הגאון מסמטת חנן דיוקן מקיף ראשון של הרב בן ה- 93 שקם כל יום בשלוש לפנות בוקר, חי ברדיוס של 50 מטר, מחשב את זמנו על הדקה ואמר לבנימין נתניהו לאחר הניצחון בבחירות 96': "אתה יודע לאיזה ברוך נכנסת?" שלום ירושלמי 09/05/03 ערב מוצאי שבת לפני שבועיים היה קר במיוחד. מסוג הימים הידועים של סוף חודש ניסן בירושלים, שבהם החורף מגיח לרגע ומגרש את האביב. במגרש הרחב בשיפולי שכונת מאה שערים, על יד רחוב דבורה הנביאה, שיחקו ילדים חרדים, לבושים בבגדי חג, במקלות ואבנים. קבוצות נשים עוטות שביסים דחפו עגלות תינוקות במעלה רחוב סלנט, מצחקקות ביידיש. חילוני שהגיע למקום זכה למבטי סקרנות מהסובבים, כאילו הרגע נחת מהירח.קצת למטה, בסמטת חנן, ניכרה הצפיפות האמיתית. עשרות חרדים, זקנים וצעירים, בחליפות שחורות ובמגבעות, ניסו לטפס על גרם המדרגות שמוביל לדירתו הקטנה של הרב יוסף שלום אלישיב, פוסק הדור האשכנזי, בבית מספר 10. בעוד דקות יחל הרב בהבדלה, ואיש לא רצה להפסיד את גודל המעמד, שיש בו גם קדושה וסגולה לרוב. כאשר נשמע מתוך הבית הקדיש האחרון של תפילת ערבית, דלת הברזל כבר איימה להישבר. אפילו באי ביתו של הרב נאלצו להפגין כוח פיזי לא מתון כדי לפלס דרכם פנימה. בסוף, נשארו רבים בחוץ.בשעת הקדיש עמד אלישיב בקצה החדר הפנימי, שקוע בעולמו, נשען על אחד המדפים בכוננית עמוסה בספרי תורה והלכה, שכמוה מקיפים את כל קירות הבית. הוא לבש מעיל פראק שחור, ועל ראשו התנוסס שטריימל ירושלמי מפואר. לפתע השתרר שקט מוחלט בחדר העמוס, הנוכחים דחפו את זה אחורה וקדימה, מרחיבים לרב מסדרון קצר בדרך לשולחן שעמד במרכז. אלישיב פסע כמה צעדים, נעמד לצד השולחן שנעטף במפה לבנה, חיכה עוד שתי שניות, והרים ביד בוטחת כוס יין גדושה מאוד. טיפה לא גלשה החוצה, כאילו היה הרב מתאגרף צעיר, ולא ישיש בן 93, שעבר צנתור לפני שנתיים בלבד. "אתה רואה, זה כוח התורה", לחש לי האברך משמאל.אחרי שבירך ולגם מעט העביר הרב את הגביע לתלמיד חכם מישיבת פוניבז', שחיסל במכה אחת את יתרת היין, לנגד מבטי הקנאה של האברכים הצפופים. כולם חיכו לצ'אנס הבא לקבל משהו מן הקדושה, שהגיע מיד. הרב נטל לידיו עצי בשמים ובירך גם עליהם קצרות בקולו הסדוק. על גבעולי ההדס והרוזמרין שהניח בניחותא התנפלו הנוכחים באלימות חרישית, כל אחד מנסה לחטוף לעצמו עלה, ומי שהצליח ישמור בקנאות על השלל שאותו ייקח מיד הביתה, ויעביר לבני משפחתו, וכך יזכו כולם לשבוע טוב ומבורך.הרב אלישיב נשאר אדיש מול הסערה הקטנה שפרצה בחדר. כאשר פצחו החסידים בקולי קולות בשירת "אל תירא עבדי יעקב ", הוא התיישב והליט את פניו ביד ימין, ואולי חיכה כבר לקצת שקט. לפתע הוא קם ממקומו וניגש לקפל את הטלית הישנה, בטקס קבוע שמתקיים כבר 70 שנה. בתוך שניות הבינו כולם את הרמז והדבוקה החרדית הפכה לתור ארוך ומסודר, שנע במעגל לכיוון היציאה, חולף בדרכו על פני אלישיב. "שבוע טוב, כבוד הרב", בירך כל אחד. "אוהה הו", מלמל אלישיב בתשובה, וגם זה נחשב למשהו. חדש אסור מן התורה בדרך החוצה הצצתי לחדר השני בדירה הקטנה. הרב יוסף שלום אלישיב, יורשו של הרב שך, ראש הציבור הליטאי, הסמכות ההלכתית העליונה של העולם החרדי, מי שמכונה "דעת תורה" ו"השולחן הערוך החמישי", ישן על מיטת עץ רחבה, מול מקרר אמקור עתיק, שלא נמצא לו כנראה מקום במטבח הקטן. התקרות אמנם גבוהות, אבל החדר נטול חלונות חיצוניים. מי שכופף ובנה כמה ממשלות, פירק קואליציות בגלל חילול שבת, מנהיג את הדרך החרדית בממשלה, קובע מי יהיו הרבנים הראשיים ועכשיו מסתער על ראשות העיר ירושלים, חי בתנאי בסיס בלבד. בדירה העלובה הזו הוא גם גידל את עשרת בניו ובנותיו, שלא כולם בין החיים.