מלכודת עכברים בעוד שבעולם מצמצמים ככל האפשר את השימוש בחיות מעבדה, בישראל השימוש בהן רק גובר. החוק קובע שיש למצוא חלופות, אך הוועדה שאמורה לאכוף אותו פסלה בינתיים את כל אלו שהוצעו לה. המצב הזה נוח למעבדות באקדמיה ובתעשייה וחוסך להן לא מעט כסף. בינתיים מוצאים מאות אלפי בעלי חיים את מותם. פרסום ראשון דן אבן איור: רינת הופר 03/03/04 לפי חוק צער בעלי חיים משנת94': " לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים, אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות" (סעיף 9). איתור החלופות הוטל על ועדה שהוקמה במשרד הבריאות, המועצה לניסויים בבעלי חיים. שבע שנים דנה המועצה בנושא, אך עד היום הכירה בחלופה אחת בלבד, שטרם פורסמה בתקנות. חלק מחברי המועצה טענו שההשקעה במציאת חלופות היא בזבוז כסף. אחרים טענו שחלופה שחוסכת בחיי החיות אינה דורשת את החזקתן, ולכן זולה יותר. רק הכנסת חלופה לתקנות תחייב את התעשיינים והמדענים ותוביל לצמצום מספר חיות המעבדה בישראל. המועצה פועלת בדלתיים סגורות ודיוניה אסורים לפרסום. העונש המרבי על מדליף מתוך דיוניה הוא שנת מאסר. שלוש ועדות מקצועיות הקימה המועצה לאורך השנים: הראשונה עם תחילת דיוניה, בראשות פרופ' אשר משורר, שהיה מנהל בית החיות במכון ויצמן ופרש מהמועצה ב-99', השנייה בינואר 2002, שכללה חברי מועצה בלבד, והשלישית ביוני 2002, עם מומחים שונים. שבע שנים של פעילות, ואף לא חלופה אחת. מנתוני משרד הבריאות, שנחשפים כאן לראשונה, עולה כי בשנת 2002 נרשמה עלייה בשימוש בחיות המעבדה לצורכי ניסויים. נעשה שימוש ב-289,827 בעלי חיים לעומת 277,206 בשנת 2001. פירוט בעלי החיים בניסויים בשנה החולפת: 170,835 עכברים , 66,434 חולדות , 41,551 עופות , 2,725 דגים , 2,374 ארנבים , 1,554 שרקנים (חזירי ים), 1,316 זוחלים ודו חיים, 855 מכרסמים, 805 בקר וצאן, 627 אוגרים, 523 חזירים, 128 כלבים, 64 חתולים, 25 קופים ו-11 סוסים וחמורים. בעולם כבר הכירו בחלופות לניסויים שהיו כרוכים בעבר בגרימת סבל ומוות של בעלי חיים. למשל ייצור נוגדנים חד שבטיים. נוגדנים אלה משמשים לאיתור גידולים סרטניים, לטיפולי מוח עצם ולחקר התרופה לצהבת C. בעבר הפיקו את הנוגדנים באמצעות הזרקה של תא סרטני לחלל הבטן של עכבר, כדי להביא להיווצרות נוגדנים. כשחלל הבטן התנפח ופיתח די נוגדנים העכבר הומת והנוגדנים הוצאו מהטחול שלו. בשווייץ אושרה חלופה לתהליך זה כבר בשנת94', שנה לאחר מכן בגרמניה ובהולנד, וב-99' באנגליה . שתי שיטות מקובלות היום בעולם: האחת מפתחת את הנוגדנים מחלקי תא, והשנייה במכונות, תוך שימוש בכמות מעטה של עכברים. בארץ לא אושרו החלופות בתקנות, וחמש חברות עדיין עוסקות בייצור נוגדנים מעכברים. רק ליכטנשטיין עתירה מינהלית שהגישו במרס 2003 "העמותה למען מדע