"אנחנו צריכים להבין למה שונאים אותנו" הסופר א.ב. יהושע מנסה להסביר את דבריו מעוררי המחלוקת איתי אשר 20/06/02 התבטאויות חריפות של אנשי הרוח, והביקורות הקשות המוטחות בהם לאחר מכן, הפכו בחודשים האחרונים לריטואל קבוע בסדר היום הישראלי. כמו הפיגועים, המיתון, שער הדולר והאבטלה הגואה, הדברים שאומרים יפה ירקוני, חיים חפר ואחרים הופכים לשיחת היום. הפעם היה זה הסופר א.ב. יהושע "שסיפק את הסחורה".בכינוס במכללת "עלמא" לתרבות בתל­אביב, לרגל יציאת הספר "בזמן המלחמה" פרי עטם של ניסים קלדרון ואילת שמיר­טוליפמן ­ העוסק בעימות הישראלי­פלסטיני ­ אמר יהושע, בין השאר: "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים. אם אנחנו חושבים, שאחרי שהשארנו שישה מיליון חללים במלחמה עם הנצרות יש לנו כוח להשאיר חמישה מיליון חללים במלחמה עם האיסלאם, אז אוי ואבוי לנו".ויהושע הוסיף: "כרגע אולי אנחנו מרגישים בטוחים. גם בשנות ה­20 וה­30 היהודים הרגישו בטוחים באירופה ותוך עשר שנים הם היו בתחתית השאול". יהושע הסביר מדוע ממשיכים הפלסטינים בפיגועי התאבדו ת: "גם להתפוצץ בתוכנו יש בזה אמירה סימביוטית. לתאר אדם שבא ואומר 'אני בגופי אתפוצץ לחתיכות בקרב האויב שלי', זה גם להתמזג עם האויב, כמו שאנחנו מתמזגים איתם בנצרים, עד 500 מטר ממחנות פליטים בהם גרים מאות אלפי אנשים".דבריו של א.ב. יהושע ­ שהובאו אתמול ב"גלי צה"ל" ­ עוררו, כצפוי, סערה ציבורית. ב"יד ושם" מיהרו להגיב על הדברים והדגישו, כי מדבריו של הסופר עלול להשתמע כאילו היהודים היו אשמים במעשיהם של רוצחיהם הנאצים. "השימוש בשואה ובמונחיה כדי לטעון טענה בנוגע לסכסוך הישראלי­פלסטיני ולמצב בארץ, גורם לעיוות יסודי של אמיתות היסטוריות ומשבש את היכולת להתייחס למציאות שלנו כיום", אמר אתמול יו"ר הנהלת "יד ושם", אבנר שלו. "הדברים שצוטטו בגלי צה"ל אינם תואמים את תגובתו הברורה של א.ב. יהושע על דבריו של הסופר ז'וז'ה סראמאגו לפני כשלושה חודשים, אשר השווה את פעולות ישראל בשטחים למה שהתרחש באושוויץ".בנסיון להתמודד עם הביקורת הקשה נגדו ניסה אתמול א.ב. יהושע להסביר את דבריו. "לא עשיתי השוואה בין יחסי ישראל והפלסטינים למעשיהם של הנאצים", הוא אומר, "אבל אני שואל את עצמי שאלה שאנחנו חייבים לשאול: מה יש באינטרקציה בינינו לבין עמים אחרים, היוצר כזאת שנאה אי­רציונאלית? מה הביא את הגרמנים ומה מביא את הפלסטינים לשנאה כזאת כלפינו? אני מסתכל בחרדה באיזו שנאה התאבדותית מתייחסים אלינו הפלסטינים. גם הגרמנים התייחסו אלינו באותו סוג של שנאה. זה דבר שצריך לברר אותו, מה קורה בינינו לבין עמים אחרים שבתוכם אנחנו חיים."העם היהודי הוא תערובת של דת ולאומיות. תמיד הגדרנו את עצמנו כלא שייכים ואמרנו, 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. ברגע של משבר ופאראנויה, העמים האחרים פונים לזר ולאחר, אל הזר שמכריז על עצמו כזר. אנחנו עם ותיק, עם היסטוריה קשה, ובאנו לכאן בשביל לחיות בתוך ההוויה היהודית ואנחנו מקלקלים לנו את זה עם ההתנחלויות."לקח השואה ומטרת הציונות היו, שעל העם היהודי להתכנס בתוך גבולות, להיפרד מעמים אחרים ולחיות בתוך גבולות ברורים. בעיית חוסר הגבולות במדינת ישראל, וזה שאנחנו יושבים בתוכם כמו בגולה, היא זו שיוצרת את האינטרקציה הנוראית הזאת. אנחנו באנו לארץ ישראל על מנת לחיות בתוך גבולותינו, ומאז מלחמת ששת הימים שוב אנחנו מתערבבים בתוך עם אחר. הבעיה היא מה לעשות כדי שהצד האי ­רציונאלי הפלסטיני, שהולך ומתדרדר, ייעצר. התשובה היא לעשות זאת על­ידי היפרדות מהם. להעמיד גבול, אפילו שתהיה מדינה פלסטינית, כדי שבחור צעיר משכם לא יוכל לתת נשיקה לאמא שלו, לשים על עצמו חגורת נפץ וללכת להתפוצץ במרכז ירושלים."