ביוקר תלדי בנים נשים שבוחרות ללדת בבית מפסידות את מענק הלידה של הביטוח הלאומי בסך 1,400 שקל. למה? כי כך נקבע בחוק לפני 50 שנה עדי כץ 07/03/03 בימים של מיתון, כשמקצצים בכל מה שרק ניתן לקצץ, מפליא לגלות כיצד מוזרמים שלא לצורך כספי הביטוח הלאומי לבתי החולים בחסותו של חוק אנכרוניסטי. על פי חוק הביטוח הלאומי התשנ"ה 1995, סעיף 42(א), שחוקק על בסיס חוק מלפני למעלה מ­50 שנה, רק נשים שילדו בבתי החולים זכאיות לקבל את מענק הלידה. נשים שילדו בבית אינן זכאיות לקבל את המענק, אלא אם התייצבו בבית החולים לאחר הלידה. תמורת התייצבות זו, שלעתים כרוכה באשפוז קצר ולעתים מתמצה ברישום בלבד, מקבלת האשה את מענק הלידה, אך מי שגורף את הכסף הגדול הוא בית החולים עצמו, הגובה מהביטוח הלאומי עבור כל יולדת 6,425 שקל.מענק הלידה, 1,400 שקל, נועד לסייע ליולדת לממן את ההוצאות הראשוניות עבור התינוק. בתקופה שבה חוקק לראשונה היתה מטרתו של החוק לעודד יולדות להגיע לבתי החולים וללדת בתנאים הסניטריים המשופרים, יחסית לתנאים ששררו אז בבתים, תחת פיקוחו של צוות רפואי ובגיבוי האמצעים הרפואיים הקיימים בבתי החולים.בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת התופעה של לידות בבית, בהשראת הנעשה בארצות הברית ובאירופה, בעיקר בהולנד, שם מגיע שיעור לידות הבית לכ­35 אחוז מכלל הלידות. בישראל מתבצעות היום כ­300 לידות בית בשנה.הנשים שבוחרות כיום ללדת בבית הן בדרך כלל נשים משכילות ומבוססות ­ לידת בית עולה כ­5,000 שקל ­ שמעדיפות לעבור את התהליך באווירה ביתית ואינטימית, בחברת הקרובים להן ובסיוע מיילדות מוסמכות. הרתיעה של הנשים הללו מלידה בבתי החולים נובעת מההתערבויות הרבות במהלך הלידה הנהוגות שם, מהאווירה המנוכרת, לדעתן, מהטיפול ביולדות בשיטת הסרט הנע ומפעולות שמקורן, במקרים רבים, באילוצי המערכת ולא בצרכיה הספיציפיים של היולדת.העובדה שלידות הבית נערכות כיום בבתים מאובזרים ונקיים ותחת פיקוחן של מיילדות מוסמכות הופכת את מה שעומד מאחורי החוק של הביטוח לאומי לבלתי רלוונטי. אך עדיין, נשים שילדו בבית אינן זכאיות לקבל את מענק הלידה.בעתירה לבג"ץ שמוגשת בימים אלה על ידי האגף למעמד האשה והלשכות המשפטיות של ויצו, באמצעות עורך הדין שלומי פרידמן, נטען שמניעת מענק הלידה מנשים שילדו בבית מהווה אפליה פסולה בין נשים. למרות שלידה בבית אינה אסורה על פי החוק, נטען בעתירה, ולמרות שמשרד הבריאות מכיר בתופעה ואף הודיע לאחרונה שהוא שוקד על התקנת תקנות להסדרתה, עדיין נמנע מאשה שילדה בבית לקבל את המענק כמו כל יולדת אחרת.הדרך היחידה הקיימת כיום בפני יולדת בית לקבל את המענק היא להגיע לבית החולים בתוך 24 שעות מהלידה, להתאשפז או להירשם בלבד, ובכך להבטיח את קבלת המענק. "הדרישה שנשים שילדו בבית יגיעו לבית החולים לאחר הלידה", נכתב בעתירה, "גם אם אין בכך צורך רפואי, רק כדי לקבל את מענק הלידה, היא שרירותית ומהווה ענישה לנשים שהעזו ללדת בבית."