פינקי גרין חשיפה ראשונה של אחד מהאנשים העשירים ביותר והמשפיעים ביותר בישראל נעם עמית 30/05/02 בבית האקדמיה, ברחוב ברנר ,3 בפנטהאוז המשתרע על כ­1,000 מטר, חי לו המיליארדר פינקוס (פינקי) גרין. בעוד שותפו העסקי וחברו מזה 50 שנה, מרק ריץ', הוא אחד האנשים הידועים בעולם, גרין נותר אלמוני. מרק ריץ' ופינקוס גרין הואשמו לפני 19 שנה במה שהוגדר אז כ"העלמת המס הגדולה בהיסטוריה", ובביצוע עסקאות נפט אסורות עם איראן. במשך 18 שנה ברחו השניים מהשלטונות האמריקניים, עד שבינואר אשתקד, ביום האחרון לכהונתו, חנן הנשיא קלינטון את שניהם, בהחלטה שעוררה ביקורת קשה בארצות הברית. הפרשה רחוקה מלהסתיים. לפני כשבועיים פרסמה ועדת הרפורמות של הקונגרס האמריקני דוח חקירה, בעקבות בדיקה שערכה בפרשת חנינתם של ריץ' וגרין. מסקנות הוועדה היו כי יש להניח כי ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, והנשיא קלינטון פעלו למען החנינה תמורת הבטחה לסיוע כספי. במשרד התובע הכללי בניו­יורק מתנהלת חקירה כדי לבדוק היבטים פליליים של הפרשה.מהו סודו של פינקוס גרין, וכיצד הצליח שמו להימנע מחשיפה באחת הפרשיות המתוקשרות ביותר שידעה ארצות הברית? בעוד ששותפו מרק ריץ' הוא שם נרדף לעושר, לפאר ולהדר, שמו של גרין אינו מוכר כלל ל ציבור הרחב. עד כדי כך הקפיד גרין להתרחק כל השנים מאור הזרקורים, שכמעט בלתי אפשרי היה להשיג צילום שלו. בעוד שכל גופי האכיפה בארצות הברית דלקו אחריו, גרין שהה בארץ ובשוויץ ואף רכש, לפני כשש שנים, דירת פאר בירושלים. ישראל, שלמעשה היוותה עבורו מקלט מס, סירבה לבקשת ההסגרה של הממשל האמריקני שהופנתה אליה בשנת 94', בטענה שהעברות המיוחסות לריץ' וגרין אינן ברות הסגרה. מיליארדר צנוע בניגוד מוחלט לשותפו מרק ריץ', גרין לא נישא לאישה נוצצת בעלת קשרים ענפים במפלגה הדמוקרטית, אין לו אוסף אמנות גדול, הוא לא מזמין חליפות מיוחדות מחייטים בעלי שם, אין לו נכסי נדל"ן בכל רחבי העולם וגם לא מטוסים פרטיים. ובכל זאת, לא צריך לרחם על גרין. הוא נחשב למולטי מיליונר בקנה מידה עולמי ויש האומדים את הונו האישי במיליארדים. השווי המוערך של הפנטהאוז שבו הוא מתגורר עומד על כשלושה מיליון דולר, והוא אף השקיע סכום דמיוני בשיפוץ הבית. ארבעה נגרים, שהוזמנו במיוחד מארצות הברית ושהו בארץ על חשבונו, עמלו במשך חודשים על עבודות הנגרות בדירה רחבת הממדים. שיש מיוחד הוזמן, ולאשתו, ליבי, נבנה חדר כושר מאובזר מצויד בטלוויזיה עם כבלים בקומת המרתף. גרין חולש על הקומה העליונה בבניין המפואר. 600 המטר הבנויים מחולקים לשתי דירות נפרדות. בדירה הגדולה יותר חיה המשפחה, והדירה "הקטנה" משמשת לאורחים. בנוסף, נהנים בני משפחת גרין ואורחיהם ממרפסת של 400 מטר המשקיפה על העיר. את הבניין, שכל דייריו נמנים כמובן על האלפיון העליון, מאבטחת חברת שמירה פרטית. בכניסה הראשית מרחוב אחד העם מוצב שוער שמתוד רך לשמור ולהגן על פרטיות הדיירים. בכניסה השנייה, ברחוב ברנר, יש מצלמה במעגל סגור