קפטן קוק לא עוד גראס, תשכחו מאקסטזי. הטרנד החדש של צרכני הבילויים בתל- אביב הוא קוקאין ליסה פרץ, מוסף 'סופשבוע' 18/04/03 העניין הזה מתבשל בתל­אביב מזה זמן, אלא שבחודשים האחרונים אין כמעט בית שימוש בעיר שלא יוכל לספר לכם סיפור או שניים על אודותיו: הקוק קיבל פה תעודת זהות. הקוק הדז (צרכני הקוקאין) התל­אביבים החדשים, שמתגבשים כקבוצה מובהקת בשנתיים האחרונות, פשוט הוסיפו את הקוק לשורה ארוכה של דברים שהם צורכים. מכנסיים של גוצ'י, זעפרן, שידה של אריק בן­שמחון, עוזרת אוקראינית פעמיים בשבוע, טלוויזיה עם מסך פלזמה, ג'יפ ניסן טראנו, חופשה באיים המולדביים, פאלם פיילוט, קורס בישול פרטי וגרם או שניים קוק לסוף השבוע, עם עדיפות למשלוח אישי מבוגוטה. עבור צרכני הקוק, או "המשתמשים הלבנים" בז'רגון הסוציולוגי, הקוק הוא לא סם אלא עוד מניירת בילוי. כמו אלכוהול, כמו סיגריות, כמו סטוצים, כמו מינגלינג. הם מחזיקים את הסם קצר, ולהבדיל מנרקומנים, הנשלטים על ידיו, הם, לטענתם, שולטים בו. הם לא קונים כמויות מופרזות לטעמם, אלא מנות כירורגיות להפליא: תקציב הקוק מחושב עד השורה האחרונה. זאת לא קמצנות, זאת, לשיטתם, התנהלות בריאה. רובם מרכזים את פעילות ההסנפה בסוף השבוע. לפני היציאה, אחר כך בשירותי הבר או המועדון, ולקינוח שוב בבית. אם לא יוצאים, אפשר לסיים איתו את הסעודה עם החברים. אומרים שהוא מתפקד יופי כדז'סטיף. גרם קוק עולה כ­400 שקל. מכאן אפשר להבין כי לא מדובר באנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. הפרופיל הקלאסי של המשתמשים החדשים הוא עירונים קשיחים, בני 30 עד 40 ומשהו האוחזים במקצוע חופשי, משכילים, נהנתנים, עם שעות עבודה גמישות ותאווה קצת פחות גמישה לכסף. רובם נעים בין הרווקות המאוחרת למשפחה הצעירה, בין הדירה השכורה לרכישת דירה, בין "איקאה" ל"הביטאט". הם יוצאים הרבה ומרשים לעצמם לבזבז הרבה. הם מבלים בחבורות, לפעמים אפילו די גדולות. הסם הלבן מזיק מאוד לגוף, אבל הגוף הוא דווקא הדבר שהם הכי דואגים לקדשו. בין אם באמצעות מכוני כושר ופעילויות גופניות רוחניות דוגמת טאי צ'י, יוגה ופילאטיס, ובין אם בעזרת צוות יועצי טיפוח וגוף כמו ספר, מעסה, קוסמטיקאית ושיננית המתמחה בניקוי בלייזר. הקוק הד ידהר כל סוף השבוע על ערימות קוק, אך בבוקרו של יום ראשון יהיה הראשון להתייצב בתור אצל התזונאית. הגרגרנות שואבת אותם למסעדות גורמה, אבל במקביל הם מווסתים אותה בביקורים תכופים בבוטיקים של מזון בריאות. רדיפת התענוגות שלהם אינה מסתכמת בצורכי הגוף בלבד. הם מכוננים עולם רוחני, אפשר לומר די רחב ומגוון: סרטים, תערוכות, חופשות בחו"ל, הופעות, דיסקים, ספרים, מגזינים, כולם האופנתיים והעדכניים ביותר. הם מעורים בכל הטרנדים, מרוטב הסלט הלוהט ביותר ועד הצעקה האופטית האחרונה. בניגוד למה שמקובל לחשוב, הקוק לא תפס את החלל הריק שנפער עם תום תקופת האקסטזי. קציני קוק הם לא בוגרי סיירת אקסטה, למרות שיש כמובן גם כאלה. אקסטזי הוא סם מחייב הרבה יותר. השפעתו נמשכת שעות, האפקט המנטלי שלו מרחיק לכת, ונטילתו ניכרת גם מבחינה חיצונית ­ אישוני המשתמש נפערים, הלסת רוטטת והפנים נוטים להתעוות במגוון דרכים כעורות. קשה לקחת אותו באגביות, והסיכוי לעלות על כדור בלי שהסביבה תבחין בכך קרוב לאפס. נוכחותו העזה של האקסטזי הפכה אותו לסם מפתח לא רק מבחינה אישית, אלא גם מבחינה תרבותית. האקסטזי הוא אולי גיבור התרבות החשוב ביותר של שנות התשעים, והשפעתו האדירה על העשור החולף היא עניין שנכתב ועוד ייכתב עליו רבות. הקוק, לעומת זאת, הוא סם קז'ואל. מרבית המשתמשים מדווחים כי די להם בשתי שורות כדי שיהפכו לגרסה המשופרתשל