שלילת המענק מנשים שסירבו להתאשפז היא אפליה בלתי חוקתית שאינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אשפוזן של נשים אלה הוא מיותר ואין בו שום הצדק או צורך רפואי, ואינו אלא 'פיקציה' לשם קבלת מענק הלידה, ואף חמור מזה, לעתים הוא לא מתבצע בפועל אלא ברישומים בלבד, ומאידך אשפוז זה מיותר וגורר את הביטוח הלאומי לתשלום מיותר לבתי החולים."יוצא שהממסד משתף פעולה בבניית הפיקציה. האשה מתאשפזת למרות שאין בכך צורך, המדינה מעניקה לה את מענק הלידה ומשלמת את דמי האשפוז, וכיסו של בית החולים תופח. דווקא המדינה בהתנהגותה מעודדת בזבוז כספים"."לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית הביטוח הלאומי יגבה פרמיה מלאה מכלל הנשים, ומאידך יעניק מענק לידה רק לחלק מהן", אומר עו"ד פרידמן. "הביטוח הלאומי מקובע בחוק שחוקק לפני 50 שנה, ולמרות שתוקן ב­1995, עדיין משמר את העיוות ההיסטורי שעבר מן העולם ומקומו לא יכירו במאה ה­21. למחוקק היתה זכות לאסור על לידות בבית, אבל הוא מתיר אותן במפורש. לידה בבית איננה עבירה פלילית, אלא זכותה של כל אשה. ברגע שאתה מממש זכות, לא ניתן להעניש אותך."מה שמוזר ומקצין את העיוות הוא העובדה שאשה שילדה בבית אבל קופצת אחרי הלידה לביקור בבית החולים עם התינוק כן מקבלת את מענק הלידה, ובית החולים מקבל את דמי האשפוז. ועל מה? על מה מבזבזים את הכסף?"."הבסיס לחקיקה הוא אנכרוניסטי", מוסיפה עו"ד בלה כהן מויצו. "הוא מתעלם מתופעה גוברת והולכת של נשים שרוצות ללדת בבית. זו זכותן הבסיסית של נשים להחליט איפה יילדו. החוק נשען על הנחה מוטעית שלידה בבית היא מסוכנת."נוצר פה מצב אבסורדי, שאשה שילדה בבית ומגיעה לבית חולים, מזכה אותו ב­6,425 שקל. היום יש תקנה חדשה, שהאשה והתינוק צריכים להיות בבית החולים במשך 12 שעות, אבל בתי החולים משחררים אותם עוד קודם, העיקר שהם נרשמו ואפשר יהיה לגבו ת את הכסף מהביטוח הלאומי. אם ישנו את החוק, אפשר לחסוך מהיולדות את הטרטור הזה, לשלם להן את מענק הלידה ולחסוך את הכסף שמשולם לשווא לבתי החולים."אנחנו טוענים גם, שאם המטרה היא להגן על היולדות, אז בבקשה, שייתנו להן את הכסף הזה כדי לממן רופא גינקולוג בביתן. המצב הקיים היום, שבו יולדת נאלצת להיטלטל אחרי הלידה לבית החולים, לא רק שאינו מגן עליה, אלא גם מסכן אותה ואת התינוק". "חוק מעוות ואפליה נוראה" נטע ענברי­כתב, תומכת לידה ותושבת כרכור, ילדה את בנה הבכור, בן ארבע וחצי, באווירה ביתית בבית החולים משגב לדך (שנסגר בינתיים) בירושלים ואת בתה בת העשרה חודשים בבית."כמי שילדה בבית וכמי שליוותה נשים שילדו בבית, אני יכולה לומר שלידה בבית היא באמת הכי טוב שיש", היא אומרת. "כמובן שכתומכת לידה אני אומרת לנשים שהכי חשוב ללדת איפה שהן מרגישות הכי נוח ובטוח. אני בשום אופן לא עושה תעמולה ללידות בית. הרבה נשים לא מרגישות נוח ללדת בבית בגלל הפחדים שהמערכת הרפואית הכניסה לנו. זה נתפש כחוסר אחריות".איך היתה הלידה שלך?"נפלאה ומהירה".