האוצר נגד מיקרוסופט - הכל פתוח מחנה המתנגדים למיקרוסופט קיבל השבוע חיזוק: משרד האוצר הודיע שלא יחדש את החוזה עם החברה, ויתחיל לצייד את מחשבי הממשלה בתוכנות ''קוד פתוח'' הניתנות בחינם. התערבות לא לגיטימית או טובת הציבור? דרור גלוברמן 02/01/04 ההוראה של משרד האוצר מהשבוע, שניתנה רגע לפני שהממשלה הפכה למשתמשת פיראטית בתוכנות של מיקרוסופט, הורתה למשרדי הממשלה שלא לחדש את הסכם שכירת התוכנות עם החברה, ולרכוש את התוכנות שבשימושם. ההוראה הזו סיימה, בינתיים, סאגה ארוכה ורבת תככים בין מיקרוסופט לאוצר, וברמה האישית - בין מנכ''ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, לסגן הבכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן. לכאורה, זה היה לא יותר ממו''מ בין האוצר למיקרוסופט ישראל על המשך הסכם השכירות, שבמסגרתו משלמת הממשלה למיקרוסופט תמורת שכירת התוכנות והזכות לקבל שדרוגים בכל עת. בפועל, מדובר בקרב שבו אין חוקים והכל מותר, כולל שריטות ומריטת שערות. גורמים הקשורים לעניין מעדיפים לדבר שלא לייחוס, והולכים על בהונות כשמדובר בהתבטאויות לציטוט. כלפי האוצר וכלפי כהן אישית נטען, שהם משתמשים בטקטיקות חריגות כדי להוריד את המחיר של מיקרוסופט, עד כדי כניסה לשוק המסחרי שלה והתערבות בו. מנגד, הטענה כלפי מיקרוסופט היא שהחברה מנסה להוציא מממשלת ישראל סכומים גבוהים מהמקובל בעולם, תוך ניצול מעמדה המונופולי בתחומי מערכות ההפעלה וחבילות האופיס. במיקרוסופט מכחישים את הטענה. בינתיים עצר האוצר את רכישתן של מערכות הפעלה חדשות מתוצרת מיקרוסופט, בטענה שבעצם כבר שילם תמורתן בהסכם השכירות. במקביל, מקדמת הממשלה תוכנית להכנסה של מערכות לינוקס לשימוש, ותצייד 2,000-1,000 מהמחשבים שתרכוש השנה במערכות אלה (אם כי גורמים שם מבהירים, שרוב מחשבי הממשלה ימשיכו להריץ תוכנות של מיקרוסופט, שנחשבות קלות יותר לשימוש). תוכנה לכל ילד תוכנות ''קוד פתוח'', כמו האופן-אופיס של לינוקס, שאת השימוש בה מקדם האוצר, הן תוכנות שהגופים שפיתחו אותן (חברות, ארגונים ויחידים) אינם דורשים תשלום בגין רישוי השימוש בהן. בנוסף לכך, כל אחד יכול להציץ לקוד המקור של התוכנה, לראות כיצד כתבו אותה ולשנותה בהתאם לצרכיו. קוד המקור של התוכנות של מיקרוסופט, לעומת זאת, סגור, כך שהמשתמשים לא יכולים להביט בו או לשנותו, והם גם נדרשים לשלם תמורת השימוש. חשוב להדגיש שתוכנות שנכתבו בקוד פתוח אינן ניתנות בחינם דווקא: אריזת התוכנה והדפסתה על-גבי תקליטור, הכנתה להתקנה, צירוף חוברות עזר ומתן שירותי תחזוקה, תמיכה והטמעה - עשויים להיות יקרים למדי, וכאן ניטש ויכוח כלכלי קשה בין תומכי שתי השיטות. במיקרוסופט טוענים שעלות הרכישה של תוכנות בקוד פתוח אמנם זולה יותר, אבל עלות האחזקה הכוללת יקרה בהרבה. הם מציגים סקרים של חברות מחקר כמו IDC וגרטנר, שתומכים בעמדה זו. חיסרון נוסף שמקשה על הפיכת התוכנות בקוד מקור פתוח לנחלת הציבור, הוא שהתוכנות הללו הרבה פחות ידידותיות מאלה של מיקרוסופט. ואולם, בשנה וחצי האחרונות מוביל כהן פרויקט ל''גיור'' חבילת תוכנות האופן-אופיס, כלומר להכנסת השפה העברית לחבילת התוכנות, באופן שיאפשר למשתמשי מחשב ישראלים להשתמש בה. מדובר ביוזמה משולבת של סאן, יבמ, עמותת ''המקור'' ומשרד האוצר. בתחילת השבוע הודיע האוצר שיתחיל להפיץ את הערכות לציבור בפריפריה, באמצעות מרכזים של עמותות כגון תפו''ח, להב''ה וכדומה. המטרה, אומרים