שינאה ב- 30 פרקים הלהיט בעולם הערבי: "הפרוטוקולים של זקני ציון" בגירסה חדשה ג'קי חוגי 31/10/02 אם הפרומו הסוער שמשדרת בימים אלה תחנת הטלוויזיה של חיזבאללה אכן ימלא אחר הציפיות, אולי צום הרמאדן באמת יוקל מעט השנה. בתדירות של אחת לשעה כמעט, בין מהדורת חדשות לקליפ אנטי­ישראלי מבית היוצר של אותה תחנה, מפציצים אנשיו של חסן נסראללה את הבשורה הטלוויזיונית לחודש הקרוב, זו שעליה אמורים מיליוני הסועדים בעולם הערבי להתענג בסיומו של יום התענית. לבשורה קוראים "פרש בלי סוס", דרמה טלוויזיונית בת 30 פרקים, שהופקה דווקא בקהיר, ומתוארת על­ידי הקריין של חיזבאללה כ"יצירה המצרית החזקה ביותר לשנת 2002". ההפקה, פרויקט ענק שעלה כשבעה מיליון לירות מצריות, תעלה לשידור מיום רביעי הבא, ראשית חודש הרמדאן. מדובר בטראגי­קומדיה, המחוללת ציפייה גדולה במדינות ערב, אבל איננה מצחיקה כלל את סגן שר החוץ, מיכאל מלכיאור. זה הגדירה כהפרה של הסכם השלום בין ישראל למצרים. "שתי המדינות מחויבות בחוזה השלום לעשות כל שביכולתן כדי למנוע הסתה", זועם מלכיאור, "זוהי האנטישמיות בגירסתה הכי גסה. דור חדש יישב מול המסך ויורעל בדעות קדומות ואיומות"". קצפו של מלכיאור יצא על השימוש המוביל שעושה הסידרה ב"פרוטוקול ים של זקני ציון", עלילה שפורסמה לראשונה לפני 99 שנה ברוסיה, ומאז פורשת את כנפיה השחורות בכל מקום שבו מתעורר צורך לשנוא יהודים. העלילה, המתארת איך התכנסו מנהיגי היהדות העולמית והגו את תוכניתם להשתלט על העולם ולייסד ממלכה יהודית חובקת­עולם, הופכת ב"פרש בלי סוס" לעובדה היסטורית חתומה. "בין אם ה'פרוטוקולים' אותנטיים או לא, הציונות קיימת ושולטת בעולם משחר ההיסטוריה", מתגונן כוכב הסידרה, השחקן מוחמד סובחי, בראיון לאל­ג'זירה. "רוב נבואותיו של הספר התאמתו. זה טיפשי לפסול את האפשרות שהספר אמיתי, אפילו אם הסיכוי הוא אחד למיליון". שר התקשורת המצרי אישר העלילה המקורית נכתבה על­ידי הכומר הרוסי סרגיי נילוס, בהוראתו של הצאר ניקולאי השני. הצאר חיפש אז שעיר לעזאזל להאשימו בתחלואיה החברתיים והכלכליים של הקיסרות הרוסית, ומצא את היהודים. דווקא לאחר נפילת הצאר, במהפכה של 1917, החל המסמך נפוץ ברחבי אירופה והפך נשק בידי חוגים אנטישמיים. בית משפט שוויצרי קבע עוד ב­1935 כי מדובר בזיוף. אירופה שלאחר המלחמה נרגעה מעט מדיבוק המזימה הציונית, אבל זו קיבלה חיים חדשים דווקא במדינות ערב. החל מן השבוע הבא, עשוי כל ילד ערבי לקבל שיעור בעייתי בהיסטוריה של השכנים. הסידרה הופקה על­ידי ערוץ הטלוויזיה Dream"", אחת משתי התחנות הפרטיות במצרים, וזכתה כנדרש לאישור הצנזורה ליצירות אמנות. ועדת בדיקה מיוחדת שהקים שר ההסברה, ספואת שריף, כדי לבדוק את תכניה, מצאה שהיא עשויה ללא דופי, ואפילו העירה כי מדובר ב"ציון