למרות אי הנוחות הרבה שבדבר, החליטו ענברי­כתב ובן זוגה ללכת לבית החולים אחרי הלידה כדי לקבל את מענק הלידה. "זה היה די קשה לעזוב את החמימות והנעימות של הבית, עם תינוקת שרק נולדה, להתלבש ולצאת למקום שיש בו קטע מאוד אחר. עשיתי את זה כי היה לי חשוב לקבל את הכסף, בין השאר כדי לממן חלק מהתשלום למיילדת".איך קיבלו אתכם שם?"אותי מכירים בבית החולים ולכן קיבלו אותי יפה, אבל אני יודעת על זוגות שקיבלו יחס מחפיר. למרות זאת, הרבה נשים הולכות לבתי חולים, כי חבל להן לוותר על 1,400 שקל. נשים אחרות ויתרו על הכסף כדי לא לחוות את הטרטור ואת קבלת הפנים העוינת".גם הילה גור ממצפה אבירים שבגליל ילדה את בנה בן החצי שנה בבית. הלידה והיתה ארוכה ולא קלה, אבל עברה בשלום.נסעתם לבית החולים כדי לקבל את מענק הלידה?"לא הרגשתי שום צורך לעשות את זה אחרי לילה כל כך קשה כשכולי כואבת. זה לא היה שווה את הכסף. חברים שלנו שכן הלכו לבית חולים עברו שם טרטורים וקיבלו יחס זוועתי. הושיבו אותם על כיסא במסדרון ונתנו להם לחכות. אחרי שלוש שעות הם ויתרו. הם לא היו מסוגלים להישאר שם דקה נוספת".במקום לנסוע להירשם בבית החולים, לעבור את הטרטור ולשתף פעולה עם התרמית המקובלת, החליטו בני הזוג גור להצטרף לעתירה של ויצו לבג"ץ נגד משרד העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי. "מדובר בחוק מעוות ובאפליה נוראה", אומרת גור. "אנחנו משלמים ביטוח לאומי כל חיינו ומגיע לנו לקבל את מה שכולם מקבלים". לידות הן עסק משתלם לידות הן עסק מכניס מאוד לבתי החולים. היולדות הן ברוב המקרים נשים בריאות, שמגיעות לבית החולים כדי לעבור תהליך טבעי שאינו דורש כוח אדם רב, טיפולים מיוחדים או תרופות, מלבד האפידורל בחלק מהמקרים וניתוחים קיסריים בחלק קטן מהמקרים. גם במהלך האשפוז לאחר הלידה בית החולים אינו נדרש, בדרך כלל, להוצאות מיוחדות בעבור הטיפול ביולדת ובתינוק.בנובמבר 2000 פרסם משרד הבריאות את עמדתו הרשמית, שעל פיה לידות בית אינן מומלצות. "לידות בית היו טובות לתקופות שבהן לא היו בתי חולים, כיום אין שום סיבה ללדת בבית", אומרת ד"ר שושנה ריב"א, האחות הראשית הארצית וראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות. "לידה היא אמנם תהליך טבעי, אבל יש בה סכנות. היכולת לקבל את הטיפול המהיר ביותר בסיבוכים קיימת רק בבית חולים".אבל יש נשים שרוצות ללדת ללא התערבויות ובאווירה נעימה, ואת אלה לא ניתן לקבל בבית חולים."זה לא מדויק. כיום אנחנו מנסים, בבתי חולים רבים, לתת ליולדת את אותו ערך מוסף שהיא מקבלת בביתה. יחס אישי, סביבה רגועה ותנאים נלווים כמו מוזיקה וג'קוזי. גם החינוך של המיילדות בשנים האחרונות הוא ללכת עם הטבע ול א לפי המדיניות שהיתה קיימת בעבר, שדגלה בסיום הלידה מה שיותר מהר והעיקר שהתינוק יהיה בחוץ. יש כיום מגוון אפשרויות ונטייה ללכת עם הרצון של היולדת, גם אם זה אומר לידה יותר ארוכה".לידות בית מותרות על פי החוק?"כן, ולכן אנחנו לא יכולים לאסור אותן. אך עמדת משרד הבריאות היא לעודד נשים ללדת אך ורק בבית חולים. סביבת בית החולים יכולה להעניק ליולדת הרבה יותר ביטחון מבחינה בריאותית".