מסעות הנקם של מג"ב בחברון שוטרים בפלוגה כ"ה של משמר הגבול בחרו בדרך מקורית ביותר להתאבל על חבריהם שנהרגו בתקרית הקשה בציר המתפללים * במחלקה לחקירת שוטרים בודקים בימים אלה חשדות, שלפיהם הטיחו השוטרים ראשים של פלשתינים במכוניות * שדדו כסף מבעלי חנויות * החרימו סיגריות מאחרים * וגם השליכו נער מג'יפ דוהר * אלמלא מותו של הנער עמראן אבו חמדיה, ומצפונו של אחד השוטרים המעורבים שהוביל לסדרת מעצרים, ייתכן שהפעולות לא היו מתגלות לעולם עמי בן­דוד 25/04/03 חמש שנים חלפו מאז שנקשרה רגלו של מוחמד רניס, תושב מחנה הפליטים אל­חדר, לפגוש האחורי של ג'יפ משמר הגבול, לקראת נסיעת שטח באדמות הטרשים הסמוכות לבית לחם. מבדיקת חומר החקירה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), העוסקת בחודשים האחרונים בחקירת מעלליה של פלוגה כ"ה בחברון, עולה החשש שדבר לא השתנה.על פי ההערכה של חוקרי המחלקה, בחרו חלק מלוחמי הפלוגה להתמודד עם הזעם על מות חבריהם בקרב בעזרת תרפיה מסוג חדש, הלקוחה ממיטב הרפרטואר של במאי הקולנוע קוונטין טרנטינו. על פי החשדות הנחקרים, הלוחמים השתמשו בסכינים, באלות ובאבנים, הטיחו ראשים במכוניות, ביצעו שוד באיומי רימוני הלם, גנבו אלפי שקלים, החרימו מסוחרים עשרות פקטים של סיגריות מרלבורו, ולקינוח ­ השליכו צעיר מג'יפ דוהר. ניתן להניח שדבר מהתפריט העשיר לא היה נגלה לעיני רשויות החוק בישראל, אלמלא מצא את מותו עימראן אבו­חמדייה, נער בן 17 מחברון, באחת מגיחות הזעם של הלוחמים.פלוגה כ"ה היתה הזרוע המבצעית הקבועה, "פלוגת האגרוף", של מערך מג"ב הצפוף ביותר שהיה אי פעם בשטחים. חלק מגדוד של החיל שהיה פרוש בנפת חברון ואולי תחילתו של ההסבר לחיכוך הרב עם האוכלוסייה המקומית. נוסף לפלוגה כ"ה, פעלה במקום פלוגה נוספת, מתחלפת, שהושאלה מנפות אחרות; שתי פלוגות נוספות אבטחו את מתחם מערת המכפלה מן החוץ ומן הפנים; ומסגרת לוחמים בגודל של פלוגה נוספת ב"משלט המערה".לפני חמישה חודשים, בליל שבת 15 בנובמבר, ספגו הלוחמים מכה כואבת בהיתקלות בציר המתפללים בחברון. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו 12 לוחמים ממג"ב, מחטיבת הנח"ל ואנשי כיתת הכוננות של קריית ארבע, ביניהם מח"ט חברון אלוף משנה דרור ויינברג, קצין המבצעים של פלוגה כ"ה, רב פקד סמיח סווידאן ושלושה לוחמים נוספים בפלוגה, תומר נוב, גד רחמים ונתנאל מחלוף.לאחר ההיתקלות אמר ל"מעריב" מפקד הפלוגה, סגן ניצב דבור צודקי, שהגיע מביתו לזירת האירוע, כי "מדובר בפלוגה ותיקה ומנוסה שמבצעת כל הזמן תרגילים ונחשבת משומנת. יש כאב רב אצל הלוחמים, זו משפחה אחת, אבל אחרי ההיתקלות לא נפגעה אף משימה של הפלוגה והלוחמים ממשיכים כרגיל, לא עצרנו. מדובר באירוע הקשה ביותר שאני זוכר במג"ב מבחינת מספר האבדות, אני מקווה שנצא ממנו מהר".