העגל רוצה לינוקס יותר משספקי המחשוב רוצים במהפכת התוכנה של לינוקס, רוצים הארגונים הגדולים בעולם לעבור למערכת ההפעלה החופשית שמערערת את שלטון ה"חלונות" של מיקרוסופט דרור גלוברמן 26/05/04 בחודשים האחרונים מקבלות מאות חברות מכתבי אזהרה מחברת התוכנה SCO. במכתב מוזהרות החברות כי הן משתמשות בקוד המקור של לינוקס ללא רישיון. לטענת SCO, שהגישה לפני חודשיים תביעה בנושא נגד יבמ, יש לה זכויות יוצרים על חלק ממערכת ההפעלה לינוקס, משום שהיא מחזיקה בזכויות היוצרים למערכת ההפעלה יוניקס, שמתוכה פותחה לינוקס. זה לא מקרי שהמתקפה של חברת SCO על מערכת ההפעלה האלטרנטיבית לינוקס ועל עולם הקוד הפתוח, עם עזרה כספית מצד מיקרוסופט, מתרחשת דווקא עכשיו. הטריגר למהלך אינו רק הצרות הכלכליות של SCO, מהן היא מקווה להיחלץ באמצעות פיצויים שאולי תצליח לגרד בלוליינות המשפטית הנוכחית. השנה האחרונה מיטיבה עם לינוקס, המתחרה בחלונות, באופן שמצליח להבהיל כהוגן את מיקרוסופט (ובכיריה כבר לא מכחישים זאת). ככל שחולף הזמן מתבהרת התמונה: הפופולריות הגוברת של לינוקס מתחילה לשנות את חוקי המשחק בעולם המחשוב באופן דרמטי. הנה דימוי חביב במיוחד על אנשי קהיליית לינוקס בישראל: "כשהלקוח מתקין במחשב שלו חלונות או יוניקס, היד של ספק המחשוב שלו אוחזת לו במקום רגיש. כשהוא מתקין לינוקס ­ זו היד של הלקוחבחודשים האחרונים מקבלות מאות חברות מכתבי אזהרה מחברת התוכנה SCO. במכתב מוזהרות החברות כי הן משתמשות בקוד המקור של לינוקס ללא רישיון. לטענת SCO, שהגישה לפני חודשיים תביעה בנושא נגד יבמ, יש לה זכויות יוצרים על חלק ממערכת ההפעלה לינוקס, משום שהיא מחזיקה בזכויות היוצרים למערכת ההפעלה יוניקס, שמתוכה פותחה לינוקס. זה לא מקרי שהמתקפה של חברת SCO על מערכת ההפעלה האלטרנטיבית לינוקס ועל עולם הקוד הפתוח, עם עזרה כספית מצד מיקרוסופט, מתרחשת דווקא עכשיו. הטריגר למהלך אינו רק הצרות הכלכליות של SCO, מהן היא מקווה להיחלץ באמצעות פיצויים שאולי תצליח לגרד בלוליינות המשפטית הנוכחית. השנה האחרונה מיטיבה עם לינוקס, המתחרה בחלונות, באופן שמצליח להבהיל כהוגן את מיקרוסופט (ובכיריה כבר לא מכחישים זאת). ככל שחולף הזמן מתבהרת התמונה: הפופולריות הגוברת של לינוקס מתחילה לשנות את חוקי המשחק בעולם המחשוב באופן דרמטי. הנה דימוי חביב במיוחד על אנשי קהיליית לינוקס בישראל: "כשהלקוח מתקין במחשב שלו חלונות או יוניקס, היד של ספק המחשוב שלו אוחזת לו במקום רגיש. כשהוא מתקין לינוקס ­ זו היד של הלקוחשמחזיקה את הספקים במקום הרגיש". ובמילים עדינות יותר, התלות המסורתית של הלקוח בספק מתהפכת, בזכות השימוש בלינוקס. לינוקס היא מערכת הפעלה שאיננה שייכת לאף