גן העדן האבוד מכונית התופת שהתפוצצה בבאלי הטביעה את האי בים של הרס ומוות גד שמרון וכתבי סוכנויות 14/10/02 תושבי באלי שבאינדונזיה ידעו שהטרור עלול להגיע גם לגן העדן שלהם, הם רק לא שיערו כמה נורא הוא עלול להיות. "מאז ה­11 בספטמבר הם ערכו באי טקסים דתיים רבים, שמטרתם השכנת שלום", מספרת טלי זיו, מדריכה ב"חברה הגיאוגרפית" ששבה מהמקום לפני כשבועיים, לאחר שהתגוררה באי שנתיים. "הם כאילו חשו שזה מתקרב אליהם. היו מעשי טרור באיים שכנים ולפני כחודש האמריקנים סגרו לחמישה ימים את השגרירות שלהם בג'קרטה הבירה, בגלל התרעות חמות. זה הכניס קצת מתח באוויר. ובכל זאת, בבאלי לא הגבירו את האבטחה, שאינה מורגשת שם כלל, משום שלא חשבו שמקום כזה באמת צריך לאבטח. צריך להבין שהתושבים שם רואים בטלוויזיה מה קורה בישראל וממש רועדים מפחד. החיים פה כל כך רחוקים ממה שהם רגילים. הם חשבו שהטקסים יכולים להרחיק מהם את הסכנה אבל מתברר שזה לא עזר".ריצ'ארד פור, תייר בן 37 מניו­זילנד, ביקש לבלות שלשום את הלילה במועדון הריקודים "סארי". המועדון שברצועת הבידור של העיר קוטה, אתר התיירות הפופולארי ביותר באי באלי, אהוב במיוחד על תיירים מאוסטרליה ומניו­זילנד, שמהווים את הקבוצה הגדולה ביותר מתוך מיליוני התיירים הנוחת ים מדי שנה באי. המקום היה מלא עד אפס מקום. תור של בליינים המתין בכניסה למרות השעה המאוחרת, חצות על פי שעון מקומי. עשרות תיירים, בעיקר צעירים, נשענו על מכוניות שחנו מול המועדון והעבירו את הזמן בהחלפת חוויות מהחופש ובשתיית בירה, עד שיתפנה מקום בפנים. פור המאוכזב הגיע להחלטה שהצילה את חייו: הוא פנה עם חבר לעבר באר סמוך, אחד מתוך רבים באזור, ורק בקושי הספיק ללגום מהמשקה שלו כאשר פיצוץ אדיר החריד את המקום.כ­100 מטרים ממקום מושבו עלתה פטריית אש ועשן לשמיים. אחד מכלי הרכב שחנו בחזית התבררה כמכונית תופת עמוסה בעשרות קילוגרמים של חומר נפץ. "חצי מהרחוב נדלק בבת אחת", סיפר פור, מפיק טלוויזיה במקצועו, שמיהר למקום עם המצלמה שלו. "חלקי מתכת עפו באוויר, גופות שכבו בכל מקום, מכוניות בערו והתפוצצו. זה היה גיהנום מוחלט. הכל בער, אנשים רצו ברחובות אפופי להבות, ריח חריף של עשן ובשר חרוך מילא את האוויר. 12 שנים אני מתעסק בטלוויזיה ובדיווחים מהשטח, אבל מראה מזעזע כזה לא ראיתי"."ישבנו בבאר האחורי של 'סארי' ופתאום שמענו בום אדיר", סיפר נתן סיקמה, בן 22 מסידני, שבא להעביר עשרה ימים שלווים בגלישת גלים בחופים הידועים של באלי. "הגג נפל, ואני לא יודע איך, אבל הצלחתי לברוח החוצה".רבים מהבליינים במועדון היו שחקני ואוהדי כדורגל אוסטרלים, שבאו לבאלי לחגוג את סיום העונה. "שמונה משחקני הקבוצה שלי נעדרים ואנחנו מקווים שלפחות יצליחו לחלץ את הגופות שלהם מההריסות", אמר סיימון קווייל, מנהל קבוצת החובבים מקינגסלי פוטבול קלאב. "עד עכשיו לא ברור לי איך שאר 12 חברי הקבוצה יצאו בחיים".