מאוחר יותר הגיעו לביקור בפלוגה מפקד המרחב של מג"ב, ניצב משנה עזי סיאח, שאף נפצע בתקרית; מפקד כוחות מג"ב ביהודה ושומרון, תת ניצב אברהם יתח ומפקד החיל, ניצב דוד צור. נודע כי בשיחות שנערכו עם הלוחמים בסיוע פסיכולוגים ניתן דגש גם להימנעות ממסע נקם של הפלוגה. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי, ביקר כעבור יומיים בפלוגה וציין את הגבורה שהפגינו הלוחמים. "פעלתם על פי ערכים שהנחו אתכם לחתור למגע עם המחבלים תוך סיכון חיים, אתם ראויים לשמש אות מופת וגבורה", אמרו להם המפקדים. אחרי הביקור נשארו בחברון לוחמי הפלוגה שמיאנו לשכוח, ונשארו גם תושבי שכונת ג'אבל ג'והר ואזור התעשייה H2, שהחלו לשלם בריבית דריבית את מחיר ההיתקלות. איסוף אקראי ביום שני, 30 בדצמבר, עמראן אבו חמדייה היה עדיין בחודש האבל על אביו תוופיק שנפטר מהתקף לב בגיל 43, ולקראת בחינות הבגרות בבית הספר. הצעיר, שהפך באחת לראש המשפחה, עבד בתחנת הדלק "אנדלוס". הוא נותר לבדו עם אמו, שתי אחיותיו, אח בן 14 ואח בן שנה. על פי חומר החקירה, באותו יום יצא ג'יפ מג"ב להעביר חמגשיות מזון ללוחמים במחסומים ובסיורים. על פי החשד, ישבו בג'יפ שחר בוטביקה, ינאי אלזה, דניס אלחזוב והנהג באסם וואהבי, שוטרים המוגדרים כאנשי מינהלה ולא לוחמים בפלוגה. להערכת חוקרי מח"ש, סבב חלוקת המזון של אנשי הג'יפ כלל גם איסוף אקראי של פלשתינים שנקרו בדרכם.החוקרים חושדים כי המפגש בין הלוחמים לאבו חמדייה היה האחרון בסדרת מפגשים עם פלשתינים שהחלו לקראת הצהריים והסתיימו עם מציאת גופתו שלאבו חמדייה סמוך ל­22:00. בשעה 20:00 עמד אבו חמדייה עם שניים מחבריו, פלאח אבו חמדייה וראיד אל­רג'בי, סמוך לתחנת הדלק שבה עבד. כשהגיע הג'יפ מכיוון מערת המכפלה, נדרשו אבו חמדייה וחבריו להציג את תעודות הזהות שלהם בפני הלוחמים. בתום הבדיקה הוחזרו תעודות הזהות של החברים, פרט לזו של עומראן שאף התבקש ל עלות לג'יפ.בעדותו של ראיד לתחקירן ארגון "בצלם", מוסא השהש, הוא מספר: "השוטר דרש מעמראן להוריד את המעיל שלו ואז ניסיתי להתערב ואמרתי שאבא שלו נפטר לפני יומיים. השוטר אמר שהוא לא יעשה לו כלום ושהוא רק רוצה לדבר איתו". הג'יפ עזב את המקום עם עמראן."קראנו לשוטרים לעצור אבל הג'יפ נעלם, פלאח ואני הלכנו לכיוון רחוב אל­פחס באזור התעשייה, ידוע שלשם לוקחים אנשים להרביץ להם", ממשיך ראיד. "ילדים ברחוב אמרו לנו שהג'יפ נסע דרומה. הלכנו קילומטר אחד או יותר, הכביש היה מואר וריק לגמרי. ליד תחנת 'שאהין' שם ממלאים גז, ראיתי גופה מוטלת באמצע הכביש, רצנו לעבר הגופה וראינו זה עמראן. הוא היה מוטל על הגב וירד לו דם מהאף, מהפה ומהחלק האחורי של הראש. הבחנתי בקו של דם על האדמה, כשהגענו לגופה עמראן לא זז בכלל. פלאח קירב את אוזנו לחזה והבחין שהוא לא נושם".