 | |  | האיש שיחליט בתיק שרון |  |
|  |  | עורך-הדין מני מזוז, שצפוי להתמנות היום ליועץ המשפטי החדש לממשלה, ייאלץ להיכנס מהר מאוד למרכז האש הפוליטית * על הפרק: ההחלטה אם להגיש כתבי-אישום נגד ראש-הממשלה ובניו בנוגע לקשריהם עם הקבלן דוד אפל * על-פי ניסיון העבר מפסיקותיו של עו"ד האפרורי והמצטיין, הוא יחליט לכאן או לכאן מהר מהצפוי * סיפורו של הנער מעיירת-הפיתוח שהגיע לצמרת המערכת המשפטית |  |
|  |  | |  |  | ע ורך-הדין מני מזוז, האיש שצפוי להיבחר היום על-ידי הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי שלה, לא צריך לעשות דרך ארוכה מדי מחדרו ללשכת היועץ. כמעט עשר שנים שהוא עושה את הדרך הזו עשרות פעמים ביום, ובכל זאת הוא נוחת על כיסא היועץ בשעה רגישה במיוחד. מיד עם היכנסו לתפקיד, יהיה עליו להחליט אם להגיש כתב-אישום נגד ראש-הממשלה אריאל שרון בנוגע לקשריו עם הקבלו דוד אפל. היועץ המשפטי הפורש, אליקים רובינשטיין, הצליח לחמוק בדקה ה-90, ומזוז יהיה זה שייאלץ להכריע.כפי הנראה, מטרתו של מזוז היא להחליט כמה שיותר מהר בעניין כתבי-האישום. עלפי ההערכה, כיועץ הוא ישתדל למנוע את עינוי הדין עבור שרון ומשפחתו. אם יחליט כי בידי הפרקליטות די ראיות כדי לבסס כתב-אישום נגד ראש-הממשלה, הוא יורה לעשות זאת במהרה. אם יעריך שאין די ראיות כאלה - יורה לסגור את התיק. לדברי גורמים המכירים את מזוז, הרעיון לנהל את תיק אפל, ותוך כדי כך "לדוג" ראיות נגד שרון ובניו, לא מקובל עליו. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | המועמד המאולץ של לפיד
|  |  |  |  | מזוז מביא עימו גם רוח נעורים חדשה של שיפור נוהלי עבודה והתייעלות למשרד שכמו קפא על שמריו. אלא שבעולם שמחוץ לכותלי משרד המשפטים נחשב עד היום מזוז, משפטן אפרורי ומצטיין, לבשר מבשרו של הממסד. עם זאת, מינוייו עומד בניגוד לרצונו של שר המשפטים, יוסף לפיד, שהצהיר על רצונו "בריענון המערכת". מסיבה זו, הבטיח לפיד לאתר מועמד לתפקיד מהשוק הפרטי, שיביא עימו רוח רעננה ויעלה סומק נעורים בלחיי הממסד. זה לא קרה. שני מועמדיו של לפיד נפלו בזה אחר זה: עורךהדין אלי זהר פרש מרצונו כשהבין כי עניין "ניגוד העניינים" מקטין את סיכוייו לעמוד בקריטריונים של ועדת בך. אחריו נפסל ד"ר יורם טורבוביץ בשל הקפדתה הדקדקנית של הוועדה בשנות עיסוקו במקצוע.מספר שמות נוספים של עורכי-דין פרטיים היו על הכוונת של לפיד, אבל מהר מאוד למד השר כי גורלם של טורבוביץ וזהר הוא לקח מר שלא יישכח במהרה בשוק הפרטי. "מועמדים ראויים בשוק הפרטי די נבהלו ממה שקרה", סיפר לפיד בגילוי לב. מכאן ערך השר חישוב מהיר והחליט לאמץ את מזוז מבין מועמדיה של ועדת בך. ברגע אחד הפך מועמד אפרורי עם סימן שאלה בסעיף הכריזמה ליורש-עצר מבטיח.משנתו המשפטית של מזוז היא כי צריך לבסס את עצמאותו של משרד המשפטים ולהיחלץ מחיבוקם הלוחץ של הפוליטיקאים והמערכת המשפטית. לבכירים במשרד אמר מזוז כי בניגוד לרובינשטיין הוא אינו מתכוון לשבת בישיבות הממשלה. "אותי יזמינו'אד-הוק' לתת חוות-דעת על נושא מסוים", הסביר . |  |  |  |  |
