שלמות הארץ או הפער החברתי? הרב מיכאל מלכיאור מכנס "500 תלמידי חכמים חילונים ודתיים" לדון במצב החברתי, בתגובה לכנס רבני הימין שנזעקו לכינוס כדי למנוע פינוי מאחזים * מי מתעלל במי ברחוב בר- אילן? * וגם: חבר הכנסת ליצמן וענייני "דין מוסר" אבישי בן­חיים 11/07/03 "500 תלמידי חכמים חילונים ודתיים", כלשון ההזמנה, יתכנסו בעוד עשרה ימים במלון "רמדה רנסאנס" בירושלים בניסיון להציג חלופה אידיאולוגית למאות רבני הימין הדתי, שהתכנסו באותו מקום לפני כחודש, עסקו בסוגיית שלמות ארץ ישראל והוציאו הודעה פומבית הכופרת בסמכותה של ממשלת ישראל לפנות מאחזים.כינוס הרבנים אז אורגן בידי "איחוד הרבנים למען עם ישראל ולמען ארץ ישראל", והשתתפו בו, בין היתר, הרב הראשי האשכנזי לשעבר וראש ישיבת "מרכז הרב", הרב אברהם שפירא, הרב הראשי הספרדי לשעבר, הרב מרדכי אליהו ועוד רבנים רבים מכל רחבי הארץ. היו שם רבנים מיישובי יש"ע, רבנים מחסידות חב"ד, ראשי ישיבות וראשי מוסדות שונים.את כנס התגובה של "500 תלמידי החכמים החילונים והדתיים" יזם חבר הכנסת, הרב מיכאל מלכיאור. "כרב בישראל השתוממתי מכך", הסביר הרב מלכיאור, "שמתאספים 500 רבנים במדינה שנמצאת במצב של הידרדרות מוסרית וחברתית, שהפער החברתי בה הפך להיות הגדול ביותר בעולם, ושבה למעלה מ­700 אלף ילדים מתחת לקו העוני, ומצליחים להתעלם מכל הבעיות החברתיות ­ הכל מתמקד בקדושת הארץ".מלכיאור, העומד בראש תנועת מימ" ד, מדגיש כי לא מדובר באירוע מפלגתי של תנועתו, וכי שותפים לו מספר ארגונים חברתיים. על השאלה המסקרנת מיהם מאות תלמידי החכמים החילוניים, שיטריחו את עצמם לכנס הדתי­חילוני, שיציב מול סוגיית שלמות הארץ בה דנו רבני יש"ע ותומכיהם, את סוגיית "הרס המרקם החברתי במדינת ישראל", עדיין אין תשובה סופית.המציאות מעידה כי אנשי רוח, שמוכנים להטריח את עצמם ולעמוד ברוח ואפילו לאכול אבק על הגבעות, הם ברוב המקרים אנשים שצריכים לשים יד על הראש, כדי שהכיפה הסרוגה או השחורה לא תעוף. על פי המארגנים, בין המוזמנים שעד כה הביעו את נכונותם העקרונית להשתתף באירוע: חבר הכנסת לשעבר, יאיר צבן, יואב קריים מארגון הנכים, רינה בר­טל משדולת הנשים, פרופסור אבי רביצקי, פרופסור יהודה באוור, ד"ר מאיר בוזגלו, הרב יהודה עמיטל, הרב אבי גיסר, רבה של עופרה, אברי גלעד וד"ר צבי צמרת. האחרון, אגב, עמד בעבר בראש "ועדת צמרת", שהביאה לעולם את החלטת הפשרה ברחוב בר­אילן בירושלים ­ שעל פיה ייסגר הכביש בשעות התפילות ­ המנותצת בשבועות האחרונים בידי החרדים. בשבוע שעבר הפתיע צמרת ואמר לעיתון החרדי "בקהילה", כי הוא סבור שאפשר להיע נות לדרישות המפגינים החרדים ולסגור את כביש בר­אילן לחלוטין. השוטרים והאלה ביום שלישי בצהריים התייצב חבר הכנסת הרב שלמה בניזרי במשרדי המחלקה לחקירות שוטרים כדי להגיש תלונה נגד קבוצת שוטרים שלטענתו התעללו באכזריות בעצור חרדי, שהיה כלוא בתוך טרנזיט משטרתית. על פי בניזרי, הפעם לא מדובר בעוד סיפור שאפשר לדחות אותו כסיפור בדים חרדי. הוא עצמו היה עד להתרחשויות וצפה בהן מחלון ביתו בשדרות גולדה מאיר בירושלים, מרחק של פחות ממאתיים מטר מצומת רחוב בר אילן.מדובר באירוע שהתרחש בשבת שעברה, בשעת ההתפרעות בכביש, שהותססה בידי חרדים מהפלגים הקיצוניים, שהפגינו, לדבריהם, בדרישה לסגור לחלוטין את כביש בר­אילן. אולם מאחורי הקלעים הודו כי מטרתם היא להביך את ראש העירייה החרדי, אורי לופוליאנסקי, ובעצם המשיכו במסורת של העמקת והדגשת הזהות החרדית, מתוך מאבק בזהות היהודית האלטרנטיבית שהחילוניות מציעה. במקרה זה התווסף הצורך בהעמקת והדגשת הזהות הפנים חרדית, מתוך מאבק גם בזהות החרדית האלטרנטיבית שלופוליאנסקי מציע.