אחד, כלומר, היא שייכת לכולם. היא מפותחת על­ידי מיליוני חובבים בכל העולם במקביל, על חשבון זמנם הפנוי. אחת לתקופה מסוימת נפגשת ועדה עליונה, שבראשה יושב לינוס טורבאלדס, האיש שהגה אותה לפני 10 שנים, מרכזת את כל הפיתוחים והעדכונים ומוציאה גירסה חדשה לשוק. הגירסה מופצת חינם באינטרנט, או נמכרת לארגונים כחלק מחבילת שירות. בניגוד לחלונות של מיקרוסופט, הקוד שלה גלוי לעיני כל, וכך יכול כל לקוח לשנות את מערכת ההפעלה כרצונו.שמחזיקה את הספקים במקום הרגיש". ובמילים עדינות יותר, התלות המסורתית של הלקוח בספק מתהפכת, בזכות השימוש בלינוקס. לינוקס היא מערכת הפעלה שאיננה שייכת לאף אחד, כלומר, היא שייכת לכולם. היא מפותחת על­ידי מיליוני חובבים בכל העולם במקביל, על חשבון זמנם הפנוי. אחת לתקופה מסוימת נפגשת ועדה עליונה, שבראשה יושב לינוס טורבאלדס, האיש שהגה אותה לפני 10 שנים, מרכזת את כל הפיתוחים והעדכונים ומוציאה גירסה חדשה לשוק. הגירסה מופצת חינם באינטרנט, או נמכרת לארגונים כחלק מחבילת שירות. בניגוד לחלונות של מיקרוסופט, הקוד שלה גלוי לעיני כל, וכך יכול כל לקוח לשנות את מערכת ההפעלה כרצונו. הן מ­פ­ח­ד­ו­ת הן מ­פ­ח­ד­ו­ת אילן שפיגלמן, בימים כתיקונם סמנכ"ל השיווק של אורקל ישראל, המשמש גם כיו"ר איגוד לינוקס הישראלי, מפגין התלהבות רבה מכל העניין. "ניסינו להבין מאיפה באה כל התופעה של הלינוקס", הוא מספר. "לפני כמה עשרות שנים פותח פרוטוקול תקשורת חדש ­ ה-TCP/IP­. הוא איפשר לחבר מחשבים שונים ולשתף ביניהם מידע. הוא לא היה כל­כך טוב, אבל היום כל האינטרנט מבוסס עליו. חברות המחשבים מאוד התנגדו לו, כי מה פתאום מחברים בין מחשבים שונים. אבל הלקוחות צפצפו. טכנולוגיה כזו, שמצליחה באמת, זה משום שהיא טובה, ובגלל שהיא מביאה ערכים חברתיים שלאו דווקא תואמים את הצרכים של יצרן זה או אחר. בדיעבד, אם לא היה TCP/IP לא היו קיימות חברות המחשוב הגדולות בעולם, כמו סאן או HP. ברגע שחברות המחשבים החלו להפחיד את הלקוחות, אז היה אפשר להבין שיש כאן משהו רציני. אותו הדבר קורה עם לינוקס". ההסבר פשוט. ברגע שחברה מסוימת מתקינה במחשביה את מערכת ההפעלה של חלונות, למשל, הרי שהיא תלויה בשירות ובתמיכה של מיקרוסופט, שמחזיקה את קוד המקור של המערכת באופן בלעדי. אותו הדבר קורה גם עם מערכת ההפעלה יוניקס, שיש לה גירסאות שונות שאילן שפיגלמן, בימים כתיקונם סמנכ"ל השיווק של אורקל ישראל, המשמש גם כיו"ר איגוד לינוקס הישראלי, מפגין התלהבות רבה מכל העניין. "ניסינו להבין מאיפה באה כל התופעה של הלינוקס", הוא מספר. "לפני כמה עשרות שנים פותח פרוטוקול תקשורת חדש ­ ה-TCP/IP­. הוא איפשר לחבר מחשבים שונים ולשתף ביניהם מידע. הוא לא היה כל­כך