דרך בתולדות הדרמה הערבית". נציגי השיווק של Dream"" מכרו את הסידרה גם לטלוויזיה המצרית הממלכתית וכאמור ל"אל­מנאר" של חיזבאללה. שלושת הערוצים הללו משדרים באמצעות הלווין ונקלטים במדינות ערב ובקהילות ערביות ברחבי העולם. ערבי הרמדאן הם מסגרת משפחתית מאוד בחברות הערביות, ומאופיינים בהתכנסות חברתית בסלון. "פרש בלי סוס" יתרום את חלקו בתוכנית האמנותית. העלילה מתרחשת בשנת 1932 במצרים. 15 שנה לפני­כן הכריז שר החוץ הבריטי, לורד ג'יימס בלפור, על זכותם של היהודים לבית לאומי. לנגד עיני הערבים, הופכת התנועה הציונית מרעיון אידיאולוגי למפעל הגירה, המעלה אלפי יהודים לארץ­ישראל. לידיו של עיתונאי מצרי, חאפז נגיב, מתגלגל עותק מן ה"פרוטוקולים של זקני ציון". נגיב נדהם מהיקפה ועוצמתה של המזימה היהודית ופותח בחקירה פרטית לבירור האותנטיות שלה. הוא מגלה, כי חמישה אישים שחשפו את כנס­הסתרים של אותם יהודים נרצחו בידי שליחי הציונות. נגיב מוצא גם, כי המזימה כוללת השתלטות על פלסטין, ולבסוף מעלה באורח חד­משמעי, כי ה"פרוטוקולים" הם מסמך אותנטי, שאף זכה לגיבוי מצד האימפריאליזם הבריטי, הצרפתי והעות'מאני. הגילוי מגיע לידי הבריטים, ואלה רודפים אחר נגיב ומאלצים אותו לרדת למחתרת. את הפקת הסידרה יזם השחקן מוחמד סובחי, המככב בה בשורה של תפקידים מובילים. צוות של מאפרים ומלבישים אמריקנים ואירופאים גויס כדי לעטר את סובחי ב­14 הפרצופים השונים שהוא מגלם, החל ברב יהודי, פקיד בריטי ועד העיתונאי נגיב. הדרמה צולמה במשך שנה וחצי בעיר הסרטים הקהירית "6 באוקטובר", בהשתתפות 460 שחקנים וניצבים מצרים וזרים. הבימאי הוא אחמד בדר א­דין. למוד ניסיון מן הלחץ הפוליטי שעלול לבוא מצידה של ישראל, הורה שר ההסברה, ספואת שריף, לבדוק האם יש ב"פרש בלי סוס" כדי לפגוע במישהו. יו"ר רשות השידור, חסן חאמד, הקים ועדת מומחים שצפתה בפרקי הסידרה והחליטה באחרונה, כי אין צורך להשמיט ממנה אפילו סצינה אחת. הוועדה הוקמה רק לצורך מראית העין. הסידרה נבדקה עוד לפני הצילומים על­ידי גורמי צנזורה שונים ואושרה. זה שוב אותו גימיק ישן", מלגלג סגן שר ההסברה המצרי, נביל עותמאן, "להעלות את טענת האנטישמיות כשזה נוח. לשפוט משהו בטרם ראית אותו, פירושו לסמן מטרות נסתרות, ולא אני האיש שיידע לפענח אותן. יש עולם שלם של הבדלים בין אנטישמיות לזעם כלפי המדיניות הישראלית". מוחמד סובחי אמר לשבועון המצרי אל­מוסוור כי "הוועדה ציינה בדו"ח שלה שהיצירה היא פטריוטית במאה אחוז, שהיא מהווה ציון דרך בתולדות הדרמה הערבית, ואיננה אנטישמית". "אני מייצגת כל אחד ברחוב", מוס יפה העיתונאית האלא סרחאן, סגנית יו"ר ערוץ Dream"", בראיון לניו­יורק טייימס. "האם הם (היהודים) אכן אינם שולטים? הם רוצים לשלוט, הם רוצים הגמוניה. נחכה ונראה אם זה יקרה בהיסטוריה או לא". ליברמן: להחזיר השגריר ממצרים הביטחון הרב בצדקת הדרך, המאפיין את הדוברים המצריים בסיפור הזה, רק מחליש את התקווה בירושלים לחזות בביטולה של הסידרה. כפי שזה נראה כרגע, המעט שישראל תוכל להפיק הוא תועלת הסברתית בדיעבד. מצרים כבר תגזור את הקופון בעולם הערבי. אמירה אורון, סגנית דובר משרד החוץ, מוחה על הדרך שבה מתחנך הדור הבא של מצרים, ואומרת כי "פרש בלי סוס" הוא רק קצה הקרחון של פעילות אנטי­ישראלית ואנטישמית בקהיר. אורון עוד מצוידת בתקווה, כי קהיר תעשה חושבים רגע אחד לפני הרמדאן. לעומתה,פחות משבוע לפני עלייתו של הפרק הראשון לאוויר, מפקפק סגן שר החוץ, מיכאל מלכיאור,אם יש אמצעי לחץ העשוי לגרום לגניזת הסידרה. "יש משמעות דתית עמוקה לעובדה, שהסידרה הזו משודרת דווקא ברמדאן", אומר מלכיאור, "בזמן שאנו מנסים לבנות שותפות ולהתחיל טרמינולוגיה אחרת, לא של דמוניזציה של השני, הטלוויזיה המצרית בהסכמת השלטונות מפיקה סידרה שמרחיבה את הקרע. כמו שכל צד מגביר איבה, ביכולתו להגביר את הפיוס". יו"ר סיעת "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן, פנה לראש הממשלה שרון ושר החוץ פרס להחזיר ארצה את השגריר הישראלי בקהיר, בעקבות הס כמת ממשלת מצרים להקרנת הסידרה. ליברמן טען כי לא ייתכן שהמצרים, המקיימים יחסי שלום, אמנם קר, עם ישראל, יתירו הקרנת סידרה המציגה באור זוועתי את היהודים ואת מדינתם שעימה מקיימת מצרים יחסי שלום. במקביל פנה ליברמן לשדולה היהודית בארה"ב וביקש לפעול בקרב השלטונות למניעת כל תמיכה כלכלית ממצרים, עד להורדת הסידרה האנטישמית מן המסכים בקהיר. אם ישמעו המצרים בימים הקרובים מחאה ישראלית רשמית, זה לא יפול עליהם בהפתעה. בשבועיים האחרונים הפנתה שגרירות ארה"ב בקהיר בקשה ללשכתו של מובארק, להימנע משידור הסידרה. גם מרכז שמעון ויזנטל פנה לממשלת מצרים בדרישה דומה. יו"ר הליגה הליגה נגד השמצה, אברהם פוקסמן, שיגר מברק לשר החוץ קולין פאוול, וביקש ממנו לפעול בקהיר להסרת הסידרה מן המסכים. "הנשיא מובארק חייב להתנגד להסתה", כתב פוקסמן לפאוול, "דמוניזציה של הדת היא דרך בלתי מקובלת להביע דעה פוליטית". במחאה הישראלית והיהודית של השבועיים האחרונים יש גם משהו מטעה. לו רצה מישהו להפעיל באמת לחץ על המצרים, ניתן היה לעשות כך עוד בשלבים מוקדמים. הנשק העיקרי הוא הלובי היהודי בקונגרס, ובאופן נקודתי יותר, ועדת ההקצבות. זוהי זירה אוהדת מאוד לישראל, במיוחד אחרי אירועי ה­11 בספטמבר. האמצעי הזה לא הופעל במקרה של "פרש בלי סוס", פשוט משום שהמאמץ לא נראה חשוב מדי. כאשר את ישראל מדאיגים מהלכים מצריים לרכוש טכנולוגייה לבניית טילים בליסטיים מקוריאה, מצחיק לספר לאמריקנים, כי מה שמטריד אותנו הם 14 הפרצופים של מוחמד סובחי. jacky@maariv.co.il