שיפודים מאיר עוזיאל 21/01/04 לאחרונה יצא לאור ספר שהוא מחקר מקיף על דבר מה שלא היה מעולם: סיפורו של הקומיקס הישראלי הראשון וכל פירוט תולדותיו ותולדות יוצרו אוריאל רשף. הבעיה היא שקומיקס כזה לא היה ולא נברא, וכל המוזכר במחקר המרשים והיסודי הוא שקר גמור. מצוין. סופרים שמשקרים לקוראים שלהם ובכלל עובדות דמיוניות הם דבר מבורך בעיני, ועוד יותר מזה גיבורי ספרים המשקרים לקוראים, שכמובן תופסים את השקר מן העמוד הראשון, והכי אני אוהב גיבורי ספרים שמשקרים לסופרים שכתבו אותם. ''הגולם'' מאת אורי פינק ואלי אשד הוא שם הספר המדובר, והוא יצא לאור בהוצאת מודן.גילוי נאות מחייב אותי לספר שגם אני מוזכר בספר. הם משקרים בלי בושה שראיינתי את אוריאל רשף, יוצר הקומיקס, ל''מוסף שבת'' של ''מעריב'' בשנת78', אפילו מצטטים את הראיון שלא היה וגם משמיצים שבגלל הראיון הזה לא קיבלו את רשף לאגודת האמנים. הספר יצא בהוצאת מודן, שעלי לגלות גילוי נאות שיצאו בה לאור שלושה ספרים שלי, וגם בהם לא חסרים שקרים. אגב, גם הגולם וגם קומיקס הם גיבורי עוד ספר יפה שיצא לאחרונה לאור בעברית - ''ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי'', ספר שגם הוא מלא שקרים, מאת מייקל שייבון, בהוצאת עם עובד. בין עזה לברלין לא להחליף את שם הרחוב. יש בירושלים רחוב ששמו עזה, ומציעים להחליף את שמו לרחוב יוסף בורג. זה רחוב שמתחיל בבית ראש הממשלה ומגיע עד עמק המצלבה. מימים ימימה שמו עזה, כי הוא כנראה היה הכיוון הכללי למי שמיהר לנסוע בכרכרתו לעזה. אני מבקש לא להחליף את השם. עזה זו בסך הכל עיר נמל בארץ ישראל, וגם אם לשם הזה יש משמעות לא נעימה כרגע, הרי ברצועת עזה יש יישובים עבריים יפים, וייתכן שהשם יחזור להיות סימפטי בעתיד. לאחרונה הייתי גם ביישובי עזה וגם ברחוב עזה, ובשני המקומות נהניתי. מישהי שגרה ברחוב עזה סיפרה שכשהיתה ילדה אמרו לה לכי לעזה, אבל זה היה במובן של עזאזל, ואולי בעתיד לומר לכי לעזה יהיה כמו לומר לכי לאילת. למשפחתי יש שם בית ברחוב התיבונים, שהוא רחוב זעיר היוצא מרחוב עזה, ואם צריך להחליף משהו זה את השם רחוב התיבונים כי אף אחד לא מצליח לומר את שם הרחוב בלי שיעור של רבע שעה והכתבה של אות ועוד אות. לא הטבעונים, התיבונים. אל תחליפו את רחוב עזה, כי חוץ מכל הנימוקים שלי נגד החלפת שמות רחובות, מעשה ברברי לכל הדעות, יש בסביבה עוד רחוב ושמו ברלין. והנה, מישהו פתח בפינה מקום של אוכל וקרא לו ''בין עזה לברלין''. שם משמעותי מאוד, שירי כמעט. אפשר לבסס על השם הזה בלבד סמינר של שלושה ימים. על פי בדיקות שערכתי בעזרת מערכת העיתון בירושלים, הרעיון בינתיים בהמתנה, אז