דרוש מציל יהושע שגיא, ראש עיריית בת-ים, מונה לשגריר ישראל בפיליפינים ומשאיר מאחוריו עיר מרוסקת * גירעון אדיר, רחובות מלוכלכים ודימוי מפוקפק שקשה להסיר * המועמדים להחליפו מאשימים אותו בניהול כושל ובהזנחה * שגיא, ראש אמ"ן לשעבר, משיב: "נהניתי מכל רגע" דוד ברון 29/08/03 מספר הקילומטרים שמפרידים בין לשכת ראש העירייה בבת-ים לכס שגריר ישראל במנילה הוא 8,818. לאחרונה אושר מינויו של ראש עיריית בת-ים, יהושע שגיא, לתפקיד השגריר בפיליפינים. מינוי שהיה זוכה לידיעה שולית, אלמלא הקונטרוברסליות של האיש והעיר שהוא משאיר מאחוריו, שהופכים את הסיפור למורכב הרבה יותר.יש הטוענים, שסיפור חייו של שגיא אמור היה להדליק נורות אדומות אצל מי שהחליט על המינוי. ייתכן שכמה מהפרקים בקריירה שלו יכולים ללמד משהו על ההתנהלות שלו כראש עיריית בת-ים. אבל שגיא בן ה-70, מודים אפילו מתנגדיו החריפים ביותר, עשוי להיות שגריר לא רע. "מדובר באדם משכיל מאוד, איש שיחה מרתק שעל כתפיו מוטבעות עקבות של ההיסטוריה הישראלית, הצבאית והאזרחית", אומר אחד המבקרים בחצי חיוך. "שגיא יכול היה להיות מרצה נהדר באוניברסיטה, חביב הסטודנטים". הבעיה המרכזית של שגיא, לדעת רבים בפוליטיקה המקומית, היא שהאיש לא יודע לנהל. "הוא מעולם לא התעניין ממש בבת-ים", אומר אורי בן-עטיה, לשעבר סגנו של שגיא והיום יושב ראש הקואליציה במועצה. ייתכן, הוא אומר, ששגיא שאף להגיע לתפקידים רמים יותר מראש עירייה ומ שכשל, התמלא תסכול.הצרות של שגיא החלו כאשר הודח, בהמלצת ועדת כהן, מתפקידו כראש אמ"ן בעקבות הטבח בסברה ושתילה. "אם אכן ראש אמ"ן לא שמע אז על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות", נכתב בדוח הוועדה בפברואר 1983, "הרי הסיבה היחידה לכך שניתן להעלותה היא שהוא היה אדיש לגמרי... ולא גילה כל התעניינות בנושאים שבתוקף תפקידו היה צריך להיות מעוניין בהם. לא נוכל להאמין ששום ידיעה על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות לא הגיעה לאוזני ראש אמ"ן... התמונה שמתקבלת לפי עדות אלוף שגיא עצמו היא של אדישות ואי אכפתיות בולטת, של עצימת עיניים ואטימת אוזניים".ארבע שנים אחרי, פנה שגיא לפוליטיקה. הוא נבחר ברשימת הליכוד לכנסת ה-12 ונכנס מהמקום ה-40, בעקבות מותו של מיכה רייסר, מי שהקדים אותו במקום אחד, בתאונת דרכים. בכנסת הצליח שגיא לא להשאיר חותם. הוא לא הגיש אפילו הצעת חוק אחת.ב-1993 החליט שגיא להתמקד בזירה הבת-ימית, לאחר שכבר משנת 1988 כיהן כסגן ראש העירייה. יושב ראש הליכוד דאז, בנימין נתניהו, תמך ושגיא גרף ניצחון סוחף בבחירות המקומיות. עשר שנים חלפו מאז ובמדגם אקראי אך מייצג למדיי של תושבים, שנתבקש ו לתאר את מצב העירייה, המילה השכיחה ביותר היתה "אסון". מלוכלכת ומושמצת ההתרחשות מאחורי הקלעים, שהובילה למינוי החדש של שגיא, התחילה כבר לפני שנתיים, כשבתקשורת המקומית הופיעו ידיעות שבישרו: שגיא מחפש לעצמו ג'וב חדש. האפשרות הטובה ביותר מבחינתו היתה מינוי לשגריר.