בפרפראזה על טשרניחובסקי, הרב אלישיב הוא תבנית הבית שבו הוא גר מאז 1930. מסוגר ומיושן, שומר על הקיים, חרד משינויים ושיפוצים, מגן בקנאות על ד' אמותיו. מסלול חייו של הרב נע סביב הדירה שלו, ברדיוס של 50 מטר, פחות או יותר. בימים רגילים הוא יוצא ממנה רק לבית הכנסת "תפארת בחורים", שם הוא נותן מדי ערב את השיעור שלו. הרב מעולם לא נסע צפונה מבני­ברק, ולא פנה דרומה מירושלים. על חו"ל אין מה לדבר. אפילו על אילת הוא שמע רק סיפורים. בע וד עשרה ימים, בל"ג בעומר, כאשר המוני חרדים יעלו לקברו של רבי שמעון בר­יוחאי, הרב אלישיב יגחך כדרכו, ויצביע על ספרי הגמרא. "מה הם מחפשים שם", הוא יתמה. "רבי שמעון נמצא כאן, בין הדפים הללו".הרב אלישיב לא עושה לעצמו הנחות. הוא קם כל בוקר בשלוש, ומקדיש את רוב שעות היום והלילה ללימוד תורה, למתן פסיקות ולשיעור לתלמידים. שעה אחת ביום הוא מקבל קהל, בקצב מזורז של איש אחד לדקותיים. כאשר הוא יוצא לחתונה או לבר מצווה של אחד מעשרות ניניו ובני ניניו, הוא מוותר על שעות השינה הקצרות, כדי להשלים את מה שהחסיר בלימוד. הכל אצלו מסודר על פי דקות ועל המילימטר. אין בזבוז זמן ואין ביטול זמן. לפני 50 שנה, מספרים, שימש אלישיב כדיין בבית הדין הרבני הגדול. מדי בוקר הוא הגיע לרמזור שמול היכל שלמה בשנייה שבה האור התחלף לירוק. כל כך הוא חישב את צעדיו. אורח החיים המקומץ של הרב אלישיב משתלב היטב עם התפישה ההלכתית שלו. הוא ממשיך את הדרך ההיסטורית של מנהיגי עולם התורה, שומר החותם של ה"השקפה", האידאולוגיה החרדית הקשוחה. יסודות הפסיקה שלו מונחים בגמרא, ולכן הוא לא יכול להרשות לעצמו להתיר חריגות, גם במי שור הפוליטי. זו הסיבה שאלישיב הכניס את יהדות התורה ביוני 99' לקואליציה שהקים ברק עם מרצ והשמאל, ותמך בממשלה שקודמו הרב שך כינה "ממשלת שמד". הכל כדי להגן על בני הישיבות מגיוס המוני. באותה נשימה קבע אלישיב אחרי כמה שבועות כי על יהדות התורה לצאת מהממשלה בעקבות פרשת המשחן שנסע בשבת. הרב החליט כי חלה עליו "חובת המחאה" על פי ההלכה, ופעל מיד נגד ההתרסה של ברק. כך גם נפער הסדק הראשון בקואליציה ההיא.עם הרב אלישיב רק יישמר הפער בין העולם החרדי והחילוני, ואפילו ירחיב. הקו שלו הוא בדלני לאורך כל הדרך. בינואר 2001 פסל הרב את אמנת כנרת, שניסתה להסדיר את היחסים בין שני הצדדים. הוא מתנגד לכל מפגש עם חילונים, ומסביר כי החרדים לא יכולים להתפשר על הגמרא ועל השולחן ערוך, כך שאין כל טעם בחיפוש מכנה משותף. אלישיב גם לא אוהב מעגלי פינות ומחפשי פרצות. "תסתכלו עלי", הוא נוהג לומר לחסידיו, שמבקשים להקל פה ושם. "אני רזה. יש לי כתפיים צרות. זה המצב. אין לי הכוח לשנות".את אורח החיים הזה כופה הרב אלישיב על תלמידיו. "חדש אסור מן התורה", קובעת הגמרא. הצעיר החרדי שימלא את פסיקותיו של הרב כהלכתם לא יאזין לרדיו, לא יתחבר לאינטרנט, לא יעשן, לא יוציא רשיון נהיגה בזמן לימודיו (כדי שלא יתפתה וייסע לטיולים), לא יעלה על טרמפים (גם בגלל הסכנה, וכדי שלא יפטפט עם הנוסעים החילונים), ואפילו לא יצלם את טקס החתונה שלו במצלמת וידאו (כי אחר כך הוא מחויב לראות את הסרט בטלוויזיה, שהיא מכשיר אסור). חסיד של הרב לא יעז גם לפנות לבתי משפט אזרחיים, רחמנא לצלן. מדובר בחילול השם. יד ארכיתא ברבנות בחודשים האחרונים עמד הרב אלישיב במרכזן של כמה סערות פוליטיות, וקיבל החלטות שערערו מעט את הדימוי השמרני שלו. לפני שלושה שבועות הפתיע הרב ותמך ביונה מצגר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. מצגר, שהיה הרב האזורי בצפון תל­אביב נחשב דמות שנויה במחלוקת בעולם הדתי, וגם בחצר הקטנה של הרב אלישיב קמו לו מתנגדים. מעבר לזה, מצגר לא נראה לאיש כבעל סיכויים לזכות בכהונה הרמה. הרב שלמה דיכובסקי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, התמודד מול מצגר על אותו מאגר קולות ב"אסיפה הבוחרת", ומן הפיצול אמור היה לצאת נשכר הרב יעקב אריאל, נציג הציונות הדתית.