נותנים את הכוח לתלמיד לפני 6 שנים החלה ועדה מיוחדת במשרד המשפטים לבחון מחדש את מעמד הילד והתלמיד בישראל בנושאי חינוך, רווחה ופלילים * אתמול הוגשו ההמלצות לשר המשפטים * המלצותיה של ועדת המשנה לחינוך, עשויות לחולל מהפיכה במעמד התלמיד בישראל * תלמידים יוכלו להתלונן על מנהלים בפני "נציב תלונות לתלמיד" 8 למורים יהיה אסור לתת עונשים כמו הרחקה, בלי שיידונו על כך בוועדה בה ישתתף התלמיד עצמו * הנהלת בית-הספר תיתן הסברים לתלמידים על החלטותיה * אסור יהיה לערוך חיפוש בחפצי התלמיד * המורים, כמובן, לא אוהבים את זה אסף זלינגר 18/09/03 "כאן זה בית-ספר ולא דמוקרטיה". תלמידים רבים בישראל שמעו את המשפט הזה מפיהם של מורים ומורות רבים. אבל הרוח הנושבת בהמלצותיהם של 15 חברי ועדת המשנה לעניני חינוך, שעסקו בנושא במשך שש שנים, היא הפוכה. ועדת המשנה מונתה בעקבות הצטרפותה של ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד בשנת 91'. היא התבקשה לבחון מחדש את מכלול החקיקה מסדירה את יחס החברה לילדים, המהווים כשליש מאוכלוסיית המדינה, וליתר דיוק: 2,186,900 ילדים. הוועדה, שבראשה עמדה השופטת סביונה רוטלוי, חולקה לשלוש ועדות משנה: חינוך, משפט ורווחה. אתמול הגישה השופטת את מסקנותיה לשר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד.על-פי המלצות ועדת המשנה לחינוך, בית-הספר אמור להיות הכי דמורטי שאפשר, המורים והמנהלים צריכים להתייעץ עם התלמידים יותר ויותר, לשאול אותם לדעתם בעניינים השוטפים, אפילו כשמדובר בענישת התלמיד.התוצאה הסופית של 320 עמודי הדוח היא המלצה לשתי הצעות חוק, ועוד מספר המלצות מקומיות. אם ייושמו כל ההמלצות, יהיה מעמדו של התלמיד בישראל שונה לחלוטין ממעמדו הנוכחי. יושבת-ראש ועדת המשנה, הפרופסור אורית איכילוב מבית-הספר לחינוך באוני ברסיטת תל-אביב: "בית-ספר שקיים במדינה דמוקרטית חייב לפעול בהליכים שתואמים משטר דמוקרטי. יש צורך להבהיר מהו תקנון בית-הספר, מהם הגבולות והעונשים על כל פעולה אסורה. כמו שיש את חוקי המדינה, צריך להרכיב עם התלמידים ספר חוקים שיעגן את זכויותיהם וחובותיהם, תקנון שיהיה יחודי לכל מוסד. לצערי, יש היום בישראל חינוך שהוא סוג של שמרטפות ולכן אנחנו רצינו לוודא ולהמליץ על סטנדרטים של איכות בחינוך". המורה, אני הולך להתלונן! כבר בשנת 1991 חתמה ישראל על אמנת האו"ם לזכויות הילד ומיד לאחר החתימה החלה המדינה לבצע את שינויי החקיקה המקומיים כדי ליישם את רוח האמנה. במסגרת זו נחקק בשנת 2000 חוק זכויות התלמיד שמבטיח את זכותו של כל ילד לחינוך. מבחינת חברי הוועדה זה לא מספיק והם ממליצים סדרה של שינויים בחוק:* טובת הילד קודמת: קודם כל, לפני שהוועדה מפרקת את המלצותיה לגורמים, היא מציבה כלל אחד מעל - לשים את הילד בראש סולם העדיפויות בכל החלטה שמתקבלת. לפעמים, אומרים אומרים חברי הוועדה למורים, אנחנו שוכחים שליד השולחנות ומאחורי המחברות יושבים בסופו של דבר ילדים. * זכות ההשתתפות: מבחינת הוועדה, לתלמידים חלק שווה במשולש מורים-הורים-תלמידים. כמי שמחזיקים שליש במניות הללו, יש להם זכות שווה להשמיע את דעותיהם על כל מה שקורה בבית-הספר. מה זה אומר? בין היתר, יהיה על המורים והמנהלים להציג בפני התלמידים את המידע הקשור לתהליכים וניהול בית-הספר, לדבר אל התלמידים בגובה העיניים ולא "בשפת מבוגרים". אם, חלילה, מתקבלת החלטה בניגוד לרצון התלמידים, יש לנמק מדוע היא התקבלה. שימו לב, מנהלים. תחליטו להוציא את תלמי די כיתות י"ב לטיול שנתי בטבריה ולא באילת? זה לא עובר סתם ככה. תנו הסברים משכנעים.