מוסרי" ו"תנו לחיות לחיות" נגד משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים חושפת את הפרוטוקולים מדיוני המועצה בנושא חלופות לחיות מעבדה. תוכנן של 16 הישיבות מתפרסם כאן לראשונה. ישיבה ראשונה, יוני97': בראש המועצה עמד פרופ' רמי רחמימוב, היום המדען הראשי של משרד הבריאות. ד"ר אנדרי מנשה, חבר המועצה מטעם "נח" - ארגון הגג לארגוני זכויות בעלי החיים בישראל, ניסח רשימת חלופות שהיתה מיועדת להפצה במוסדות מחקר. בדיון הועלתה הצעה להקציב "אלפי שקלים" לפרסום ההחלטות בעניין החלופות המאושרות, אך העניין עורר ויכוח. ההחלטה הסופית נדחתה לישיבה הבאה. ישיבה שנייה, נובמבר97': הישיבה גלשה לעניין אחר, ניסויים בבעלי חיים בבתי ספר, ולא נערכה כל הצבעה בעניין החלופות. במשך שנים נערכו בבתי ספר בישראל ניסויים בבעלי חיים, בעיקר בצפרדעים. "החלופות הללו משיגות אותן מטרות מבחינת הישגים בלימודים, אך אינן משיגות אותן חוויות, ולכן בנושא זה אין חלופות", קבע אחד החברים בישיבה. הפרוטוקולים נחשפים רק עתה, אבל כבר בספטמבר 2000 פרסם משרד החינוך, בראשות יוסי שריד, חוזר מנהל האוסר לחלוטין ניסויים בחיות בבתי הספר. "לא ינותחו ולא יומתו בעלי החיים בבית הספר לצורך נתיחה", קובע החוזר. עם זאת, המועצה נמנעה עד היום מלקבל החלטה דומה ולפרסמה כתקנה מחייבת. ישיבה שלישית, יוני98': רשימת החלופות חולקה לעיון המשתתפים. ישיבה רביעית, ינואר99': התגלעה מחלוקת על החלופות המופיעות במסמך. עובדת רשות המזון והתרופות בארצות הברית (FDA), אניטה אוקונור, הכינה עבור המועצה בישראל רשימת חלופות שאושרו בארגון. "אנחנו צריכים ללכת לפי מדינה אחת, אז החלטנו על ארצות הברית. חיפשנו מדינות בהן אסור בכלל לעשות ניסויים בבעלי חיים, ומצאנו שתיים - פרוסיהשל גבלס בשנת36', וליכטנשטיין עכשיו", נזכר חבר מועצה במהלך דיון. לפתע הוחלט שהשיטה האמריקנית אינה מספיקה לאישור חלופות. "כדרישה, אנחנו צריכים ללכת בעקבות שלושת המקומות העיקריים: ארצות הברית, אירופה ויפן", קבעה המועצה. רחמימוב, היו"ר דאז, מסביר: "נציג התעשיינים במועצה ביקש שהשווקים המשמעותיים ייכללו בניסיון לחפש חלופות, והם, לפי הסדר: ארצות הברית, אירופה והמזרח הרחוק, כלומר יפן. אם מפתחים בארץ תרופה תוך שימוש בחלופה לא מוכרת באירופה למשל, החברה לא יכולה לייצא את התרופה למדינות אירופה". חיפוש חלופות המאושרות בארצות הברית, באירופה וביפן הסתיים ללא תוצאות. ישיבה חמישית, אפריל99': נדון איסורו של מחקר אחד בלבד, המכונה LAL. מדובר בבדיקה לחומרים הגורמים לעלייה בחום הגוף, שבארצות הברית, באירופה וביפן מתנגדים לה. הארנבים מוחזקים בכלובים, כשמדחום נעוץ בפי הטבעת שלהם במשך ימים עד שבועות, בעוד החוקרים מזריקים להם חומרים לבחון אם הם גורמים לשינוי בחום הגוף. החלופה המקובלת