הרב אלישיב מנהל מערכת יחסים קשה עם הרבנות הראשית מזה שנות דור. מתוך המוסד הזה עולות גם היריבויות ההיסטוריות שלו עם הרב עובדיה יוסף ועם גדולי תורה אחרים. ב­72' נטש אלישיב בזעם את הרבנות, שם שימש כדיין במשך למעלה מ­20 שנה. העילה היתה ההחלטה של הרב הראשי דאז, שלמה גורן להתיר לאח ואחות ממזרים להתחתן ולבוא בקהל ישראל. בעקבות הפסיקה ההיא הוחרמו פסקי הלכה של הרב גורן בישיבות הליטאיות, וברחוב החרדי קרעו קריעה על המעשה. הרב עובדיה, אגב, לא עזב אז את תפקידו כדיי ן.לפני עשר שנים תמך הרב אלישיב ברבנים שמחה הכהן קוק ואליהו בקשי דורון לתפקידי הרב הראשי האשכנזי והספרדי. הרבנים ישראל לאו ובקשי דורון נבחרו בסוף. מבחינת הרב אלישיב מדובר היום במוץ לפני הרוח, רבנים פסולים שפנו עורף למשנה ההלכתית הקשוחה ודירדרו את מעמד הרבנות לשפל המדרגה, כמעט כמו הרב גורן בשעתו. המלחמה בין הצדדים הגיעה לשיאה לפני שנתיים. באוגוסט 2001 העז הרב בקשי דורון לצאת ביוזמה עצמאית, והתיר לחקלאים לגדל פירות וירקות בשנת שמיטה. הרב אלישיב רתח מזעם, וקומם על הרב הראשי את הרחוב החרדי כולו. בקשי דורון חשש מחרם ונידוי עליו ועל בני משפחתו. בסוף הוא התקפל וביקש סליחה.הרב אלישיב החליט לתמוך הפעם ביונה מצגר לא בגלל גדולתו בתורה. הוא בקושי הכיר אותו והיה מודע היטב לשמועות על מעשיו המפוקפקים, שבינתיים נתמכים בעדויות חדשות. הרב היוצא בקשי דורון טען כי מצגר בתפקיד הרב הראשי כמוהו כחילול השם. הרב אלישיב החליט מצדו שרק מצגר יכול למנוע את בחירתו של הרב אריאל, שעלול ליישם ברבנות את ההסכם הבזוי לטעמו, שחתמה המפד"ל עם שינוי של טומי לפיד. הרב אלישיב סירב, אגב, להוריד את הרב דיכוב סקי מההתמודדות. "אני את שלי עשיתי. הקדוש ברוך הוא יסדר את הדברים", הוא אמר.בבחירות סידרו את הדברים, מצגר ניצח ומיהר להגיע לביתו של הרב אלישיב. "אני אהיה היד אריכתא שלך ברבנות הראשית", הוא הבטיח לו. מקורביו של הרב מספרים כי הוא לא יצא מכליו נוכח ההישג הגדול, למרות שהציבור הליטאי רואה בבחירה מעשה נסים, ומתענג על המהלומה שספגה המפד"ל ומנהיגה אפי איתם. אלישיב אמר כי בסך הכל הציל את הרבנות מהידרדרות נוספת. פרשנים דתיים רואים עם זאת בבחירתו של מצגר עוד צעד לחרדיזציה של המוסד, שינוע מעתה במסלול הקשוח של הרב אלישיב ויתנתק מהציונות.מצגר, הם אומרים, יציף את הרבנות בנושאי תפקידים ודיינים שתכתיב לו החצר של הרב אלישיב. מקורבי הרב פוסלים את ההערכות הללו על הסף. היסטוריה בירושלים אחרי הניצחון ברבנות רשם הרב אלישיב עוד תקדים. ביום שני, לפני 11 יום, הגיע לרחוב חנן ראש העיר המכהן בירושלים, אורי לופוליאנסקי. לופוליאנסקי, איש חביב, שנבחר לראשות העיר בעקבות פרישתו של אהוד אולמרט נחשב לאחד מיקיריו של אלישיב, בין הבודדים שזוכה לשעה קבועה עם הרב מדי שבוע. אחרי שיחה שנמשכה 45 דקות הורה אלישיב ללופוליאנסקי להתמודד על תפקיד ראש העיר, בבחירות שיתקיימו בעוד פחות מחודש. לופוליאנסקי יצא מהבית שמח וטוב לב. בשבועות האחרונים, מאז פרש אולמרט והוא הפך לממלא המקום בעירייה, הפעיל לופוליאנסקי לובינג שקט אצל הרב, שעלה יפה.