נאום היושב ראש אם רובי ריבלין לא מצליח לגמור משפט אז רובי ריבלין ימשיך לדבר עד שהוא יגמור רוביק רוזנטל 28/02/03 כנסת נכבדה,אתם בטח שואלים את עצמכם איך זה שרובי ריבלין, כן, זה אני, ראובן בן יואל ריבלין, הבן של הפרופסור, שאתם, כן, כן, אתם יכולים להודות על האמת, אתם חשבתם פעם, רובי ריבלין הזה ליצן, רובי ריבלין הזה בן אדם לא רציני, ליכנודניק, סליחה, ליכודניק מהשורות האחרונות, זה מה שאמרתם בנפשכם, זה מה שלא רציתם אולי להגיד בראש חוצות, בריש גלי, אולי אמרתם, רובי ריבלין מה שיש לו בראש זה בית"ר ירושלים, כל מה שהוא מתעסק איתו הטיפוס הזה זה לברבר עם החבר'ה במדרחוב, ועכשיו תסתכלו עליו, איך נהייתי אני, הבן של הפרופסור יואל, איך אני הפכתי ככה בלי שהרגשתם, בלי ששמתם לב, שכביכול לא הייתי מי יודע מה, איך אני עכשיו יושב כאן על הכיסא הזה הרם והנישא, כס המלכות, מושב של שועים ורוזנים, לא מושב לצים חס וחלילה וחס, איך הפושטק הזה מנהל ביד רמה את בית הנבחרים של מדינתנו, מדינת ישראל, מדינת היהודים, מדינה שתמיד חלמנו עליה, שאלפי שנים העם היהודי השתוקק שתהיה לו, מדינה שמגיעה לעם היהודי אחרי שסבל כל כך הרבה שנים בגולה, התענה דורות רבים, ספג עלבונות ואסונות על ידי גויים ערלי לב, ולא שקיבלתי במקרה את הכיסא הזה, לא שהוא בא אלי מהשמים, כמו שאומרים החבר'ה במדרחוב בבדיחה המפורסמת, הולך בן אדם ופתאום נופל עליו הכיסא, כן, כן, מסתכל הבן לאדם למעלה ואומר, תפסיקו לזרוק שם כיסאות, ומה שאני יכול לומר לכם, חברים, לחזור ולומר, אני לא מה שאתם חושבים, אני לא אחד שמברבר סתם, ולא שאני לא יודע לברבר, כמו שאתם מכירים אותי, אני מסוגל להתחיל לדבר ולא לגמור, אני מסוגל להתחיל משפט ולרוץ איתו אוטוסטרדה מהר הזיתים ועד טיילת שרובר, אני אם אני מתחיל לדבר אפילו משה מזרחי לא יעצור אותי, בדיחה, בדיחה, אני המשפטים שלי ארוכים כמו גדר ההפרדה שתעבור בין ההתנחלויות המבודדות, ולא שאני נגד גדר הפרדה, אני בעד גדר הפרדה, בתנאי כמובן שגדר ההפרדה לא תעבור באזורים צפופי אוכלוסין, אני מתכוון, שלא תעבור לי בקסבה של שכם, כי בעניין הזה, בעניין של המדינה הפלסטינית, אז שומו שמים והאזיני ארץ, דבר כזה לא נשמע במחוזותינו, חזיז ורעם ממש, ומי שמעלה על הדעת שפה תקום מדינה של פושעים, של רוצחים, של דיקטטורים עם כאפיות, הוא אינו אלא חולם באספמיה, ואוי ואבוי לנו אם כל זה יתרחש, כמו חלום בלהות זה יהיה, כמו גיא צלמוות, ולכן את הכנסת אני אנהל ביד רמה, ולא יהיה פה משוא פנים, אני לא אהיה ביאס, אני אהיה יושב ראש כנסת של כולם, ומי שידבר יותר מדי אני אוריד אותו מן הדוכן, ולא אכפת לי אם זה יהודי או ערבי, ואני לא מתחשב אם זה גבר או אשה, מי שידבר יותר מדי אני אכה אותו בשוטים, ומי שיקשקש בלי הפסקה אני אייסר אותו בעקרבים, ואם הוא לא ידבר לעניין אני אעיר לו, אני אשב על כיסא היושב ראש ואני אגיד לו, כבוד חבר הכנסת, אתה לא מדבר לעניין, תגיע כבר לנקודה, ויחד עם זה אסור לנו להתעלם מכך שהכנסת הזאת מורכבת מאנשים חדשים, אנשים צעירים, אנשים שכמו שאומרים החבר'ה מהקומץ בטדי, דפקו את רובי ריבלין מאחורה, וסליחה שאני מתבטא ככה, אבל אני חייב להגיד את הדברים, מי זאת הענבל גבריאלי הזאת שתוקעת את רובי ריבלין, את שר התקשורת, את אחד מהאנשים הכי טובים שצמחו בעירנו ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, העיר שהיא אחת ויחידה ומיוחדת ואם אנחנו לא נבנה אותה ולא נדאג לאחדותה ולייחודה אנחנו נאבד אותה, וזה אסור שיקרה בשום פנים, אז לא ייתכן שאת בן העיר הזאת, הבן יקיר ירושלים, את רובי ריבלין, יעיפו כל מיני סמרקצ'ים למקום 37 והוא צריך להיכ נס רק בקולות החיילים, אז בבקשה לכם, הנה אני יושב עכשיו על הכיסא