אז אפשר להגיע מהבית לבית החולים אם מתעוררים סיבוכים."השאלה היא באיזה מרחק נמצאים וכמה זמן יש כדי לתת מענה ראשוני לסיבוך. תפקידנו להגן על אותם מקרים שחס וחלילה עלולים להתפתח לסיבוך, ובבית לא ניתן לתת לזה מענה".מוצדק לדעתך לשלם לבית חולים דמי אשפוז של 6,425 שקל רק כדי שירשמו יולדת שילדה בבית?"זו סוגיה שלא שייכת למשרד הבריאות, אלא למוסד לביטוח לאומי". "מספר מבוטל של לידות" פרופ' דרורית הוכנר, מנהלת יחידת המיילדות בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, אומרת שלידות הבית הפכו לטרנד בקרב שכבות מבוססות. "הטיעונים של המצדדים בלידות הבית מוצדקים בחלקם. נכון שחלק מהסיבוכים המופיעים בלידות בבתי חולים מקורם בהתערבויות שלא תמיד נחוצות, כמו פקיעות מים ומתן חומרים מכווצי רחם לצורך זירוז הלידה, אבל לכל דבר יש פנים לכאן ולכאן."נכון שב­98 אחוז מהמקרים לידה בבית יכולה להסתיים בשלום, אבל מה עם שני האחוזים הנותרים? יש סיבוכים שיכולים להופיע בלידת בית וחייבים לתת להם מענה בתוך דקות. כשיש צניחה של חבל הטבור למשל, צריך תוך 12 דקות מקסימום להוציא את הילד בניתוח קיסרי, ואי אפשר בשום אופן להביא אשה בפרק זמן כזה מהבית לחדר ניתוח. במקרה של היפרדות שליה צריך לבצע התערבות תוך שמונה דקות, וכך גם לגבי מקרים של תסחיף מי שפיר וירידות דופק מכל סוג שהוא".עד כמה הסיבוכים שהזכרת שכיחים?"הם מופיעים מעט מאוד, אבל מדובר בסיבוכים שאם לא מטפלים בהם מיד, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לאם ולתינוק. מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי ב­2002 מראה שבלידות בית קיימת תחלואה ותמותה ש ל יילודים הגבוהה פי שניים מאשר בלידות בבתי חולים".אבל גם המצדדים בלידות הבית טוענים שהן מוגבלות להריונות בסיכון נמוך."הריון בסיכון נמוך לא אומר בהכרח שגם הלידה תהיה בסיכון נמוך. גם אשה שילדה חמש פעמים בבית והכול עבר בשלום יכולה בפעם השישית לפתח סיבוכים".יש מחקרים שמראים שלידות הבית בטוחות."כדי שהמסקנות של מחקר כזה יהיו מהימנות, צריך שיהיו הרבה יותר לידות בבית ממה שיש כיום, כדי שניתן יהיה להשוות אותן ללידות בבתי החולים. אז נכון שגם לידות בבתי חולים לא תמיד מסתיימות בשלום, אבל בגדול, הן יותר בטוחות מלידות בית."הפתרון, לדעתי, הוא לשלב בין שני הדברים, בין היתרונות של לידת בית, עם מינימום התערבויות, אווירה נעימה וכד', והיתרונות הבטיחותיים של בתי החולים. צריך להקים מרכזי לידה בתוך בתי החולים, כמו אלה שקיימים בכל העולם הנאור, ומהווים פתרון אולטימטיבי לסוג מסוים של אוכלוסייה".למה בית החולים צריך לקבל דמי אשפוז בעבור אשה שילדה בבית ומגיעה אליו לאחר הלידה ומתאשפזת לכמה שעות, או אפילו רק נרשמת והולכת הביתה?"קודם כל, מרבית הנשים שיולדות בבית בכלל לא מגיעות לב ית החולים לאחר הלידה, כך שאם קיימת תופעה כזאת היא קטנה מכדי שיהיה צורך להתייחס אליה. אפילו אם כל יולדות הבית היו מגיעות לבתי החולים לאחר הלידה, מדובר על מספר מבוטל של 300 לידות בשנה, שאם נחלק אותו למספר בתי החולים בארץ, עדיין נגיע לסכום קטן מאוד".