ההחלטה שקיבל אלישיב נחשבת היסטורית בעולם החרדי. עד היום הרבנים האשכנזים החרדיים אסרו על הפוליטיקאים הבכירים שלהם להיבחר למשרות ביצועיות בכירות, כדי שלא יהיו שותפים מלאים בעיצוב אורח החיים החילוני במדינה, ובעצם אחראים גם על חילול שבת וחג. אנשי יהדות התורה הגיעו לכל היותר לדרגת סגני שרים במשרדי הממשלה, גם אם מעליהם לא כיהנו שרים. נושאי התפקידים התבקשו שלא להתערב מדי בענייני המדינה השוטפים, ולעשות הכל כדי להגן בעיקר על עולם הישיבות. "לשמור על פך השמן הטהור", כלשון הרבנים. הרב אלישיב שיגר את לופוליאנסקי להתמודדות אחרי כמה חודשי בחינה והתבוננות, ואחרי שנוכח לדעת כי הנוכחות שלו בכיכר ספרא לא גורמת להסתה רבתי נגד החרדים, כפי שחששו תחילה. הפלפול של הרב היה כזה: לופוליאנסקי ממילא מכהן בתפקיד, ולכן אין כאן השתדלות או מאמץ מיוחד לתפוס עוד עמדה שלטונית בממסד האזרחי, ומדובר בעצם רק בהמשכו של המצב הקיים. למשקיפים מהצד נשמע התירוץ הזה קצת דחוק. אורי לופוליאנסקי, אם יזכה בבחירות, וסיכוייו אכן מצוינים להפוך לראש העיר החרדי הראשון בירושלים, יהיה בכל זאת אחראי על עיר, שיש בה חילול שבת המוני. סביר להניח שאת המצב הזה הוא ינסה לשנות, וירושלים תצמצם בהדרגה את המרחק מבני­ברק. מחאה נגד ה"קוקניק" הרב אלישיב נולד בעיר שאוויל בליטא בשנת 1910. אביו היה רבי אברהם אראנער. אמו, חיה מושא היתה בתו של הרב המקובל שלמה אלישיב, שנקרא גם "בעל הלשם", על שם הספר שחיבר, "לשם שבו ואחלמה". כמו יצחק אבינו, הרב אלישיב נולד להוריו רק אחרי 17 שנות נישואים, והיה בן יחיד. אחת האגדות ברחוב החרדי מספרת על מכתב שנמצא במכלי הגניזה של דברי הקודש שפזורים במאה שערים. את המכתב כתב הלשם לתלמידו נפתלי הירץ הלוי. "אתמול", דיווח הלשם, "הכנסנו את נכדנו בברית אברהם אבינו. שמו בישראל יוסף שלום והוא היה לאור עולם". במלחמת העולם הראשונה היה הרב בן חמש. המשפחה נדדה לעיר החוף הומל באוקראינה, שנחשבה בטוחה יותר, שם השתקעה. האב אברהם פרסם אז ספר קבלה בשם "ביכורי אברהם" וכונה מאז "הרבי מהומלא". בשנת 24' החליטה המשפחה לעלות לארץ. רבי ישראל הכהן מראדין ("החפץ חיים") הציע לרבי אברהם לאמץ את שם המשפחה של אשתו, אלישיב, ואז כולם יוכלו לקבל סרטיפיקט משותף מהשלטונות בארץ, וכך היה.בארץ התגוררה המשפחה המורחבת בדירה קטנה בבתי נייטין, בקצה מאה שערים. אלישיב התחתן בגיל 20 עם שיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין, אחת הדמויות הבולטות במחנה הדתי לאומי שכונה גם רב המחתרות, בזכות הקשר שלו עם אסירי האצ"ל והלח"י שנכלאו בבתי סוהר בריטיים. הקשר המשפחתי הזה עתיד היה לעשות לאלישיב הרבה צרות בהמשך. בקיץ 98', למשל, כאשר התיר הרב להעתיק קברים בכביש פסגת זאב בירושלים, רוססו נגדו כתובות שבהן כונה "מזרחיסט" ו"קוקניק" (על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אבי הציונות הדתית). אנשי אלישיב הסבירו כי הקברים שנחפרו היו של גויים, אבל בפלגים הקיצוניים של העדה החרדית לא השתכנעו, והזכירו גם את עברו של אלישיב בבית הדין הרבני הציוני.אחרי שנישא עבר אלישיב לגור בדירה ברחוב חנן. הוא למד והתפלל בבית הכנסת אוהל שרה, ומסר שיעורים בבית הכנסת תפארת בחורים שהקים אביו אברהם, בהתחלה בעיקר לנערים עובדים ולפשוטי העם. את אוהל שרה, מקום שבו ישבו ולמדו פעם כל גדולי ירושלים נטש הרב לא מזמן, אחרי עשרות שנים, בגלל המהומה שהחלה לעורר הנוכחות שלו. כדרכם של גאונים, למד הרב תמיד לבד, ולא בחברותא, למעט תקופה קצרה שבה חלק את הגמרא בבית הכנסת עם הרב הידוע, זליג ראובן בנגיס. בסמטאות מאה שערים נפוץ הסיפור על מיליונר אמריקני קשיש שהגיע ל אוהל שרה ושאל על בחור צעיר שלמד שם לפני 60 שנה. "הנה, זה הוא", אמרו לו הנוכחים והצביעו על הרב אלישיב.