שמחוברת לדירותיהם של הדיירים ולעמדת השומר. בתקופה בה שיפץ גרין את הפנטהאוז, חברת האבטחה הציבה שומר גם בכניסה הצדדית שברחוב ברנר, וזאת עקב התנועה הערה שליוותה את השיפוצים. אולי מחשש להחרמת נכסיו, ואולי משום שהוא נמנע ככל האפשר מפרסום שמו, הפנטהאוז רשום בטאבו על שמה של ליבי גרין, והיא זאת שעימה נחתם גם החוזה. שמו של פינקוס לא מופיע בספר הטלפונים וגם לא על תיבות הדואר והאינטרקום שבבניין מגוריו. מספרי הטלפון נמצאים תחת שמה של אשתו. "הם אינם גרים כאן כל הזמן, הם אנשים מאוד פרטיים, לא רואים אותם, לא שומעים אותם", אומרת פנינה הרצוג, גיסתו של הנשיא לשעבר, שדירתה ממוקמת שתי קומות מתחת לזו של גרין. "אני שומע בפליאה שהוא חי בירושלים, עד היום ידעתי שהוא חי בציריך. אומנם הוא ידוע כמי שאוהב לבלות בירושלים, אבל בבתי מלון", אמר ל"כל הזמן" עו"ד מרדכי מבורך, מי שניהל בעבר את קרן דורון ואת קרן ריץ' בארץ. "הוא עצמו עזב את החברה לפני שנמכרה, וברגע שעזב, הוא עזב גם את הנהלת הקרן".גם פעילותו הנדבנית של גרין מתאפיינת במעטה כבד של חשאיות. גרין נותן בסתר ומקפיד ששמו לא יופיע כמי שמימן פרויקטים ומפעלים בארץ ובעולם. הוא אף מתנה את פיתחון הכיס בחשאיות מוחלטת. כך למשל בבית הכנסת הגדול, שלו נוהג גרין לתרום, אין רישום של תרומותיו. "מי שלא רוצה ששמו יופיע על קיר בית הכנסת מעביר את תרומותיו דרך עו"ד זלמן יפה", אמרה חוה, שמטפלת בתרומות לבית הכנסת מזה 30 שנה. "הוא בוודאי לא תרם מעל סכום של 500 אלף דולר. אני מכיר את התרומות הגדולות, והוא בטח לא נתן אחת מהן", אמר עו"ד יפה, שהוסיף: "אני גם לא יכול לזכור אם הוא תרם פחות מ­500 אלף דולר". "פינקי הוא אדם מאוד דתי, בחור צעיר ומקסים. אני לא ראיתי אותו 18 שנה, אבל אני לא מניח שהוא השתנה", אמר בשנה שעברה אחיו הגדול של גרין, משה, בראיון לעיתון "דיילי ניוז" המתפרסם בניו­יורק. "הוא אוהב בדיחות טובות, ומעבר לזה הוא איש עבודה חרוץ, שמסור מאוד למשפחתו", הוסיף האח. מכריו המעטים של ריץ' מתארים אותו כאיש צנוע ונעים הליכות. הוא לא נוהג ללבוש חליפות ומסתפק בחולצה מכופתרת, בדרך כלל משובצת, שזרוקה ברישול על מכנסיו. עד לא מזמן הוא נהג בסובארו לגאסי לבנה ולא חרונה "שדרג" את עצמו והוא נוהג בסובארו סטיישן, אומנם חדשה, אבל פשוטה ואפורה. בנוסף לכל אלה הוא אף נוהג לברך ולדרוש בשלומם של השומרים בבניין שבו הוא גר.לפני שהפך למבוקש על ידי האף­בי­איי והאינטרפול בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בניו­יורק, חי גרין בבית צנוע בפלטבוש שבברוקלין. "אם תבקר ב­500 בתים בפלטבוש, 250 מהם יהיו יפים ומהודרים יותר מהבית של פינקי", אמר בעבר הרב רוני גרינוולד, חבר ילדות של גרין, "הוא תמיד היה בחור שקט. אוהב קצת לצחוק, מאוד צלול ותמיד רגוע ופשוט". מחדר הדואר לסחר עם איראן פינקוס גרין (68), השביעי מבין שמונה ילדים, נולד בברוקלין להורים מהגרים. עד גיל 16 התחנך בבתי ספר יהודיים, אך לא השלים את לימודיו ועזב