יכול להיות שבתי החולים מסרבים לתת לגיטימציה לתופעת הלידות בבית מחשש שמספרן יעלה והכנסתם תיפגע?"גם אם יתנו לגיטימציה לתופעה של לידות בבית, אני לא מאמינה שמספר הנשים שיבחרו באופציה הזאת יהיה הרבה יותר גדול ממה שהוא היום. לא מדובר במספרים כאלה שלבתי החולים יהיה שווה להיאבק עליהם. אם בעוד כמה שנים מספר יולדות הבית יעלה ל­100 אלף, אולי זה יהיה אישו כלכלי, כרגע זה לא כך."מעבר לזה, לבתי החולים אין השפעה על המצב ולא ידוע לי על בית חולים שיצא בקריאה למנוע לידות בית כדי להגן על הכנסתו. אם מישהו יוצא נגד התופעה, אלה הם רופאים, העושים זאת בשם עצמם ומבקשים למנוע אותה מההיבט של האחריות הרפואית". כשהלידה מסתבכת ולמרות שהסיבוכים בלידת בית אינם שכיחים, הם בכל זאת קיימים. טל זכרין, מטפלת בהילינג במקצועה, חלמה על לידה טבעית ורגועה בבית והתעוררה לתוך סיוט. "המיילדת הגיעה אלי עייפה, אחרי משמרת כמיילדת בבית חולים", היא מספרת. "המים ירדו כבר בהתחלה, ולמרות שהם היו מים מקוניאליים, מה שמעיד על בעיה, היא אמרה שזה בסדר ונתנה לי תרופות הומיאופתיות לזרז את הלידה."תוך ארבע שעות הייתי בצירי לחץ, כשהפתיחה היתה רק שתי אצבעות והיו לי כאבים איומים. אחרי שמונה שעות נשברתי, אמרתי שאני רוצה לבית חולים או שאני מתאבדת. היא הפחידה אותי שיתייחסו אלי שם בצורה נוראה, ושאלה בשביל מה קראתי לה אם אני רוצה ללדת בבית חולים. זה היה ממש סרט אימה. הצלחתי להחזיק עוד שעתיים בבית, כשאני על ציר אחד מתמשך."כשהחלטתי שזהו זה, היא אמרה בסדר, אספה את הדברים שלה והודיעה שהיא לא באה איתנו לבית החולים. היא פשוט עזבה אותנו ונסעה. לא הצלחתי להיכנס לאוטו מרוב כאבים ועשיתי חלק מהדרך לבית החולים ברגל."הגעתי לשם במצב של תשישות והיסטריה ומיד לקחו אותי לחדר ניתוח ועשו ניתוח קיסרי. התינוק יצא מלא קקי, עם בעיות נשימה ו בעיות סוכר. היום הוא בסדר, תודה לאל".למרות מה שעברה, זכרין עדיין חושבת שלידות בבתי חולים הן דבר מזעזע, אבל לידה בבית היא דבר לא אחראי. בפעם הבאה, היא אומרת, היא תלד בלידה טבעית, אך במסגרת בית חולים. "בבית בטוח לא פחות" ד"ר אבנר שיפטן, רופא מיילד בבית החולים פוריה, יילד פעמיים את אשתו אריאלה בביתם. את אחת הלידות הם סיימו בבית החולים כיוון שהיא לא התקדמה בקצב הרצוי. השנייה הסתיימה בשלום בבית.למה בבית?"כי זה המקום הכי טבעי ללדת בו, ורק אחרי שעושים את זה מבינים כמה זה נכון וכמה מפסידים כשיולדים בבית חולים, עם המשטר והנהלים. כשלוקחים ליולדת את הילד מיד אחרי הלידה, כשאומרים לה כן לקום ולא לקום. בבית זו הממלכה שלך".שיפטן עובד כרופא מיילד כבר שמונה שנים, והוא מתאר דברים שבהם נתקל במהלך עבודתו: "אומרים ליולדת למשל ללבוש חלוק, כי זה נוח לנו, הרופאים המיילדים. עד לא מזמן היו מאלצים אותה ללדת על הגב, כי זו התנוחה הנוחה לצוות, מגבילים את מספר המלווים בלידה. ליולדת אין שליטה על הדברים, בעיקר כשהיא כואבת ומרוגשת, ותמיד זה יוצא לא כמו שהיא תכננה. בית חולים הוא לא מקום מרושע, אבל יש שם אילוצים".