בתפארת בחורים מלמד הרב אלישיב עד היום. מדי ערב הוא מקפץ על המדרגות הצרות כמו נער עול ימים, יושב על אותו כיסא מימין לארון הקודש, מול אותו מדף, שעליו הוא מניח את ספר הגמרא הגדול שלו, ועדיין הוא מטלטל את שולחנו הקטן, עם הפרוכת האדומה, מניף את יד ימין להדגיש או לבטל, נועץ מבט חודר בתלמיד שמעז להשחית את זמנו בשאלות סרק. ביקרתי בשיעורים של הרב כמה פעמים בחודש האחרון. 50 צעירים, בעיקר אברכים מישיבת העלית מיר יושבים בצפיפות גדולה במבנה רעוע, שלא שופץ מאז שנבנה, שותים בצמא את השיעור, יודעים שאין אצל אלישיב מילה מיותרת. השיעורים הם ביידיש והולכים לעומק. לפעמים מוקדש שיעור שלם, שנמשך שעה בדיוק, לדיון מעמיק בפסוק או במילה אחת. סיפורים אישיים מהימים הרחוקים בהומל ובירושלים כמעט ולא תמצאו שם. הרב אלישיב מקמץ גם כאן, בניגוד לדורשים אחרים כמו הרב עובדיה, שמתבלים את השיעורים בשפע מעשיות עם מוסר השכל. כאשר מזכיר כבר הרב את מילת הקוד "כד הווינא טליא" (כשהייתי ילד), ציבור השומעים נדרך מאוד לשמוע ולא לפספס, אבל גם אז הההמשך לא מרתק במיוחד.הסגנון ענייני וקשוח. באחד השיעורים, שהוקדש לדיני שחיטה במסכת חולין ציטט הרב את הרשב"א. אחד האברכים, בן­ציון קוק שמו, ניסה להתחכם. "אבל הרשב"א לחוד והגמרא לחוד", הוא אמר."הגמרא זה הרשב"א", התעקש הרב."ואם הרשב"א לא היה קיים", שאל קוק."אז היה רע מאוד", חתך הרב.בסיום השיעור פגשתי למטה את קוק נרגש ונסער. איך אתה מתייחס לרב אלישיב, שאלתי אותו. "איך אני מתייחס אליו? כמו שחמור מתייחס לבן אדם, כמו שבן אדם מתייחס למלאכי השרת", הוא אמר וגלגל עיניים כלפי מעלה. גאון מוכר במלחמת העצמאות עזבה משפחת אלישיב את הבית במאה שערים, ועברה להתגורר בשכונת משכנות, בביתו של הרב אריה לוין. הרב אלישיב, מדגישים מקורביו, המשיך ללמוד כרגיל ולא ירד מעודו למקלט. במהלך 48' ניחתו עליו שתי מכות נוראות. בתו הקטנה, רבקה, בת שנה וחצי, נהרגה מפגיעת פגז ירדני, כאשר היתה בזרועותיה של האחות הגדולה יותר, לאה. הרב איבד גם את בנו התינוק יצחק, שחלה ומת זמן קצר אחרי שנולד. בקרב הציבור הליטאי לא מרבים לדבר על שני המקרים האלה, אולי כדי שלא לצער את הרב ובני משפחתו.את הקריירה הדיינית שלו החל הרב ב­52'. הרב הראשי לישראל באותם ימים, הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג, אביו של הנשיא השישי, חיים הרצוג וסבו של ח"כ יצחק הרצוג (עבודה), נתקל בבעיה קשה של אישה עגונה שבעלה נעלם. הרב שבר את הראש. בצר לו הוא הגיע לכולל אוהל תורה ברחביה, שם למד והתפרנס אלישיב, וביקש מהתלמידים שיציעו פתרון. אלישיב כתב מאמר הלכתי מבריק, הרב הראשי התרשם, אימץ את ההצעה וצירף את התלמיד החכם לבית הדין העליון בלי בחינות מוקדמות, על פי סעיף שנקרא אז "גאון מוכר". 20 שנה, כאמור, כיהן אלישיב בבית הדין. ברחוב החרד י אומרים ששם הוא עיצב את סגנון המנהיגות שלו, לטוב ולרע. הרב היה ונשאר פוסק הלכות קשוח ולא איש ציבור ומוביל דרך חברתי. הוא שופט ולא מחנך, כפי שהיה קודמו ראש הישיבה הרב אליעזר שך. הוא פסיבי למדי ולא מעורב בחיי הקהילה. אפילו בנושא אקוטי כמו חוק טל הוא לא התערב וקיבל את דעתם של רוב הרבנים שצריך לתמוך בחוק. בניגוד לגדולי הדור האחרים, אלישיב גם לא כתב ספר מעודו, ואין איש שיודע את הסיבה האמיתית. את אלפי פסקי ההלכה של הרב אוספים תלמידיו בשיחות החטופות שהם מנהלים איתו, ואחר כך מרכזים אותם בספרים עבים שהם מוציאים, בדרך כלל בהסכמתו. ברחוב החרדי נשמעת מדי פעם ביקורת על כך שהרב לא כתב בעצמו. הרב מעולם גם לא דיבר בפני קהל גדול, ולא הרביץ נאומים חוצבי להבות, שהרעידו את אמות הסיפין של העולם החרדי ובכלל. ברחוב החרדי נזכרים בלית ברירה רק ב"כמעט נאומים" של הרב אלישיב. פעם אחת זה קרה בכנס הגדול של דגל התורה במרס 90' ביד אליהו, שם נשא הרב שך את נאום השפנים המפורסם, שהרס את סיכוייו של שמעון פרס להקים ממשלה. הרב אלישיב, מספרים, כבר הכין ראשי פרקים לנאום שלו, אבל ברגע האחרון נרתע, ולא ניגש ל מיקרופון. עשר שנים קודם לכן סירב הרב לשאת נאום במעמד סיום קריאת הש"ס של קהילת צאנז בבנייני האומה, למרות כל ההפצרות. את נאום הסיכום קרא מחותנו, הרב שלמה זלמן אויערבאך.