אלה שניצלו מהאש והמתופת ניסו לסייע לנפגעים. על פי העדויות, צוותי החילוץ וההצלה הגיעו למקום בטפטוף איטי ופעלו בחוסר יעילות. הכבאים לא הצליחו להתגבר על הדליקות והאש עברה מבניין לבניין. פאניקה פרצה ברחובות. מישהו דיווח על עוד מטען שהתפוצץ סמוך לקונסוליה האמריקנית. מאות תיירים מבוהלים נסו לחוף הים, שרק כמה שעות קודם לכן המה נופשים שבאו לאי הנכלל כמעט באופן אוטומטי בחמישיה הפותחת של מאמרים בעיתונות תיירות ונופש המדרגים את "המקומות היפים העולם". האינתיפאדה קיררה את היחסים עם ישראל באלי הוא אי קטן בשטח כ­5000 קמ"ר, אחד מ­13 אלף האיים המרכיבים את אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. היחוד של באלי, השוכן באמצע שרשרת האיים הזאת, כ­1,000 קילומטרים מזרחית מהבירה ג'קרטה, הוא שהרוב המכריע של שלושת מיליון תושביו הם הינדים, בעלי תרבות יחודית בתוך הרפובליקה של אינודנזיה, שאוכלוסייתה מונה כ­205 מיליון בני אדם.בבאלי חיים על תיירות. יש שם חופים מדהימים, מים כחולים עמוקים, מקדשים ויערות, ובעיקר תושבים עדינים ושלווים. לא בכדי מכונה האי גם "יצירת המופת של העולם" ו"גן העדן האחרון". עשרות שנים היתה באלי אתר הנופש המועדף של עשירי העולם, אבל בעידן טיסות הצ'ארטר ועיסקות החבילה היה האי למוקד של תיירות מכל העולם, עם ייצוג מכובד ביותר לאוסטרלים, השכנים מדרום. גם ישראלים רבים הכירו מקרוב את נפלאות באלי. אלא שבשנתיים האחרונות, במקביל להצטננות תהליך השלום במזרח התיכון והתגברות הדיווחים על עימותי האינתיפאדה, הצטמצם מספר הישראלים המבקרים במקום, בגלל קשיים שמערימים שלטונות אינדונזיה על נושאי דרכון ישראלי.בבאלי חיים מעט ישראלים בעלי דרכון זר, חלקם מצויידים בוויז ת עסקים. הם מתפרנסים בעיקר מעסקי רהיטים, אמנות וטקסטיל. לפני כחודשיים חודש מתן הוויזות לישראלים, זאת לאחר הפסקה בת כמעט שנה לאחר אירועי ה­11 בספטמבר. למעשה אי אפשר להגיע לבאלי עם דרכון ישראלי, למעט בקבוצות טיול שמוציאה בעיקר "החברה הגיאוגרפית". חיילים תפסו עמדות במדינה חיים שוסטר, היום מנכ"ל "החברה הגיאוגרפית", היה הראשון ש"פתח" את אינדונזיה לישראלים ב­92'. מאז ביקר במקום עשרות פעמים. "אני ממש בהלם", הוא אומר. "בתיירות הבינלאומית היתה תחושה שזה אחד המקומות המוגנים בעולם. הפיגוע הזה הוא כאילו פגעו במכה של התיירות. עד כדי כך המקום הזה היה קדוש. התחושה שם היתה שבמקום כזה אפילו לא יזרקו אבן על אדם. פתאום בא פיגוע כל כך מזעזע. עכשיו הכל השתנה. עבור מקומיים זה בהחלט אירוע טראומטי".כמה שעות אחרי הפיצוץ נחתה באי נשיאת אינדונזיה, מגוואטי סוקרנופוטרי, ובעיניים דומעות סקרה את מה שנותר ממועדון "סארי". "הפיגוע הנורא הזה צריך להוות אזהרה לכולנו על הסכנה הטמונה בטרור", אמרה ומסרה כי מספר ההרוגים הגיע ל­182 ומספר הפצועים ל­400. לחוקרי המשטרה ברור שמבצעי הפיגוע ביקשו לפגוע בזרים, ואכן, בין ההרוגים גם תיירים רבים, רובם מאוסטרליה ומניו­זילנד, אך גם בריטים, גרמנים, שבדים, קנדים, אמריקנים וצרפתים. גופות רבות עדיין לא זוהו. רבים מהפצועים סובלים מכוויות קשות, ואין ספק שמספר ההרוגים יעלה. עם פרסום הידיעות על הפיגוע החלו ההערכות שונות מי עומד מאחורי המעשה, שכן אף אירגון לא זקף את הפעולה על אחריותו. "נבדוק ונחקור את כל הזוויות, כולל כמובן את האפשרות שמדובר בפעולה של ארגון אל­קאעידה", אמרה הנשיאה.