סודות מן הארון הם נשואים שנים, יש להם ילדים, חברים וסוד-הם היו מעדיפים בכלל לקיים יחסי מין עם בני מינם. בגיל העשרה לא היו להם היכולת או האומץ להודות מה הנטיות האמיתיות שלהם. היום כשיש כבר אומץ, יש גם הרבה אנשים שנפגעים בדרך גילי מצא (למפל) צילום: אימאג' 01/03/04 אם הייתי יוצא מהארון בצעירותי הייתי פחות סובל, אולי בכלל לא מתחתן", אומר עמרי, בן 45, נשוי 20 "שנה ואב לארבעה. "הבאתי לארוחת ערב מישהי שיצאתי איתה לדייט. למחרת בעלי ארז את הדברים והלך", אומרת רותי זילברברג, בת 39, גרושה ואם לשני ילדים. לדברי הקו הלבן, אוזן קשבת אנונימית להומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנס סקסואלים, כ-15-10 אחוז מהפניות הן מהומואים ולסביות נשואים המבקשים להתייעץ, וכ-8 אחוזים מהפניות הן מהומואים ולסביות שהתגרשו לאחרונה על רקע נטייתם המינית. מהשבוע מוקרן ברחבי הארץ הסרט "אמא שלי אוהבת נשים" (יוצרות ובמאיות הסרט דובר הספרדית הן אינס פאריס ודניאלה פחרמן), המייצג את הדילמה שמאפיינת את המאה ה-21 - התא המשפחתי הקלאסי קיבל תפנית שמחייבת התמודדויות מורכבות למדי. הסרט הוא קומדיה על יחסים משפחתיים, רגשיים ומיניים. במרכזו אם ושלוש בנות, שכל אחת מייצגת דיוקן שונה של האישה המודרנית. בלונדון מוצג המחזה "המורה למתמתיקה" (של קלייר מקינטייר), שמטפל ישירות בבעיה. מסופר בו על גבר נשוי שמנהל רומן עם המו?רה של בנו. לאחר שהבגידה נחשפת אשתו מפרקת את הנישואים. ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט המתמחה בין היתר בטיפול בהומוסקסואלים, בביסקסואלים ובלסביות, אומר: "המחזה הנפלא הזה, ששובח בעיתונות הבריטית, שופך אור על תופעה מוכרת המדוברת רק בחדרי חדרים: חיי נשותיהם של גברים הומואים וביסקסואלים, שהביעו בשלב זה או אחר של החיים המשותפים קבלה של נטיותיהם המיניות של בעליהן. זוהי קבוצה שהספרות המקצועית רוויית ההמלצות עוברת עליה בשתיקה. למגזר זה, שנקלע במשך השנים לחדר הטיפולים שלי, סיפורים כה אישיים ושונים, כמו גם ההסדרים שהגיעו אליהם, כך שקשה להגדירם כקבוצה. אחת דרשה לא לדעת כלום ואף הודיעה שאם אחת האפיזודות המיניות תהפוך לרומן היא לא תעמוד בכך, ואחרת ביקשה לדעת הכל על אודות יחסיו של בעלה עם מאהביו וגם להכירם אישית". הומו בתאוריה "לפני שנישאנו הייתי הומו בתאוריה, רק בפנטזיות שרצו בראש שלי. אז לא היה מקובל כמו היום לדבר על זה, ובכל זאת אני מתראיין בשם בדוי בגלל המקצוע שלי וגם בגלל שאני גר בפריפריה הפחות ליברלית", מבהיר עמרי, שהתחתן בגיל 25 "עם מישהי שרדפה אחרי המון זמן. כשהיינו לבסוף יחד, אמרתי לה שאני נמשך לגברים. הלכתי לפסיכולוג, והוא אמר שאם זה רק בראש שלי ולא מימשתי, אין בעיה. התחתנו, עשינו ילדים ומדי פעם דיברנו על המשיכה שלי לגברים. לא עשיתי עם זה כלום, אבל היו תקופות שהייתי מאוד עצבני וסירבתי לקיים איתה יחסים. יום אחד היא ראתה כתבה שיש קבוצת תמיכה להומוסקסואלים נשואים והציעה שאלך". - מה היה האינטרס שלה? "היא חשבה שזה יקל עלי ועלינו להתמודד, למרות שהיא לקחה סיכון שאקבל הצעות. זו היתה קבוצה שנפגשה בלי מנחה ובלי פסיכולוג, וזה אכן עזר לי. יום אחד הגיע לקבוצה מישהו והציע לי לממש את עצמי איתו. גם הוא היה נשוי, וזה היה מסובך לתמרן או להמציא מילואים. לא סיפרתי לאשתי כי פחדתי שזה יפרק את נישואי. גם בשלב שבו היא חשדה הכחשתי. בסופו של דבר היא גילתה ונוצר משבר אמון כי שיקרתי לה. "התחלתי לצ'טט באינטרנט ולחפש גם שם פרטנרים. במקרה ידידה משותפת שלי ושל אשתי, שיצא לי לפתוח איתה את העניין, אמרה לי שאני עושה יציאה לא מבוקרת מהארון שמסכנת אותי. דרך המלצה הגעתי לפסיכולוגית שהתברר שהיא נשואה לגיי שהיה לו מישהו קבוע וזה היה ממוסד, כך שגם הילדים הכירו אותו. "אחרי כמה פגישות איתה הבאתי את אשתי וזה הפך לייעוץ זוגי. גם אנחנו יצרנו בינינו הסכם, שבו אני צריך לעדכן אותה מראש עם מי אני נפגש, איפה, שמדובר במין בטוח, וזה יעזור לה לעכל נפשית". - למה בעצם היא נשארת איתך? "תשאלי אותה, אבל אני מניח שהיא מאוד אוהבת אותי. יש לנו זוגיות טובה, אהבה, ויש סקס. לא חשבתי שזה הוגן לדרוש ממנה לוותר, אבל אני לא ביסקסואל. לא נמשך לנשים ולא מקיים איתן יחסים חוץ מאשר עם אשתי". - מה עם הילדים? "היה חשש שהבכור, שהיה בתיכון, מסתובב באתרי פורנו של גייז, והפסיכולוגית המליצה לספר לו כדי לעזור לו להתמודד. אחר כך סיפרנו לאחותו, והיא הגיבה קשה. היא בכתה, ברחה מהבית לכמה שעות, ולקח לה זמן לעכל. שני הקטנים רק אמרו'אהה, ומה יש לארוחת ערב?'. להורים שלי לא סיפרתי, כי אחי יצא מהארון לפני הרבה שנים והיו להם רגשי אשמה". - מה עם הדימוי העצמי של אשתך? "בטח היתה לה בעיה. היא עברה טיפול, לקחה על עצמה קטעים שלא היו קשורים בה. מה שהכי הפריע לה זה עצם הבגידה, לא העניין אם זה היה גבר או אישה. היא מצאה פורומים והתכתבה עם נשים של גייז, ומה שהציל את הנישואים זה הפסיכולוגית שהלכנו אליה יחד. היא נתנה את הטלפון שלנו לעוד זוגות בסיטואציה שביקשו להתייעץ, אבל עד היום אף אחד לא צלצל ". -מה היית רוצה? "למצוא בן זוג קבוע, לא עוד סטוצים. זה לא יסכן את הזוגיות היציבה שבניתי עם אשתי". מקדימים תרופה למכה "הסיבות המוצהרות לשיתוף בנטיות המיניות הן פתיחות, הגינות וכנות כלפי בן הזוג, אבל כשמדובר בילדים, לעתים יש צורך להקדים תרופה למכה, כדי שישמעו על כך בבית לפני שהם שומעים על כך מחברים", אומר רובינשטיין. הבעיה היא ההשלכות. "לעתים הילדים לא מסוגלים מבחינה התפתחותית לתפוס את משמעות העניין, וקיים סיכון של היפוך תפקידים בין הורה לילד. ההורה רוצה לקבל מילדו לגיטימציה כדי שיהיה לו יותר קל להתמודד. לכאורה השיקולים הם טובת הילד, אבל עלול להיווצר עליו עומס רגשי עצום, אלא אם כן מדובר בילדים בוגרים בעלי זהות עצמית מגובשת", מסכם רובינשטיין. "רק לאחרונה הבנתי את העוול הגדול שגרמתי לבת הצעירה שלי מכך שאני יצאתי מהארון, אבל היא נאלצה לחיות עם סוד שיצר לה מועקה איומה", אומרת דליה, בת 58, לסבית , נשואה 30 שנה ואמא לשלוש בנות. "הפרש הגילים בין שתי אחיותיה קטן ולכן הן היו צוות. כיום הן גדולות, יש להן בני זוג, אבל הן עדיין לא מוכנות לשלם את המחיר של זה שאני איחשף". - למה את עדיין נשואה? "בעלי ידע שאני לסבית כאשר נישאנו. הכרנו באוניברסיטה, היו לנו המון נושאי שיחה משותפים וחברות טובה, לא אהבה. בזמנו לא היתה מודעות לכך שזו לא תופעה חולפת אלא אורח חיים. אחרי שהבנות גדלו, יום אחד מצאתי את עצמי ישנה בחדר של אחת מהן. אחר כך התחלתי ללכת למפגשי נשים ולהיעדר מהבית בלילות. איבדתי עניין בחברים המשותפים שלנו. אמרתי לבעלי שאני רוצה להתגרש, והוא לא הסכים. "מבחינתו זו חתונה קתולית. הוא כנראה עוד מקווה שאחזור הביתה, תרתי משמע. בתקופות שהיו לי בנות זוג, גרתי איתן והייתי באה הביתה רק פעם בשבוע. למיטב ידיעתי לא היו לו נשים, למרות שאני מאחלת לו שימצא מישהי. על הנייר אני נשואה, ואין לי צורך בגט. אני נאמנה לעצמי וגם הייתי הגונה כלפיו. לא הלכתי מאחורי הגב שלו. יום אחד שאלתי אותו מה יותר פוגע, אם אישה בוגדת עם אישה או עם גבר, והוא ענה שברור שעם גבר, כי עם אישה אין בסיס לתחרות". - מה עם הילדות? "עם הקטנה נוצרו לי חורים שחורים על דברים שהיא נאלצה להתמודד איתם לבד, כי לא הייתי שם וכואב לי על זה. היו לי הרבה נשים ועוד לא מצאתי את האחת להזדקן איתה". - את מצטערת? "חוכמה בדיעבד. היום, כשיש קהילה הומו-לסבית, מסיבות, בארים מיוחדים, פתיחות להתנסויות מיניות, משפחות חד הוריות, בפירוש היה לי יותר קל ללכת עד הסוף ולא הייתי מתחתנת". לדברי הדר נמיר, רכזת צוות התגובות של קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית), " נטייה מינית היא לא דבר קשיח, ואדם יכול למצוא את עצמו על קשת המיניות - מהטרוסקסואליות להומוסקסואליות ולהפך במהלך החיים. יש כאלה שמתוודעים לאהבתם את בני מינם רק אחרי שנישאו ואף ילדו. גם כשיש הכחשה, הדבר נובע לעתים ממחסור בידע אבל גם כי עדיין קיים דיכוי ואנשים חוששים מהסנקציות הקשות שיוטלו עליהם". נישואים בלי אהבה "נישאתי למי שהיה יזיז שלי ואחר כך שותף לדירה. לא מתוך אהבה גדולה אלא כמו הרבה סטרייטים - מכוח האנרציה. הכרנו שבועיים אחרי שסיימתי מערכת יחסים ארוכה ודפוקה שהיתה לי עם אישה. אם הייתי חד משמעית בעניין הלסביות שלי, כנראה לא הייתי מתחתנת", אומרת רותי זילברברג. הסדרה הטלוויזיונית "אלן", שהיתה הראשונה שבה הגיבורה יצאה מהארון, נתנה לרותי ולבעלה פוש לשיחה גלויה בנושא, ויום אחד היא אזרה אומץ להגיד לו, "אני רוצה זוגיות עם אישה. לא ניסינו ייעוץ זוגי כי רציתי לצאת מהקשר ולא לתקן, והוא הסכים רק בתאוריה שאהיה עם בנות זוג. יום אחרי שהבאתי מישהי הוא הלך. נפרדנו יפה, עם משמורת משותפת על הילדים". - איך הם הגיבו? "הדגשתי את המסר שעזבתי בגללי, לא בגלל החברה שהבאתי. הם ידעו עוד בנישואי שאני אוהבת נשים, ובגלל שזה היה גלוי והייתי שלמה עם זה לא היתה להם בעיה. כן, הם רואים היום נשים שקמות איתי בבוקר, ורק כאשר זה נראה להם רציני הם מנסים למצוא חן". - אז את ביסקסואלית? "ממש לא. בי זו חיית כלאיים של אנשים שאין להם מוכנות להתחייב ואומץ להגיד לעצמם ולסביבה שהם הומואים או לסביות ולכן הם גם לא מונוגמיים. לדעתי לסביות שנשארות נשואות זה בגלל שהן רוצות סטטוס עם גבר וזה נוח להן חברתית וכלכלית". " ההנחה שביסקסואליות הופכת כיום לתופעה היא לא נכונה. היא היתה תמיד קיימת, אלא שהיום, כשיש מסגרות תמיכה רבות והנושא ההומו-לסבי-טרנס זוכה לחשיפה, הלגיטימציה מביאה אנשים לא להדחיק אלא להתמודד. אני עדה לכך שבני ובנות זוג רבים יודעים לקבל את הנטייה של בני זוגם לבני אותו מין ואף לחיות איתה בשלום", אומרת נורה גרינברג, יו"ר אגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס. לאחרונה החלה האגודה בשיתוף קל"ף לגבש קבוצת "לייט בלומרס" ( " פריחה מאוחרת" ) של גברים ונשים שהיו נשואים והחלו להתמודד עם הנטייה שלהם מאוחר יחסית. האגודה מקנה ייעוץ משפטי להומואים וללסביות תוך כדי תהליך הגירושים ולאחריו, בסוגיות מול בתי הדין וכאשר בני הזוג מוציאים צו איסור על ראיית הילדים המשותפים על רקע הנטייה המינית. מידע נוסף ניתן למצוא באתר קל"ף: www.gay.org.il/claf, באתר של אגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס: www.aguda-ta.org.il וב "קו הלבן", טל': 03-7315560. * nashim@maariv.co.il