אבו חמדייה הועבר לבית החולים "אל­מוחתסב", שם נקבע מותו וגופתו הועברה לחדר המתים בבית החולים "עליה". תושבים פלשתינים הודיעו לתחנת מרחב חברון של המשטרה על מציאת הגופה. כשחוקרי התחנה הגיעו לבית החולים "עליה", הם זיהו על הגופה "סימני אלימות קש ים בעיקר באזור הראש". החוקרים גבו עדויות מבני משפחתו של אבו חמדייה וכבר באותו הערב יצא מברק למח"ש מתחנת חברון תחת הכותרת "חשד לרצח". הפאזל מתחבר גופתו של אבו חמדייה הוצאה לאחר 27 יום מהקבר בלחץ ארגון "בצלם" וארגון זכויות האדם הפלשתיני "אל­חק", שגייס איש דת מוסלמי לשכנוע המשפחה. ממצאי נתיחת הגופה שבוצעה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, בנוכחות פתולוג מדנמרק, קבעו כי המוות נגרם ממכה ישירה בחלק האחורי של הראש עקב נפילה לאחור. החל להתבסס חשד כי עמראן הושלך חי מג'יפ נוסע ונחבט בראשו באדמה.העדויות שהחלו להיאסף מתושבים נוספים שהיו, על פי החשד, קורבנות אנשי הג'יפ באותו היום החלו להבהיר את התמונה. חמזה רג'בי ועלא סנוקרוט, כל אחד בנפרד, תיארו את מסע האלימות שעברו בג'יפ לאחר שנאספו על ידי השוטרים באזור התעשייה. השניים סיפרו כי הובלו לאזור שומם והוכו נמרצות. עוד סיפרו כי לאורך כל מסכת ההתעללות אחד השוטרים החזיק מצלמת וידאו וצילם את המתרחש. "שניים החלו להכות אותי על השוקיים עם אלות שנקראות 'אל­פאווס'", סיפר עלא בעדות. "נפלתי על הארץ, התיישבתי, הרמתי את הברכיים, שמתי את הראש בין הרגליים וסוככתי עליו עם הידיים כדי לא לקבל מכות בראש. שני השוטרים היכו אותי על הזרועות, הבחנתי באור מהבהב במצלמה שהחזיק השוטר השלישי. אני חוש ב שהוא צילם אותי, המכות נמשכו עוד כעשר דקות. השתטחתי על הארץ מרוב כאבים".במח"ש חיברו את הפאזל והבינו שמדובר באירוע שחוזר על עצמו, ככל הנראה בידי אותם אנשים. החוקרים למדו גם שכנראה המעשים מתועדים במצלמת וידאו וידעו על נסיבות מותו של אבו חמדייה, אבל כל אלה לא הספיקו כדי לאתר את המעורבים מקרב אנשי הפלוגה.מי שהביא לתפנית המשמעותית בחקירה היה נהג הג'יפ, וואהבי, שעל פי ההערכה, מצפונו הכריע אותו. לפני כמה שבועות ביקש וואהבי לשוחח את מפקד הפלוגה, שם סיפר על אירועי אותו היום בפרטי פרטים, שהיו חסרים לאנשי צוות החקירה. ל"מעריב" נודע כי וואהבי אמר לחוקרים שניסה למנוע חלק מהמעשים בכך שביקש מחבריו לחדול ממעשיהם. לדבריו, מאז האירוע התקשה להירדם בלילות ומאורעות אותו היום בג'יפ חזרו אליו בסיוטי הלילה.מפקד הפלוגה דיווח למפקדת מג"ב שהורתה מיד על העברת המידע למח"ש, שעצרה את המעורבים בשבוע שעבר. צוותי החוקרים יצאו במקביל לחדריהם של הלוחמים בפלוגה ולבתיהם בניסיון להניח יד על קלטת הווידאו, אולם עד כה ללא הצלחה. שופטת בית משפט השלום, בלהה כהנא, שהאריכה את מעצרם של ארבעת השוטרים, אישרה את חשד מח"ש כי המעשים בוצעו "ככל הנראה כנקמה על מות חבריהם מאש מחבלים בציר המתפללים בחברון". חלוקת שלל עוד לפני "יום הזעם" של ארבעת