המפתחות בפנים רועדות לכם הידיים, כל רחש מוציא אתכם מהריכוז ובסוף אתם יורדים מהכביש? אתם לא לבד * קורס חדש לפחדני הגה יחזיר לכם את הביטחון העצמי ואת הכיף שבנהיגה עדי כץ, נשים 10/11/03 לעומת מי שמצליחים לשתות קפה, לקרוא עיתון ולדבר בנייד בלי דיבורית תוך כדי נהיגה, יש נהגים שכל רחש ברכב מפריע להם להתרכז, ולעתים הם מעדיפים להפסיק לנהוג לחלוטין. לא מעט מפתחים בשלב זה או אחר פחד נהיגה ויורדים מהכביש מסיבות שונות: חוסר ריכוז, חרדות שמקורן בתאונה או בטראומה אחרת שקשורה בנהיגה, חוסר ביטחון או בעיות קואורדינציה. אצל נשים זה קורה בעקבות ביקורת על נהיגתן מצד הבעל או הערות של נהגים אחרים. לטובת אלה נפתח באחרונה במכון אלבאום קורס בשם ''נהיגה זהירה ובטוחה''. '' פחד מנהיגה הוא תופעה מאוד נפוצה אצל נשים, אבל גם אצל גברים, שבדרך כלל מסרבים להודות בכך'', אומרת רויטל גולן, מנחת הקורס ומטפלת בשיטת אלבאום. ''נהיגה היא עבודה מוטורית מורכבת, שדורשת רמה גבוהה של קשב וריכוז. הגוף צריך להיות מתואם וחשוב לנשום נכון. למי שיודע, זה נראה פשוט''. עניין של סטריאוטיפ הקורס, בן 15 מפגשים של שעתיים, כולל הרצאות תיאורטיות ותרגול מעשי עם מדריך בשיטת אלבאום (שבמקור נועדה לטיפול בלקויי למידה באמצעות תרגול גופני ונשימה מודעת) ומלווה על-ידי פסיכולוג ומורה לנהיגה. המשתתפים לומדים לשפר את הקואורדינציה, תפקוד העיניים והמוטוריקה הגסה והעדינה שלהם ולהסדיר את הנשימה. הרעיון הוא ללמוד לבצע את הפעולות בצורה אוטומטית כדי להתפנות לריכוז בכביש. אף שמרבית המשתתפים הן נשים, ''אין מחקר שמצביע על כך שנשים פוחדות יותר בכביש. הן אולי זהירות יותר, פחות אגרסיביות ותחרותיות. סטריאוטיפית הן נחשבות לנהגות פחות טובות, ואולי זה מה שמערער להן את הביטחון העצמי'', אומר הפסיכולוג המלווה ד''ר גבריאל קובץ. בקורס הראשון השתתפו 15 נהגים שחלקם לא נהגו 25 שנה. מלבד שניים, כולם חזרו לנהוג בתום הקורס. ''השיטה עובדת על הקואורדינציה ומארגנת את הגוף לעמידה במתח שנוצר בנהיגה'', מסבירה גולן. ''העבודההגופנית יוצרת ביטחון עצמי. אתה לומד לשבת נינוח, זקוף, להרים מבט. לנשום נשימות מחזוריות ורצופות, כדי לספק את כמות החמצן הנדרשת לריכוז''. לאה (52) קיבלה רישיון (אחרי טסט ראשון) לפני 20 שנה ובכך הסתיימה קריירת הנהיגה שלה. ''בשנים הראשונות לא היה לי צורך ברכב. מקום העבודה שלי היה קרוב וגם לא כל-כך בא לי לנהוג'', היא מספרת. לאחר שבעלה החל לסבול מבעיות גב היא נאלצה לקחת את ההגה לידיים. ''לקחתי כמה שיעורים וגיליתי שהמציאות בכבישים השתנתה מאוד מאז שלמדתי נהיגה. המון מכוניות, נהיגה אגרסיבית, כבישים מהירים עם המון נתיבים''. החיזוקים שקיבלה מהמורה לנהיגה לא הועילו. ''פשוט לא הייתי מסוגלת לנהוג. רעדתי מפחד, הייתי לחוצה נורא''. בעקבות השיעורים היא העזה לנהוג רק בכבישים שקטים ליד הבית, ואז שמעה על הקורס בשיטת אלבאום והחליטה לנסות. ''אחרי כמה שיעורים התחלתי להרגיש יותר נינוחה ורגועה, מצליחה להפנות את תשומת הלבלמה שקורה בכביש