כמעט 90 אחוזים מ­205 מיליון אזרחי אינדונזיה הם מוסלמים. את האיסלאם הביאו לשם לפני מאות שנים סוחרים ערבים, ועם הזמן התפתחה במקום גירסה רכה ומעודנת של האיסלאם, נעדרת סממנים של רדיפת דתות אחרות וקינאה שמרנית. אבל מומחים מציינים כי דווקא בשנים האחרונות עוברים המוסלמים של אינדונזיה תהליך של רדיקליזציה. ברחובות הערים נראות יותר ויותר נשים עטויות בבגדים רחבים ורעלות, מראה שהיה נדיר בעבר. רבים נוהרים למסגדים, חלק מתנועת "חזרה בתשובה" רחבת היקף שצוברת תאוצה בגלל המשבר הכלכלי והחברתי הפוקד את המדינה.למרות מאגרים ענקיים של נפט וגז, ואוצרות טבע אחרים, אינדונזיה לא מצליחה להחלץ מהמשבר הקשה הפוקד אותה מאז 1998. רמת החיים יורדת, מיליוני אזרחים מובטלים, השחיתות הפכה לחלק ממרקם החיים הפוליטיים והכלכליים. בתנאים האלה צוברת תנועה קיצונית בשם "ג'מאעה איסלאמיה" אוהדים והשפעה, והמנהיג המוסלמי הפופולארי אבו באכר באשיר מופיע ברשימת המבוקשים שסוכני האף.בי.איי היו שמחים לראות במתקני החקירה שלהם.ממשלת ארה"ב העבירה לאחרונה מספר אזהרות לממשלה בג'קרטה על גופים אלה ועל נסיונות של אנשי אל­קאעידה לגייס תומכים ברחבי אינדונזיה ולהקים בסיסי פעולה. לפני כחודש התפוצץ רימון יד בבניין בו מתגוררים דיפלומטים אמריקניים בג'קרטה. השגרירות האמריקנית נסגרה לשישה ימים בגלל מידע נקודתי על נסיון של אל­קאעידה לפגוע בדיפלומטים. רק לפני שלושה ימים העבירה וושינגטון התרעה "חמה" על פיגוע גדול אבל בממשלת אינדונזיה חששו שפעולה החלטית נגד ארגונים אלה רק תחמיר את אי השקט הפוליטי השורר במדינה הענקית הזאת."הנקניק הארוך הזה של אלפי איים, המשתרע לאורך אלפי קילומטרים, עומד על סף התפרקות", מדגישים מומחים. סיסמת האחדות הלאומית, שבשמה השתחררו האינדונזים ב­1949 מעול הולנד לאחר מלחמה ארוכה, גדושה מעשי זוועה שביצע הצבא ההולנדי באוכלוסיה האזרחית, מתרוקנת במהירות מתוכנה. כך למשל מתנהל באיי מולוקה, הידועים גם בשם "איי הבשמים", מאבק של התושבים הנוצרים המבקשים להשתחרר ולהקים מדינה עצמאית. לפחות 5,000 בני אדם נהרגו בשנתיים האחרונות באיים המולוקים במאבק האכזרי, המתנהל הרחק מעדשות הסי.אנ.אן, בין נוצרים ומוסלמים. מאבקים דומים מתנהלים באיים נוספים והגורם הלאומי המאחד היחיד, הצבא, לוחץ על הנשיאה מגאוואטי לנקוט במדיניות של "יד חזקה", לפני שהמדינה תתפרק. אתמול, כמה שעות לאחר הפיגוע, תפסו עשרות אלפי חיילים נקודות מפתח בכל רחבי המדינה. באופן רשמי מדובר ב"היערכות חירום ובאבטחת מתקנים חיוניים", אבל זו יכולה להיות גם יריית פתיחה להפיכה צבאית פוטנציאלית. התיירים נמלטים