עצמם: צלולי מחשבה, זחוחים ושופעי ביטחון עצמי להתפקע. הסנפה רגועה כמעט לא מותירה סימנים חיצוניים למעט משיכות אף תכופות, שאותם תמיד אפשר לתרץ כסינוסיטיס כרוני. אופיו הנקודתי של הקוק מאפשר למקסס אותו עם כל פעילות ­ מביקור במוזיאון עד סיבוב קניות בסופר, מבלי לחשוש לתקריות חריגות. עבור המשתמשים הלבנים, הקוק הוא מין גרסה מואצת של הגראס, שמתפקד גם הוא כאביזר בילוי נייד וגמיש. ההיי ותופעות הלוואי מעט פרטים על הסם שמטלטל את חוטמי גוש דן. מוצאו מעלי צמח הקוקה הגדלים במדינות דרום אמריקה. על פי מאמר שפורסם בכתב העת למדע ולטכנולוגיה "כמעט 2000", שיעור החומר הפעיל בצמח הוא אחוז אחד, אולם ברבות השנים הוא גדל אודות לעבודת השבחה שנעשתה בו. בעבר נעזר בו עולם הרפואה לצורכי הרדמה אולם בשנות השלושים, משנתגלו השפעותיו המסוכנות, הוא הוצא אל מחוץ לחוק וכיום משתמשת בו הרפואה שימוש מוגבל ביותר. ישנם מספר אופנים לצרוך את הסם. אפשר להסניף אותו בעזרת שטר מגולגל, קשית או כפית קטנה, למהול אותו עם מים ולהזריק לווריד או לערבב אותו עם אמוניה או סודה לשתייה ואת הגושים הנוצרים לעשן בעזרת סיגריה או מקטרת מים. שיטה זו היא שיוצרת את הקראק (על שם רעש ביקוע הגושים). ההשפעה הארוכה ביותר מתקבלת על ידי הסנפה (20 דקות עד שעה) ואילו בעישון או בהזרקה ההשפעה חזקה יותר אך חולפת תוך זמן קצר (עד 20 דקות). הקוק אולי לא גורם לך לקפץ כתיש עקוץ כאותם זוללי אקסטות, אבל אחרי לילה אינטנסיבי הוא בהחלט נותן בך אותות ומופתים: אף דולף, עיניים דומעות, אישונים מורחבים, הרגשת דריכות, לסתות נצורות ותחושת ביטחוןעצמי מופרזת. במקרים של שימוש עקבי יכולה רשימת הנזקים להקיף, נוסף על התמכרות חזקה, צרות מצרות שונות, כולל הצרת כלי הדם, עליית לחץ הדם עד כדי התקף לב, האצה בקצב הלב, אוטם שריר הלב, דימומים במערכת העצבים המרכזית, החשה של מחלת טרשת העורקים (במקרים שיש נטייה), היווצרות קרישי דם וירידה בגמישות כלי הדם. בונוסים נוספים ­ תוקפנות יתר, התפרצות מחלות נפש חבויות, הזיות, פרנויה, הפרעות שינה, דיכאון, ערעור מערכת העצבים המרכזית, תחושת שעמום קשה מנשוא והיעדר טעם לחיים. גם שבועות וחודשים אחרי הגמילה, עלולות להימשך תופעות לוואי, ושינויים בהתנהגות המשתמש, כולל ירידה בפעילות הגופנית והתקפי דיכאון, ופאניקה. "זה הסם היחיד שמצד אחד מאפשר לך לזהות אצל עצמך תהליך מדויק של הידרדרות במרכאות, ומצד שני להישאר אירוני לגבי זה", גורס ב', מעצב פנים בן 27 מתל­אביב, הנוהג מזה שנה לתת באף מדי וויקנד ולאחרונה אף מוצא עצמו עושה זאת באמצע השבוע. בסך הכל, זה לא סם נרקוטי קלאסי ­ הוא לא הופך אותך למטומטם ולא גורם לך לקריזים. "הפעם הראשונה שעשיתי קוק היתה בחו"ל, התייחסתי לזה כאל חוויה חוצלארצית דקדנטיתנוצצת כזאת, משהו כמו סקס בשלישיות. אני מוכרח להודות, ילדותי ככל שזה יישמע, שהחוויה של ללכת לשירותים, לרדת לאסלה ולעשות כמה שורות, נראתה לי מאוד מגניבה וסקסית. שילוב של הוליווד ועולם הפשע. כשחזרתי לארץ הקוק הפך למשהו שנלווה לאירועים מיוחדים, אחר כך למסיבות, לאחר מכן לסופי שבוע ואז פתאום מצאתי את עצמי אומר: 'טוב, נו, השעה שתיים וחצי בצהריים, היום הזה גם ככה אבוד, למה שלא אדהר על איזה שורה או שתיים'". אילו תכונות שלך הקוק מחצין? "שחצנות כוחנית. יש לו אפקט של הצגת דברים כאמת אבסולוטית. אני זוכר שבפעם הראשונה שלקחתי אותו, וכמובן עשיתי את הטעות וערבבתי אותו עם חומרים אחרים, הרגשתי שגאוגרפית אני המרכז וכל מה שקורה בחדר זה שלוחות שלי". מה אתה אוהב בקוק? "הוא סם שמשווה לך ארשת יחסית אלגנטית. אם יש משהו שאני לא יכול לסבול בסמים, זה את המניירות של הסמים: את הפרשות הגוף, את העליזות הכרונית, את הקופצנות, את המאנצ'יז, את הבדיחות הטיפשיות, את משחקי המילים, את הלשון הכבדה. מבחינתי קוק הוא לא סם, הוא אמצעי אוורור. לפעמים אני מרגיש שהחיים שלי מאוד מחניקים ואינטנסיביים והקוק עוזר לי קצת לדלל אותם. אקסטזי וגראס נורא דוחסים לי את המוח וסמי הזיות כמו אל.