|  |  |  |  | לא רוצה להיקרא סינדרלה
|  |  |  |  | הסיפור של מזוז ידע גם תהפוכות קיצוניות מאלה. מזוז, בן למשפחה בת תשעה אחים ואחיות, נולד בטוניסיה, ואביו נחשב לרב מיוחס בעיר ג'רבה. בהיותו ילד עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בעיירת-הפיתוח נתיבות. הוא למד בבית-ספר יסודי דתי בעיר וכאשר אותר כמחונן נשלח ללימודי תיכון בקריית-יערים בירושלים. לא בטוח שמזוז יאהב את ההגדרה של סיפור הסינדרלה על הנער מעיירתפיתוח קשת-יום שהגיע לאליטה המשפטית שאין מיוחסת ממנה. נכון שהוא הוכחה ל"עשייה בעשר אצבעות" ולא גדל בשכונת רחביה, אלא שהוא אינו סיפור הצלחה בודד במשפחתו. אחיו הוא רופא קרדיולוג ואחותו היא היועצת המשפטית של משרד האוצר. בראיון עיתונאי סיפר בזמנו מזוז כי אינו אוהב את מי שרוכב על השד העדתי. "יש מי שעושה לעצמו חיים קלים ובמקום להשקיע תולה את האשם בקיפוח עדתי", אמר .הוא עצמו נוהג לקרוא ספרות יפה עד לשעות הקטנות של הלילה. באחרונה השתתף בחוג לקולנוע של הסינמטק הירושלמי. בין תחביביו גם בישול, יין טוב, מוזיקה פופולרית וחידוני טריוויה. בענייני מכוניות משומשות כחדשות, מספרים מקורבים, אין ידען ממנו. "שורשיו בטוניסיה, אך הוא ניחן במזג בריטי וההתעניינות הצרופה היא נר לרגליו", מגדיר אותו חבר לעבודה. "אבל ספק אם גם הגדרה זו יאמץ מזוז ללבו, בהיותו נאמן לשורשיו". |  |  |  |  |
|  |  |  |  | נעלב מהסכם אוסלו
|  |  |  |  | את רוב דרכו המשפטית עשה מזוז במשרד המשפטים. תחילה במחלקת הבג"צים ובעשר השנים האחרונות כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. מזוז נחשב לבולט מבין ששת המשנים. עיקר עיסוקו היה ייעוץ והנחיה לממשלה ולמשרדיה, הובלת רפורמות מינהליות, טיפול ברשויות הביטחון, אחריות וטיפול בענייני צבא ושטחים, ברשות-הפלשתינית, בהתנחלויות ובתביעות אינתיפאדה. הוא נחשב כאיש אמונו של רובינשטיין, שנועץ בו בכל תיק, במיוחד בנוגע לאישי ציבור. הוא היה בין מנסחי חוק הפונדקאות, חוק בתיהמשפט לעניינים מינהליים וחוק השב"כ שבו הוביל את העמדה לפיה אין צורך בהתרת לחץ פיזי בחדרי החקירה. מזוז מייצג את הגישה הפרקטית - ולדעתו רב הנזק מהתועלת בסעיף זה, בגלל ביקורת בילאומית. הוא עצמאי בהחלטותיו, זקוף קומה נוכח אנשי שררה, פוליטיקאים ושופטי בית-המשפט העליון, בעל מנהיגות שקטה. מזוז לא נרתע לייצג את המדינה בבג"ץ בנושאים שאינם נחשבים פופולריים כמו גירושים ומעצרים, גם אם ידע שהנושא צפוי לביקורת וקיים חשש לפסילה מצד בית-המשפט.מזוז נלחם גם בעמדתם של שופטי בית-המשפט העליון בדיונים ברפורמה שהציעה ועדת אור להגדלת סמכותו של בית-משפט השלום, ולהפיכת בית-המשפט המחוזי לערכאת ערעור נוספת. מטרת הרפורמה היתה להקטין את נטל הישיבה כערכאת ערעור מהעליון. מזוז מצא עצמו עומד בודד מול שופטי העליון. הוא חשש שבכך יוגבר העומס וייפגע השירות לאזרח.