העצורים, הורגשה עלייה חדה במספר התלונות, יותר מ­30, שהגיעו למח"ש בנוגע לכוח מג"ב בחברון לאחר ההיתקלות. בתלונות הרבות חזר התסריט של הובלת פלשתינים למקומות מבודדים, הטחת ראשים בעמודי חשמל ומכוניות, מכות בקתות רובים, איומים בסכינים תוך חיתוך הבגדים, השכבה על האדמה ועיקום רגליים וחיתוך צמיגי מכוניות בסכינים. ראוי לציין כי לא רק מסע הנקמה של פלוגת מג"ב נמצא בחקירה, וכי מתנהלת גם חקירת מצ"ח בנוגע להתנהלות לוחמי חטיבת הנח"ל בחברון, שאיבדו אף הם את חבריהם באותה היתקלות בציר המתפללים. חיילי הנח"ל היו, על פי החשד, "יצירתיים" יותר, בכך שנכנסו ב­3 בדצמבר למספרת "אל­וופא" בשכונת ג'בל ג'והר, סגרו את הדלת על בעל המקום והקליינטים והחלו לספר במכונה את הנוכחים בסגנון תספורות פאנק.מכל מקום, רצף התלונות שהמשיך לזרום מחברון למח"ש, לא נגע רק לעבירות אלימות ולגופם של התושבים, אלא גם לכיסם. גל המעצרים השני שבוצע בסוף השבוע שעבר בקרב לוחמי פלוגה כ"ה, נגע לחשדות בשורה ארוכה של עבירות חמורות לא פחות. אל בית המשפט הובא צוות לוחמים בראשות מפקד כיתה, בחשד שגנבו ושדדו כסף ורכוש בשיטתיות מפלשתינים בחברון. על פי החשד, המפקד, נוגה סיסאי, ושלושת לוחמיו, דוד סחייק, אסף גלוסקא ורון יוספי, ביצעו ביומיים מסע ביזה של 12 בתי עסק.על פי התלונה הנחקרת, ביום שבת 15 בפברואר, הגיעו החשודים לחנותו של אסלאם שאהין ברחוב אל­חוואז בחברון. לאחר ששאלו אותו מדוע הוא פותח את החנות בשעת עוצר, ענה שאהין שהוא סוגר את המקום במהירות וחוזר לביתו, אך לדבריו בשלב זה התפרסו הלוחמים בתוך החנות. בעדותו סיפר שאהין כי "השוטר שהיה קרוב אליי ליד הקופה היה עצבני, התחננתי בפניו כמה פעמים שייתן לי לסגור ולחזור לביתי אבל הוא סירב, הוא הסתכל לעבר הארון של הסיגריות שנמצא מאחורי הקופה, אחר כך הוא עזב אותי לנפשי והלך מאחורי הקופה כשהוא אומר שהוא לוקח סיגריות. הוא לקח שתי חפיסות מרלבורו אדום ושתי חפיסות פרלמנט, אחר כך ניגש למדף ולקח חבילת מסטיק אורביט, משם יצא לג'יפ במהירות וחזר עם רימון הלם ואמר 'או שאקח את הסיגריות, או שאזרוק את הרימון בתוך המכולת'. חשבתי לדקה ואמרתי לו שהוא יכול לקחת את הסיגריות".משם נע הצוות לעבר חנותו של מנסור עבד א­נבי שהיה באותה עת עם סוכן מוצרי החלב בחנות. "הם נכנסו ואמרו שהם רוצים לעשות חיפוש, השבתי להם 'בבקשה'". לדברי בעל המקום, השוטרים החלו לדבר בעברית, "ואז קרא לי השוטר בעל העור הכהה וניגשתי אליו בחוץ אל הג'יפ, כשחזרתי למכולת ראיתי מיד שחסר פקט של סיגריות ויותר מ­200 שקל שהיו במגירה. לאחר שגיליתי זאת, סגרתי את המכולת וחזרתי לביתי ממול, סיפרתי לאבי על המקרה והוא אמר לי שאלוהים יפצה אותנו ואין מה לעשות".