בארצות הברית היא שימוש בתאי דם של סרטנים שחיים באוקיינוסים. "לאחר ששואבים מהסרטן את התאים לצורך הבדיקה, אפשר להחזירו למים", אומר מנשה. "היום גם פותחה שיטה נוספת המשתמשת בדם אנושי, ובה לא פוגעים כלל בבעלי חיים". הישיבה הסתיימה ללא תוצאות. ישיבה שישית, מאי99': היו "ר רחמימוב החליט לפנות לחברות המבצעות בדיקת LAL, ולבקש מהן הסברים להצדקת השימוש בחיות. "חלופה מאושרת ל-LAL תקטין משמעותית את מספר הארנבים המיועדים לניסויים בארץ", טוען מנשה. השימוש בסרטנים לא אושר בתקנות. "המועצה החליטה שהחלופה מקובלת", משחזר רחמימוב. "במשך ארבע שנים וחצי התחבטנו בבעיה,והנציגים מצאו שרק חלופה זו מקובלת גם על רשות המזון והתרופות האמריקנית. חשבנו שמספיק ליידע את כולם שיש חלופה מוכרת, ועדכנו את החברות התעשייתיות. יכול להיות שאם זה היה מתפרסם ברשומה, אז המחקר המקורי היה עבירה על החוק, אבל להכין רשימה מחלופה אחת זה שולי ביותר ולא משמעותי". רעל מימי הביניים ישיבה שביעית, אוקטובר99': מספר הנוכחים היה מועט והדיון המהותי נדחה בחודש. ישיבה שמינית, נובמבר99': אחד החברים ניסה למקד את הדיון: "חלק גדול מאוד מהאגודות למען בעלי חיים מתלונן על המועצה שבמשך ארבע שנים לא אושרה אף חלופה. השאלה היא האם אנו עומדים להמליץ על חלופה, או לאסור על שימוש בבעלי חיים". בתשובה נאמר לו: "לפני שנקבל החלטה, אנחנו נזמין את המומחים לנושא ונשמע בדיוק במה מדובר". הוחלט להעלות לדיון חלופה למחקר המכונה LD-50 נועד לבדוק רמת רעילות של חומרים. לוקחים מאה עכברים, מזריקים להם מינונים שונים מחומר מסוים, ובודקים איזה מינון ממית 50 אחוז מהם כדי לוודא מהו המינון הרעיל. החלופות כוללות חישובים סטטיסטיים שמאפשרים צמצום בכמות העכברים בכל ניסוי, או שימוש בתאים. "אם חומר מסוים רעיל לתא, הוא רעיל גם לגוף", מסביר מנשה. "כשמבינים את העניין, לא צריך להרוג חיות. המחקר המקורי נחשב בעולם לשיטה מיושנת בסגנון ימי הביניים". ישיבה תשיעית, דצמבר99': הוזמן טוקסיקולוג (חוקר רעלים) לייעץ בעניין החלופות, אבל הדיון לא מוצה עד תום. בינתיים התחלף יו"ר המועצה. במקום רחמימוב מונה פרופ' שרגא סגל, המשנה לרקטור אוניברסיטת בן-גוריון. החילופים התנהלו לאיטם, והדיון הבא בנושא החלופות התקיים כעבור למעלה משנתיים. ישיבה עשירית, ינואר 2002: הישיבה נפתחה בדרישת נציגי הארגונים למען בעלי חיים לקיים הצבעה מיידית לאישור חלופות לחיות מחקר. המועצה החליטה להקים ועדה שתבחן את נושא החלופות (ועדה שנייה) ותגיש דוח, ותכננה לערוך יום עיון בנושא, לציבור הרחב. "יגיע היום שבו לא ישתמשו בבעלי חיים, מבלי לעצור את המדע, משום שיהיו חלופות לכל הניסויים", טענו נציגי ארגוני בעלי החיים במועצה, וזכו לביקורת. "המוח והפיזיולוגיה והאנדוקרינולוגיה והגנטיקה, כולם