודה הסתיימה בדצמבר 2000. בדו"ח שהוגש השבוע למשרד התשתיות ולנציבות המים כותב פרופ' זסלבסקי כי שרשרת של מחדלים הביאה לתהליך מהיר של הרס. "מספיק שאחד לאורך הפרויקט היה עומד ועוצר את הפאשלות והארוע הזה לא היה מתרחש", הוא אומר. "זה מחדל תכנוני וביצועי שדומה למחדלים של גשר כפר המכביה ואולם ורסאי".את הפרויקט הזמינה ותיפעלה חברת מקורות. המתכננת היתה חברת "לביא נטיף, מהנדסים יועצים בע"מ". קק"ל היתה הקבלן המבצע, והפיקוח היה בידי החברה הכלכלית שער הנגב. "כל אחד טוען ­ אני את שלי עשיתי", אומר פרופ' זסלבסקי. "המתכנן אומר 'אני רק מתכנן'. מקורות אומרת 'אני רק הזמנתי' וקק"ל ­ אני רק ביצעתי את העבודה על פי התכנון'. והפיקוח? המפקח רשם יומן, הוא את שלו עשה. אבל אם יש תוצאות שליליות בבדיקות, מישהו צריך להתייחס לכך וזה לא קרה. איש לא היה מטומטם, אבל הבעיה בישראל היא בתיפקוד הקולקטיב. כולם חכמים אבל התוצאה מטומטמת".דו"ח הוועדה מצביע על הגורמים העיקריים לכשל:* סכירת הערוץ הטבעי: ההחלטה לבסס את המאגר על ערוץ טבעי פעיל היתה שגו יה. המתכנן לא נתן הנחיות לבעיות הספציפיות כמתחייב מהקטע הרגיש, בו הסוללה והמאגר נבנים מעל ערוץ פעיל.* סוג הקרקע: הסכר נבנה באיזור של דיונות ולס, שהצפיפות והקורוזיה שלהן גבוהה יחסית. היה חשש ודאי שהקרקע תשקע בעשרות מטרים. בגלל המבנה השכבתי של הקרקע ובגלל שינויים טופוגרפיים, הקרקע מתמוטטת ונוצר חלל פנימי. מים מתנזקים לחלל הזה, גורמים לתזוזת קרקע, ואז החלל גדל והמים מתנזקים בסופו של דבר לוואדיות.* הסוללה: המשקל הגבוה גרם לקריסת החללים, לסדקים ומחילות ולשקיעת הסוללה. הסוללה נבנתה מחומרים בעלי תכונות שונות, שצירופם יחד גרם לשקיעות ולהתפתחות סדקים.* התכנון: לא נערך הסכם להסדרת הקשר בין קק"ל (הקבלן), קיבוץ נחל עוז (מחזיקי הקרקע) וחברת מקורות. היו ליקויים בביצוע עדכוני התכנון. "אין ספק שהיה צירוף של מחדלים בקונצפציה התכנונית ובתכנון המפורט", נאמר בדו"ח.* הביצוע: במקרים רבים נעשה הידוק הסוללה ברטיבות נמוכה מהדרוש. התוצאה ­ מבנה רעוע ובעל פוטנציאל לשקיעות חזקות. עובי השכבות ותנאי עיבוד העפר לא תאמו תמיד את הנדרש במפרט. בדיקות המעבדה של הקרקע נלקחו באקראי והממצאים לא ה ועברו לידיעת הקבלן כדי שיתקן את עבודתו.* הפיקוח: לקבלן לא נמסר מה הליקויים הטעונים תיקון. הדו"ח ממליץ לשקול להרוס את המאגר ולבנותו מחדש.פרופ' זסלבסקי: "בוועדה העליתי חשש רציני מפני אפשרות של תיקון המאגר, כי התשתית רעועה. הפירצה היתה במקום פגיע ויתכן שיש עוד מקומות מועדים לפורענות. אני יודע שיש מי שרוצים לתקן את המאגר, אבל הכל רקוב מהיסוד והייתי חושש לתקן אותו".אבל קק"ל ומקורות רוצות לתקן. עניין של שישה מיליון שקל, שאולי גם הם יירדו לטמיון. מכל מקום, הוועדה ממליצה לתכנן פתרונות שיקום אפשריים. צוות מומחים והמים ילווה את התכנון מחדש. לפי הוועדה, התכנון יועבר לקבלת חוות דעת נוספת ממתכנן בעל מוניטין. תגובת מנכ"ל מקורות, עמוס אפשטיין: "הזמנו עבודה מקק"ל. הזמנו גם את התכנון. אנחנו לא תכננו ולא בצענו. מי שאישר את התכנון זו נציבות המים. המאגר עבר פיקוח ושיפוט (בדיקה סופית) ואז קיבלנו אותו". לגבי שיפוץ אפשרי של המאגר אמר: "אנו בודקים אפשרות לשקמו".