אס.די ופטריות זה לא משהו שאני מתחבר אליו, נראה לי מפגר להתחיל להזות שאני שדה חמניות ודברים כאלה. "אני לא חושב שעם אקסטזי אתה יכול להיות במיטבך במיטה, בעוד שסקס על קוק זה דבר מדהים. שוב בגלל הכוח ובגלל שהגמירה יותר חזקה, היא דומה לגמירה הראשונה, כשאתה בן 12 ומביא ביד מול סרטים כחולים של ההורים". אומרים שקוק דווקא סוגר את הבאסטה של הליבידו. "מה שמפחיד בקוק, שבאיזשהו שלב אתה כבר לא לוקח אותו בשביל להכניס את עצמך למצב חרמנות, אתה לוקח אותו סתם כמו שאתה מדליק מזגן או שותה מים קרים, כמובן בתדירות יותר נמוכה, בשביל האוורור". מה קורה כשהשפעת הסם יורדת? "בפעמים המעטות שלקחתי אקסטזי, אחרי שהוא ירד לי, הדבר האחרון בעולם שרציתי זה אקסטזי. אמרתי לעצמי, אני בגיא צלמוות הזה לא דורך יותר. עם קוק, אתה קם בבוקר עם שנאה עצמית תהומית ועם הרגשה שחלב חמוץ זורם לך בעורקים במקום דם, אבל מחשבה אחת מטרטרת לך כל הזמן בראש ­ עוד, עוד ועוד. אם אני עושה קוק בתדירויות צפופות, ימים ארוכים אחרי אני מרגיש שכל השרירים שלי בגוף עומדים להתפרק ממקומם, אני נהיה יותר עצבני, תוקפני ומדוכא". למה לדעתך יש כזה באז סביב הסם? "אני שונא ליפול למלכודות של האסקפיזם, אבל מן הסתם יש בזה חלק. למרות שגראס הוא סם יותר אסקפיסטי במובן הישראלי המכוער. בקטע של לבוא בלילה, לדפוק ראשים ולהסתכל בחדשות כמה מיקי חיימוביץ' כוסית ולא רק כמה ילדים מתו בעזה או כמה אמהות חד הוריות ירדו מנכסיהן. אנשים תמיד טחנו שורות, רק שעכשיו מדברים על זה יותר. "בואי נגיד את זה ככה: היום מסעדות בתל­אביב מגישות אלכוהול בבראנצ'ים, וגראס עושים במקומות עבודה ובמועדונים. פעם היה נהוג לשתות אלכוהול בערב ולגראס קראו צינגלה ועישנו אותו בחצר הבית. אני לא יודע אם זה אומר שבעוד כמה זמן אני אגיע הביתה ובשביל להירגע אני אזריק לעצמי משהו, קשה לי להאמין שזה יקרה, אבל מה שבטוח שהקווים הולכים ונמתחים עוד ועוד. נכון להיום, קוק הוא מה שגראס היה פעם. משהו שהוא נורא אופנתי וגלוי, אבל חלק מהאופנתיות שלו זה שהוא עדיין טיפה נעשה בסתר". ואיך אתה מסתדר עם העובדה שהקוק כל כך יקר? "פעם לא היה לי כסף, היום יש לי. העובדה שהיום יש לי כסף, מאפשרת לי לשדרג את הלייף סטייל שלי: דירה יותר מרווחת ומדוגמת, מותגים איכותיים וסמים יותר יקרים, בעוד שבעבר הסתפקתי בגראס. כמו שאם אני נכנס לחנות בגדים תמיד הפריט שהכי ימצא חן בעיני יתברר כפריט הכי יקר, כך זה היה ברור שאם אתוודע לסמים, הסם היוקרתי ביותר הוא זה שהכי ימצא חן בעיני. ככה אני, זה האופי שלי". כמה אנשים מסביבתך מריצים? "40 אחוז עושים קוק בתדירויות משתנות ועשרה אחוזים מועדים לעשות, אבל פוחדים מהשנייה שהשטר יידחף להם לאף. אני יכול להעיד שהגברים יותר דומיננטים בעסק". אתה מעדיף לעשות לבד או עם חברים? "אני מעדיף עדיין לקחת עם חברים, כי אני יודע שאם אני עושה קוק לבד, אני באיזשהו סוג של מצוקה. זה אומר שאני יושב בבית ולא מצליח לצאת ממנו והדבר היחיד שיוציא אותי מהסיטואציה הזו, זה הקוק. זה קצת כמו לשתות לבד, לא כוס יין ליד הארוחה, אלא לתקוע לבד בקבוק שלם של וודקה. כשאתה עושה קוק בחברותא, זה פאן, זה מעביר את הזמן, זה גורם לדינמיקה בחדר". אתה מזהה את הפריחה של הקוק כחלק ממגמה תרבותית רחבה