זה הזמן להזהיר: אל תקלקלו שם יפה כמו רחוב עזה, ולו רק כי לקרוא לבית קפה ''בין בורג לברלין'' זה לא אותו דבר. אליפות הנשיקה קראתי בחטף את עיתוננו העולה, והנה נתקלתי בידיעה שהיתה גורמת לאדם חלש ואסטמתי ממני להשתנק ולזעוק: אני לא מאמין, הבו לי משאף מיד! כך היה כתוב, שחור וצבעוני על גבי עיתון: ''9,000 איש בצ' ילה שברו את שיא גינס בנשיקות''. מדובר בתחרות לא מסובכת כל כך, שבה הצ' יליאנים שברו את השיא העולמי ב''מספר האנשים הגדול ביותר שהתנשקו בו זמנית''. למה צ' ילה, למה? למה לא ישראל? לפי כללי גינס כל מה שצריך הוא לכנס את מקסימום האנשים וליצור זוגות אשר יתנשקו זה עם זה בבת אחת במשך עשר שניות לפחות. תנו לי משכורת של מנהל עמותה ואני מארגן לכם את זה תוך עשרה ימים. אם הצ'יליאנים הביאו 9,000 איש , מה זה בשבילנו לארגן 9,002 איש ולקטוף את האליפות? כמו תמיד כשלא צריך אותי, התגייסתי למשימה ושקעתי בתכנונים טורבו. עם ישראל תקוע בבעיות הסברה קשות, יש לכם מושג כמה תתרום לדימוי שלנו העובדה שאנחנו אלופי העולם בנשיקה ההמונית הגדולה ביותר? לא נעים אולי שהצ'יליאנים יהיו רק מקום שני, אבל אלה החיים, וחוץ מזה אין להם את הבעיות שיש לנו. אנחנו צריכים את התואר יותר מהם. מה הבעיה בשבילנו לזכות באליפות הנשיקה השיתופית ההמונית? אם הצלחנו רק לפני שבוע לארגן הפגנה של 120 אלף איש שנחלצו למען עתידנו, אפשר היה לבקש מהם באותה הזדמנות גם להתנשק לכמה שניות, וככה היו לנו 120 אלף מתנשקים בו זמנית, שיא שספרי גינס לא ראו כמותו מעודם. בעצם צריך לפתח רעיון כזה הלאה. למה שלא נכנס בכיכר 120 אלף תומכי ימין ו-120 אלף תומכי שמאל, כולל פעילי שלום מחו''ל אם צריך להשלים את המספר, ואז לבקש מכולם להתנשק זה עם זה. מדובר רק בעשר שניות למען המדינה. אפשר גם עם שפתיים קפוצות. נו, תפסיקו לעקם את האף ותתנשקו כבר. 240 אלף נשיקות וגברנו על הצ'יליאנים בהפרש של 231 אלף נקודות. בכך קבענו את עצמנו כשיא גינס שייכנס לכל מהדורה מכאן ועד שנת 2020 לפחות, שאז ישראל תיקרא ישראטין והנשיקה תהיה אסורה על פי חוק. אם אתם חושבים שזה בלתי אפשרי, זכרו שלא מזמן היה לישראל שיא גינס בנשיקה הארוכה ביותר בין בני זוג אחד. שני האלופים הישראלים התנשקו במשך כל כך הרבה שעות, שהם כמעט נרדמו באמצע הנשיקה, דבר הקורה לזוגות נשואים מסוימים רק אחרי 12 שנות נישואים. שני האלופים, כרמית צוברה ודרור אורפז, זכו בטיול סביב העולם, וכשהם חזרו, אלופת העולם בנשיקה ארוכה, כרמית, גם כתבה לי מכתב, ופגשתי אותה במערכת. דבר שני, אחרי שדבר ראשון הסתכלתי על שפתיה המפורסמות בעיון קל, שאלתי אותה: נו, ומה המקום הכי