של היושב ראש, ומי שיש לו טענות שיפנה לנציב התלונות, ולא שזה יעזור לו, כי מה שיש לי לומר לכולכם הוא שאת רובי ריבלין לא מחסלים ככה בדילים וקומבינות, ולרובי ריבלין לא סותמים כל כך מהר את הפה, ואם רובי ריבלין לא מצליח לגמור משפט אז רובי ריבלין ימשיך לדבר עד שהוא יגמור את המשפט, ומצדי שזה ייקח עד מחר, ומצדי שזה ייקח עד סוף השנה, ועד ימות המשיח שיבוא במהרה בימינו, ונזכה כולנו לימים טובים עם המשיח הזה שאני מאמין שיבוא בסוף, ואני אומר לכם, אני רוצה לומר שצריך היום לבוא ולומר ולראות ולבדוק ולפשפש במעשינו, כל אחד צריך לפשפש במעשיו, פשפש היטב, פשפש וקשקש, ואני לא אומר את זה כי אני מאיים על מישהו או משהו כזה, אלא כדי להביא לכך שהדברים ייאמרו, וייאמרו מפורשות, ובריש גלי, וזה אומר שצריכים לא רק להרים גבה אלא לשאול שאלות כדורבנות, והשאלות שיש לשאול הן שאלות שבנפשנו, שבלב לבנו, שבמרכז הווייתנו, כי אני מצדי שם את תפקידי בראש הכנסת על ראש שמחתנו, ובראש דאגתנו, ומה שבראש שמחתנו תמיד יהיה בראש דאגתנו, ואלה דברים שאין להם שיעור, אבל הדברים צריכים להיאמר, ולהיאמר עכשיו, ובריש גלי, ולמה אף אחד לא מפסיק אותי, איפה השאלטר, כמו שאומרים, איפה החובשת שתשים לי פלסטר על הפה, איפה המראיין שיסגור לי מיקרופון, איפה המפגין שיזרוק עלי עוגה עם קצפת, איפה, איפה משמר הכנסת כשצריכים אותו? מילת השבוע ­ חילוני בימים אלה, כאשר מתגבשת קואליציה חצי חילונית, נאה לדרוש בסוגיית החילוניות * ראשיתה ב"חול" בספר ויקרא, "להבדיל בין הקודש לבין החול"; שורש המילה הוא ח.ל.ל, במשמעות ביזוי, הטלת טומאה והתרת איסורים, ומכאן "חילול השם" ו"חילול שבת" * בספרות התלמוד התייחסו אל "חול" בסובלנות יחסית כמו בביטוי "שיחת חולין" * "חילוני" מופיעה במדרשים במשמעות "מי שאינו כהן"; בארמית על פי אונקלוס, חילוני הוא איש זר * יוסף קלויזנר טבע את המונח "חלוני" למי שהשקפת עולמו אינה דתית * הפוסק שלמה זלמן אוירבאך כותב: "אם אי אפשר ללכת אל רופא שומר מצוות או שהרופא החילוני מומחה יותר במקצועו, ילך אל רופא מחלל שבת" * "חילוני" הוליד שם עצם מופשט: "חילון", ופעלים: "חלן", "חלן" ו"התחלן" * ידעתם שאפי איתם נולד חילוני? יום ע' סוגיית "יום ע'" ("הזירה הלשונית,14.2.03), שהוא החלופה העברית D day"­ל", הביאה כמה תגובות. חיים וכמן כותב: כקצין ישראלי בחיל הים למדתי שהסיבה שיום המבצע לא נקרא יום י' היא מתוך התחשבות ברגישות הדתית לשם אלוהים.לוכמן מצטרפים רבים ובעניין זה אין מחלוקת, אבל לגבי מקור הע' ב"יום ע'" (ולא "יום הע'"!) יש כמה דעות. מילה ניישטדט ורם כריזלי מציעים על פי מה ששמעו כי הביטוי נוצר מ"יום העת", ומכאן, האות ע'. גיא עמיעד סבור כי מקור הע' היא המילה עבודה, ויום ע' הוא "יום העבודה" על פי הז'רגון הצבאי שפעולה צבאית היא "עבודה". נראה שרק תיעוד ממוסמך יפתור את התעלומה. שאלה ­ פאניקה והיסטריה רבקה ברומברג שואלת: שתי מילים נשמעות בתכיפות גדולה בימים אלה: פאניקה והיסטריה. מה ההבדל ביניהן ומה מקורן.מקור שתי המילים יווני. פאניקה התגלגלה משמו של האל פאן שהיה ידוע כמעורר פחד ובהלה. היסטריה התגלגלה מהמילה היוונית Hustera שפירושה רחם, מאחר שהיוונים חשבו שהתופעות ההיסטריות אופייניות לנשים וקשורות ברחם. פאניקה פירושה בהלה. בעבר ניסו לקרוא לה "תבהלה". היסטריה היא נוירוזה הכרוכה בשיתוק פיזי או בהפרעות חשיבה, ולא נקבע לה שם בעברית. בשימוש היומיומי הבידול בין המילים היטשטש, ולמשפטים כמו "אל תיכנס לפאניקה" או "אל תהיה היסטרי" משמעות קרובה. יש גם תכונות אופי מקבילות: "פאניקר" ו"פאניקיסט" מול "טיפוס היסטרי". "היסטרי" התרחב מתיאור בני אדם לתיאור תופעות ואירועים דוגמת "עליית מחירים היסטרית".