רמי לביא ואמנון נטיף, מחברת "לביא נטיף" שתיכננה את הפרויקט, סירבו להגיב. תגובת קק"ל: "תכנון המאגר הוזמן על ידי חברת מקו רות. כל שלב משלבי הביצוע קיבל את אישור הגורמים המתכננים והמפקחים, במקרה זה חברה מפקחת שנשכרה במיוחד לצורך זה על ידי מקורות. אנחנו קבלן מבצע שעשינו את העבודה על פי תכנון מפורט. בדו"ח כתוב במפורש שהמתכנן לא שם מספיק דגש על המיקום. הוא מיקם את המאגר במקום שבו הנחל מתחפר. קק"ל בנתה עד כה כ­115 מאגרים ברחבי הארץ. מה שקרה במאגר נחל עוז הוא דבר נדיר. אנו עוסקים בהסקת המסקנות הנדרשות באופן הרציני והאחראי ביותר. זה נורא עצוב, נגרם נזק אדיר, אבל אי אפשר להשוות את הארוע הזה לאסון המכביה ולאסון ורסאי. פה לא היו פגיעות בנפש".הפיקוח היה בידי המשרד לפיקוח בחברה הכלכלית שער הנגב, ושי חרמש, ראש המועצה האיזורית שער הנגב, אומר: "איש שלנו פיקח שהביצוע יהיה תואם לתכנון. זה כל מה שהוא התבקש לעשות וזה מה שהוא עשה. אני מניח שאילו היה רואה דברים מוזרים הוא היה מתריע עליהם". המפקח עצמו, דני רגב מקיבוץ רוחמה, סירב להגיב. "עבדתי מטעם מקורות, תפני לדוברת", אמר וטרק את הטלפון.נציבות המים: "אנו משתתפים בהנחיה ובליווי צמוד של תכנון תיקון מאגר נחל עוז. התיקון יתבסס על תכנון שמרני ומחמיר של תכונות הקרקע. כן הוחלט לבדוק מאגרים גדולים שנבנו בשנים האחרונות בקרקעות דומות. אם יתעורר חשש לתקלות חמורות, העניין יטופל על ידי ועדת המאגרים, בסיוע מקורות וקק"ל. בנוסף תתוגבר הבקרה ההנדסית של המדינה על תכנון ובניית מאגרים". על מנת למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד, ממליצה הוועדה: לכל פרויקט יוצמד מומחה מלווה ותהיה בקרה הדוקה על התכנון. הביצוע ייבדק בכל שלב ולא רק בסוף הפרויקט. כן יצורפו מומחים חיצוניים. על המהנדסים יהיה לדווח על כל כשלון, סיבותיו ומה צריך לתקן. לחייב כל מתכנן לציין מה יהיה תהליך הפיקוח והתחזוקה. לחייב את בעלי המאגרים בנוהל אדמיניסטרטיבי לדווח מדי שנה על מצב המאגרים.מנציבות המים נמסר, כי המלצות אלו יאומצו במלואן. הנציבות כבר החלה בפעולות לבדיקת מאגרים רגישים ונערכת לחיזוק מקצועי של ועדות מומחים. כן תביא לוועדת שיפוט עליונה כל תוכנית למפעל מים הכוללים גם מאגרים. בנוסף, נציבות המים נערכת לאכיפת פעולות תחזוקה חיוניות במאגרים שבבעלות פרטית. הוכנה רשימת דרישות ויישומם המלא, באישור מהנדס מומחה, יהיה תנאי לרישוי המאגר מדי שנה על ידי נציבות המים.ביקור במקום, שנה אחרי המחדל, מגלה מחזה עצוב. סביב המאגר הריק עדיין מוצבת הגדר הגבוהה, עליה מתנוססים שלטי אזהרה מפני טביעה. המאגר ממוקם כשני ק"מ מצומת סעד בדרום, בדרך לבארות יצחק הישנה, בין קיבוץ נחל עוז ועלומים. המאגר התרוקן לפני שהקק"ל סיים לקבל את כל כספי התרומות להקמתו וקודם שמילאו אותו עד תומו. אפילו טיפת מים אחת לא נשאבה מהמאגר. קטע קיר תומך ברוחב של חמישה מטר, שקרס לכל אורכו, נשאר כעדות אילמת למה שקרה למיליוני מ"ק מים. המאגר היום הוא למעשה מכתש צחיח. המשאבות מיותמות. ליד האתר הוקמו שני פסלים סביבתיים. אחד האלמנטים בהם הם חלוקי אבן, שנועדו לשאת את שמות התורמים. כל חלוק בצורת טיפת מים ענקית. על "טיפה" אחת, שממחישה יותר מכל את מצב המאגר כיום, נכתב: "בהוקרה והערכה על תמיכתם הנדירה של חוה ודניאל טרס למשק המים בישראל". על "טיפה" אחרת הערכה ל"תרומתם הנדירה של מלך הופנהיים וידידי קק"ל במונטריאול". בסמוך נחרטו שמותיהם של עשרות תורמים. עשרות מסגרות ריקות ממתינות לשווא לתורמים נוספים, כי הרי המאגר התרוקן לפני שהסתיים מסע השנור.פה ושם אפשר לראות איזו שלולית, מה שנשאר ממה שהיה פעם מאגר מ פואר והיום הוא בעצם מדבר. הציפורים, שפעם קיננו פה בהמוניהם, הפסיקו לבוא.