הרב אלישיב לא ייתפס לעולם מחבק נין, או מעביר איזה 'פלאטאלע' (לטיפה) הגונה על ראשו של ילד. הוא מסוגר כאמור עד כדי סיגוף, חלק מההכנעה העצמית שהטיל על עצמו. אחת המשימות הקשות ביותר בקרב הציבור הליטאי היא להעלות חיוך על שפתי הרב. רק פעם אחת בשנה קורה הנס, בשעת קריאת המגילה בערב פורים, בבית הכנסת תפארת בחורים. בחג האחרון ראיתי שם להקה של בדחנים בתחפושות מצחיקות ותוקעי חצוצרות ומה לא, שהרעישו עולמות בכל פעם שהוזכר שמו של המן הרשע, והכל מתוך הבטחה מוקדמת של הגבאים ש"כך תשמחו את הרב". רק כאשר הראה הרב סימנים נדירים של שביעות רצון, חזרו החזנים לקרוא את המגילה, ומאה שערים צהלה ושמחה. ש"ס היא יצר הרע בתחילת שנות השמונים אימץ אליו הרב שך את הרב אלישיב, ושיתף אותו בכל החלטה ציבורית ופוליטית שקיבל. ב­84' הטילו השניים חרם חרדי על בנק לאומי, בגלל חפירות שביצעה חברת ההשקעות של הבנק באזור של קברים יהודיים בטבריה, לצורך הקמת מלון גני חמת. באותה תקופה הקים הרב שך את תנועת ש"ס. הרב אלישיב הסתייג. הוא טען כי מסוכן להעניק יותר מדי כוח לרב עובדיה יוסף, שאותו הוא הכיר מימי העבודה המשותפת בבית הדין הרבני. "אם עובדיה עצמאי מדי ומגיע לגדולה, הוא נעשה מסוכן ובועט בכולם", אחז הרב אלישיב. לימים, כאשר הצטרפה ש"ס לממשלת רבין והשמאל, בניגוד לדעתו של הרב שך, הודה האחרון בטעות. "הייתי צריך לשמוע לך", אמר שך לאלישיב בפגישה שקיימו בירושלים.אלישיב מעולם לא טרח להסתיר את הזלזול הבוטה שלו ברב עובדיה, מנהיג ש"ס. הוא שנא את ההתנהגות שלו בימי פרשת הממזרים בבית הדין הרבני, אבל לא רק. לאורך שנים הוא תוקף את מעשיו והתנהגותו, וגם עובדיה לא נשאר חייב, וטוען שאין לו סיבה לחוש רגשי נחיתות. "ישבנו יחד חמש­שש שנים בבית הדין. למה אני צריך לבטל דעתי מדעתו?", צוטט עובדיה לפני שהחליט להיכנס לממשלת רבי ן ב­92', בניגוד לדעתו של אלישיב. מדי פעם מבקר עובדיה את שיטת הלימוד האשכנזית ("מרוב פלפולים יוצאים להם בלבולים"), והכל במסגרת מאבק האיתנים בין החרדים האשכנזים והספרדים, מה שמכעיס עוד יותר את אלישיב.אחד משיאי הכסאח בין הצדדים נרשם באוקטובר 2001, אז השתתף הרב עובדיה במעמד "הקהל" בכותל המערבי, שנתון במחלוקת מסיבות הלכתיות. הרב אלישיב טען כי אסור לשחזר את המעמדים שהיו מול בית המקדש, ומדובר בעצם בעבודה זרה. בעיתון "יתד נאמן", הביטאון הרשמי של דגל התורה נכתב אז כי "ש"ס היא התגלמות יצר הרע. מזייפת ומחדשת". לא פחות. יחד עם זאת, כאשר יצא הרב אלישיב למאבק ברפורמים בירושלים, הוא התעלם מכל המחלוקות. אלישיב חיבר כרוז והחתים עליו את הרב עובדיה. הכרוז התפרסם בשעתו ב"יתד נאמן" שהתקשה להדפיס את שמו של עובדיה. הולך לאחור הרב אלישיב קנה את מעמדו כיורשו של הרב שך בהתמדה, לאורך שנים, בלי שהשקיע מאמץ מיוחד. לקראת הבחירות ב­88' הקים הרב שך את "דגל התורה", בעקבות סכסוך שגרתי שפרץ עם אגודת ישראל. הפעם, בניגוד לימי הקמת ש"ס, הוא קיבל את הסכמתו המלאה של אלישיב. הרב שך העמיד אז את אלישיב מעל חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה החדשה, שהורכבה מראשי הישיבות החשובות. כך הוא גם סימן לו ולציבור החרדי כולו את הדרך. "הרב אלישיב הוא לא תלמיד חכם, הוא גם חכם", התבטא אז שך, לפחות על פי מקורבי אלישיב.