כעבור שעתיים הגיעה החבורה לחנות המכשירים הסלולריים של טארק אבו עומר, בנוהל המוכר של עריכת חיפוש במקום. "עשו עליי חיפוש בתוך החנות כשפניי מופנות לקיר. באותם רגעים שני השוטרים העמידו פנים שהם עורכים חיפוש בתוך החנות. שמעתי את התנועות שלהם מאחוריי, ושמעתי קול פתיחה של מגירה שבה אחי שומר את הכסף. ניסיתי להסתכל אחורה אבל השוטר שערך עליי חיפוש מנע את זה. הבחנתי שהשוטר שמאחוריי יושב על המדרגות ומסמן לשוטר שערך עליי חיפוש להשאיר אותי עומד ופני לקיר כדי שלא אוכל לראות מה הם עושים מאחור". כעבור עשר דקות עזבו השוטרים את החנות. "כשבדקתי את הכסף גיליתי שחסרים לי 800 שקל, אז הבנתי ששוטרי משמר הגבול גנבו את הכסף". קומץ בודדים אבל ה"מכה" הגדולה של אותו יום נחתה על חנות לממכר מכשירים סלולריים השייכת למשפחת מרקה. בחנות שהה באותה עת ויסאם מרקה, תלמיד כיתה י', שהחליף את אביו שהלך להתפלל. לדברי הנער שאלו אותו השוטרים מדוע פתח את החנות בעוצר. הם נכנסו לחנות ודרשו ממנו לעמוד ליד השוטר בפתח החנות, "שלושה שוטרים החלו לערוך חיפוש בחנות ופתחו את הכספת". בתום ה"חיפוש" התברר שנעלמו 60 כרטיסי חיוג של 'אורנג'' ו'סלקום' שערכם 50­200 שקל כל אחד, חמישה פלאפונים מסוג 'מוטורולה' ו'סמסונג' ו­400 שקל שהיו בקופה, סך כל הגניבה מוערך ב­10,000 שקל.בחקירתו טען סיסאי כי לא יצא מהג'יפ כי היה חולה, אבל הודה שסחייק חזר עם כסף והם חילקו ביניהם את השלל. אחד מבעלי החנויות זיהה במסדר זיהוי במח"ש את הלוחם יוספי כמי שהיה מעורב בגניבה. שופט בית משפט השלום, יצחק מילנוב, קבע בהארכת מעצרם כי על אף שמדובר בחשדות לכאורה, "עולה תמונה עגומה באשר לתפקוד חלק מהשוטרים מפלוגת מג"ב בחברון".במג"ב דחו השבוע את הטענה כי מוטב היה להוציא את הפלוגה מהגזרה לאחר ההיתקלות בציר המתפללים. "האם מישהו בצה"ל חשב להוציא מהגזרה את הפלוגות שנפגע ו בעין עריק או בוואדי חרמיה. זה לא נכון טיפולית ונפשית, וזה לא חכם כשיש טראומה. כל בעל מקצוע יגיד לך לחזור לגזרה", אמר ל"מעריב" קצין בכיר במערך הלוחם בחיל.חשיפת שתי הפרשות העיבה על פיקוד החיל ולוחמיו, שבשנתיים האחרונות קוצרים שבחים בכל הנוגע ללחימה בטרור, בפלוגות הלוחמות, יחידות המסתערבים, החבלה והימ"מ. "זה בהחלט לא עושה טוב ומכעיס שקומץ בודדים ממש משחיר את פני החיל. אנחנו בודקים את עצמנו כמפקדים, ואם יגיעו למסקנה שהם אשמים, שימצו איתם את הדין. זה נותן גם לנו כלים לנקות את השורות, אנחנו לא חיים טוב עם עבריינים בתוכנו וזה לא משרת את מג"ב ואת הכבוד שלו. בכל תדריך של משימה, המפקדים מדברים על ניקיון הידיים. אין מושג כזה נקמה, כל פעילות שמטפלת לא במפגעים עצמם אלא בחפים מפשע היא פעילות שפוגעת ביוקרה ובמטרות שלנו בשטח", מוסיף הקצין הבכיר.