המינוי דשדש במשרד החוץ של שמעון פרס, אבל כעת, לקראת הבחירות, הוא התחמם מהר מאוד. ההערכה הרווחת היא שלמרות ההסתייגויות ממגרעות בקריירה, בליכוד העדיפו לא להגיע לבחירות עם ראש עירייה לא פופולרי והעניין הואץ. אחד הזרזים המרכזים ברקימת המהלך להעזבת שגיא היה דווקא חברו למפלגה וסגנו, ששון אליהו.אליהו, בן 44, שמקפיד להזכיר את קשריו עם צמרת הליכוד, המליץ כבר לפני זמן רב לשר החוץ סילבן שלום למנות את שגיא לשגריר כדי שיפנה את כיסו. כשנקרתה ההזדמנות, נשלף שגיא מבת-ים לטובת מנילה. מקורביו של אליהו אומרים, שהוא היה בין הראשונים בליכוד שהבין כי הבוס לא יכול להמשיך ותמך במהלך "הרחקה מכובדת ואלגנטית" מהתפקיד, עם נזקים מזעריים. בנוף הפוליטי של בת-ים איש לא הרים גבה. אליהו, אחד המועמדים המובילים לראשות העיר, אמנם הרוויח פוליטית מהמהלך, אבל מצד שני צריך להזיע כדי לשווק לציבור את הליכוד בעי דן החדש בעיר. "את הביקורת שלי העברתי בארבע עיניים ולא במסיבות עיתונאים", אומר אליהו. "גם כעת לא אתקע סכין בגב. אמנם הייתי סגנו, אבל אני מבקש שישפטו אותי על פי מעשיי".שגיא מותיר מאחוריו עיר, שקשה לשמוע בה את המשפט: "אני תושב בת-ים גאה". מדי יום ב-38 השנים האחרונות, מסתובב יוסי פריידנרייך, מורה ותיק לנהיגה, ברחבי העיר. "אני זוכר את בת-ים בימיה היפים, עיר שהיה תענוג לגור בה, נקייה ומטופחת", הוא אומר. "אני יכול לעבור לגור בכל מקום, אבל אני לא רוצה כי העיר הזו יקרה לי. היום היא נראית פשוט מוזנחת. אין גינון, הכבישים רעועים. חוף הים מלוכלך ומזוהם, גם אם התושבים היו רוצים לאסוף את הזבל, אין אפילו פחי אשפה. אנשים משליכים זבל לרחובות, לא מחייבים את בעלי החנויות לנקות את הרחבה בסוף היום, אז הולכי הרגל מתבוססים ברפש."כל הזמן מתלוננים שאין כסף. אני משלם מסים ולא רואה את התמורה. לבכירי העירייה לא אכפת, כי מרביתם בכלל לא תושבי בת-ים".גם ציפי, בת 57, פסלת ותושבת ותיקה, זוכרת ימים יפים יותר: "פשוט מלוכלך. תחילה העיר נקראה בית וגן, אבל היום בכל מקום שבו יש עץ גודעים אותו. העיר ק לטה עלייה ענקית ויש בה אוכלוסיות חלשות והעירייה פיזרה כספים בצורה רשלנית". בראשית שנות התשעים, לאחר רצח הנערה הלנה ראפ על ידי מחבל והמהומות בעקבותיו, נוצרה לבת-ים תדמית של בירת האלימות של גוש דן. על פי נתוני המשטרה, מאידך, אחוז הפשיעה בבת-ים מהנמוכים ביותר בגוש דן בפרט ובארץ בכלל. אבל הבעיות של העיר חורגות מעבר לחוסר ניקיון ולתדמית בעייתית. העיר, שהיתה מאוזנת תקציבית לפני עשור, סובלת היום מגירעון מצטבר של כ-150 מיליון שקל לפחות, בעקבות סכומי עתק שהושקעו ברשלנות. כך, למשל, קולנוע ישן ברמת-יוסף שופץ והפך להיכל תרבות מפואר. העלות המתוכננת היתה שישה מיליון שקל. בפועל הושקעו בהיכל לפחות 50 מיליון שקל, וכמו שמתאר זאת גורם בכיר בעירייה, "שיפוץ ההיכל דמה למשפחה, שמחליטה מדי פעם לעשות עוד איזה שיפוץ בבית, להחליף נברשת פה ומרצפות שם". לבת-ים אין מקורות הכנסה - 15 אחוז מהתושבים מסרבים לשלם ארנונה, כאשר מלבדם העירייה גובה רק 100 מיליון שקל מתוך 140 בגלל פטורים כחוק. לעיר