טוב, אבל היום כל האינטרנט מבוסס עליו. חברות המחשבים מאוד התנגדו לו, כי מה פתאום מחברים בין מחשבים שונים. אבל הלקוחות צפצפו. טכנולוגיה כזו, שמצליחה באמת, זה משום שהיא טובה, ובגלל שהיא מביאה ערכים חברתיים שלאו דווקא תואמים את הצרכים של יצרן זה או אחר. בדיעבד, אם לא היה TCP/IP לא היו קיימות חברות המחשוב הגדולות בעולם, כמו סאן או HP. ברגע שחברות המחשבים החלו להפחיד את הלקוחות, אז היה אפשר להבין שיש כאן משהו רציני. אותו הדבר קורה עם לינוקס". ההסבר פשוט. ברגע שחברה מסוימת מתקינה במחשביה את מערכת ההפעלה של חלונות, למשל, הרי שהיא תלויה בשירות ובתמיכה של מיקרוסופט, שמחזיקה את קוד המקור של המערכת באופן בלעדי. אותו הדבר קורה גם עם מערכת ההפעלה יוניקס, שיש לה גירסאות שונות שמפותחות על­ידי חברות שונות, והן אלה שמחזיקות בקוד המקור. חברה שמתחילה לעבוד עם מי משתי מערכות ההפעלה הללו נשארת תלויה בהן, והן יכולות לגבות ממנה דמי שירות כאוות נפשן. אבל בלינוקס הכללים מתהפכים: קוד המקור נמצא בידי כולם, והחברה יכולה להחליף את ספק שירותי המחשוב שלה בכל רגע נתון. עכשיו התחרות מתהפכת, וספקי המחשוב נלחמים ומתחרים ביניהם על החברות ­ תחרות שהיתה קיימת קודם בצורה מוגבלת מאוד. התרחיש הזה נכון לגבי כלל הכלכלה העולמית. כמעט בכל חברה, בכל תחום, יש רשת מחשבים. אם ייווצר לחץ מכיוונן לעבר ספקי המחשוב, הרי שאלה ייאלצו להתייעל ולהצדיק כל סנט שהם גובים. אחד הספקים הללו, HP ישראל, רואה נהירה גוברת של הלקוחות לכיוון לינוקס. "היום באים אליי ומבקשים ישר לינוקס", אומר אמיר שיינמן, מנהל פיתוח עסקי של שותפויות ב- HP­ ישראל. "היקף עיסקאות הלינוקס גדל מ­4 מיליון דולר ל­7 מיליון בשנה האחרונה ­ גידול של %75. בהנחה שהשוק עצמו לא צומח, הרי שהגידול הזה בא על חשבון מישהו אחר. אני לא יודע להגיד אם זה דווקא על חשבון חלונות או על חשבון יוניקס. כנראה שעל חשבון שתיהן". לדברי שיינמן, הסיבהמפותחות על­ידי חברות שונות, והן אלה שמחזיקות בקוד המקור. חברה שמתחילה לעבוד עם מי משתי מערכות ההפעלה הללו נשארת תלויה בהן, והן יכולות לגבות ממנה דמי שירות כאוות נפשן. אבל בלינוקס הכללים מתהפכים: קוד המקור נמצא בידי כולם, והחברה יכולה להחליף את ספק שירותי המחשוב שלה בכל רגע נתון. עכשיו התחרות מתהפכת, וספקי המחשוב נלחמים ומתחרים ביניהם על החברות ­ תחרות שהיתה קיימת קודם בצורה מוגבלת מאוד. התרחיש הזה נכון לגבי כלל הכלכלה העולמית. כמעט בכל חברה, בכל תחום, יש רשת מחשבים. אם ייווצר לחץ מכיוונן לעבר ספקי המחשוב, הרי שאלה ייאלצו להתייעל ולהצדיק כל סנט שהם גובים. אחד הספקים הללו, HP ישראל, רואה נהירה גוברת של הלקוחות לכיוון לינוקס. "היום