פועלים יחד כדי ליצור בעל חיים פועל, וזה נושא המחקר. אני יכול להגיד בביטחון ש(אני) לא רואה איזה צורה שיכולה להיות לזה חלופה", עונה אחד החברים. "יש פה דבר כזה, לשאוף לחיפוש חלופות. נתחיל, הרי אין דבר כזה זבנג וגמרנו. אנחנו רואים שגם לא בחיים המדיניים, הפוליטיים, הצבאיים. יש התחלות חשובות. נתחיל קודם כל בכנס", קובעת המועצה, ולסיום מעלה תהייה: "אנחנו צריכים קודם כל לדעת מה זאת חלופה. זה לא כל כך ברור". ישיבה 11, יוני 2002: חלפה חצי שנה מאז הישיבה הקודמת. שוב הוגש מסמך הצעה הכולל 18 חלופות, ושוב הועלתה תוכנית להקמת גוף חדש, שיאשר שימוש בהן. ישיבה 12, אוגוסט 2002: בעולם כבר אושרו חלופות רבות. חלקן, למשל, חלופות למחקרים בתחום הכוויות והתכשירים להגנה מפני השמש. במחקרים המקוריים נעשה לרוב שימוש במכרסמים, עכברים ושרקנים. "מגלחים את החיות, ואת החומר שמים ישירות על העור", מסביר מנשה. "יש חומרים רעילים שנספגים דרך העור. כשבודקים משחה נגד כוויות, גורמים לבעל החיים כווייה מלאכותית". החלופה למחקר היא שימוש בפיסות עור מבני אדם שתרמו את גופם למדע ומחיות מתות. כבר במאי99' שאל אחד החברים: "האם יש עדיין מקום בימינו לעשות ניסויים שאמורים לדמות את העור האנושי בעכברים כאשר יש עור מלאכותי ותרביות? האם אלה לא יכולים לשמש חלופה לאותם ניסויים? ". בתשובה נאמר לו שהניסויים חייבים להיעשות "En vivo", כלומר - בבשר החי. חלופה נוספת בחקר העור פותחה במשרד התחבורה האמריקני, שם ביקשו לבדוק חומרים שמובלים בדואר ועלולים להזיק לעורם של הדוורים. כחלופה לחיות מעבדה פותח חומר סינתטי, המורכב מתרביות תאי עור. במחקר אחר, בתעשיות הקוסמטיקה בעולם, מטפטפים עדיין חומרים קוסמטיים בדרגות רעילות שונות לעיניהם של ארנבים. חלופה שאושרה באנגליה ובהולנד עושה שימוש בעיניים של תרנגולות שמובלות למשחטות ומיועדות לתעשיית המזון. בישראל לא מתבצעים מחקרים בבעלי חיים לפיתוח מוצרים קוסמטיים משנת94', מכוח החוק. "אני מאמין בהרבה תחליפים, והרבה חלופות סבירות", אמר אחד הנוכחים בישיבה ה-12. " לנעלי עור יש חלופות מבד, גם לחגורות יש חלופות בד. להשיג תוצאות מדעיות ממחקר מדעי כדי לפרסם אותן יותר קל בדרכים אחרות מאשר בחיות". את המהומה תיאר אחד הנוכחים: "חלק מהדיונים בנושא מתנהלים כמו מערכון של הגשש, עם כל הכבוד: כל אחד זורק מילים ואחרים עונים במילים אחרות, ודיון שהוא חשוב ויסודי ורציני הופך להחלפה של ססמאות". בישיבה הוכרזה רשמית הקמת ועדת משנה (שלישית) לעניין החלופות ובה שבעה חברים. לוועדה הוזמן פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות ובעבר ראש איגוד הטוקסיקולוגיה, לשמש טוקסיקולוג מומחה. אין זו הפעם הראשונה בה קמה ועדה, נזכר אחד החברים: "כולנו חיים בתוך עמנו, ויודעים כיצד השימוש בהקמת ועדה