אתה רואה שנשים באמת במצוקה בגלל הדברים האלה?"כן, בעיקר כשאני פוגש אותן אחרי הלידה, במסגרת עבודתי כרופא נשים בקהילה. אני שומע את האכזבה. נשים מספרות שלחצו עליהן לעשות דברים בחדר הלידה שלא היה להן כוח להתנגד להם. כמובן שיש נשים שהבטיחות, כפי שהן תופשות אותה, חשובה להן יותר מהחוויה, והן מוכנות לשלם את המחיר".וזה אכן יותר בטוח בבית חולים?"עשרות מחקרים מצביעים על כך שבהריון בסיכון נמוך ובלידה במועד הצפוי שמלווה על ידי איש מקצוע מיומן, בבית בטוח לא פחות מאשר בבית חולים. לפחות 50 אחוז מהיולדות יכלו ללדת בבית."צריך לזכור שגם בבתי חולים יש סיכונים, שנובעים לפעמים מהתערבויות מיותרות. זירוז לידה למשל, או ניתוחים קיסריים שנעשים בחלק מהמקרים מחשש לתביעות משפטיות, כשיש חשש למצוקה עוברית או כשהתינוק במצג עכוז, למרות שזה לא בהכרח הדבר הנכון לעשות".שיפטן טוען שלא כל אשה מתאימה ללידה בבית, וכי גם אם הביטוח הלאומי ייתן לגיטימציה לתופעה, על ידי מתן מענק הלידה, היא לא תתרחב הרבה מעבר לממדיה הנוכחיים."למי שסובלת מחרדות זה בהחלט לא מומלץ. אשה שיולדת בבית צריכה להיות אשה שמאמינה בעצמה, עם מודעות גופנית ורגשית גבוהה, שמסוגלת לעבור את התהליך הזה בלי המקום המגונן של בית החולים. צריך שתהיה לה תחושה טובה ובטוחה בבית ותמיכה מבן הזוג ומהמשפחה המורחבת, שיהיה לה בית מסו דר עם יכולת לנוח אחרי הלידה".כלומר, בכל מקרה לא כולן תקפוצנה על זה."נכון, ולכן לא ברורה לי ההתנגדות של הביטוח הלאומי לתת לזה לגיטימציה על ידי תשלום מענק הלידה. אני מאמין שגם אם היו משלמים אותו, ואפילו מפרסמים שלידת בית היא דבר בטוח ומומלץ, מעט מאוד מתוך עשרות אלפי הנשים שיולדות בשנה היו בוחרות ללדת בבית".לידה בבית היא לא מין טרנד?"זה לא טרנד, זו תפישת עולם. אלה לא אנשים מאוד עשירים, אבל הם מאמינים בזה ומשלמים מחיר מאוד יקר, גם כלכלית. זאת חוויה, אבל לא כל אחד בנוי לה, כמו שקפיצה בבנג'י היא חוויה, אבל לא כל אחד הולך לעשות את זה."אני חושב שבהחלטה למנוע את מענק הלידה מיולדות בית יש שיקולים זרים, רצון של המערכת לשליטה, להכוונה. זה היה נכון אולי לפני 50 שנה, כשחוקקו את החוקים האלה, כשרצו להסדיר רישום יילודים, מניעת מחלות וזיהומים. היום זה לא נכון".אז לא צריך לדעתך פיקוח על נושא הלידות?"למה צריך לפקח? מישהו מפקח על הדרך שבה אנחנו מטפלים בבעיה רפואית כלשהי שיש לנו, אם היא לא מדבקת? אנחנו כרופאים לא יכולים לכפות על אנשים להתאשפז. אפשר להסביר ולשכנע, אבל א י אפשר לנקוט בסנקציה, כמו אי תשלום מענק הלידה, נגד מי שלא מוכן ללכת עם הזרם".adi הקרב על היולדת לידות הן עסק רווחי ביותר. בשנת 2000 נערכו בבתי החולים בישראל 137,130 לידות, בשנת 2001 נערכו 137,682 לידות ובשנת 2002 היו 139,126. עבור כל לידה מקבל בית החולים מהביטוח הלאומי 6,425 שקל. הוצאות בית החולים, לעומת זאת, מינימליות. ההכנסה הגבוהה מלידות מובילה לתחרות בין בתי החולים על לבן של הנשים ההרות.