המערך החדש של צה"ל בחברון, שנקבע עוד לפני חשיפת האירועים, הוציא את נוכחות פלוגות השטח של מג"ב מהעיר, למעט האחריות על מערת המכפלה. כיום פלוגה כ"ה ערוכה מחדש במחסום תרקומיה, הרחק משכונת ג'בל ג'והר ושכונות העוני של אזור התעשייה, שם התושבים ו דאי נושמים לרווחה. "מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת" החשדות בדבר התעללות של שוטרי משמר הגבול בפלשתינים בחברון הטילו צל כבד על כ­10,000 שוטרי ומפקדי משמר הגבול בסדיר, בקבע ובמילואים. צל ארוך, שובל הנמשך מהטבח בכפר קאסם בסתו 1956 ועד אירועי חברון 2003. אז קיבלו השוטרים ממפקדיהם פקודה בלתי חוקית בעליל; הפעם מדובר כנראה ביוזמה מקומית לשימוש יתר ואסור בכוח.הצללים שבים ועולים דווקא עכשיו, מאיימים להעיב על החגיגות להקמת החיל, אשר יחלו בסוף השבוע הזה. האירועים הקשים הם אולי סרח עודף לא מייצג, אבל הם שמייצרים מפעם לפעם תדמית בעייתית ליחידה מורכבת. חיל שהוא בן כלאיים של צבא ומשטרה, כוח שעושה את העבודה השחורה בשטחים בתנאי פתיחה קשים, עם רקמה אנושית סבוכה רבת מגזרים, תמונת דיוקן של החברה הישראלית רבת הפנים המתבוססת בביצת הכיבוש, ומהלכת לעתים על סף האלימות בתפר שבין שלטון החוק ופריעת החוק; התפר שבין הגלוי והסמוי, הראוי והמצוי. בעיני רבים: כבדהו וחשדהו. מי שלא מכיר ­ חושד; מי שמשרת ­ אוהב."מג"ב בשבילי הוא החיל שבו התגשמו כל החלומות מהצנחנים. סימפוניה מושלמת בין רוח לחימה, מסירות ומשמעת פלדה, סדר מופתי וביצוע ללא רבב", מתפי יט עכשיו אחד מוותיקי החיל, ראש עיריית רמת גן, ניצב בדימוס צבי בר (ברזני), שמשנת 1976 עד 1985 שירת במג"ב וגם פיקד על החיל. טרגדיות ותקלות המשימות שלהם לא מזמנות אלימות או שחיתות?"טיב העבודה יכול להזמין תקלות, אבל הקודים מאוד ברורים", מסביר בר. "תראי, אין במלחמה שום יתרון. רק חסרונות. הלוחמים תמיד עמדו בפני בעיות שצה"ל לא התמודד איתן. מכפר קאסם ועד היום היינו בחזית, ותמיד כשעושים דברים גדולים, יש גם את אלה שנופלים. היו טרגדיות. איך יוצאים ממצבים כאלה, זה תלוי המון באיכותם של מפקדים ­ בווידוא ותחקירים והסקת מסקנות ובזה מג"ב עשו צעד ענק קדימה".אתה סומך עליהם?"מאוד. תמיד טענתי שבמקום להביא מילואים ליהודה ושומרון, מוטב לגייס יותר מג"ב".שמואל אדם, מבכירי חברת חשמל, ששירת במג"ב, היה ממקימי הימ"מ, מפקד חטיבת ירושלים ומפקד יו"ש. "את מג"ב אפשר לחלק לשלוש תקופות", אומר אדם. "הראשונה של שנות החמישים והשישים הם היו בדיוק כשמם ­ 'משמר הגבול'. התקופה השנייה היא זאת שבה משטרת ישראל קיבלה אחריות על הטרור והמשטרה הפנתה למג"ב את הפעילות המבצעית. התקופה השלישית שתלה את אנשי מג"ב, שנודעו כבעלי יכולת אג"מית, כמובילים במשטרה הכחולה עד שהשתלטו על עמדות מפתח במשטרה הכחולה. תראי איך שמונה ניצבים של היום גדלו ב מג"ב. מג"ב היה הרבה זמן מספרי שתיים והפועלים השחורים, וזה נגמר. אני חושב שעליהם לחזור לשמור על הגבולות, בנהלים מסודרים, תורה מסודרת וגזרות אחריות מוגדרות".וההסתבכויות?"