אין עתודות קרקע (חולון, יפו וראשון-לציון סוגרות עליה בצבת משולש), אזור התעשייה לא מפותח ומיושן, היא סוב לת מהגירה שלילית, אוכלוסייה מזדקנת (מערכת החינוך הצטמצמה ב-20 השנה האחרונות בחצי), הכבישים רעועים, הטיילת מוזנחת ומלוכלכת. ראש העירייה היוצא, שגיא, לא מקבל את הביקורת. "קיבלתי עיר עם עשרה מיליון שקל גירעון, ובינתיים קרו עוד כמה דברים", הוא אומר, "העיר נותרה בלי רזרבות, קלטה עלייה במספרים גדולים והרשויות המקומיות נקלעו לקשיים ברחבי הארץ. לא יכולנו להעלות את הארנונה וחיינו מהיד לפה".גם לגבי הניקיון, לשגיא יש דעה אחרת. "אני לא חושב שהעיר מלוכלכת, אבל לבת-ימים יש רגשי נחיתות, הם תמיד מתלוננים", הוא אומר. "נכון שתמיד אפשר להוסיף ניקיון, אבל אני לא דרדרתי את העיר אלא הוספתי ניקיון. השקעתי בחינוך ויש תוצאות". ואומנם, אחוז הזכאים לבגרות בבת-ים הוא מהגבוהים בארץ.באשר להוצאות על בניית היכל התרבות אומר שגיא: "היה ברור שהיכל התרבות יעלה יותר מ-50 מיליון שקל והתוכנית, בעלותה הגבוהה, אושרה בידי מועצת העיר".לדברי מספר חברי מועצת עיר, בשל הכוח הרב שמרוכז בידי ראש העיר מתוקף החוק, הם שימשו חותמת גומי באישור ההיכל. "מתאים לשגיא לא לקחת אחריות", אמר גורם המקורב לנושא. קרב הירושה לפני חודשיים נפתחו הבחירות לראשות ולמועצת העיר, שנחשבות, בעיני רבים לקריטיות ביותר בתולדות העיר. במסדרונות העירייה לוחשים שאם תימשך ההידרדרות, בת-ים עלולה להזדקק לוועדה קרואה. לא פחות משבעה מועמדים נרתמו למירוץ לתואר מושיע העיר, אבל רק שלושה נחשבים לבעלי סיכוי סביר לזכות.שלמה לחיאני, בן 38, איש מפלגת העבודה אליו חברו השבוע נציגי מרצ במועצה, התמודד בבחירות 98' על תפקיד ראש העירייה נגד שגיא, והפסיד על חודם של 601 קולות. היום, כמועמד עצמאי, הוא מנסה שוב, אלא שבמקביל הוא נקלע למצב די מביך. עסקיו הגיעו לסף פשיטת רגל ורק החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מנעה ממנו את אי הנעימות. כיום חייבת חברת "אלשב" שבבעלותו קרוב ל-21 מיליון שקל לבנק מזרחי, ורכבו ודירתו שועבדו לבנק. התקשורת המקומית געשה, אך לחיאני משדר ביטחון: "לי באופן אישי, כשלומי לחיאני, אין חובות. זה נכון שלאחת החברות שאני הבעלים שלה יש חוב אבל יש לה גם הכנסות מדמי שכירות של עשרות דירות, ושוויין וניצולן גבוה לאין ערוך מגובה ההתחייבויות. "המצב של בת-ים קטסטרופלי, ולא בכדי. משנת 2002 לעיר אין תקציב, לאיש אין מושג על ימין ושמאל. העיר מנוהלת בצורה פושעת, משמשת כר לניסויים תעבורתיים של מדינת ישראל. בת-ים נמצאת בשיאים של לכלוך. צריך לחנך את התלמידים בבית ספר לניקיון, לאיכות הסביבה. אני מתכוון להריץ קמפיין חמש-שנתי בסגנון של 'זבל מי שמלכלך' ולאכוף את החוק בצורה נוקשה". לחיאני מדבר על מהפכה בחינוך, מציע פרויקטים נועזים כמו הקמת מרכז שיט בינלאומי ומבקש "לחבר את האנשים לחלק היפה של בת-ים".