יפה בעולם? ''פיג' י'', היא אמרה לי, ומאז בכל פעם שאני רואה בטלוויזיה את פיג'י אני נזכר בה. תזכירי לי, שאלתי אותה שוב כשהתעדכנתי השבוע, את זוכרת מה היה השיא שלכם? ''אני לא יכולה לשכוח'', היא צחקה, ''זה היה 30 שעות ו-45 דקות ''. אבל אני נסחף, לא ביקשתי מכם לעשות את הבלתי אפשרי ולהתנשק עם אדם אחד יממות שלמות, ביקשתי רק שכולכם תתנשקו עם האנשים סביבכם עשר שניות. פינת השלולית פרידה מאיר, תמיד הבטחתי לו מכתב תגובה למכתב האהבה המרגש שהוא כתב לי. ע', מצטערת . זה לא בדיוק המכתב שלו ציפית. אולי זה קצת ארוך, אבל תאמין לי - לא הספקתי לכתוב אפילו חצי ממה שיש לי בלב. לע', תמיד חשבתי שאני צפרדע ירוקה ומסריחה, בלתי נאהבת, שנועדה להיות לבדה. לא האמנתי שבאמת יבוא היום ויגיע אלי נסיך לתת לי את הנשיקה המוקסמת ולהפוך אותי לנסיכה המושלמת. לעולם לא האמנתי שבאמת אפשר לאהוב אותי, צפרדע אחת מתוך מיליוני צפרדעים בעולם. כשבאת אלי ואמרת שאתה אוהב אותי ורוצה בי, נפלתי בשבייך, ישר הסכמתי להיות חברתך, לקבל ממך את הנשיקה ההיא. לאחר כמה שבועות הבנתי שאתה לא הנסיך שחיכיתי לו. שנינו באנו מעולמות כה שונים, והרגשתי כבר שזה לא זה, נסיך מעולם של מתנחלים זורקי אבנים מגיע לצפרדע מהעיר, צפונית ומפונקת אשר חיה בשלולית ורודה. הרגשתי שיש פה טעות בכתובת. אני חושבת שבהתחלה הסכמתי יותר מהרצון של להיות עם מישהו, מהרצון של לקבל נשיקה ולהפוך לנסיכה. לא שלא אהבתי אותך, אתה ממש מצאת חן בעיני ונהניתי בחברתך, אבל נדמה לי שהרבה יותר אהבתי את זה שאתה אוהב אותי מאשר לאהוב אותך באמת. אז זרקתי אותך, ואני חזרתי לשלולית, להיות בה צפרדע בודדה. זה היה הדבר הנכון לעשותו, אז אל תכעס. יש הרבה נסיכות בשלולית בשבילך, ואתה עזרת לי להאמין שגם אלי יבוא הנסיך. הנסיך הנכון, שלו אני מחכה, ולא הראשון שיבוא. את הנשיקה הבאה אשמור לנסיך האמיתי שיהפוך אותי לנסיכה הראויה. שלך, ש' חתונה מאיר שלום יום חתונתנו מתקיים ב-22.01.04, יום חמישי. כקוראים קבועים של מדורך, המגיע לפתח ביתנו כבר ביום חמישי כמנויי ''מעריב'', אשמח אם תפרסם את המכתב כדי שהיקר לי יקרא ביום חתונתנו: לנסיך גלעד ההופך היום למלך, טוב לב, אצילות, חוכמה וקסם. נפגשנו בשלולית מקסימה שאהבתנו אותה מילאה, עברת למען אהבתנו מהצפון הרחוק, הרחק מהעבודה והמשפחה. לאושר ולאהבה שהצפת בי יש רק מילת תשובה אחת: תודה. לאחר שעברנו שחיות ליליות, סערות, חוויות נפלאות ורגעים קסומים, התנשקנו תחת הכוכבים וידענו שנהיה יחדיו לעולמים. אין מאושרת ממני ואוהבת אותך יותר ויותר איתך ולצדך היום ולתמיד הנסיכה ההופכת היום למלכה טלי omeir@maariv.co.il