בתי החולים מציעים ליולדות חדרי לידה מאווררים ומעוצבים, יחס חם ומיילד מקצועי. הניצחון נמדד במספרים. בירושלים קבע המרכז הרפואי שערי צדק שיא של 9,821 לידות בשנת 2002 ובכך עבר את שני בתי החולים הדסה עין כרם והר הצופים עם 8,295 לידות, והותיר מאחור את ביקור חולים עם 3,738 לידות. גם בתי החולים במזרח ירושלים משתתפים בתחרות. המוביל הוא בית החולים של הסהר האדום עם 3,441 לידות, אחריו אל­מקאסד עם 3,004 לידות, דג'אני עם 1,460 לידות וקלנדיה עם 379 לידות.בחיפה הפתיע בשנת 2002 בית החולים בני ציון עם 4,340 לידות, ועבר את רמב"ם, שבו היו 4,005 לידות, ואת הכרמל שזכה ל­2,362 לידות.במחוז תל­אביב והמרכז שולט בית החולים שיבא (תל השומר) עם 10,378 לידות בשנת 2002, ומותיר מאחור את ליס (אי כילוב) עם 7,777 לידות ורבין­בילינסון עם 8,365 לידות. ב"אסף הרופא" היו באותה שנה 5,724 לידות.בשיא מספר הלידות מחזיק כבר שנים בית החולים סורוקה, שאליו מגיעות כמעט כל היולדות מדרום הארץ. 12,439 לידות נרשמו שם ב­2002.פרופ' ארנון סמואלוב, מנהל מחלקת יולדות בשערי צדק, יו"ר ועדת הבחינות הישראלית למיילדות ולשעבר יו"ר החברה הישראלית למיילדות, מתנגד נחרצות לטענה כי התחרות בין בתי החולים נובעת ממניעים כלכליים. "אני עובד של בית החולים שיש בו לידות רבות, כך שהורדה בעומס היתה עוזרת לי", הוא אומר. "עיני לא צרה שנשים תלדנה בבית חולים אחר ושמישהו אחר יקבל את הכסף. בשערי צדק השקענו 20 מיליון דולר בהקמת מחלקה חדשה, וזו הוצאה כספית. ובלידה יש גם רופאים ואחיות מיילדות ומערכות רפואיות לטיפול בתינוק, כך שלא ניתן לומר שללידה אין עלות. יש גם פגים ותינוקות קטנים ששוהים בבתי חולים לאורך זמן, ואין שום התאמה בין הכסף שעולה להחזיק אותם לבין הכסף המתקבל בעבורם".במקביל למעבר ללידות בבתי החולים במאה ה­20 חלה גם ירידה דרמטית בתמותת אמהות ועוברים במהלך הלידה. "לא כל מיילדות הבית בארץ מסוגלות לזה ות בעיות", מזהיר סמואלוב. "מים שיורדים, צניחת חבל הטבור, אלה פעולות שרחוק מבית החולים יכולות להוביל לתוצאות גרועות".מרבית בתי החולים מציעים היום לידה בסגנון ביתי. "האווירה היא כמו בבית", אומר סמואלוב, "אבל הזמינות היא של בית חולים, כי תמיד אפשר לדעת איך לידה מתחילה, אבל אף פעם אי אפשר לדעת איך היא נגמרת. אומרים שבבתי החולים ההתערבות במהלך הלידה גבוהה יותר, אבל גם אנחנו ערים לקבל את רצון האשה".סמואלוב לא חושב שלידות בבית בטוחות כמו לידות בבתי חולים: "כדי להוכיח יעילות ללידות בית, צריך להשוות אותן ללידות בבתי חולים באותה מסגרת כמותית, והדבר לא מתאפשר". ההשוואה היחידה שניתן לעשות היום היא בין לידות בבתי החולים לבין תקופות קודמות, שבהן היה מספר גבוה של לידות בית. "אין ספק", הוא קובע, "שמאז הימים ההם חלה ירידה משמעותית במספר התינוקות שנולדו מתים".