את התיכון כדי לעזור ולתמוך כלכלית במשפחתו. בגיל 17 קיבל עבודה בחדר הדואר של "פיליפ ברד'רס", קונצרן מסחרי שהוקם על ידי יהודים יוצאי גרמניה בארצות הברית. שנה לאחר מכן, התקבל לאותה עבודה בדואר מרק ריץ', שפרש באותה עת מלימודיו בקולג'. שניהם קודמו ממחלקה אחת לשנייה, עד שתפסו משרות בכירות באירופה ומונו לאחראים על פיתוח אסטרטגיות למסחר בנפט. בשנת 74' עזבו גרין וריץ' את "פיליפ ברד'רס" וייסדו חברה משותפת תחת השם "מרק ריץ' א.ג.". עד מהרה רשמה החברה, שעסקה בסחר בין­לאומי, מחזור של 30 עד 40 מיליארד דולר בשנה.בתחילת שנות השמונים, נקלעה החברה למשבר לאחר שבארצות הברית הוחמרו חוקי המס. לאחר שמנכ"ל חברת "ווסט טקסס", שנעצר בחשד לעבירות מס, הצביע בחקירתו על עבירות גם בחברת "מרק ריץ'", נפתחה נגד החברה חקירה. כעשור לאחר שיצאו לדרכם המשותפת, בספטמבר 83', הוגש בארצות הברית כתב אישום פלילי נגד החברה. כתב האישום כלל 51 סעיפים של התחמקות מתשלום מס בהי קף של 48 מיליון דולר, הונאה ועבירות של סחר עם האויב (ריץ' וגרין הפרו את האמברגו על איראן ורכשו ממנה נפט בסך של כ­200 מיליון דולר). על כתב האישום חתום רודולף גו'ליאני, אז התובע הכללי של הרובע הדרומי של ניו­יורק ולימים ראש העירייה. "גרין הוא לא פראייר, הוא וריץ' מחוברים יחדיו, ואף פעם לא קרה שאחד מהם עשה משהו בלי האחר", צוטט בעיתונות האמריקנית מוריס ווינברג, לשעבר סגן התובע האמריקני הכללי אשר עסק בחקירת הפרשה, "שניהם מאוד אינטיליגנטים", הוסיף.במקום להתמודד עם המשפט, ולהסתכן במאסר ממושך, נמלטו השניים עם משפחותיהם לשוויץ. משרד ליד משרד, בחדרים זהים בגודלם, גרין וריץ' הפעילו, פיתחו וחיזקו במשך שנים את חברת "מרק ריץ" ,שהפכה עם הזמן לאחת החברות הגדולות בעולם בתחומה. גרין זכה לכינוי "האדמירל", בשל הידע הבלתי נדלה שלו בכל הקשור לספנות ולתעריפי מטענים, שכל כך חשובים לסחר בחומרי גלם לתעשייה, בנפט, במתכות, בגרעינים ובזרעים, התחום בו עסקה חברת "מרק ריץ'". לגרין יצא שם של סוחר, בין אם היה מדובר ב­100 דולר או במיליון דולר. אנשי עסקים שעבדו מולו העידו כי המילה שלו היתה שווה זהב, ו לחיצת יד שלו הבטיחה שנסגרה עסקה. השבוע אמר ל"כל הזמן" עורך דין שהיה מקורב לחברת "מרק ריץ'" כי "גרין הוא דמות מאוד דומיננטית בכל הקשור לחברה. חלקו של גרין היה גדול כשל ריץ' בכל עסקיהם, ובחלק מהחוגים, לגרין יש יותר כוח". גם גורמי משפט אמריקניים טענו בזמנו כי גרין הוא האיש שהחזיק בהרבה מהיוזמות המשותפות של השניים. גרין סיים את שותפותו בחברת "מרק ריץ'" בשנת 90', לאחר שעבר ניתוח מעקפים, כך נכתב בבקשת החנינה, שהוגשה יחד עם בקשת החנינה של ריץ'. מקורבת לקרן ריץ' טענה השבוע כי בין ריץ' לגרין קיים נתק מזה כמה שנים. "פינקוס ניתק את הקשרים עם ריץ' לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה, דניס, ונישא לגויה". לדבריה, הנישואים של ריץ' לאשתו השניה, גיזלה, הכעיסו מאוד את גרין. בזמנו חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" כי היחסים בין גרין לריץ' התערערו גם בעקבות ניסיונותיו של אבנר אזולאי, נציגו של ריץ' בישראל, למנוע את צירופו של גרין לבקשת החנינה. אזולאי וריץ' חששו שצירוף גרין לבקשה יפגע בסיכוייו של ריץ'. בסופו של דבר בקשת החנינה הוגשה כאמור בשם שניהם, ושניהם זכו לה. טלפון אחד ואתה מסודר בישראל התחכך ריץ' במפורסמים ותרם רבות למפלגות ולפוליטיקאים, שפעלו אחר כך למען חנינתו. גרין תרם לא פחות מריץ', אך שמו נשאר כאן עלום בדיוק כפי שאינו מופיע בשם החברה שהקים בשותפות מלאה עם ריץ', "מרק ריץ' א.ג.". במקום לפגוש פוליטיקאים במסיבות, הוא קיים שיחות טלפון ופגישות פרטיות. בעוד ריץ' הנהנתן תרם בעיקר כדי להבטיח קשרים, גרין תרם על פי מפתח אידיאולוגי. גרין היה תמיד אדוק בדתו, והוא מחזיק כנראה בדעות ימניות ביותר. המתרימים שהגיעו לביתו של גרין היו ברובם מחוגי הימין ויש"ע, בעוד שריץ' מקושר יותר לחוגי השמאל. ניתן לומר כי השניים, אם בתכנון מראש ואם באקראי, כל אחד בדרכו, חלשו באמצעות המיליונים שתרמו, על כל מוקדי הכוח וההשפעה של החברה והפוליטיקה בישראל. ב­20 השנים האחרונות, תרמו השניים יותר מ­200 מיליון דולר לגופים שונים, כאשר רוב הכסף זרם לארגונים ומוסדות ישראליים. בארץ הוקמו שתי קרנות באמצעותן התקבלו חלק מהתרומות. קרן דורון, שהיתה בבעלות חברת "מרק ריץ'" ופינקוס גרין היה חבר בהנהלתה, וקרן ריץ', בבעלות משפחת ריץ'. עד שנת 96' נוהלו הקרנות על ידי עו"ד מרדכי מבורך, והיום הן מנוהלות על ידי אבנר אזולאי, סא"ל במיל' באמ"ן, ואיש המוסד לשעבר.פינקוס גרין, מתברר, תרם לא מעט גם באופן עצמאי. "גרין הרבה יותר פוליטי ממרק ריץ'", אמרו השבוע מקורבים לחוגי הימין ויש"ע. "הוא תרם ביד רחבה למוסדות וישיבות, בייחוד ביש"ע. הוא תורם למוסדות שנחשבים 'מיין סטרים', הוא לא יתרום למוסדות שמקושרים לימין הקיצוני כמו תנועת כך", אמרו המקורבים, שאף הדגישו כי הגישה לגרין היא ישירה. "אם אדם מעוניין לקבל תרומה, הוא מרים אליו טלפון, וגרין בדרך כלל נפגש עם הפונה במהירות". גרין הוא גם ידיד קרוב של שלמה ריסקין, רבה של אפרת. ריסקין הוא גם המייסד של מוסדות "אור תורה", שגם להם תרם גרין ביד רחבה. ריסקין התראיין לאחרונה בנושא החנינה של מרק ריץ', בתוכנית של לארי קינג ב­ NNC, בניסיון להגן על הלגיטימיות של החנינה. היותו מקורב לגרין היא אולי אחת הסיבות לכך שגם בתוכנית של קינג הובלט חלקו של ריץ' בפרשת המעילה בכספי המס והובלע חלקו של גרין. ממוסדות "אור תורה" לא נמסרה תגובה. ברק וריץ' גרין ונתניהו בעוד שעל ריץ' פורסם שתמך בקמפיין של ברק לראשות הממשלה ב­99' (ברק מכחיש שקיבל מריץ' תרומה כלשהי), גרין תרם, מתוך אידיאולוגיה ואולי גם מתוך ניסיון ליצור קשרים בשני צידי המפה, לבנימין נתניהו. מקורבי נתניהו סיפרו השבוע כי גרין תרם סכומים חסרי תקדים לקמפיין של ראש הממשלה לשעבר בשנת 96'. "מדובר בשבע ספרות", הם אמרו. לדבריהם, לא היה מדובר בתרומה אקראית, אלא