יותר? "כן. עד לפני עשור, כל דבר חריג נתפש כדמוני: הומואים, אורגיות, בגידות, סמים, השתמטות מהשירות הצבאי. לשמחתי, אנחנו נעשים פחות ופחות שמרנים. שוב, אני מדבר כאן תל­אביבית מוחלטת, אני מניח שאנשים מחוץ לאזור חיוג 03 לא יבינו על מה אני מדבר בכלל. אנשים מתחילים לקלוט כאן ששום דבר הוא לא כזה רע. כל הדברים האיומים שקורים בעולם, אי אפשר בכלל להתחרות בהם ברמה של מה שאתה עושה בבית. "פעם בחתונות היו עושים שאכטות אחרי שההורים היו הולכים, עכשיו מעבירים מגש קטן עם שורות. אם תשימי היום קערה עם קססה בחתונה, רוב הסיכויים שההורים יחסלו אותה עוד לפני שתצליחי לעשות לעצמך ג'וינט אחד. "אני חושב שדור הגראס גדל והוליד ילדים, זאת אומרת שזה לא כזה שוס לעשן גראס עם אמא ואבא שלך. את חושבת שבאמת מתאים לי לעשות סם שאמא שלי עושה? לא רוצה, איכס, זה מגעיל, זה סוטה. שהיא תיהנה מהג'וינט שלה ואני מהקוק שלי". אתה חושב שהגיל משחק פה תפקיד חשוב? "ברור. מגיל 40 והלאה, כל מי שלוקח קוק הוא בעיני פתאטי. זה סם שלא מתאים למבוגרים כי מבחינה גופנית הוא דורש המון. זה לא גראס שאתה מעשן וקם כמו חדש למחרת. במקרה של הקוק אתה סובל מכאבי שרירים, מדאונים מטורפים שנמשכים ימים. מצד שני, לאנשים מבוגרים יש יותר כסף מלצעירים. כשאני רואה במועדון כל מיני יאפים מקשישים הלומי קוק, ואני רואה מלא כאלה, יותר משזה מביך זה מבהיל אותי. לכי תדעי, עוד שורה והם נופלים עלי עם השבץ שלהם". הרואין קל יותר "יותר ויותר משתמשים לבנים מגיעים אלי לטיפול פרטי", מספר פסיכיאטר, שבקליניקה הפרטית שלו הוא עובד עם נרקומנים בחסות משרד הבריאות. "אותם הרבה יותר קשה לגמול מהמכורים להרואין. התמכרות להרואין היא תהליך איטי והדרגתי. די בחמישה עד שישה שימושים בקוק ואתה מתמכר, עד כדי כך הוא מסוכן. למכורים לקוק יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לנרקומנים המסכנים מהרחוב: את שמם הטוב, את העבודה המכובדת, את המשכורת הטובה, את הנכסים, ההשקעות הפיננסיות, את המשפחה שלהם". יש אנשים שמועדים להילכד בסם יותר מאחרים? "הסם מתלבש על אנשים מסיבות ביולוגיות ואישיות. יש שינסו אותו והוא לא יעשה להם טוב ויש כאלה שהוא ייתפס עליהם מיד. הרבה מטופלים רואים בו אמצעי טיפול, כמו אותו פציינט שחווה גירושים עקובים מדם והיה תקופה ארוכה בדיכאון. הוא סיפר לי שערב אחד הציעו לו חברים כמה שורות והוא הרגיש שזה מתאים לו כמו כפפה ליד. הוא התעורר מינית, נהיה עליז, בהיר מחשבה, היה למסמר הערב בכל מסיבה שנקלע אליה. הוא לא היה מסוגל להפסיק להסניף, כי לשיטתו זה מה שהוציא אותו מהדיכאון של הגירושים. בפועל, זה עשה בדיוק את ההפך, זה רקהגביר את הדיכאון, אבל הוא ייחס אותו להשפעות הלוואי של הסם. "הקוק הוא סם שטני משום שהוא מגרה את מרכז ההנאה במוח יותר מכל סם אחר, אלא ששימוש תכוף בו עלול לכבות אותו ואז נוצר מצב שבלי הסם הוא לא מסוגל לתפקד. וכשמרכז ההנאה לא מתפקד, האדם חש ריקנות, בדידות, לאות ותחושת אובדן הולכת וגוברת". הזמינות שלו הורידה את ממוצע הגילים של המשתמשים? "בכל הסמים עקומת הגילים הולכת ויורדת. הקוק הוא סם יקר ובגלל זה עדיין לא ירד מסביבות גיל 30. למרות שפה ושם אני שומע על מקרים של בני 25 מכורים, אלו בדרך כלל בני עשירים או כאלה שעובדים בעבודה עם משכורות עתק. מה שכן, הולכים ומתרבים הדיווחים על מכורים בני 30 וקצת שמתו מהתקף לב או שנותרו נכים משבץ מוחי. הסטטיסטיקה של המחלות האלה צנחה מגיל 40 ל­30". האבקה והלאום "עלייתו של הקוק נובעת מצירוף של מספר סיבות, חלקן חשובות וחלקן פחות", מפרש תמיר ליאון, "אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה" כהגדרתו. "קודם כל הזמינות. בשנות התשעים הרבה ישראלים התברגו כאנשי מפתח ברשתות הסמים הבינלאומיות. הם עזרו בהקמת צירי סחר חובקי עולם, המתחילים מקולומביה ובוליביה ומקיפים את כל הגלובוס, מאוסטרליה ועד המזרח התיכון. ישראל קיבלה מעמד של אחת התחנות שבדרך, כך שיותר קל להביא ולהפיץ כאן חומר מלפני עשר שנים. שנית, קוק הוא סם שלא עושה לבן אדם חיים קשים כל כך: אפשר להחביא אותו בכל מקום, אפילו בתוך דיבל בקיר, ואחרי השימוש הוא לא משנה את ההתנהגות מקצה לקצה כמו אל.