לפעמים דברים נוראיים באים כהרף עין, ואנחנו מדברים היום כבר על חומרים גרעיניים. התאבדויות יכולות להביא אותנו למצב כזה. מבצע חומת מגן הרי לא עזר לנו, חייבים את הגבול הזה, כי זה ירגיע גם אותם. אנחנו צריכים לצאת מהאינטרקציה הפתולוגית הזאת עם עמים אחרים. אנחנו צריכים לנרמל את עצמנו, כמו כל עם אחר, כמו שהדנים והנורוגים חיים עם עצמם".ללא קשר לתוכן הדברים של יהושע, משהו בריטואל של הביקורת הקשה המוטחת באנשים המעזים לומר דברים שנויים במחלוקת, מעורר שאלות לגבי חופש הביטוי בישראל. הזמרת יפה ירקוני, שהביעה תמיכה בסרבנים, ואמרה על פעילות צה"ל בשטחים ­ "אנחנו עם שעבר את השואה, איך אנחנו מסוגלים לעשות דברים כאלה" ­ נאלצה להגיע לעצרת שלום עכשיו בכיכר רבין בתל­אביב מלווה בשלושה שומרי ראש. אתמול היא סירבה להגיב על דברי יהושע. "אני לא מדברת עם התקשורת, הספיק לי מה שהיה", אמרה."אני חש שאני מוכרח לעשות משהו", ממשיך א.ב. יהושע. "ומפעם לפעם צריך לשאול את השאלות הקשות. עם הנושא הזה של הפרדה אני רץ כבר שנה וחצי. אני משתדל בכל כוחי להאיץ את הדבר הזה, מתוך דאגה. כמה דם עוד ישפך עד שתוקם הגדר"?.רות קלדרון, יו"ר מכללת עלמא, הופתעה מעוצמת ההדים בעקבות דברי יהושע. "למרות שאנחנו רואים אצל כולם עצבנות גדולה, חובה עלינו להמשיך את ההידברות", היא אומרת. "הדינמיקה של כתב בן 20, עם עורך בן 22 יוצרים את התודעה הישראלית. זה לא העיתונאי הצעיר שהביא מערב שלם חתיכה נוטפת דם ­ שעשה רע. יש כאן שיטה שלמה. צריך לגדל עיתונאים שלא משחקים לידיים של השיטה."עם זאת, סוף סוף מתחילים לשמוע את האינטלקטואלים מדברים. בתקופה הראשונה של המלחמה הנוראית הזאת היה הלם מוחלט ועכשיו מתחילים לדבר על הכל. עד עכשיו שמענו רק מה יש לגנרלים לומר, ועתה קולם של האינטלקטואלים והיוצרים יילך ויתעצם". מק,ליד הסופר אפרים קישון הסופר אפרים קישון ­ חתן פרס ישראל וניצול שואה ­ מתקשה לקבל את ההבהרות של א.ב. יהושע. "כולנו נגד הכיבוש וכולנו רוצים שלום עם הפלסטינים, אבל אסור לעשות שימוש בשואה", הוא אומר. "יש שני הסברים לדברים של יהושע: או שדעתו נטרפה עליו, ויש אנשים שבגיל מוקדם מגיעים למצב כזה, או שהוא הביא בחשבון שהוא יזכה לכותרות ויצור סקנדל. יש בכלל מיזוג כזה, של בני אדם שמצד אחד חושבים שהם מייצגים את האמת שלהם, ומהצד השני לא איכפת להם שיהפכו לדמות חשובה ויזכו בכותרות. זה קורה בכל העולם."לדאבוני, השנאה עצמית זו המחלה העתיקה של העם היהודי. אמרתי את זה כשקיבלתי את פרס ישראל, וזה מקרה נוסף שבו המסורת של השנאה העצמית חוזרת על עצמה. כפליט שואה אני לא מבין איך הוא מעז לרמוז שעשינו פרובוקציות כלפי הנאצים. זה כמו לומר שדרייפוס היה פושע. הדברים שלו עוררו בי תדהמה, כי בעיני יהושע, וגם ביחסים המועטים בינינו, הוא אחד הסופרים המאוזנים ביותר בארץ. בלי להיכנס לפרטים, מי שלא היה שם ­ שיזהר מלדבר על השואה. האם אדם כל כך משכיל ואינטליגנטי, כמו שהוא היה עד עכשיו, לא חושב איזה שירות הוא עושה בדברים האלה לא ויבי המדינה? הדברים שלו יצוטטו כעת בכל העולם".