סליחה, איפה פה זה האינטרנט? האינטרנט צימצם אמנם את המשמעות של הגיאוגרפיה, אבל בניגוד למה שנדמה לרבים, לרשת המידע האלקטרוני דווקא יש מבנה גיאוגרפי ברור למדי מאת כרמל וייסמן 01/11/02 "המרחק מת!", הכריז מגזין אקונומיסט לפני חמש שנים, בשיאו של ההייפ האינטרנטי, כשטכנולוגיות התקשורת איפשרו זרימת מידע כמעט ללא חיכוך זמן. התחושה היתה שתאגיד בבוסטון יכול להעסיק מתכנתת מטנזניה, שעובדת מהבית בזמן שהיא מיניקה; שגבר ואשה מיבשות שונות יכולים לנהל שיחה אינטימית בצ'אט ולהרגיש הכי קרובים שיש, ושבחלל הקיברנטי, אפילו השמיים הם כבר לא הגבול.אבל כיום, שנתיים בתוך המאה ה­21, אתם עדיין רוצים לגור בתל­אביב, למרות שעדיין אין שם חניה; לא מעט אנשים עדיין תקועים בפקקים לעבודה כל בוקר, וכשמישהי בצ'אט אומרת לכם שהיא מהדרום הרחוק, אתם כבר מדלגים הלאה. במלים אחרות: כמו שעוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן, נראה שעוד לא נכתב הקוד שימחק את המרחק.מידע אלקטרוני נתפש כדבר מופשט ובלתי נראה, דבר שאין לו משמעות מוחשית, גיאוגרפית. אך למרות הירידה במשמעות הגיאוגרפיה בעידן המידע, השפה המועדפת בעולם האינטרנט היא שפה גיאוגרפית: אנו מכנים מאגרי מידע מרוכזים בשם "אתר", מייחסים להם מיקום, וכך אנו משוטטים, מנווטים או גולשים בין "אתרים" אלו באוטוסטרדת המידע, כשלדף הפתיחה שלנו אנו קוראים "דף הבית" ­ כל אלו מושגים גיאוגרפיים. אנו מדמים מרחב גיאוגרפי במקום שאין בו מרחב כלל.בספר חדש שפורסם החודש, "האינטרנט על פני האדמה: גיאוגרפיה של מידע" מפריך המחבר, פרופ' אהרון קלרמן, סגן נשיא אוניברסיטת חיפה, את המיתוס שהמרחב הקיברנטי הרג את המרחב הגיאוגרפי, ומגלה כמה סודות גיאוגרפיים מאחורי המידע באינטרנט.נהוג לחשוב שכל השרתים שווים בפני הרשת, ואנחנו לא מתעניינים איפה השרת שמארח את האתר ממוקם פיזית. עם זאת, פרופסור קלרמן מדבר על מיקומים גיאוגרפיים מועדפים בעולם (ראו מסגרת) ליצירת מידע אלקטרוני, צריכתו או אחסונו, ואינו מפתיע אותנו כשהוא חושף שהאינטרנט הוא בעצם אזרח גיאוגרפי בארצות הברית של אמריקה. בירת האינטרנט העולמית: סן­פרנסיסקו הגיאוגרפיה מורכבת ממרחק וממיקום. את המרחק, האינטרנט בהחלט מצמצם, וכמעט מעלים, אך המיקום חי וקיים, ויש לו משמעות רבה בעולם האינטרנט. קחו לדוגמה את תופעת ההימורים במקומות שמכנים עצמם "קפה אינטרנט" בישראל, המאפשרים גלישה לבתי­קזינו וירטואליים ברשת, אשר יושבים על שרתים באיים הקריביים או בקוסטה­ריקה. בתי ההימורים שלנו אינם עוברים על החוק המקומי, בעוד שמרחב גיאוגרפי אחר, אי­שם במרכז אמריקה, משגשג ומתפתח כתוצאה מכך.