אס.די או אקסטזי. "אבל, הסיבות החשובות לפריחה הן החברתיות והלאומיות. מה זה קוק בעצם? שייכות לקבוצה חברתית אקסקלוסיבית. סקירה היסטורית של תחום הסמים מלמדת שהאליטה היא זו שתמיד הכתיבה את הבון טון. השכבות מעוטות היכולת עושות בינתיים את הסמים הזולים, אבל לא ירחק היום ומחיר הקוק יירד וגם הן יוכלו ליהנות ממנו. מה שיקרה אז זה שהאליטה תחפש את הסם הבא שיגדיר ויבדל אותה. העובדה שאפם של מפורסמים רבים מפוצץבחומר הזה הוסיפה לא מעט זוהר לסם. אומר האדם לעצמו: 'אני מרשה לעצמי לעשות את הסם של הסלבריטאים'. מבחינתו, הוא והם חולקים אותו פינוק". מה לקוק וללאומיות? "זו לדעתי הסיבה בה"א הידיעה. האתוס הציוני נמצא בהליך שחיקה מתמדת מזה 30 שנה. אנשים חיים פחות בשביל אידאולוגיה ויותר בשביל עצמם, בשביל הריגושים שלהם. הקוק הוא סם שמשקף את רוח התקופה הנוכחית ­ אינדיבידואליזם ואגוצנטריות. אחרי שנחוש רוויה מהסם, תתעורר כמיהה לאידאולוגיה או לאתוס חדש. לא נוכל לקבל ריגוש מאותו דבר לאורך זמן. אני חושב שהמטרה שהמדינה צריכה לשאוף אליה היא כינון רעיון שנוכל להתקרב אליו, אבל לעולם לא נוכל להשיג אותו". יש לך דוגמאות למדינות ששקעו לסמים כשאידאולוגיות קרסו? "ביפן יש מדי שנה עלייה תלולה במספר צרכני הסמים. לדעת סוציולוגים היא נובעת מהפער שבין הדור המבוגר, שהאתוס שלו זה עבודה, לבין הדור הצעיר שעדיין לא מוכן להיכנס לעולם המבוגרים. סיום תקופת התאצ'ריזם באנגליה הביא לפריחה אדירה של סצנת המועדונים והסמים. עניין המעמדות יצר אקלים מנוכר ומבודל והסמים נתנו לאנשים הרגשה של שייכות ונחמה. "בבתי ספר אנירואה הכי הרבה צמא לחום אנושי. בתור תלמיד לא זכור לי שביקרתי הרבה בחדר המורים והיום התלמידים מציפים את המקום, תרים אחרי אוזן קשבת, מבקשים ייעוץ. אתה רואה אותם בחצר, מחבקים ומתנשקים די הרבה. מדובר בדור בודד ואומלל. התקשורת שלו עם הסביבה היא באמצעות עזרים מלאכותיים: אינטרנט, פלפון, אס.אם.אס, משחקים אינטראקטיביים. אם לא נייצר מערכת ערכים חדשה, יגדל פה דור מסוממים חדש וגדול מקודמו". תוסיף ויאגרה כדי להבין עד כמה הפך הקוק להלך רוח תל­אביבי די בתצפית על בתי הכיסא של המקומות הבולטים בעיר. אנשים חודרים אליהם בזוגות, בשלישיות או אפילו בחמישיות, ננעלים, ומקץ עשר דקות נפלטים מהם עם אף ששווה לפחות כמה מאות שקלים יותר משהיה לפני רגע. במהלך הערב נוצרת בשירותים רכבת אווירית, כשחבורות מצטלבות עם חבורות אחרות ואלה נדרשות לתפקד כשומרי סף של אלה. עד כדי כך הפכו השירותים לזירה שוקקת, ששמועות מרננות שישנם בעלי מקומות שהשקיעו בשירותיהם יתר יצירתיות על מנת שלמפדרים יהיה נעים ומרווח יותר. אם בעזרת מוזיקת רקע ניו אייג'ית חרישית, מראות ענק, זרי פרחים, תמונות, ירחוני כרומו, אנקולים לתלות עליהם את המעיל, תרסיסים לטיהור האוויר במגוון ניחוחות, מטליות לחות, שרפרפים זעירים ומערכת מיזוג אוויר מפוצלת. "הגרעין הקשה של המשתמשים נחלק לשתי קבוצות", מספר ר', שותף במשרד תיווך מצליח ובליין במשקל כבד; יוצא מדי ערב לשלושה­ארבעה מקומות לפחות. "חבורות של צפונבונים ועסקני תעשיית