במערכת יחסים קרובה שניהלו השניים ובמסגרתה "הם דיברו כל יומיים". במסגרת הקשר ביניהם, אמרו המקורבים, דאג נתניהו אף למקום עבודה לחותנו של גרין, מייקל פרוינד. פרוינד השתלב באגף ההסברה בלשכת ראש הממשלה, שניהל דוד בר אילן. כיום, כותב פרוינד ב"ג'רוסלם פוסט". בתגובה, נמסר מלשכת נתניהו כי "מדובר בקשרי ידידות שנפסקו לחלוטין ביוזמתו של מר גרין בתחילת 99', ומאז לא היה שום קשר בין השניים". מלשכת נתניהו נרמז כי לא מן הנמנע שהנתק נבע מחילופי השלטון בישראל, ומהעובדה שנתניהו עזב את עמדת ההשפעה שלו. בתגובה לטענות כי נתניהו קיבל תרומות נכבדות מגרין נמסר כי "מר נתניהו איננו זוכר, אבל אם אומנם ניתנה תרומה, הרי שהיא נעשתה בהתאם למגבלות החו ק, מה גם שכל התרומות למערכת הבחירות ב­96' נבדקו על ידי מבקר המדינה ונמצאו כשרות". לגבי שילובו של חותנו של גרין במשרד ראש הממשלה נמסר כי נתניהו עודכן על המינוי רק בדיעבד. כמו כן טוענים בלשכת נתניהו כי הוא מעולם לא פעל למען חנינתו של גרין. פרויינד שהה השבוע בחו"ל ולא היה ניתן להשיג את תגובתו. גם ראש העירייה, אהוד אולמרט, מכיר היטב את פינקוס גרין. בתגובה לפניית "כל הזמן" סירב אולמרט להתייחס לתרומותיו של גרין. "ראש העירייה לא פנה לפינקוס גרין בעניין החנינה בשום דרך", השיב אולמרט באמצעות דוברו. בקשות החנינה של גרין וריץ' הוגשו יחד, כך שפעולה שנעשתה למען חנינתו של ריץ' היתה למעשה במובלע גם פעולה למען חנינתו של גרין. וכך, כאשר ראש העירייה אולמרט ובכירים רבים ונוספים המליצו בפני קלינטון להעניק חנינה למרק ריץ', הם למעשה גם פעלו למענו של פינקוס גרין. "למה הימין לא התנפל על ברק בכל הקשור למעורבותו בפרשת ריץ'?" שאל פוליטיקאי ימני והתנדב להשיב: "יש פה הסכמה שבשתיקה. הימין חפץ בייקרו של גרין והשמאל פעל למען ריץ'". בכלל, נדמה כי בשקט האופייני לו תפס גרין אחיזה והשפעה רבה בישראל. באשר למעורבותו של נתניהו, אמרו מקורביו השבוע כי לנתניהו אומנם לא היו יחסים קרובים עם הנשיא קלינטון, אך גם אם הוא הפעיל אנשים שילחצו עליו בעניין גרין, כנראה שהוא ידע לעשות את זה בצורה טובה יותר וגלויה פחות מהדרך בה פעל ברק, שתמלול שיחותיו עם קלינטון התפרסמו בעולם כולו."היינו בישראל והיתה לנו תוכנית ללכוד שם את גרין", אמר בראיון העיתונאי הווארד ספיר, מי שרדף אחרי ריץ' וגרין במשך כמה שנים במהלך שנות השמונים, במסגרת תפקידו כמנהל המבצעים של שירות המרשל'ס האמריקני. "הדרגים המקצועיים והמוסמכים בישראל אמרו לנו: 'רשמית, אנחנו נעזור לכם בכל מה שאנחנו יכולים. מעשית, אתם מבזבזים את זמנכם. אז לא קיבלנו עזרה, ולא תפסנו אותו". תסכולו של ספיר מעיד על הסביבה המוגנת שממנה נהנה גרין בישראל. בזמן שרשויות אכיפת החוק בארצות הברית עשו כל שביכולתן כדי לשים יד על צמד המבוקשים, נהנה פינקי מחסותו החמימה של הממסד הישראלי. העובדה שהיה מבוקש במשך שנים על ידי האף­בי­איי והאינטרפול בשל עבירות חמורות, לא הפריעה לרבים וטובים לקבל ממנו תרומות.