אני אגיד לך את זה בצורה פשוטה. הקב"אות (קבוצות האיכות במיון הצה"לי) הגבוהות ביותר הולכות ליחידות העילית של הצבא, בצדק, והנמוכות הולכות למשמר הגבול. כתוצאה מכך נוצרת בעיה לפעמים ורק צריך לשמור על הפרופורציות מצד אחד ולטפל בזה בכל הכוח".אחד הבולטים ב"ניצבים של מג"ב", הוא ניצב מיקי לוי מפקד מחוז ירושלים, שהתגייס למשמר הגבול(לימ"מ) ב­1982, ושירת בחיל עשר שנים, בין היתר בתפקיד מפקד פלוגת העיר העתיקה. "חשוב להבין שפלוגה של מג"ב בנויה מ­40 אחוז אנשי קבע ו­60 אחוז סדירים. איש קבע הוא בעל ניסיון ובעל משפחה, והחשיבה שלו בהתאם. כשהוא פועל עם שניים או שלושה לוחמי מג"ב סדירים ­ זה השילוב המנצח. אני חושש שלא היה שילוב כזה בסיור המדובר בחברון". האומץ לדווח את הלחימה מנהל עכשיו ניצב דוד צור, מפקד משמר הגבול מזה כשמונה חודשים."מג"ב זה 'עמך'. מג"ב זה חיל שיודע לעשות הרבה משימות מתוך הייעוד הכפול של לחימה בפשיעה ובטרור. הם מיומנים, הם נוקשים ונחושים ומסגלים קשיחות מתוך הדילמות שהם נתקלים בהן במשך השנים", אומר ניצב צור.לא אכסנייה למי שמחפשים "להכניס להם"?"אני אומר קטגורית שכמדיניות בטח ובטח לא. אבל האם מסתננים גם כאלה? אני לא יכול להיות בטוח שלא. עם השנים השתנו פני החיל, מתקיימת חלוקה יותר נכונה של כוח אדם בעל יכולות, גם מקרב ההקצאה של חיילים בסדיר לשורות מג"ב, כי צה"ל הבין שעליו להקצות כוח אדם שיאפשר לנו לתפקד. השינוי הזה יכול להסביר את העובדה שמג"ב הוא החיל הלא התנדבותי השני בגודלו אחרי גולני היום. זה וגם כי החיל נחשף לציבור בלחימה שלו בטרור, על יחידות המסתערבים שלו, הימ"מ ופלוגות מרחב התפר, וזה מדבר אל הנוער. לא אל כל הנוער, אני מודה. אבל לנוער מסוים מדברת המלחמה של האינתיפאדה, עם כל כמה שהיא מלוכלכת. מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת".יש לך דרך להוציא משהו טוב מהפרשיות האחרונות שהתגלו אצלכם?"אני לא יכו ל להבטיח, אבל אני יכול לקחת את האירוע הזה ולמנף אותו לצד החיובי. הטיפול המשפטי הוא צעד מרתיע, אבל אני אנקוט צעדים פיקודיים בכל הספיחים של הפרשה שאינם בהכרח פליליים. בצד החינוכי אנחנו מטפלים כל הזמן וגם האירועים האלה ישמשו לכך. יש לנו מערך חינוכי בהדרכה מקיף. מתוך 17 שבועות טירונות, אנחנו מקדישים 140 שעות לחינוך וערכים, כולל התלבטות בדילמות".מה הדבר שאתה גאה בו ביותר?"מג"ב בשונה מחילות אחרים די נחשב לחיל שמצליח לקלוט בצורה חלקה אוכלוסיות חדשות. יש לנו הרבה מאוד אתיופים ורוסים, וזה עובד אצלנו בצורה טובה מאוד".מה אתה מצפה מעצמך ביום שתגמור תפקיד?"הדבר הכי חשוב בעיניי להשפיע עליו הוא שאם יהיה אירוע כזה בחברון, אז אחד שישב בג'יפ ולא עשה שום דבר ­ שיהיה לו אומץ לבוא אל אנשים ולהגיד שיפסיקו, ושיהיה לו כוח לבוא למפקדים ולדווח. אז אני אדע שהוטמע ללוחמים כי זה סוג הדברים שצריך להוקיע אותם. על השינוי הזה אנחנו נלחמים".