הלילה. הקבוצה הראשונה היא בדרך כלל קטנה וסגורה, ומונה לא יותר מחמישה­שישה אנשים, כולם חברים טובים. הם עושים קוק אחרי ארוחת ערב ביום שישי או במהלך בילוי במועדון או בר ביום חמישי. מבחינתם, הקוק הוא עוד אמצעי מגדיר מעמד במערך הכולל של סגנון החיים שלהם: חופשת הסקי, הג'יפ, הבגדים, הרהיטים, כרטיס האשראי, סוג האוכל, מכון הכושר, הפלפון, המנוי לעיתון היומי. "חוויית הקוק שלהם, לדעתי, עקרה ומשעממת, כי היא נעשית מתוך נקודת מוצא בורגנית. אין בה שום אלמנט של פריקת עול, של טוטאליות, של חיווי האני שלך. מבחינתם, ירידה על שורות זה גרסה מודרנית של המשחק של ערב הכיתה 'שבע דקות בגן עדן', משהו שובבי ופרוע כביכול לסיים איתו את הלילה. משהו שהם יוכלו לספר לנכדים או לדווח לחברים יותר נרדים מהם בתור חוויה 'קולית', 'אפלה' ו'משוחררת'. אם הייתי יודע שהסם הזה מעורר תשוקה, הייתי מתנחם שלפחות משהו אחד טוב יצא להם ממנו. אלא שאני יודע שהוא לא גורם לחרמנות, כך שהידיעה שהם חווים אותו ברמה הכי פשטנית וגם לא מזדיינים היא באמת די מדכאת. "עסקני תעשיית הלילה היא חבורה המורכבת מברמנים, מנהלי מקומות, בעלי מועדונים, ברים, פאבים, די.ג'ייז ומיני מזדנבים. ברחבי העיר עומדות לרשותן כמה דירות, הם מסתובבים ביניהן, לעתים 15­20 איש, רובם גברים, ויורדים על קוק. מדובר בטקס המתחיל בליל חמישי ונגמר באשמורת הראשונה של יום ראשון. הם יוצאים ממסיבה, נוסעים לאיזו דירה, מורידים כמה שורות וחוזרים למסיבה. אחרי זה הם נוסעים לאפטר, לא לפני שקפצו לדירה אחרת לתת באף. גם אחרי שהם חוזרים מהאפטר, שזה בערך עשר בבוקר יום שבת, הם עוברים דרך אחת הדירות ושואבים עוד איזה שורה או שתיים לפני שהם הולכים לישון". מה עוד מייחד את החבורה הזו? "מלבד שהם צורכים כמויות ענק ויש להם את החומר הטוב ביותר שאפשר למצוא בעיר, הם עושים 'בסטים', שזה הלהיט הכי חם עכשיו. מדובר בשיטה של בישול החומר עם מי סודה על נייר כסף ושאיפתו בעזרת מבחנה. זה מחולל סוטול מהיר וחזק מאוד, אבל אחר כך זה דאון שאי אפשר לשאת אותו. בא לך למות, פשוטו כמשמעו". ניסית? "כמה פעמים. עוד לפני שהדאון מספיק לתפוס אותך, צריך לבלוע מהר כמה כדורי שינה או הרגעה. יש כאלה שמריצים הרואין אחרי הקוק כדי לקצר את הדאון ומיד לשקוע בצלילה". ישנן תופעות נלוות? "חבורות גברים שהולכים לעשות קוק ביחד יודעים שחלק מההוצאה זה על נערות ליווי. אלא שהרבה פעמים הם כל כך מסטולים, שעד שמגיעות הבנות מתנדף כוח הגברא שלהם. אחרי שאתה עושה הרבה קוק, אתה צריך לרקוח קוקטייל ויאגרה וכדורי הרגעה, גם כדי שלא יהיה לך דאון וגם כדי שתוכל לזיין. אני מודע לסכנה הטמונה בכל הערבוב הזה של כדורים הייפרים ודאונרים, אבל אין דרך אחרת לעבור ערבים כאלה". עד כמה הקוק מקל על התנהלות מול בחורות? "רק בהתחלה. היום מספיק לפנות לבחורה: 'תגידי, את רוצה להוריד שורה?' ואתם כבר בדרך לשירותים או לבית שלך. הקוק קיצר את כל תהליך החיזור המייגע והשאיר רק את התכל'ס. הוא גם איפשר לגברים לא כל כך אטרקטיביים ליהנות מחברתן של כוסיות. מי שיש לו כמה שורות בכיס, תמיד יזמזמו סביבו בחורות. מניסיון אישי אני יכול להעיד שבחורות נגנבות מההתעסקות הטכנית עם הקוק. משהו בגלגול שטר, בחיתוך האבקה בעזרת כרטיס אשראי, מאוד מרשים אותן". איך משיגים בעיר קוק? "דרך 'דילרים', סוחרים שמגיעים עד הבית עם החומר. בדרך כלל מגיעים אליו דרך חבר שכבר קנה ממנו בעבר. אתה מצלצל אליו, בדרך כלל ממספר חסום, בשביל שאם המשטרה תפשוט עליו לא יראו את המספר שלך בזיכרון שלו, מזדהה ואומר לו ממי קיבלת את המספר ­ אני נוהג להשתמש בשםבדוי ­ וקובע איתו. בפעם הראשונה שקניתי