שתמסור דוח הוא נהדר למסמס דברים". למחשב אין שומן שלוש ישיבות המועצה האחרונות בנושא החלופות כונסו במקביל לוועדת המומחים. ישיבה 13, נובמבר 2002: המסקנה העיקרית: להמליץעל הקמת ועדה נוספת במועצה להשכלה גבוהה לדיון בחלופות לניסויים בחיות בהוראה. התהליך נעצר עם פיזור הכנסת באותו חודש, ופירוק ממשלת האחדות. ובעניין החלופות למחקר: "צריך להתקדם עוד, יש עוד הרבה דרך", דווח למועצה. ישיבה 14, פברואר 2003: הדיון הוקדש למציאת חלופות במערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה שהוקמה טרם אישרה חלופה כלשהי. היא קיימה שני דיונים נוספים בנושא באפריל וביוני 2003. ישיבה 15, אפריל 2003: הוועדה המקצועית היתה אמורה להציג את ממצאיה, אך המצגת נדחתה לישיבה הבאה. ישיבה 16, יוני 2003: הוחלט פה אחד על האיסור על שימוש בשיטת LD-50 ( בדיקת רעלים על עכברים), פרט למקרים חריגים שיאושרו על ידי מליאת המועצה. למעשה, החלופה טרם הוכנסה לתקנות. "ועדת החלופות המקצועית קיימה ישיבות אחדות. על פי המלצתה, החליטה המועצה בישיבתה מיוני לאסור פה אחד את השימוש בשיטת LD-50 בישראל ", אומרת נציגת שר הבריאות ומרכזת המועצה מאז הקמתה, ד"ר זלינה בן-גרשון. "האישור יינתן במקרים חריגים על ידי מליאת המועצה. המועצה תדון באחת מישיבותיה הקרובות גם בהמלצות לגבי הפקת נוגדנים חד שבטיים". חבר ועדת המומחים הנוכחית, אמיתי, מסביר: "המגמה בשנים האחרונות היא לצמצם את בדיקות LD-50 למינימום . בסקר שנערך ביוזמת הוועדה לבדיקת חלופות נמצא שבדיקות אלה לא נעשות כיום באף מעבדה בישראל, פרט למעבדה בה מופק נסיוב לטיפול בהכשות נחש (במרכז הרפואי שיבא-ד.א). השימוש בבדיקה במעבדה זו חשוב ומוצדק, כי הוא מוודא את יעילות הנסיוב. מדובר בתכשיר ספציפי לנחשים הארסיים בישראל (הצפע הארץ ישראלי והאפעה), ולא ניתן להשתמש לצורך זה בבדיקות מעבדות בחו"ל. יש מקום לבדוק שיטות חדשות גם בתהליך הפקת הנסיוב כנגד נחשים, אך בטרם יפותחו, יש הצדקה מלאה להמשיך בבדיקות אלה". שרגא סגל פרש בינתיים מראשות המועצה, וביולי השנה מונה במקומו פרופ' שלמה רוטשנקר מהמחלקה לאנטומיה ולביולוגיה של התא בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. "בשל חשיבותו הרבה, הקדישה המועצה לנושא החלופות מאז הקמתה דיונים ומחשבה אולי יותר מלכל נושא אחר", אומרת בן-גרשון. "עמדת משרד הבריאות היא כפי שהחוק מחייב-יש להשתמש בחלופות לניסויים בבעלי חיים בכל ניסוי בו ניתן לעשות זאת. בניסויים לצורך קידום המחקר המדעי-רפואי יש להשתמש בשיטה המתאימה ביותר למתן מענה לשאלת המחקר במגבלות החוק ובבדיקות בטיחות של חומרים.