* נציב קבילות התלמידים: אם לחיילים יש את "נציב קבילות החיילים", אין שום סיבה, אומרים בוועדה, שלתלמידי ישראל לא יהיה נציב משלהם. קבלו את "נציב קבילות התלמידים". מדובר במנגנון שיישב במשרד החינוך ויבדוק אם בית-הספר מתפקד לשביעות רצונכם או לא. אם תרצו, הבג"ץ של תלמידי ישראל. המנהל עושה משהו שלא מוצא חן בעיניכם? תגישו תלונה. נציב הקבילות יוכל לענות לכם שאלות הקשורות לזכויותיכם ולקבוע אם החלטות שהתקבלו בבית-הספר הן לגיטימיות. מדובר בנציבות עם "שיניים", שתוכל להוציא כל צו או הנחייה נגד המוסד, כדי להגן על זכויות התלמיד.* ועדות משמעת: לפני שמגיעים ל"בג"ץ", יוקמו ועדות משמעת בכל בית-ספר והם אלא שייקבלו החלטות לגבי ענישת תלמידים. משמעת היא אולי מפחידה לתלמיד הממוצע, אבל הפעם מדובר בוועדה שישבו בה, בנוסף למנהל ולמורים גם נציגי התלמידים. הדיון בוועדה יתקיים בדלתיים סגורות, והיא תתמקד במקרים בהם יש כוונה להטיל על התלמיד עונש חמור, כגון מניעת השתתפות בפעילות, השעיה ליותר משלושה ימים והרחקה. זה אומר ש מורה לא יכול לשלוף מהמותן משפט כמו: "אורי! קום, צא מהכיתה ואל תחזור יותר!". התלמידים יוכלו גם לערער על העונש באותה הוועדה. בלי ענישה קולקטיבית אחרי שהגדירה הוועדה את הגופים אותם היא ממליצה להקים, היא עוברת להמלצות פרטניות יותר.ענישה: תקנון בית-הספר יגדיר באופן רישמי מהו דינו של תלמיד המפר את התקנות. הוועדה ממליצה להעדיף שיחות ואזהרות לפני עונשים וסנקציות. הוועדה דורשת לבטל את הענישה הקולקטיבית, בטענה שמדובר בענישה לא הוגנת ושרירותית, שרק מעידה על מצוקתו של הצוות החינוכי.אין להחרים חפצים מתלמיד: החרמה פוגעת בזכות הקניין של התלמיד שהיא זכות יסוד בסיסית. הצוות החינוכי יוכל להחרים חפצים רק אם הם מסוכנים לבריאותו או ביטחונו של התלמיד, או במידה שהחפץ מפריע לשיעור. יש לדאוג שהחפץ יוחזר לתלמיד במהירות האפשרית. בנוסף, לא ייערך חיפוש על גופו ובכליו של תלמיד, אלא אם קיים חשד ממשי שהתלמיד נושא עליו נשק או סמים. החיפוש ייערך על-ידי שוטר ושני מלווים מהצוות החינוכי.ענישה גופנית: למרות האיסורים הקיימים, מביעה הוועדה דאגה מכך שעדיין נעשה שימוש בענישה גופנית בבתי-הספר, בעיקר במגזר החרדי והערבי. הוועדה ממליצה להוסיף ענישה לחוק הפלילי במקרים אלו. בכל מקרה, מורה שירביץ, לא יוכל להמשיך ללמד.כמו כן, תלמיד לא יורד כיתה כחלק מעונש. זו ענישה משפילה שאין לנקוט בה, קובעת הוועדה. השעייה והרחקה הם שני עונשים שהוועדה ממליצה להשתמש בהם רק במקרים חמורים ביותר.חופש ההתאגדות: כמעט בכל בית-ספר בישראל פועלת מועצת תלמידים, אך לדעת הועדה יש צורך לעגן את זכות ההתקהלות וההתאגדות בגופים נוספים פרט למועצה. יש לוודא כי ההתאגדויות ישארו פתוחות בפני כל התלמידים. ומה עם המורים? לאחרונה הולכים וגוברים מחאותיהם של מורים שטוענים כי במהלך מירוץ "חימוש" התלמידים בזכויות, המורים נותרים בחוץ וצופים במרותם בכיתות נשחקת. פרופ' אורית איכילוב מאמינה כי מתן זכות לילד דווקא תשפר את כל המערכת: "ביישום נכון, אנחנו מקווים להגיע למצב שבו תיווצר קהילת חינוך שיש בה כבוד כלפי הורים ומורים ושדוגלת בפתרון בדרכים לא אלימות. אם הנהלים האלה ייושמו והמערכת תשמור על שקיפות אז אף אחד לא ירגיש מתוסכל".