באמצע שנות התשעים, כאשר הידרדר מצבו הבריאותי של הרב שך הוא מסר לידיו של אלישיב את המנהיגות באופן רשמי יותר. ברחוב החרדי מדקלמים בעל פה את המשפט המיתולוגי שאמר שך לאלישיב בפגישתם האחרונה, "ווען סאיז וועט קומען א צייט, אז איך וועל נישט קענען פירן, דו דארפסט פירן" (כשיבוא זמן שלא אוכל יותר להנהיג, תנהיג אתה). ההתרגשות אז היתה גדולה. מבחינת הליטאים מדובר בחיבור החוליה בשרשרת הארוכה והמפוארת. הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש) העביר את הירושה לרב יצחק זאב סולובייצ'יק (הרבי מבריסק), שהעביר את המפתחות לרב שך, וע כשיו אלישיב.הרב אלישיב לא התלהב לקבל עליו את התפקיד. "אם ישאלו אותי בעניינים שונים, אומר מה דעתי", הוא שח למקורביו. כאשר נפטר הרב שך בנובמבר 2001 הוא כבר לקח על עצמו יותר סמכויות. מאבק הירושה בכל זאת לא עבר חלק. חסידיו של הרב אהרן לייב שטיינמן, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים חשבו שהוא ראוי להיות הממשיך, בעיקר מול אלישיב הפאסיבי משהו. ברחובות בני­ברק וירושלים כבר התנהל קרב כרזות ופשקווילים הגון. שטיינמן בן ה­85, נחשב למנהיג רדיקלי במונחים השמרניים של העולם החרדי, וידוע כמתווה דרך חברתי (שטיינמן הוא שהוביל את התמיכה בנח"ל החרדי).בסוף גם שטיינמן התכופף בפני ההחלטה של הרב שך, כינה את הרב אלישיב ה"אורים והתומים", וקיבל את מנהיגותו ללא עוררין. המהפכה בעולם הליטאי נדחתה, לפחות לפי שעה. אצל הרב אלישיב צריך כידוע רק לשמור על הקיים, ואם אפשר, ללכת לאחור, עמוק אל תוך העבר. מדיניות ההבלגה הרב אלישיב לא אימץ את סגנון המנהיגות של הרב שך, אבל הוא לא סטה כמעט מהעמדות המדיניות של פוסק הדור הקודם, שהלך לעולמו. שניהם מתונים מאוד בענייני שלום וביטחון, אבל מתעבים את השמאל בגלל שהוא נחשב אצלם מופקר מבחינה דתית. זו גם הסיבה שכאשר ממשלה בראשות השמאל מחליטה על צעדים מדיניים, מתייחסים אליה מיד בחשדנות (שך ואלישיב התנגדו להסכמי אוסלו). ממשלת ימין תזכה בדרך כלל בתמיכה ליטאית לוויתורים כואבים.אחד היסודות בפסיקה של הרב אלישיב קובע כי אסור להתגרות באומות העולם. מקור הכוח הבטחוני והכלכלי של ישראל הוא ארצות הברית, ואסור להכעיס מדי את הממשל. ברוח הדברים הללו מתנגד הרב אלישיב להקמת התנחלויות, ומוכן להחזיר את כל השטחים תמורת שלום אמת. מקורביו של אלישיב מביאים לראיה את העובדה שאין איש מבני משפחתו של הרב, כולל הנכדים והנינים, שחצה את הקו הירוק ומתגורר בשטחים.הרב אלישיב תמך במדיניות ההבלגה של הממשלה במלחמת המפרץ הקודמת. הוא תמך בהסכם חברון ובהסכם וויי, והורה לחברי הכנסת של דגל התורה להימנע בהצבעה על החזרת אבו דיס (מאי 2000). הוא תומך גם במפת הדרכים, כמעט ללא עוררין, בנ יגוד לדעתם של רבנים אחרים ביהדות התורה, כמו האדמו"ר מגור, שנחשבים קיצוניים הרבה יותר ממנו. שרון לא מוזמן הרב אלישיב לא מתלהב מפוליטיקאים חילונים, ומתייחס אליהם בדרך כלל בענייניות ובקוצר רוח. רק שלושה הגיעו עד היום לבית הרב ברחוב חנן. בנימין נתניהו בא לשם ביוזמתו. מאיר שטרית ולימור לבנת ביקרו אצל הרב אלישיב לבקשתו. שטרית היה שר המשפטים, והרב ביקש למנות דרכו את הרב חגי איזירר כדיין בבית הדין הרבני. משרת החינוך לבנת ביקש שלא תשנה את תכני הלימוד בבתי המדרש החרדיים לבנות, בית יעקב.