פרופ' קלרמן ניתח בספרו ארבעה היבטים של גיאוגרפיית המידע: ייצור טכנולוגיות מידע, ייצור מידע לפי תכנים, אחסון והעברת מידע וצריכת מידע. המגמה המרכזית שגילה היא, שאין הלימה בין ממדים אלו באף אזור גיאוגרפי, כלומר שאין מקום בעולם שיש בו ריכוז גבוה הן של יצירת מידע וטכנולוגיות והן של צריכת מידע, למעט סן­פרנסיסקו, אשר בטריטוריית האינטרנט היא כנראה הבירה הבלתי מעורערת."מתוך 40 מרכזים לייצור טכנולוגיות מידע בעולם, שהמוביל בהם הוא עמק הסיליקון, מדינת ישראל היא המרכז הגיאוגרפי השני בחשיבותו", מגלה קלרמן. כדי שמקום ייחשב למוביל בייצור טכנולוגיות מידע, צריך שיהיה בו מאגר של ידע, בצורת אוניברסיטאות, מרכזי מחקר וכדומה; יזמות, בסיס מסחרי של חברות קיימות והון סיכון. "בעבר סירב הון סיכון לצאת מהתוואי המקומי שלו, אך בשנות ה­90 זה הפך מקובל שכסף נודד בעולם, וישראל ראתה מכך ברכה", מסביר קלרמן. "המשבר הגדול בתעשיית ההיי­טק לא פגע במקומנו כיצרנית מספר 2, מפני שכלכלת העולם כולה נפגעה, אך המשבר בעולם יחלוף עד מהרה, כי אף אחד לא הפסיק להשתמש במחשב ובאינטרנט בימות משבר. להיפך: הצריכה רק גדלה. ואם אצלנו ימשיך המצב הבטחוני לערער את התעשיה, אין לדעת לאן נידרדר". חנות המפעל של המידע: ניו­יורק קלרמן מתייחס לאתר ברשת כאל מידע, ולא כאל מקום, ומייחס משמעות למקום שבו נמצא אותו אתר, שאנו מייחסים לו מיקום. את ייצור המידע באינטרנט קשה לכמת ישירות. למשל, חברות רבות שאינן אמריקניות מחזיקות באתרים עם סיומת דוט­קום. לכן, מחקרו של קלרמן נעשה על פי כתובתו הפיזית של בעל הדומיין, המהווה מדד קצת יותר מדויק.עדיין ישנם מקרים רבים של אי­הלימה וסטייה סטטיסטית, כמו למשל במקרה של אוניברסיטת אוגנדה, שיושבת על שרת ניו­יורקי בגלל בעיות תשתית באפריקה, או אוניברסיטת דמשק, שיושבת גם היא על שרת ניו­יורקי, עוד מהימים שאסד לא רצה אינטרנט בסוריה, ובנו חיפש דרך עוקפת לסייברספייס.אך גם בלי אוניברסיטת דמשק, העיר ניו­יורק מייצרת 5 אחוזים מאתרי האינטרנט בעולם (נכון ל­2001), כאשר לוס­אנג'לס, לונדון וסן­פרנסיסקו מדשדשות אחריה. קלרמן מפנה את תשומת ליבנו לכך שבעשיריה הפותחת של יצרניות המידע ברשת, כל הערים, מלבד לונדון וסיאול, הנמצאת במקום השישי, הן אמריקניות.ארה"ב, כמדינה, מייצרת 42 אחוז מאתרי האינטרנט בעולם נכון לסוף 2001, אך עוצמה זו אינה סטטית ונמצאת בירידה, אך קלרמן מעריך כי ארה" ב לא תאבד את הבכורה בעולם האינטרנט במהרה. שאר האתרים בעולם מיוצרים בעיקר בבריטניה (12 אחוז) ובגרמניה (10 אחוזים). מדינות עשירות אחרות, כמו יפן, צרפת או קנדה, מייצרות פחות מ­5 אחוזים מידע כל אחת."אין קשר בין כוח כלכלי או פוליטי לכוחו של מידע", מנמק קלרמן. "כוח המידע קשור בשפה: השפה השלטת באינטרנט היא אנגלית, ו­80 אחוז מהאתרים כתובים בשפה זו, כך שמדינות דוברות אנגלית פשוט מובילות בייצור מידע".גרמניה היא יצרנית המידע השלישית בגודלה בעולם, אך אף עיר גרמנית לא מופיעה בעשיריה הפותחת. קלרמן מנמק זאת בעובדה שהמבנה העירוני של גרמניה מבוזר, יש בה הרבה ערים גדולות ואין אחת שמרכזת מספיק ייצור מידע כדי להוביל.ארבע הערים הראשונות בעולם בייצור מידע שהוזכרו לעיל, מרכזות בידיהן 15 אחוז מכלל המידע ברשת, מה שנחשב לריכוזיות גבוהה מאוד ברמה העירונית."האינטרנט, בצורה המוכרת לנו כיום, נולד ב­1994, והתברג על גבי תשתיות מידע מפותחות, ותיקות יותר, בערים אלו", מסביר קלרמן מה הופך עיר למובילה בייצור מידע אלקטרוני. "ניו­יורק תמיד הובילה בתחום המידע הכתוב, ספרים ומגזינים, ללוס­אנג'לס הית ה תעשיית סרטים ולסן­פרנסיסקו תעשיית מולטימדיה. בכל הערים הללו היה ריכוז גדול של אנשי גרפיקה, תשתית טלקום מהירה ותעשיית אלקטרוניקה מפותחת".בתוככי הערים איבחן קלרמן אזורים שמייצרים יותר מידע מאחרים. בניו­יורק, למשל, מייצרים אתרים בעיקר לאורך השדרה החמישית עד רחוב 45, אזור שכונה בעבר "סמטת הסיליקון". באזור זה עבדו בעבר 170 אלף איש בתעשיית האינטרנט, והדבר לא היה ניכר באופן פיזי. בלוס­אנג'לס מרוכזים יצרני המידע בעיקר בהוליווד ובסנטה­מוניקה, שהם גם מרכזי תעשיית הקולנוע. קונפוציוס אמר: תבלו רק בבית יצרנית המידע המסקרנת ביותר בעשיריה הפותחת היא סיאול, שבקוריאה הדרומית. נראה שסיאול מייצרת כל כך הרבה מידע, מפני שהציבור הקוריאני צורך מידע אלקטרוני רב. קוריאה היא המדינה המובילה בעולם בצריכת אינטרנט רחב­פס, לרבות בממשק הסלולרי. חוקר קוריאני טען, כי הדבר תלוי תרבות, וקשור למשנתו של קונפוציוס, אשר גרס כי זה לא מכובד לבלות מחוץ לבית, ולכן הקוריאנים מברכים סוג של בידור שנכנס לתוך הבית.לראיה, מספר קלרמן, כי באוכלוסיות נוספות המושפעות מקונפוציוס, כמו טייוואן, סינגפור וחלקים מסין, שהתשתית בהם מפותחת מספיק, ניכרת צריכה רחבת­פס. כמו כן, בתוככי ארה"ב, המובילים בצריכת מידע רחב­פס הם האזרחים ממוצא סיני. התופעה הבולטת ביותר במחקרו של קלרמן היא שתרבות הצריכה של מידע אינטרנטי אינה זהה לתרבות הייצור שלו, ואינה קשורה לגודל העיר או לעושרה, אלא להיבטים תרבותיים רבים.בסין, צריכת המידע בבייג'ין גבוהה משל שנחאי, הגדולה יותר, וגם בקוריאה, סיאול אינה העיר המובילה בצריכת מידע. בארה"ב, עיקר צריכת המידע האינטרנטי קיימת בערי החוף המערבי פורטלנד, סיאטל, סן­פרנסיסקו וסן­דייגו, ורק אחר כ ך לוס­אנג'לס וניו­יורק. "בחוף המערבי התפתחה תרבות הרשת עוד בשנות ה­60, אצל ההיפים, ושם הוקמו גם בתי­הקפה­אינטרנט הראשונים בעולם", הוא מסביר.