במשרד, היא לצמצם פערים דיגיטליים; תושבי הפריפריה לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לקנות את התוכנות של מיקרוסופט, שעלותן עומדת על מאות שקלים. העלות של אופן-אופיס תהיה כ-20-10 שקל - כעלות ההדפסה וההפצה של התקליטורים. אפשר גם להוריד אותה מהאינטרנט בחינם (www.openoffice.org.il). עם זאת, האופן-אופיס איננה מוצר משוכלל כמו אופיס המיקרוסופטי. חשוב להבהיר: אופן-אופיס יכולה לפעול על-גבי מערכת ההפעלה 'חלונות' של מיקרוסופט, וגם על-גבי לינוקס המתחרה. בשלב הזה יחולקו ערכות המיועדות לחלונות, משום שלינוקס טרם אומצה על-ידי משתמשים פרטיים. אחד המניעים לקידום הפרויקט היה עתירה לבג''ץ, שהוגשה ביולי על-ידי ''הפורום לחופש אונליין'', ודרשה להכריז על מיקרוסופט ישראל כמונופול. העתירה הופנתה גם נגד כהן והאוצר, וכלפיהם נטען שאינם עושים די כדי להיאבק במעמדה הדומיננטי של מיקרוסופט. והנה, בצירוף מקרים מפתיע - או שלא - הגיע לפרקו פרויקט האופן-אופיס דווקא השבוע, כשהחוזה עם מיקרוסופט נגמר, המו''מ הגיע לשלב המכריע, ונתקע. את מיקרוסופט היוזמה הזו הרתיחה. תרומה רבת שנים הטענה שאחת ממטרותיו העיקריות של האוצר בקידום הפצת תוכנות האופן-אופיס היא המו''מ עם מיקרוסופט, ראויה בהחלט לבדיקה; בשווקים אחרים, אפילו הם סובלים מאופי מונופוליסטי, הממשלה הרי איננה חולמת להתערב. היא לא מבקבקת קוקה-קולה או טוחנת קפה שחור. מה היא מחפשת, אם כן, בשוקי האופיס, ועל מה היא מוציאה את כספי הציבור? ''התחום הזה שונה מקוקה-קולה, כי הוא מקדם את המטרה שכל משפחה תוכל להתמודד עם התחרות טוב יותר'', אומר בועז דולב, ראש תחום ממשל זמין באוצר. ''אנחנו הגשנו עזרה מאוד קטנה. חלק גדול מהפעילות נעשה בהתנדבות. ואם מישהו שילם, זו סאן. מבחינתנו, אם יש חלופה טובה וזולה למיקרוסופט, אנחנו בעד''. איציק כהן מכחיש פרסומים שיוחסו לו השבוע, ולפיהם הודה שאחת ממטרותיו העיקריות של הפרויקט הפילנתרופי היא אמצעי לחץ על מיקרוסופט במו''מ. באוצר טוענים, שההשקעה של כספי הציבור בפרויקט הסתכמה בכ-200 אלף שקל, לצורך הדפסת התקליטורים והפצתם. העובדה שקידום האופן-אופיס על-ידי הממשלה מסייעת למתחרות של מיקרוסופט - סאן ויבמ - זניחה בעיני כהן לעומת ענייני הפער הדיגיטלי. באוצר מרבים להדגיש את העובדה שממשלות אחרות, ובעיקר באירופה, משקיעות מיליוני יורו בפיתוח ובאימוץ טכנולוגיות קוד פתוח. עם זאת, בחו''ל מדובר באימוץ טכנולוגיות לשימושים ממשלתיים, ולא בהפצה שלהן לאזרחים. מיקרוסופט, מצידה, מזכירה את תרומתה רבת השנים לישראל, את 13 אלף המחשבים שחילקה ואת למעלה מ-100 מיליון השקלים שהשקיעה בפרויקטים ובתרומות. לטענתה, אין לחברה כל התנגדות לחלוקת אופן-אופיס בפריפריה, אולם מפריע לה השימוש הגורף המתוכנן לחבילה במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי בכלל. מהחברה נמסר: ''למאבק שמנהל סגן החשב במשרד האוצר בעניין מחירי רשיונות התוכנה של מיקרוסופט אין כל הצדקה. המודל התמחירי שיושם בארץ הוא הבסיס להסכמים של מיקרוסופט עם עשרות ממשלות בעולם ועם מאות ארגונים ציבוריים, לרבות בישראל. אין שחר לטענות כאילו המחיר לממשלת ישראל גבוה ממחירן לממשלות אחרות. כמו כן, מופרכת הטענה כאילו הממשלה משלמת 'כפול' על כל רשיון.''מיקרוסופט קוראת לאוצר לנהל עימה מו''מ מסחרי וענייני בתום לב, ולחדש את היחסים ההדוקים והפוריים הקיימים בין החברה לממשלת ישראל dror@maariv.co.il