קוק רעדו לי הברכיים. נפגשתי עם הדילר בקצה הרחוב שלי, לא רציתי שהוא יידע איפה אני גר וכל הזמן הסתכלתי לצדדים לראות שאין משטרה ושאף אחד מהשכנים לא רואה. "גם ההיתקלות הראשונית של הדילר איתך מטילה עליו אימה. בעיניו, כל לקוח חדש יכול להיות סוכן סמוי. אם אתה קונה בקביעות כבר נוצרים יחסים. לא הייתי אומר הדוקים אבל בהחלט ידידותיים. פעם עשינו כל הגברים סשן והדילר שלי הגיע עם המשלוח ואפילו ישב ושתה איתנו. סוחר סמים שמכבד את עצמו לעולם לא יוריד עם הקליינט שלו שורות ולא יסחור אחרי 12 בלילה. יש גבול לתודעת השירות שלו". מתי עשית קוק בפעם האחרונה? "לפני חודש, ונשבעתי לעצמי שאני לוקח הפסקה חצי שנה. שכרתי חדר במלון לסופשבוע, קניתי 40 גרם ואמרתי לעצמי שאני לא קם מהכיסא עד שאני לא גומר הכל. ארבע ימים אחרי סוף השבוע הזה הייתי גמור, מת. לא הלכתי לעבודה, היו לי כאבי גב נוראיים, הייתי בדיכאון כמו שלא הייתי מעולם. באותו רגע הבנתי שחציתי את הקווים ושאם אני לא אתאפס על עצמי זה עלול להסתיים ברע". רואים כוכבים "מלא סלבריטאים מכינים את מערות האף לקראת הבילוי בסופשבוע", מספר מי שהולך רכיל בעבור אחד השבועונים. "אי אפשר לעשות להם אאוטינג והאמת שדי חבל, כי אז היו לי מלא סיפורים עסיסיים לכתוב, כולל תמונות מצוינות. ישנו בדרן מפורסם שכל העולם יודע שהוא נותן באף. זה כל כך ידוע, שהוא הפך לאייקון של הסצנה. הוא לא טורח להסתיר זאת גם כשהוא מופיע: הוא מחצרץ באף, ממצמץ, מפלבל בעיניו ועל הפרצוף שלו מרוח חיוך רחב. "יש שחקן, מאוד מוכשר, מצליח וסקסי, שאיבד את נכסיו ומשפחתו בגלל הסם. ישנה שחקנית, שאין מסיבה שהיא לא מגיעה אליה ומתחילה לשאול בטירוף 'יש חיפה­תל­אביב?' שזה בתרגום חופשי, 'יש שורה?'. 'יציאה מבאר­שבע' זה הקוד שלה ל'ספיישל קיי'. בעבור הרבה סלבס, סמים הם הרבה פעמים מהלך של שינוי תדמית. כמו הכוכבנית, שפעם היתה ילדה תמימה ופתאום התחילה להופיע למסיבות ולתת בפצצות. אם הייתי שופך את כל שמות הסלבס שעושים קוק, היתה לך כתבה של 20 עמודים". מה בנוגע לדוגמניות? "רובן חנונות ולא מעיזות לגעת, אפילו לא באלכוהול. הדוגמניות היותר שרוטות בראש או כאלה שעובדות בחו"ל, בעיקר בניו יורק, עושות קוק. לא שמעתי על אף אחת כאן שעושה דיאטת קוק. המקרה הכי מזעזע שיצא לי להיות בו היה כשדוגמנית אחת הגיעה עם בעלה למסיבה פרטית בבית של חברים. זו היתה מסיבה מאוד פרועה: ג'ויינטים, הסנפות, זיונים בשירותים. עם שחר נזכרה הגברת ליטול טריפ וכך, בעודה שקועה לה בהזיות, שכחה שהילד נשאר עם הבייביסיטר ודרשה להביא אותו אליה. הביאו לה אותו ואחרי כמה דקות היא נכנסה לסרטים של פרנויות, משהו הכי מטורף. עד שאחת החברות לא הרחיקה משם את הילד, הבחורה לא נרגעה". כיצד נוהגים בעלי המסיבות בסלבס המשחרים למנה? "אם מדובר בסלב כבד והוא רואה אותו בתור של הקוק הדז ליד השירותים, מיד הוא שולף אותו משם ומזמן אותו ללשכה הפרטית שלו, שם ממתין הטס המיוחד לאורחים עם שורות מסודרות מראש. יש שחקנית מאוד מפורסמת שאוהבת לאבק את האף בחדרי חדרים. כלפי חוץ היא מפגינה פסאדה של מישהי שסמים דוחים אותה ובסתר היא טוחנת קוק. אני רואה אותה ביציאה מהחדר, היא נראית בהיי, אי אפשר בכלל לדבר איתה". קשה למצוא תשובה אחת לשאלה מדוע פתאום הולכת וגוברת צריכת הקוקאין. יש שתולים את הפופולאריות שלו בעובדה שאורחות הבילוי היגרו מחלליםציבוריים לבתים פרטיים. אחרים הסבירו כי דווקא במצב פיננסי כל כך כאוטי, גוברת תחושת ה"אכול ושתה, כי מחר נמות". נהנתנות מופלגת אשר בבסיסה הרס עצמי. ויש שהסבירו כי לולא הקוק, הידוע באפקט האוטיזם שהוא משרה על המשתמש, קשה היה להם לשרוד במציאות