בבחירות 96' תמך אלישיב בנתניהו. העמדה של פוסק הדור הפוטנציאלי תרמה לנצחונו הדחוק של נתניהו על שמעון פרס, שמיהר להגיע לרב ולהודות לו. השיחה בין השניים, מספרים עדי שמיעה, נמשכה עשר דקות. "נו טוב, מה אתה עושה, יש לך תוכנית? אתה יודע לאיזה ברוך נכנסת?", שאל הרב את נתניהו המופתע בלי גינונים ובלי הרבה חדווה. נתניהו, אגב, חזר לבית הרב גם לפני הבחירות במאי 99', לבקש את תמיכתו.את אריאל שרון לא פגש הרב אלישיב מעולם, אפילו שהודיע כי יתמוך בו לראשות הממשלה. במאי 2000 ביקש שרון לבוא עם מפות לרב ולשכנע אותו שיתנגד להסכם אבו דיס. אלישיב סירב לקבלו והפנה אותו לעוזרו הוותיק, הרב יוסף אפרתי. היו גם נסיונות אחרים ליזום ביקורים, אבל הרב לא התלהב. הוא טען שמדובר באיש שאין לו שום מחויבות לדת ולמסורת.כאשר החליט שרון לסלק מהממשלה את החרדים, חייך הרב אלישיב במרירות. "מה אתם מתפלאים?", שאל את סובביו. "שרון תמיד היה חילוני. עכשיו הוא לא צריך אותנו לכן זרק אותנו. אם הוא לא היה צריך אותנו לפני שנתיים, גם אז היה זורק". לא רק לאשכנזים באוקטובר 2001 סער הרחוב החרדי. האסיר לשעבר אריה דרעי, מי שהקים את ש"ס ומצא עצמו בהמשך בחזית מול ראשי העולם החרדי האשכנזי, ואפילו חטף קפידה מהרב שך אחרי שהצטרף לממשלת רבין, יצא לחופשה מהכלא והגיע לפגישה עם הרב אלישיב. בש"ס מתחו ביקורת קשה. מבחינתם היתה כאן כניעה פומבית של דרעי בפני העליונות האשכנזית, תופעה שדרעי עצמו לחם נגדה כל חייו.זו לא היתה הפעם הראשונה שבה דרעי הגיע לאלישיב. גם בשלהי משפטו הוא בא לרחוב חנן. גם ברחוב הליטאי הרימו אז גבה נוכח היחס לדרעי, היריב הפוליטי והמנטלי. מקורבי הרב הסבירו השבוע כי דרעי היה במצב קשה וחיפש משענת. הרב עובדיה העיף אותו מעמדת המנהיגות בש"ס והוא מצא עצמו על סף כניסה לכלא, מושפל ומנוטרל. הרב אלישיב החליט שחל עליו "דין נרדף", שיורדים לחייו לשווא, והחליט לחזק אותו. לזכותו של דרעי עמדה הפעילות הענפה שלו למען עולם התורה והישיבות, כאשר שימש כמנכ"ל, שר ויו"ר ש"ס.לצדו של האסיר עמדה גם "הכרת הטוב". בקיץ 98' עמדו טרקטורים של העירייה לעלות על כמה קברים יהודיים בפסגת זאב בדרכם לסלול כביש. המידע הגיע לרב אלישיב, ואנשיו חיפשו את ראש העיר אולמרט ואת סגנו לופוליאנסקי, ולא מצאו. הרב ביקש לפנות לדרעי, שהיה אז אחד האנשים החזקים במדינה. דרעי זינק למכוניתו, נסע לבדו בלי נהג ועוזרים בשעת בוקר מוקדמת לאתר החפירות, ונעמד מול הטרקטורים. העבודה נעצרה. מאז 2001 מבקר דרעי בקביעות אצל הרב אלישיב, ומתייעץ עימו כמעט בכל דבר. לפני חצי שנה חשב דרעי להקים רשימה עצמאית חדשה, בלי סממנים עדתיים בולטים, שתרוץ בבחירות לכנסת. הרב אלישיב התנגד. "זה יגרום לתקרית", הוא פסק. "הרב עובדיה ייפגע, גדולי תורה אחרים יכעסו, יש כאן סכנה לחילול השם". הרעיון נגנז. בית הרב פנימה לרב אלישיב ארבעה בנים וארבע בנות שנותרו בחיים. הבן הבכור הוא שלמה, איש נחבא אל הכלים, שעליו אומרים שירש את השתקנות של אביו. הבן השני הוא משה, שירש את הצדיקות, ורבים באים לביתו ליד קולנוע אדיסון לקבל ברכה.הבן השלישי הוא אברהם, שנחשב כי ירש את הפיקחות והערמומיות של אלישיב. אברהם הוא הבן היחידי שמסתובב בבית הרב, ונמנה עם צוות המשמשים את אלישיב. הבן הרביעי הוא בנימין, שמסתגר יומם ולילה עם ספרי הגמרא וההלכה. עליו אומרים כי ירש את הלימוד.ברחוב החרדי ידועות יותר הבנות בת שבע ולאה, בגלל הייחוס המשפחתי שלהן. בת שבע הבכורה נשואה לרב חיים קנייבסקי, אחד הרבנים החשובים בציבור החרדי. הבת לאה נשואה לרב עזריאל אויערבך, בנו של פוסק ההלכה המנוח הרב שלמה זלמן אויערבך. שמואל אויערבך, אחיו של עזריאל, הוא אחד המועמדים לרשת את הרב אלישיב כמנהיג הזרם הליטאי, יחד עם הרב אהרן לייב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי.