עלמה זק בראיון על הדרך לכוכבות
זק, התחילה את העונה של ''ארץ נהדרת'' אלמונית כמעט לחלוטין ומסיימת אותה (הערב) כשהיא מחלקת חתימות ברחוב. הבכי על הסט והאימה מפני הכוכבים הוותיקים של התוכנית כבר הרחק מאחוריה. בשלב הנוכחי שום דבר, כולל שאלות על סאטירה אבודה או הופעה בפרסומות סקסיסטיות, לא יעצור אותה בדרך למעלה
איתי יעקב צילום: רוני כנעני
25/02/04
עלמה זק מחייכת בביישנות כשאני מספר לה שבארכיון העיתון ישנה מעטפה חומה על שמה, עם שתי כתבות קודמות בתוכה. לאחר תשע שנים של דשדוש בביצת המדיה והתיאטרון המקומי נדמה שהתהילה שהגיעה לפיתחה עושה לה טוב. גם אם לא תודה בכך בפה מלא, המתינה לה זק כמו רווקה נוירוטית המייחלת לליל כלולותיה שבושש לבוא. ''מעציבה אותי הרגשה של פספוס והחמצה, משהו שלא הגשמתי ולא הגיע לידי ביטוי'', היא מרשה לעצמה לומר בסוף הראיון. ''אבל הנה, היום קורים לי דברים טובים. בקטנות, ברגעים''.



עלמה של תחילת 2004 מסתובבת עם מעט יותר ביטחון עצמי מזק של סוף 2003. לראיון שהעניקה לעיתון הטלוויזיה ''רייטינג'' רגע לפני שהפכה לנינט טייב של הפריים טיים עם ''ארץ נהדרת'', לוותה תחושה של היסוס. ''יפחיד אותי אם כולם יכירו אותי פתאום'', אמרה . היום, ערב ירידת המסך בפעם האחרונה לעונה זו על מדגרת הרייטינג הקולוסאלית של ''שידורי קשת'' (24.7 אחוז שזה בעברית 790 אלף צופים, מספר גבוה במיוחד לליל שבת הנחשב בעייתי), זק כבר מתורגלת בהענקת חתימות לעוברי אורח מזדמנים ובתקתוק הפלאשים היחצ''ניים.'' אני לוקחת את החשיפה באיזי, לא מסתחררת מזה. מלהיב אותי שאנשים אוהבים אותנו ושאני בתוכנית הזו. לפעמים אני הולכת עם חברים ברחוב ואנשים ניגשים ומבקשים חתימה או אומרים לי:'אנחנו בדרך כלל לא ניגשים למפורסמים, אבל רצינו להגיד לך שאנחנו מאוד אוהבים אותך'''.



- ואיך את חותמת? ''בידידות, עלמה זק'' ?



'' רק עלמה זק. לא בידידות ולא באהבה''.



אמביציה שקטה
זה ארבעה חודשים שפרצופה של זק,33, מבצבץ מדי ערב שבת לבוש דמויות שונות. בנוסף לתפקיד המפתח ככתבת השטח פארלי נשיאל,מפציעה ''אסנת וישנסקי - הדור הבא'' בשלל תפקידים, כולל בדמות ריטה, שירן הדוגמנית ( '' שילוב של אורלי ויינרמן ומורן אייזנשטיין'' ) וגם בשיעתוק הקולגה האהובה עליה, עדי אשכנזי. אל התוכנית הגיעה דרך מולי שגב, העורך הראשי, שסימן אותה מעבודות קודמות שעשתה. ''מולי הימר עליי ואני מאוד מעריכה את זה. זה היה הימור לקחת אותי לצד חבורה של כוכבים שכבר הוכיחו את עצמם. אבל אני חושבת שהוא חיפש מישהי מצחיקה, שתמלא משבצת קצת אנונימית. אחת כזו שמגלים אותה, שמטפחים, שחושפים''.


'' חיפשתי שחקנית קומית טובה'', נזכר שגב, ''לא בדרנית. ובעיניי, יש בעלמה איכויות קרן מוריות, כישרון חיקוי מדהים והיא גם נראית פיצוץ. לנישה שלה, היא היתה הבחירה הטבעית, ולתוכנית מהסוג שלנו, אין יותר מושלם ממנה. נכון, יצא שכולם בתוכנית מפורסמים והיא לא, אבל בעונה הבאה היא כבר תבלוט''. את פגישתה הראשונה עם הצוות סביב שולחן עגול במשרדי'קשת', היא כבר לא תשכח.'' פחדתי מהם.פחדתי מכולם'', היא מכוונת לקולגות המקיפים אותה: טל פרידמן,אייל קיציס,אורנה בנאי, אלי ומריאנו ודב נבון. ''היה לי קשה מאוד בהתחלה, כי בניגוד אליהם הרגשתי צורך להוכיח שאני ראויה להיות כאן עם כולם''.

- הם תמכו בך?

''אני לא יודעת. הייתי כל כך שקועה בפחדים שלי שאולי כן, אבל לא שמתי לב. הייתי די לבד. אבל ככל שנרגעתי, זה נהיה הרבה יותר קל. היום אני מרגישה מאוד משוחררת והרבה יותר קלילה''.

- ממה פחדת?

''שאני לא טובה ומצחיקה''.

- ואיך משתחררים מהביקורת העצמית?



''אני לא יודעת. הלוואי והיתה לי איזו נוסחה. אבל זה קודם כל להכיר בעובדה ולהפנים שזה תוקע אותך. התעסקתי בזה בעיקר בזמן הלימודים ובשנים הראשונות. הייתי חסרת ביטחון. כל פעם הייתי אומרת לעצמי שאני לא טובה, ועד היום הביקורתיות שלי יכולה לסרס ולפגוע בי. פעם בכיתי אחרי תוכנית והרגשתי נורא. דובל'ה ראה אותי וצעק עליי:'מה, את מפגרת? טוב, נו, את כמוני'. כל פעם הוא בא לאח שלי (הבמאי יורם זק, מנהל המחלקה הדוקומנטרית ב'קשת') ואומר לו שאני יוצאת מהפאנל והולכת לבכות.


''היום אני מנסה לשחרר את זה ועובדת על עצמי. זה קשה, אבל אני מרגישה שאני מתקדמת. זאת בעיקר עבודה בראש, חיפוש ולמידה של איך להגיע לשחרור, לחופש. אני גם יותר מפרגנת לעצמי וחשופה לביקורות ותגובות שהן בעיקר טובות. אנשים רואים משהו אחר ממה שאני מרגישה, ואני לומדת שמה שהרגשתי זו לא האמת המוחלטת, ושבביקורת עצמית אין שום תועלת.



''אני גם הולכת לטיפול פסיכולוגי, שזה נורא כיף. נורא חשוב לי לדעת שיש שם עבורי איזו תמיכה, שאני יכולה לשבת ולזיין במוח פעם בשבוע שעה, שעה ורבע, וכל תשומת לב והפוקוס עליי. למרות שיש לי חברים וחברות מאוד טובים, אני צריכה מישהו אובייקטיבי שיקשיב לי. אני מאוד מאמינה בטיפול ומאוד ממליצה''.



- את אמביציוזית?



''כנראה שלא. אם כי מישהי פעם אמרה לי שאני כן, אבל בדרכי השקטה. כשיש משהו שאני רוצה, אז אני משיגה. אני לא נלחמת על תפקידים, אבל אם אני מרגישה שמשהו נועד לי ואני חייבת אותו, אז הוא יקרה. שאר הדברים כנראה שלא היו צריכים לקרות''.



- זה קשור לעובדה שבאת מבית יוצר?



''יכול להיות. אני חושבת על זה הרבה. הרבה יותר פשוט אם גדלת להורים שבכלל לא בתחום.אבל כאן,כאילו,אתה יודע שגדלת לבית שאתה יודע שהאנשים בו נורא בתחום והם נורא טובים. התרגלתי להרגיש שאני תחת עין מאוד מפרגנת, אבל גם מאוד ביקורתית. הם נורא מפרגנים וגאים בי. אני חושבת ומאמינה שבפנים, כל אחד רוצה שאבא ואמא שלו יהיו גאים בו''.



ה ''הורים'' אותם רוצה עלמה לספק ולגרום נחת, הם עדי עציון זק, שחקנית וזמרת אופרה ( '' סוג של טווס. מאוד תיאטרלית ואקסצנטרית. אם כל הדיוות'' ) ויונתן זק, פסנתרן ופרופסור באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב. את ילדותה העבירה ברמת אביב, בצמוד לשני אחיה: הגדול, דודי, עורך דין המתגורר בניו יורק; ותאומה יורם זק, במאי מוכשר שחתום על פרויקט ''החבילה'' בערוץ 2, ועל הסרטים ''אגדת דשא'', '' חיים בסרט'', '' הגביע הקדוש'' ו''כשדודו פגש את אריה''. על מערכת היחסים ביניהם, אמר ל''רייטינג'': '' יש בינינו קשר מאוד מיוחד. אנחנו חושבים ורואים את הדברים בצורה דומה''. גם זק מרגישה בכך, ואף מוסיפה את הקשר הסמי-טלפתטי והפרגון שיש ביניהם.



כילדה, ניגנה מגיל שש על פסנתר, ואת צעדיה הראשונים כ''מצחיקול'ה'' עשתה בחוג המשפחה כחקיינית מדופלמת של רוחמה רז עם השלאגר ''בארץ אהבתי''. אך כשהתבקשה להחליט איפה להעביר את שנות התיכון העליזות, העדיפה את המגמה הדו-לשונית ב''גימנסיה הרצליה'' על פני מגמת התיאטרון של ''תלמה ילין''.




אלא שבדיעבד, הווירוס המשפחתי תקף גם אותה, ולאחר שירות צבאי הזוי כמאבחנת פסיכוטכנית נרשמה ללימודי משחק באוניברסיטת תל אביב. את המאמא-דיווה הוירוס לא הלהיב, וכמי שמכירה את תסמיני המחלה העדיפה שהילדה תהיה פסיכולוגית מאשר שתנהל חיים קשים כשחקנית.



- היא צדקה?



''יש רגעים קשים, אבל זה חלק מהמקצוע. יש תקופות שאתה לא עובד ופחות כיף, אבל אני יודעת להסתדר עם בטלה''.



לילי אינטימייט
זק לא צוחקת כשהיא מדברת על בטלה,אבל גם לא ממש בוכה.מאז סיימה את לימודיה היא יותר ישבה בבית מאשר עבדה. לצד הפצעות על במות ''התיאטרון לילדים ונוער'', היא זכורה לעמישראל בעיקר מ''התוכנית המפגרת הזאת,'המצב''', שם בלטה ככתבת חוץ לצד חיים אתגר; מ''שמונה דקות ביום'' של עוזי וייל בערוץ 1; מתפקידי אורח ב''החיים זה לא הכל'' ו''שמש'' ומסרט הקולנוע ''חוכמת הבייגלה''.



אלא שיותר מכל מוכר פרצופה מפרסומות שונות. לפני שלוש שנים היא אף הצליחה להביא את פזית בניזרי (פסבדונים של העיתונאית דנה ספקטור, א.י), מבקרת הפרסומות לשעבר של ''וואלה! תרבות'', לקריז מיותר. תחת הכותרת ''אחותי, קיבלתי מחזור שחבל''ז'', כתבה בניזרי: ''כבר הרבה זמן שעלמה זק אצלי על הכוונת. לפעמים אני חולמת שאני מורחת את פרצופה הדשן בגרבר אפרסקים.לפעמים אני מסתפקת בפליק אחד תמציתי על לחייה הוורדרדות''. הדברים נכתבו בעקבות השתתפותה של זק ב''שלוש מהפרסומות השובינסטיות של התקופה. ב' מטרנה' היא היתה האמא הצעירה ש' נולדה מחדש'. ב' סקאל-נט קש' היא היתה סתם רווקה טיפשה שמזמרת לתוך טוסטר. אבל הפרסומת האחרונה שלה היתה באמת הגבינה האחרונה. אנחנו מדברים על'לילי אינטימייט' עם חלוק הסטן הלבן''.



לזק ,מסתבר,הביקורת על תוכן הפרסומות לא ממש מזיזה את קצה הפוני השרוף.העיקר שמשלמים טוב,ובזמן.'' אני לא רואה את זה כביקורת אישית. עשיתי את זה בשביל הכסף. הביקורת על המשחק שלי יכולה לעניין אותי, אבל לא על הפרסומת. עכשיו היה לי אודישן לקמפיין מטורף של ברגר קינג עם הרבה מאוד כסף. חמש ספרות בדולרים. בשביל הסכום הזה אני אעשה הכל. אנחנו זונות בסך הכל''.



גם במישור הפוליטי, מודעות אינה שם המשחק של זק. ''אני נורא מתחברת לכתיבה'', היא מחמיאה לצוות הכותבים של'ארץ נהדרת', הכולל , בין היתר, את אסף שלמון, דוד ליפשיץ, ליאור שליין ויובל פרידמן, אבל ממש לא רואה בסאטירה החברתית שליחות לאומית. ''הכי נוח בציניות'', היא מסבירה, ''אבל היום אני לא נותנת לה להשתמש בי. בא לי להגיע לאמת. לגעת ברגש, באינטימיות עם אנשים. המצב מחורבן ממילא, אז נהיה ציניים? ''.



מהות החיים
הקמפיין של ברגר קינג הוא אחד מסימני ההצלחה שבאה בעקבות ''ארץ נהדרת''. אם בעבר היתה זק נשברת רגע לפני שאצבעותיה טיפסו על ידית דלת חדר האודישן, היום היא כבר אמיצה דיה כדי לפתוח אותה. לפני שבוע גם צילמה פיילוט ל''אקדמיה לצחוק'' שתעלה בערוץ ביפ. ''זה סטייל'כוכב נולד' לסטנדאפיסטים'', היא מסבירה את תפקידה האירוויזיוני מתמיד, כשתתפקד על תקן הדפנה דקל של ה''גרין רום''. '' אני מן איה ושירלי כזאת, שמראיינת את המשתתפים:'איך היה? מה יהיה?'. זה נראה לי נורא כייף, כי הם רעבים ובתוליים ונורא מפחדים''.


אלו מכם המתנזרים מפרסומות ופריים טיים,יוכלו להציץ בה בהצגת פרינג' חדשה של אמיתי יעיש מ''פרויקט המעבדה'' בירושלים, שם תחליף מגוון דמויות ותקשקש בג'יבריש כתובה. גם חברי מועדון טיפת חלב לא יוצאים מופסדים, ויזכו לצפות בה בהצגה ''הפנינה של אור'', השייכת לפרויקט ''מהות החיים'' של הפטרונית שרי אריסון.



''עכשיו אני פתאום עסוקה כזו.אף פעם לא הייתי עסוקה.אני אומרת לאנשים:'אין לי זמן'. המשפט הזה חדש לי בפה. שנים לא אמרתי אותו וזה סוויץ' שמאוד נעים לי. כי גם אז וגם היום לא ריתק אותי לעשות טלנובלות או משהו שהוא לא איכות''.



- סליחה, אבל פרסומות ותיאטרון ילדים זה לא התפשרות?



''פרסומות זה כסף, זה לא משחק עבורי. לגבי תיאטרון ילדים, אני דווקא מרגישה ברת מזל. לעומת כל מי שלמד איתי, אני במצב טוב מבחינת עבודה. הייתי בהחלט מעדיפה לא לעשות את זה, אבל זה עוד כסף שנכנס לבנק ומכסה את המינוס. תראה, אם ההצגה לא נחמדה או שאני לא אוהבת אותה,אני בדרך כלל לא נשארת.מתקפלת והולכת''.



עד שההצלחה תתורגם לשקלים, זק מסתפקת בטיפוח הזוגיות בת שנה ועשרה חודשים עם הצלם אייל לנדסמן וחולמת על ארבעה ילדים.'' מצד אחד אני רוצה ארבעה ילדים,אבל מצד שני אני כבר בת 33 ועוד לא בא לי, כי אני מרגישה בת 17 שטורפת את העולם. אולי אני צריכה להצטמצם מארבעה, מה אתה אומר? ''.



*