הוועדה גם ממליצה ליזום חוק חדש שייעגן את השוויון בחינוך. הוועדה דורשת כי בחינות הבגרות יהפכו לזכות מעוגנת חוקית: כל תיכון יחוייב ללמד תוכנית שמזכה את תלמידיו בתעודת בגרות. המבחן הסופי הוא כמובן באחריות התלמיד, אבל על המוסד לספק לו סביבה שתקדם אותו לעבר בגרות. כך, למשל, אין שום סיבה שתלמיד בעיירת פיתוח יסבול מהיצע בתי-ספר ירוד יותר מזה שבתל-אביב וירושלים.אינטגרציה: מילה שאינה זרה לאיש רק שהוועדה דורשת לעגן אותה בחוק. בהצעת החוק החדשה יעגן משרד החינוך תקנות שיעודדו הרכב אוכלוסיה מגוון, שיורכב משכבות כלכליות וחברתיות שונות. לצורך כך לא יערכו מיונים של תלמידים מגיל שלוש ועד לגיל 16. השאיפה היא שכל הדלתות תהיינה פתוחות לכולם. כמו כן, יעודדו מנהלי מוסדות חינוך קליטה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.הקמת מועצה לחינוך ערבי: בשעה שבציבור היהודי אחוז הזכאים לבגרות עומד על 51 אחוז, במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי נעים האחוזים בין 24-36 אחוז. הוועדה ממליצה על הקמת מועצת חינוך ערבית שתידמה בפעילותה למועצת החינוך הממלכתי-דתי. הקמת המועצה, בה ישולבו אנשי חינוך ערבים, תוכל לקדם את השינוי המיוחל במגזר מקופח זה. הוועדה מעוניינת שהחרדים ילמדו חשבון ואנגלית אבל מעדיפה ששרת החינוך תחליט אף אחד לא אמר שלעשות סדר בחינוך בישראל זה קל. ועת המשנה לענייני חינוך שעסקה במעמד הילד בישראל החליטה להגדיר את הכלים והמיומנויות הבסיסיים שצריך תלמיד בישראל לדעת. אותן מיומנויות הן: מתמטיקה, עברית או ערבית, אנגלית ומדעי-המחשב. גם את המעט הזה סירבה הוועדה לצרף לחוק שהיא מציעה. היא מחזירה את תפוח-האדמה הלוהט הזה חזרה לידי שרת החינוך, שהיא זו שתגבש את התקנות."רשימה מצומצמת זו", אומר דוח ועדת החינוך, "נבחרה מתוך ההכרה, שבסיס ההשכלה המשותף לכל הלומדים בישראל חייב להיות נייטרלי ככל האפשר, ולהתעלות מעל מחלוקות תרבותיות, דתיות ואידיאולוגיות. יחד עם זאת, לא נכללה רשימת מיומנויות זו בהצעת החוק משתי סיבות: מוטב ששר החינוך יקבע מהי הרשימה על סמך חוות דעת של אנשי המקצוע במשרדו. כמו כן, הניחה ועדת המשנה כי הרשימה עשויה להשתנות לפי הצרכים במהלך השנים". במילים אחרות, אומרת הוועדה: שהשרה לימור לבנת תחליט. לאורך כל שנותיה חוששת מדינת ישראל מלהתעתמת עם סוגיית חיוב תחומי הלימוד, כשהבעיה העיקרית הוא המגזר החרדי. למרות שחוק חינוך חובה משנות החמישים קובע ניסוח דומה לזה של הוועדה, כי יש ללמד בסיס מחייב, משרדי החינוך בהרכבים הפוליטים שונים לא הצליחו ליישם אותו.השנה נכנסה לתוקפה "תוכנית הליבה" של משרד החינוך, שמתעמתת בפעם הראשונה עם הסוגייה. על-פי הגדרת החוק, שיישומו החל עם פתיחת השנה, יחוייבו המגזרים השונים בתוכנית לימודים מינמלית מחייבת. כך, למשל, יחוייבו המוסדות העצמאיים (החרדים) ורשתות החינוך הדתיות (מעיין החינוך התורני), ללמד מינימום נדרש של 55 אחוז מתוכנית הלימודים במגזר החרדי, אלה מתורגמים למקצועות הלימוד הבאים: עברית, מתמטיקה, חינוך גופני ושעתיים בחירה ממקצועות המדעים והטכנולוגיה.האיום באי קיום הליבה היא סנקציה כלכלית, מוסד שלא יישם את המינימום - לא יהנה מתקציב. למרות הרעיון המהפכני, בוועדת המשנה חוששים כי משרד החינוך לא ערוך לפקח על יישום הליבה. כך גם אישים פוליטים וביניהם יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, אילן שלגי (שינוי), שחושש שהחרדים ימשיכו לעשות כרוחם ולהקשיב רק למרותם של גדולי תורה.