באים אליי ומבקשים ישר לינוקס", אומר אמיר שיינמן, מנהל פיתוח עסקי של שותפויות ב- HP­ ישראל. "היקף עיסקאות הלינוקס גדל מ­4 מיליון דולר ל­7 מיליון בשנה האחרונה ­ גידול של %75. בהנחה שהשוק עצמו לא צומח, הרי שהגידול הזה בא על חשבון מישהו אחר. אני לא יודע להגיד אם זה דווקא על חשבון חלונות או על חשבון יוניקס. כנראה שעל חשבון שתיהן". לדברי שיינמן, הסיבהשהגידול מתרחש דווקא עכשיו, לאחר כ­10 שנים שלינוקס מסתובבת בשוק, היא הגעתה לבשלות, שמאפשרת לה להתחרות במערכות הפעלה ותיקות. שפיגלמן ­ שאורקל שבה הוא עובד מעודדת את צמיחת לינוקס ­ אומר: "עד היום כל הסטנדרטים נשלטו על­ידי חברות. היום אלה הסטנדרטים של העם. אבל כל חברות המחשבים המובילות בעולם, חוץ ממיקרוסופט, תומכות בלינוקס: סאן HP,, יבמ, אורקל ועוד. ענקית חומרי הצריכה חברת יוניליוור העולמית, למשל, העבירה את כל תשתית המחשוב שלה ללינוקס. אחרי חודש חתמו שם על הסכם אחזקה שנתי עם יבמ, ואחרי שבוע חתמו על הסכם נוסף עם HP. עכשיו, על כל שירות שהחברה צריכה יבמ ו-HP­ מתחרות. "זה החופש האמיתי שבלינוקס. הלקוח יכול לעבור בין ספקים בקלות, וזה גורם לספקים להשתפר", אומר שפיגלמן. "והתחרות הופכת את לינוקס למערכת הרבה יותר זולה". עלותה של לינוקס נמוכה יותר גם כשזה מגיע לכוח­האדם שדרוש כדי לתחזק אותה. לדברי שפיגלמן, התעשיה האווירית, שהחליפה חלק גדול ממערכות המחשוב שלה ללינוקס, מחזיקה היום 300 שרתים, מהם 200 שרתי לינוקס. מספר האנשים שתומכים ב­200 השרתים הוא לא יותר מעובד אחד בשלושת­רבעי משרה.שהגידול מתרחש דווקא עכשיו, לאחר כ­10 שנים שלינוקס מסתובבת בשוק, היא הגעתה לבשלות, שמאפשרת לה להתחרות במערכות הפעלה ותיקות. שפיגלמן ­ שאורקל שבה הוא עובד מעודדת את צמיחת לינוקס ­ אומר: "עד היום כל הסטנדרטים נשלטו על­ידי חברות. היום אלה הסטנדרטים של העם. אבל כל חברות המחשבים המובילות בעולם, חוץ ממיקרוסופט, תומכות בלינוקס: סאן HP,, יבמ, אורקל ועוד. ענקית חומרי הצריכה חברת יוניליוור העולמית, למשל, העבירה את כל תשתית המחשוב שלה ללינוקס. אחרי חודש חתמו שם על הסכם אחזקה שנתי עם יבמ, ואחרי שבוע חתמו על הסכם נוסף עם HP. עכשיו, על כל שירות שהחברה צריכה יבמ ו-HP­ מתחרות. "זה החופש האמיתי שבלינוקס. הלקוח יכול לעבור בין ספקים בקלות, וזה גורם לספקים להשתפר", אומר שפיגלמן. "והתחרות הופכת את לינוקס למערכת הרבה יותר זולה". עלותה של לינוקס נמוכה יותר גם כשזה מגיע לכוח­האדם שדרוש כדי לתחזק אותה. לדברי שפיגלמן, התעשיה האווירית, שהחליפה חלק גדול ממערכות המחשוב שלה ללינוקס, מחזיקה היום 300 שרתים, מהם 200 שרתי לינוקס. מספר האנשים שתומכים ב­200 השרתים הוא לא יותר מעובד אחד בשלושת­רבעי משרה.