מהאי האי באלי ואתרי הנופש שלו הצליחו עד הפיגוע לשגשג בשלווה, מנותקים מגל האלימות השוטף את אינדונזיה. התושבים רצו רק שקט כדי להתפרנס בכבוד ממיליוני התיירים שנהרו למקום מכל קצוות תבל. עכשיו הכל השתנה. אתמול נרשם בשדה התעופה של באלי שיא חדש של המראות ונחיתות. משלוחי סיוע ותרופות הוחשו בדרך האוויר. חברות התעופה תגברו את מערך הטיסות כדי לאפשר לאלפי תיירים מבוהלים לחזור לבתיהם. עמוס ליבי, אמריקני בן 25 שהצליח להימלט בשלום מ"סארי", המתין בעצבנות לטיסה. "אני רוצה לעוף מכאן, מה שיותר מהר", הסביר. עמוס ועוד אלפים אחרים אכן נטשו אתמול את באלי והותירו מאחור אי שהיה עד מוצאי שבת סמל השלווה, ובאחת נפל גם הוא קורבן למחלה העולמית של המאה ה­21 ­ הטרור.אם לא יימשכו מעשי הטרור בבאלי, סביר להניח שלאחר תקופה של התאוששות התיירים יחזרו. מה שתושבי באלי צריכים זה שקט, שאיש אינו יכול להבטיח להם. בכל אופן, מי שהיה בבאלי לא יוותר בקלות על חזרה למקום. "אני אחזור לשם ברגע שיתאפשר לי", מבטיחה טלי זיו, מדריכת טיולים בבאלי. "בכל פעם שאני, כירושלמית, רציתי לשכוח מהלחץ של החיים פה, הייתי עוצמת את עינ יי ונזכרת בשלווה שהיתה שם. זה היה גן עדן ואני מקווה שיישאר גן עדן גם אחרי הפיגוע המזעזע הזה".gadash@maariv.co.il ח"כ לפיד: האבטיח כבר אינו מחייך כאשר אני בא לבחור במקום הקסום ביותר שביקרתי בו מימי, הייתי צריך לבחור, כ"מדריך לפיד לאירופה", ביעד אירופי, כמו הפיורד פלאם בנורבגיה, האי מדיירה בפורטוגל או זילץ באזלג'ה בשווייץ.אך כדי לא לעשות שקר בנפשי, עלי להודות בכך שהמקום המקסים ביותר בו ביקרתי מימי לא נמצא באירופה אלא באסיה, באינדונזיה ­ האי באלי.נופים מרהיבים כמו בבאלי ראיתי כבר במקומות אחרים, אך מעולם לא ראיתי שילוב כה אסתטי בין הנוף, בין הצמחיה השופעת ובין תרבות חיים של עם יצירתי. מוצאם של הבאלינזים בהודו, דתם היא תערובת של הינדואיזם ובודהיזם ופגאניות, והיא משמשת בסיס לפולקלור צבעוני, רב­גוני, משופע בטקסים דתיים מרשימים. אין כמעט גילויי חיים שלא מקבלים ביטוי מרהיב עין וכובש לב בלבוש, בציור, בפיסול, בשיזור פרחים, בשירה, בנגינה ובריקוד. קירות הבתים מקושטים בצבעים עליזים, הדלתות מגולפות, עציצים גדושי פרחים בחלונות, נשים לבושות בדים צבעוניים, המזבחים הרבים מפוסלים בידי אמנים, שינקו את חוש היופי שלהם עם חלב אימם.הנוף הנהדר משמש תפאורה למעשה ידי אדם. והאנשים הם עדינים ואדיבים ומנומסים. הבאלינזים. בניגו ד לנו, אינם סוגדים לאינדיבידואליזם. אין להם אפילו שמות פרטיים והאמנים אינם חותמים על יצירותיהם. אבל חוסר השאפתנות אינה פוגעת ביכולתם ליהנות מהחיים.לחופה של באלי נבנו בתי מלון מפוארים ולצידם לא מעט מסעדות מעולות. האוכל הוא תערובת של מעדנים הודים ואינדונזים. אפילו האבטיח המוגש לך מפוסל בצורת פרצוף מחייך. וגם אתה לא יכול שלא לחייך.את הדברים האלה כתבתי לפני שנים אחדות. עכשיו, שנתבשרנו על הפיגוע הקטלני, בא לי לבכות.