הישראלית. בליינים מדופלמים תירצו את נוכחותו הדומיננטית בסצנה כשדרוג תל­אביב למעמד של כרך קוסמופוליטי. כמו שאומר אחד מהם: "אם עד עכשיו היו ספקות לגבי תל­אביב כמה היא עדכנית ואופנתית, הרי שהקוק, יותר נכון הנראות של הסם, הציבה אותה בחזית אחת עם ניו יורק, פריז, לונדון וברצלונה". ימים יגידו אם בדומה לאקסטזי, גם הקוק יהפוך לסם שמגדיר את התקופה. בינתיים מתרבים החוטמים התפוחים והעיר מעולם לא נראתה כל כך מנוזלת. הברחה קלה, כסף גדול בשנת 2001 שקלו המאזניים האלקטרוניים במעבדת הסמים של המטה הארצי 23.6 קילו קוקאין שנתפסו ברחבי הארץ. כעבור שנה, אותם מאזניים כרעו תחת עומס של 103.5 קילו. לפני 15 שנה, הקוקאין נחשב לסם של האצילים. האבקה הלבנה, המכונה גם "קריסטל", השתלבה עם מכוניות הפאר, שמפניה תוצרת חוץ ושטר מגולגל של מאה דולר ששימש כצינורית שאיבה מאולתרת, למי שעדיין לא השיג צינורית מזהב 18 קראט. "ואילו היום", אומר קצין מודיעין בכיר במשטרה, "ברור לנו שאין מסיבה במועדונים הגדולים שאין בה קוקאין, ולא מדובר במספר בליינים חריגים אלא באופנה חדשה, עממית יותר". הקוקאין נחשב ליקר בסמים, אפילו מאחיו ההרואין המזרח אסייתי, הקרוי בשם המבלבל "קוק פרסי". הוא נמכר בארצות מוצאו, פרו, קולומביה ובוליביה, תמורת 2,000­3,000 דולר לקילו. כשהוא מגיע לארץ, מחיר הקילו מזנק ל­30­50 אלף דולר. החומר נמכר לצרכנים בגרמים תמורת 350­450 שקל לגרם. שער הכניסה המרכזי של הקוקאין לישראל הוא נתב"ג, באמצעות נוסעים או מטען. היצירתיות של המבריחים ראויה לציון: בשנה החולפת ניסו שני צעירים להבריח 2 קילו סם בנעליים. במשלוח ספרים מדרום אמריקה התגלו באחד הספרים, שהיה מרוח בחרדל על מנת לבלבל את כלבי המשטרה, 600 גרם קוקאין. לאבקה היקרה יש טקסטורות נוספות. סנ"צ אפרים "קרמשניט" ארליך, בתפקידו הקודם כראש מפלג הסמים ביחידה המרכזית במחוז תל­אביב, הצליח לשים את ידו על קופסאות שימורי לפתן שהגיעו מקולומביה לישראל, שהכילו תרכיז נוזלי של קוקאין ההופך לאבקה לאחר אפייה קלה. לפני כשנה נחקר צעיר תושב פתח­תקוה שחזר מירדן דרך נתב"ג עם ארבעה קילו חשיש הודי. הצעיר הוביל את הבלשים למזמיני החומר, תושבי פתח­תקוה שהחזיקו ברשותם 19 קילו קוקאין טהור. תושב נתניה נעצר על ידי אנשיו של ארביב, לאחר שניסה להחדיר מספר קילוגרמים בתוך מערכת סטריאו. וזה עוד הכסף הקטן. באוקטובר האחרון, הגיע מידע מודיעיני על ארגז העושה דרכו ארצה מוונצואלה לנתב"ג. בלשי ימ"ר מרכז, בראשו עומד נצ"מ מנשה ארביב, עקבו בסבלנות אחרי הארגז עד שהגיע ליעדו בבית­דגן, שם המתינו לו חמישה לווייתני סמים. עם פתיחת הארגז התגלו צינורות למכונות תעשייתיות, ובהן אריזות מסודרות של 44 קילו קוקאין ברמת זיקוק גבוהה ביותר בשווי של עשרה מיליון דולר. בחודש שעבר נתפס משלוח שישלמצבות מדרום אפריקה למפעל בראשון­לציון. מידע מודיעיני מוקדם שהגיע לימ"ר תל­אביב איפשר מעקב אחר מכולת השיש ובעת שנפרקה, התגלו בין לוחות השיש השחור 12 קילו קוקאין טהור. ולצד הסיטונאים קיימים התרמילאים הפועלים בשיטה של "ניתן מכה" ונחזיר את ההשקעה של הטיול. בבית המעצר בקראקס יושבים בחור ובחורה בני 24 מירושלים, שביקשו חסינות דיפילומטית להברחה הפרטית שלהם. השניים התקשרו לישראל וסיפרו לבני המשפחה שנשדדו והם מוחזקים בבית מלון וכי הם זקוקים לסיוע השגרירות הישראלית. כאשר הגיעו אנשי השגרירות למלון וארגנו את יציאת השניים לישראל, סיפרו הצעירים שהם בטראומה ומעוניינים בליווי דיפלומטי לשדה התעופה. אנשי השגרירות הישראלית סירבו בנימוס ומנעו מעצמם בושות בנקודת המכס בנמל, כאשר התגלו בכליהם של השניים עשרה קילו קוקאין.