ופחות לצד הטכני של הפעלת הרכב. מאוד עזרו לי התמיכה של הקבוצה והשיחות עם הפסיכולוג. היום אני נוהגת בלי בעיה באיילון, בתוך העיר, ביום ובלילה''. לאפרת (39) יש רישיון מגיל 18. '' נהגתי, אבל סבלתי מלחץ ומתח והשתדלתי לנהוג כמה שפחות. אחרי שהתחתנתי בעלי התחיל לשבת לידי באוטו ולתת לי הוראות. גם הילדים שצרחו מאחור הלחיצו אותי. היו מצבים שהייתי עוצרת בצד ומרגישה שאני לא מסוגלת להמשיך. בשלב מסוים החלטתי שאני נוהגת רק לבד, בלי הבעל והילדים, ורק בכבישים צדדיים ומוכרים. בערב לא הייתי נכנסת לאוטו. בעצם נהגתי רק לעבודה, שנמצאת לא רחוק מהבית שלי. לא יכולתי לסבול את המחשבה שאני נוהגת לאט ומעצבנת את כולם על הכביש, אז העדפתי לא לנהוג והיה נורא קשה. לא יכולתי לקחת את הילדים לחוגים וכשהייתי יוצאת עם חברות תמיד ידעו שאותי צריך לאסוף. בעלי היה צריך להסיע אותי לכל מקום''. אחרי הקורס זה השתנה. ''קיבלתישם המון ביטחון, למדתי לחלק את הקשב, להפעיל בתיאום את הידיים והרגליים, להיות ערה לכביש ולנטרל גורמים מפריעים, כמו הערות או צעקות מהמושב האחורי. היום אני נוהגת בלי בעיה ומצליחה אפילו לדבר בפלאפון, עם דיבורית כמובן. הילדים שלי מאושרים. אני מגיעה מהעבודה, חובשת את כובע הנהג ומתחילה בהסעות''. ההורים כעסו אמיר, סטודנט בן 25, הפסיק לנהוג בעקבות תאונה שעבר לפני ארבע שנים. ''זאת לא הייתה תאונה קשה. המעצורים לא היו בסדר ונכנסתי במישהו חזיתית. למזלנו, שנינו לא נסענו במהירות ונגרם רק שפשוף קטן לאוטו. לא נפגעתי פיזית, אבל סבלתי מהלם ולא רציתי לנהוג יותר. בדיעבד אני מבין שהייתי צריך לחזור מיד להגה, אבל ההורים כעסו שדפקתי להם את האוטו והיה ברור שאני לא נוהג בו יותר''. אחרי שנתיים הוא החליט לחזור להגה ולקח כמה שיעורי נהיגה. ''נהגתי מצוין, אבל הייתי חסר ביטחון. הייתי צריך לחשוב על כל פעולה וכל הזמן פחדתי שהמעצורים שוב לא יעבדו''. הקורס החזיר לו את הביטחון העצמי ואת הכיף שבנהיגה. ''אני נכנס לאיילון בלי פחד, למדתי לנשום נכון ולהירגע. פגשתי אנשים עם בעיות דומות לשלי וזה מאוד עזר. לפני התאונה אהבתי לנהוג והיום אני חוזר לזה''. * nashim@maariv.co.il כללי הזהב * הרפיית שרירים ונשימות עמוקות. לפני תחילת הנסיעה מומלץ להרפות את שרירי הכתפיים, הצוואר, הידיים, הירכיים וכו', ולנשום כמה נשימות עמוקות להרפיה. * רעשי רקע. מומלץ להתעלם ולנטרל ככל האפשר רעשי רקע בסביבה-בעל, ילדים, נהגים מסביב - ולהיות מרוכזים בנהיגה. * נהיגה איטית. יש להבין ולהיות מודע לכך שנהיגה מהירה איננה בהכרח נהיגה טובה. אפשר לנהוג לאט ובטוח בנתיב הימני, בלי להפריע לשאר הנהגים. * בלי טרמפים. אפשר לסרב להסיע אנשים כשזה מצריך נהיגה בדרכים לא מוכרות. * פעילות גופנית. עיסוק בפעילות גופנית מחדד את החושים, מסייע לנשימה עמוקה ובריאה יותר, ובכך מקל את פעולת הנהיגה. * לנהוג למרות הפחד. אפשר לנהוג גם כשפוחדים, כל עוד מודעים לכך. חוסר פחד מוחלט מוביל לשאננות ולחוסר זהירות. צילום אילוסטרציה : למצולמת אין קשר לכתבה צילום : אריק סולטן