בניזרי סיפר כי שמע צעקות מהרחוב. כשהביט מחלון ביתו ראה ממרחק של כעשרה מטרים "טרנזיט משטרתית שבתוכה ארבעה­חמישה שוטרים מכים חרדי". לדברי בניזרי "הם ירדו ע ליו מכות רצח עם אלות. היכו אותו בבטן, ברגליים, נתנו לו בוקסים בפנים, ממש כיסחו לו את הצורה. אחר כך הגיעה עוד ניידת, ירדו עוד שני שוטרים, נכנסו לטרנזיט והיכו אותו גם הם. הוא הושכב על הספסל של האוטו, דחפו לו את האלה בגרון ובראש שלו, כמו הנאצים. אני הרגשתי בדיוק אותו דבר, כמו בסרטים שראינו שמתעללים ביהודי".בניזרי טען עוד כי השוטרים התייחסו בגסות גם לאישה חרדית, שמחתה על מעשיהם וקראה להם לעצור את החרדי, אך לא להכות אותו. לטענתו, איים עליה אחד השוטרים בזו הלשון: "אם לא תשתקי, אני אפרק גם אותך".ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה כי "חבר הכנסת בניזרי מוזמן להתלונן במח"ש ותלונתו תיבדק". גורמים במשטרה מסרו: "בשבת התפרעו מאות חרדים, יידו ביצים ואבנים וניסו לחסום את הכביש בערימות אשפה. המשטרה מנסה להידבר עם המנהיגות החרדית, למרות ניסיונה הכושל למנוע את הפרות הסדר. בשבת הקרובה המשטרה תציב כוחות גדולים ותפעל בנחישות מול כל ניסיון להפר את הסדר". דין מוסר ועובד כוכבים סוגיית היחסים עם משטרת ישראל, מבלבלת גם את החרדים. חבר הכנסת, יעקב ליצמן מיהדות התורה, התחבט קשות בשאלה האם מותר לו למסור למשטרה את חבר הכנסת יחיאל חזן, ולדווח שראה אותו מצביע הצבעה כפולה בכנסת.ההתלבטות העלתה לכותרות את "דין מוסר" ­ איסור מסירת יהודי, או ממונו של יהודי, לשלטונות וההיתר להרוג את מי שמתכוון לבצע מסירה מעין זו, יוצאת חלציו של "דין רודף" ­ ההיתר להרוג את מי שמסכן את חייו של יהודי. הרמב"ם כותב בהלכות חובל ומזיק: "אסור למסור האדם ביד עובד כוכבים, בין בגופו בין בממונו... מותר להרוג המוסר בכל מקום ואפילו בזמן הזה שאין דנין דיני נפשות. מותר להורגו קודם שימסור... מתרין לו ואומרין לו אל תמסור. אם העז פניו ואמר: לא, כי אלא אמסרנו, מצוה להורגו וכל הקודם להורגו זכה".העלאת הסוגיה חשפה מעט תהיות בציבור החרדי לגבי השאלה האם דין מוסר חל במדינת ישראל, והאם אסור למסור יהודי לשלטונותיה, והרבה תהיות לגבי טעמיו של "דין מוסר". חלק גרסו, ביניהם ליצמן, כי "זו ההלכה וזהו". אחרים הטעימו כי מדובר בהלכה שהפכה מהותית, במיוחד נוכח הקיום היהודי המר בגולה, וכי היא מבטאת עוצמ ה של סולידריות יהודית מתגוננת.רב חרדי חשוב, בעל עמדות קנאיות קיצוניות, הסביר כי הסיבה האמיתית ל"דין מוסר" היא האיסור למסור אדם, גם רשע גמור, לידי מערכת משפט, שלא דנה דין צדק ומן הסתם תעשה עוול לנמסר. לדבריו, עוולות רבות נעשות גם בבית המשפט הישראלי, ולכן אין שוני בינם לבין בתי משפט של גויים. אלה וגם אלה, אמר, לא דנים על פי דין תורה. יציאת השבת לחתוך את הלשון, כדוגמה חבר הכנסת יעקב ליצמן חשש מאד שהדיווח שלו על הצבעה כפולה מצידו של חבר הכנסת יחיאל חזן, משמעותו עבירה על "דין מוסר". רב ירושלמי שהתחבט בסוגיה, עוד לפני שליצמן קיבל עמדה רבנית, על פיה עליו לדווח על חזן, הגיע למספר מסקנות שיכולות להרגיע מוסרים פוטנציאליים אחרים. לדבריו עבירת המסירה היא אמנם עבירה חמורה, אך לא תמיד מותר להרוג את המוסר. ראשית, ההיתר הוא רק אם יש חשש שכתוצאה מהמסירה תהיה סכנה על נפשו של הנמסר, הנחת יסוד הלכתית בכל מסירה לבית דין שאינו דן על פי דין תורה, אבל בכל זאת קשה להצביע על סכנה הנשקפת לחיי המצביעים הכופלים בכנסת.בנוסף ההיתר להרוג את ה"מוייסר" הוא רק לפני המסירה, כדי למנוע אותה, אלא אם כן המוסר מתעתד להמשיך ולמסור. עוד עובדה מרגיעה, לדבריו, היא כי יש עמדה הלכתית על פיה אם אפשר למנוע מה"מוסר" לבצע את המסירה על ידי זה "שיחתכו לו את הלשון לדוגמה, אז לא חייבים להרוג אותו".ליצמן עצמו, לאחר שכבר "מסר" את עדותו נגד חזן למשטרה, ניסה דווקא השבוע לסנגר עליו. "זה שהוא עשה את זה, לא אומר שהוא אשם. המשטרה צריכה להוכיח גם כוונת זדון. אולי לא היה זדון, אולי היתה טעות, או שאולי הוא לא ידע שזה אסור", הסביר ליצמן והוסיף: "אני כל יום מתפלל שהוא ייצא זכאי".