קלרמן הופתע לגלות שערים מובילות מבחינה פיננסית ותרבותית, כמו פאריס, לונדון, ניו­יורק וטוקיו, אינן מובילות בצריכת מידע באינטרנט. "על כך כבר נאמר פעם: ניו­יורק מדברת יותר משהיא מקשיבה. מייצרת מידע אלקטרוני ולא צורכת אותו. הייצור אינו מקומי, הוא פונה לקהל הרחב", מהרהר קלרמן. עם זאת, הוא אינו מופתע לגלות שהמדינות המובילות בצריכת מידע אינטרנטי הן מדינות סקנדינביה, המובילות גם בתשתיות הטלקום. פורנוגרפיה: עניין של גיאוגרפיה כמעט שאין צורת ידע אנושי שאינה מיוצגת באינטרנט. סוגי המידע המובילים באינטרנט הם מין (5 אחוזים מכלל המידע) וחומרים אקדמיים חינוכיים (4.5 אחוזים). מעודד לחשוב שהלימוד חשוב כמעט כמו הסקס, שתמיד חשבנו שמוביל באחוזים גבוהים הרבה יותר ברשת.המובילות של תחומים אלו היא באחוזים נמוכים, כי יש המון סוגי ידע ברשת. על­פי קלרמן, גם פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה. היצרנית המובילה בתכני פורנו היא לוס­אנג'לס, כנראה בזכות הוליווד, עם 23 אחוז מכלל המידע הקשור לפורנו ברשת ו­56 אחוז מסרטי הווידאו הפורנוגרפיים ברשת.ולבסוף, גם בתחום של אחסון מידע מככבות חוות שרתים של סן­פרנסיסקו ולוס­אנג'לס, ערי הבית שבהן האינטרנט מציב שתי רגליים על הקרקע. "יצרני המידע זקוקים לקרבה גיאוגרפית לשרתים, והם צרכני חשמל גדולים, וזו הסיבה למשבר החשמל בקליפורניה, שעלה לכותרות לאחרונה", מספר קלרמן. השרתים ממוקמים בדרך כלל בחוות נטושות בשולי הערים הללו, תחת שמירה כבדה.צמתי המידע המרכזיים של העולם האלקטרוני הן ניו­יורק, לונדון ואמסטרדם, דווקא. קלרמן מוצא את הדבר מקביל לתפקידה הגיאוגרפי של הולנד, כצומת מעבר היסטורי לסחורות ולבני­אדם."מידע אלקטרוני מושרש לעומק במיקום הגיאוגרפי, ומהווה חלק ממנו", מסכם קלרמן. "מי שיודע לנצל את היתרונות היחסיים של מקומו בעולם הפיזי, עושה חיל גם בעולם האינטרנט". הגיאוגרפיה של האינטרנט * "החמישיה הפותחת" בייצור טכנולוגיות מידע בעולם: עמק הסיליקון בקליפורניה, מדינת ישראל, בוסטון, לונדון ושטוקהולם.* הערים המובילות בעולם בייצור מידע: ניו­יורק מייצרת %5 מאתרי העולם, לוס אנג'לס %4.6, לונדון %3.7 וסן­פרנסיסקו %3.1.* %42 מאתרי העולם ממוקמים פיזית בארה"ב, %12 בבריטניה ו­%10 בגרמניה.* סוגי המידע הנצרך ביותר באינטרנט הם מין (%5) וחומר אקדמי וחינוכי (%4.5).* לוס אנג'לס היא "מכונת­המין" של האינטרנט: מייצרת 23 אחוז מכלל המידע הפורנוגרפי ו­56 אחוז מסרטי הפורנו ברשת.