לחיאני נתפס במשך זמן רב כאלטרנטיבה היחידה לשגיא, ובסקרים בתחילת יוני זכה ליותר מ-50 אחוזי תמיכה. אבל בינתיים שגיא פינה את הזירה וספק אם העיסוק של התקשורת המקומית בחובות של לחיאני הגביר את הפופולריות שלו. היום קשה למצוא תשובה אובייקטיבית וחד-משמעית למאזן הכוחות בעיר. על פי סקר עדכני של מכון "רפי סמית", שנעשה עבור מטה מועמד הליכוד, ששון אליהו, לחיאני רשם ירידה חדה בתמיכה בו והיא עומדת על כ-26 אחוז. איש הליכוד צמוד עם כ-21 אחוז. מהמטה של לחיאני נמסר, כי אין ברשותם סקר עדכני. עם או בלי קשר, לחיאני מזכיר את העובדה שגם ששון אליהו וגם מועמד עצמאי אחר, אלי יריב, שמשו כסגניו של שגיא ולכן הם שותפים לכישלון בניהול העיר. אליהו: "הדבר הכי קל זה להיות באופוזיציה. עזבתי עסק משגשג והצטרפתי למערכת גרעונית במצב קשה. חשבתי שאני חייב להטביע חותם. לא רציתי להתנער וללכת. כשראיתי שלא מאפשרים לי ליישם את תפישת עולמי, התפטרתי".אליהו פורש את משנתו הכלכלית מבית מדרשו של נתניהו - יצירת מקורות הכנסה לעיר, בניית שכונה יוקרתית ומרווחת בדרום העיר, פיתוח אזור התעשייה, קידום הניקיון. לדבריו, הצטייד בתמיכת צמרת הליכוד והבטחות לסייע לעיר. "כששגיא היה בזירה", הוא אומר, "לציבור לא היתה אלטרנטיבה. אין לי ספק שהציבור יבחר במועמד המייצג עשייה וניקיון כפיים".טוען נוסף לכתר הוא, כאמור, אלי יריב, מועמד עצמאי הנתמך על ידי העבודה. יריב, בן 46, החזיק במשך שנתיים בתיק הניקיון בעיר. "אכן החזקתי בתיק הניקיון", הוא אומר, "אבל לפני חודשיים התפטרתי, כאשר סכום של 2.5 מיליון שקל, שיועד לניקיון, הלך לדתיים".גם יריב מדבר על גירעון שנתי גדול ולא פרופורציונלי, מאשים את ראש העירייה שגיא באחריות ("הוא לא נתן לאף אחד לזוז") ומבטיח שינוי: הפסקת חלוקת כספים סקטוריאלית, הקמת משטרה עירונית, שיפור בחינ וך, הקמת מקורות הכנסה ותגבור הניקיון. "אני המועמד היחיד שלא בא מהתחום העסקי ולא יכול להיחשד בניגוד עניינים". ראש העירייה היוצא דוחה את הטענות נגדו. "שניים מהמועמדים לראשות העירייה היו שותפיי במשך חמש שנים", אומר שגיא. "היום הם מתמודדים ומעלים טענות שונות. הם אומרים שהעיר לא נקייה? בת-ים נקייה יותר מתל-אביב. לי אין תרבות ניהול? ולסגנים שלי יש ניסיון בשלטון? "שני הצירים המרכזיים בעיר שופצו, הרכבת הקלה תיכנס לעיר, מיזגתי בתי ספר, הקמתי היכל תרבות. שיקום השכונות הכי עזובות ב-35 מיליון שקל - זאת לא השקעה? בבתי ספר הושקעו 160 מיליון שקל, גם זו לא? אני גאה במה שעשיתי. הרמתי את העיר בצורה שאחרים לא עשו לפניי. שירתתי בנאמנות את בת-ים, נהניתי מכל רגע של תפקיד, ואני מאחל למחליפי שיעשה הרבה יותר".ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית בבת-ים היא שהבחירות לא יסתיימו בסיבוב אחד. השאלה הגדולה כעת היא האם תושבי העיר, שבעי ההבטחות ולמודי הפרויקטים, יתעניינו בכלל בבחירות. "ראשי העירייה עד היום לא עשו כלום כדי לטפל בתדמית ובבעיותיה הכואבות של העיר", אומר אמיליו פלוס, לשעבר קבלן בניין והיו ם פנסיונר. "שלושת המועמדים המובילים נחמדים, אבל רק אם הייתי מחפש שידוך לבנותיי. כראש עירייה, אני צריך את רודולף ג'וליאני". dbaron@maariv.co.il