בניגוד לאליקים רובינשטיין שנהג לפרסם חוות-דעת ערכיות-מוסריות על אישי ציבור כמו בתיקים של בנימין נתניהו, צחי הנגבי או ניצב משה מזרחי - ספק רב אם מזוז יעשה זאת. לדעתו, קביעות נורמטיביות אינן שייכות לתחום המשפטי. מזוז משתדל להיצמד לחוק היבש ולא לחרוג ממנו. הוא מחסידיה של פרופ' רות גביזון המתנגדת לאקטיביזם שיפוטי, לפרשנות מרחיבה של החוק ולחדירה לתחומיה של הרשות המבצעת.בתחילת שנות ה-90' שימש מזוז כנציג משרד המשפטים לשיחות עם הפלשתינים שהתקיימו בוושינגטון. היועץ המשפטי של עיריית תל-אביב, אחז בן ארי, ששימש אז כראש ענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, שה ה עימו חודשים ארוכים בבירה האמריקנית. לדברי בן ארי, תרומתו של מזוז בלטה בהתייעצויות שקיימה המשלחת. "שתי ממשלות ליוו את תקופת וושינגטון של מזוז: ממשלת שמיר ולאחריה ממשלת רבין", מספר בןארי. "מזוז ביצע את הנחיות שתי הממשלות ללא הבחנה וללא עירוב עמדות פרטיות. במקביל למשאומתן הגלוי בוושינגטון ניהלה ממשלת רבין משא-ומתן חשאי באוסלו ובסופו של דבר אימצה את עקרונותיו. חברי המשלחת בוושינגטון, בתוכם מזוז, חשו מתוסכלים, כאילו שימשו כסיפור כיסוי להתרחשות האמיתית". |  |  |  |  |
|  |  |  |  | כבר לא מתפלל
|  |  |  |  | הביקורת העיקרית על מזוז מתבססת על כך שאינו בעל ניסיון עשיר בטיפול בתיקים פליליים. ועדת בך לא קיבלה את הטענה הזו. בדו"ח המסכם שהעבירה לשרי הממשלה ציינה הוועדה כי מזוז "רכש ניסיון רב בפרקליטות המדינה, הן במשפטים פליליים והן אזרחיים".בנושא אחד ספג מזוז ביקורת מביתהמשפט. מדובר בנושא כספי התמיכות למוסדות דתיים. בנושא זה האציל רובינשטיין את סמכותו למזוז, והוא מצא לנושא פתרונות גמישים. ביתהמשפט אישר, לעיתים בדוחק, את עמדתו, לעיתים גם פסל. נגד מזוז נמתחה ביקורת לפיה האישור שנתן לתמיכות כספיות בחרדים מקורו בהשקפת עולם דתית. מקורביו מעידים שאין דבר זר יותר למזוז משיקולים זרים בנוסח האשמה זו. "הוא עיוור צבעים", מעידים עליו כשהכוונה שהחלטותיו ענייניות ללא עירוב צבע, גזע ודת.למרות עברו הדתי הוא היום חילוני גמור. פעם, מספרים, ביקש ממנו רובינשטיין להצטרף למניין בתפילה והוא סירב. "אני מזמן הפסקתי להתפלל", הסביר מזוז לרובינשטיין. |  |  |  |  |
|  | |  |  |  |  | גיל:
|  |  |  |  | 48, נולד ב-1955 בטוניסיה , למשפחה בת תשעה אחים ואחיות. |  |  |  |  |
|  | |  |  |  |  | מצב משפחתי:
|  |  |  |  | נשוי ואב לשתי בנות. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | תפקידים קודמים:
|  |  |  |  | בכיר במחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעשר השנים האחרונות. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | תחביבים:
|  |  |  |  | בישול, מוזיקת פופ ומכוניות. |  |  |  |  |
|
|  | |