ב­100 השרתים האחרים תומכים 10 עובדים. האם איכות מערכת הפעלה שמפותחת על­ידי חובבים בכל העולם טובה כמו זו שמפותחת על­ידי חברה ענקית ומסודרת? "ברגע שזה קוד פתוח, שכל העולם רואה, ברור שהוא הרבה יותר טוב מקוד סגור. אי­אפשר להתחרות בתיקון השגיאות של מיליוני חובבים בכל העולם. כשבתעשיה האווירית רק התקינו לינוקס, ניסו להתקין שם משהו וזה לא עבד. המהנדס זרק שאלה בפורום, הלך לשתות קפה, וכשחזר אחרי 40 דקות קיבל תשובה ממישהו, עם תוכנה קטנה שמסדרת את הבעיה. הוא התקין, וזה עבד! תראה לי חברה שיודעת לעבוד ביחידות זמן כאלה. ומי ענה לו? איזה מתכנת אחד מהצד השני של העולם". שיינמן מ-HP­ מספר על החיבה העזה של גופים בטחוניים ישראליים וזרים ללינוקס. הסיבה היא פשוטה: הם לוקחים את קוד המקור, משנים אותו בהתאם לצורכיהם ומשיגים מערכת הפעלה ייחודית ומאובטחת במיוחד, משום שאף אחד בחוץ לא מכיר אותה ולא יודע איך פורצים אותה. בין הגופים שהתקינו לינוקס לאחרונה מצויים, כאמור, התעשיה האווירית, גופים בטחוניים, מוסדות אקדמיים, וכן קבוצת הכשרת הישוב על שלל חברותיה, גוטקס ועוד. האם ייתכן שהתביעה של SCO, שבאב­100 השרתים האחרים תומכים 10 עובדים. האם איכות מערכת הפעלה שמפותחת על­ידי חובבים בכל העולם טובה כמו זו שמפותחת על­ידי חברה ענקית ומסודרת? "ברגע שזה קוד פתוח, שכל העולם רואה, ברור שהוא הרבה יותר טוב מקוד סגור. אי­אפשר להתחרות בתיקון השגיאות של מיליוני חובבים בכל העולם. כשבתעשיה האווירית רק התקינו לינוקס, ניסו להתקין שם משהו וזה לא עבד. המהנדס זרק שאלה בפורום, הלך לשתות קפה, וכשחזר אחרי 40 דקות קיבל תשובה ממישהו, עם תוכנה קטנה שמסדרת את הבעיה. הוא התקין, וזה עבד! תראה לי חברה שיודעת לעבוד ביחידות זמן כאלה. ומי ענה לו? איזה מתכנת אחד מהצד השני של העולם". שיינמן מ-HP­ מספר על החיבה העזה של גופים בטחוניים ישראליים וזרים ללינוקס. הסיבה היא פשוטה: הם לוקחים את קוד המקור, משנים אותו בהתאם לצורכיהם ומשיגים מערכת הפעלה ייחודית ומאובטחת במיוחד, משום שאף אחד בחוץ לא מכיר אותה ולא יודע איך פורצים אותה. בין הגופים שהתקינו לינוקס לאחרונה מצויים, כאמור, התעשיה האווירית, גופים בטחוניים, מוסדות אקדמיים, וכן קבוצת הכשרת הישוב על שלל חברותיה, גוטקס ועוד. האם ייתכן שהתביעה של SCO, שבאה על רקע הגידול בשימוש בלינוקס, תעצור את המגמה? שיינמן ושפיגלמן מגחכים. "אין להם סיכוי. וגם אם כן, המתכנתים החופשיים יחליפו כמה שורות בקוד של לינוקס, וזהו".ה על רקע הגידול בשימוש בלינוקס, תעצור את המגמה? שיינמן ושפיגלמן מגחכים. "אין להם סיכוי. וגם אם כן, המתכנתים החופשיים יחליפו כמה שורות בקוד של לינוקס, וזהו".