הבדיקות הנדרשות נקבעות ברשויות בארצות הברית, באירופה ועוד". " לכל מדען אג' נדה משלו. הוא יכול להמציא חלופות, ומדען אחר יכול לפסול אותן", טוען סגל. "שאלו אותי למה לא להשתמש במחשבים. למחשב יש מוח, אבל אין לו שכל. הוא פולט מה שמאכילים אותו. הוא לא יכול לומר כמה זמן תרופה נשארת בתוך גוף חי שיש לו יותר שומן או פחות שומן, או לקבוע אם התרופה גורמת להפרעות קצב בלב. ניתן להשתמש בחלופות מסוימות בעירבון מוגבל, והחיפוש אחר חלופות ארוך מאוד". עמותות מתעמתות העמותה למען מדע מוסרי הוקמה לפני שנתיים במטרה "להגן על בעלי החיים מול תעשיית הניסויים, להביא לאישור חלופות לניסויים וליצור שקיפות בפעילות המועצה והמוסדות העורכים את הניסויים". בעתירה שהגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, באמצעות עורכי הדין שגיא אגמון וערן לב, דרשה העמותה לחשוף את כל דיוני המועצה לקהל הרחב ולזרז את אישור החלופות בישראל. "יש במועצה שישה חברי אקדמיה, שיש להם אינטרס שלא תצומצם כמות הניסויים בחיות מעבדה", אומר לב. "אני תולה את האשם גם בחוק עצמו, שנותן בידי גופים בעלי אינטרס לפקח על הנעשה". " על המועצה להתעדכן בנעשה בעולם ולפעול למען המטרה שלשמה קמה: למנוע עריכת ניסויים מיותרים, כלשון החוק עצמו, ולצמצם את מספר בעלי החיים המשמשים לניסויים בישראל", אומרת יו"ר העמותה, איילת סלעי-רייז. עו"ד גילעד רוגל, המייצג את העמותה בעתירה נוספת, טוען כי המסחר בחיות מעבדה בישראל נמצא בתנופה. ישראל הפכה, לדבריו, למדינה השלישית בעולם בייצוא קופים לניסויים. "אם לא יטילו מגבלות על הסחר בבעלי חיים", הוא אומר, "לא יהיה למדענים תמריץ לחפש תחליף לחיות". " שמונה שנים זורה המועצה חול בעיני הציבור", אומרת ענת רפואה, מהארגון נגד ניסויים בבעלי חיים. "המועצה התגלתה כעלה תאנה שמחפה על העוולות שמתבצעות במעבדות". ומנגד , לפני כשנה וחצי קמה "העמותה לקידום המחקר הביו-רפואי בישראל", שבין חבריה מדענים, ששמה לה למטרה לתקוף את טיעוני המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. "הטענה כאילו אין חלופות או כאילו לא משתמשים בחלופות אינה נכונה", טוענים בעמותה." במחקר אין שום משמעות לרשימת חלופות מותרות/מאושרות. המערכת המדעית מחויבת לשימוש בחלופות מתוך התחייבותה לשלושת המ"מים: מפחיתים את כמות בעלי החיים, ממזערים את הסבל ומחליפים בעלי חיים בטכנולוגיות רפואיות עד כמה שאפשר, ואכן כך היא עושה". סטודנטים לרפואה ווטרינריה נחשפים משנת הלימודים הראשונה לניסויים בבעלי חיים. היטיב לתאר זאת אחד מחברי המועצה בישיבתה בינואר 2002: " כשהייתי סטודנט לרפואה וטרינרית לפני 25 שנה, אני זוכר איך עשו את זה אז עם צפרדעים. היו לוקחים צפרדע, ועם מספריים היו גוזרים את הראש ומפרידים את חוט השדרה, ושומרים את הרגליים האחוריות, בצורה שהרקמה עוד חיה, והיו מטפטפים על זה מים פיזיולוגיים כדי לשמר את הרקמה, והיו חושפים את העצב מהרגל כדי שהוא יוכל להפעיל גירוי חשמלי, ואז העצב היה מפעיל את השריר. והצפרדע כבר היה מת בשלב הזה. "בסופו של דבר, חלק מהתלמידים שעושים את זה, הולכים להיות אחר כך רופאים וטרינרים ורופאים הומנים והולכים להציל חיי אדם. האם זאת הדרך הערכית ללמד אנשים להציל חיי אדם? אנחנו הורגים בעלי חיים כדי להדגים עיקרון פיזיולוגי פשוט שמופיע בספרים ואפשר היום לראות בצורה מאוד יפה במחשבים". " היום אנחנו מפגרים ביחס לבתי הספר לרפואה באירופה ובארצות הברית המשתמשים בחלופות: סרטי וידאו או הדמיות וירטואליות במחשב", אומר אנדרי מנשה. הבובות המחליפות את החיות מוצעות במחירים שונים, החל מבובות פשוטות במחיר 30-25 אלף דולר לבובה המסוגלת לדמות שינויים בלחץ הדם ובאק"ג וניתן לחבר לה עורקי הנשמה, ועד לבובות שמחירן כרבע מיליון דולר, ומסוגלות לדמות מחלות מורכבות. כיום כל בית ספר לרפואה פועל לפי שיקוליו, ללא החלטה כוללת מטעם המועצה. "בעניין ניסויים במוסדות להשכלה גבוהה קיימה המועצה דיון אליו זומנו חוקרים בכירים שדיווחו על הירידה הרבה שחלה בניסויים בבעלי חיים לצורכי הוראה ועל בחינה מתמדת של חלופות לניסויים", מעדכנת בן-גרשון. "דיונים אלה יימשכו בישיבות המועצה הקרובות". הפטנטים הסודיים גם האיסור על הדלפת דיוני המועצה מעורר ויכוח. "המועצה קבעה כי מסירה של תוכן דיוני המועצה לעיתונות ללא אישור היו"ר מהווה פגיעה של ממש בתפקודה", קובעת בן-גרשון. "לא כל חברי המועצה הם אנשי מדע העוסקים באופן פעיל בניסויים", טוען סגל. "כל אחד מחברי המועצה רשאי לקרוא בפרוטוקולים. לא רצינו שהדיונים יהיו פרוצים לכל עבר, כי יש פה קניין רוחני וכספי. החברות חייבות להגיש את הפרוטוקולים לניסויים למועצה, ובהם כל הסודות המקצועיים. אם זה יפורסם בציבור, חברות אחרות יגנבו להן את הפטנטים". הסודות מדיוני המועצה לניסויים בבעלי חיים נחשפים בזהירות. שרי הבריאות האחרונים כבר הביעו תמיכה מסוימת בפרסום הדיונים. השר דני נוה מקווה להוביל שינוי במסגרת הקיימת, וכבר זימן את חברי העמותה למען מדע מוסרי לפגישה שהתקיימה לאחרונה בלשכתו. "עמדת השר היא כי אכן יש מקום לפתיחות רבה יותר ולשקיפות של דיוני המועצה", נמסר מלשכת השר. "זאת כמובן באורח אחראי ובהתאם לסייגים שימנעו נזק לנושאים הרגישים והחשובים הנדונים במועצה, ותוך שמירה על יכולת תפקודם המקצועי ונטול הפניות של חברי המועצה". ניסוי בטחוני מערכת הביטחון נדרשה לחפש חלופות לחיות. אחת מהן התמקדה בהדרכה במצבי טראומה הנהוגה בקורסים של חיל הרפואה. בעבר פורסם שנעשה שימוש בכלבים ובחזירים ללימוד החייאה בבני אדם.בג"ץ דחה השנה עתירה בעניין, והתיר שימוש בכלבים. בישיבת המועצה בינואר 2002 הועלתה חלופה אפשרית נוספת: שימוש בגופות של בני אדם. העניין נפסל. בדיקת חומרי נפץ באמצעות חזירים נדונה גם היא במועצה. "שמו חזירים בתוך מבנה ופוצצו את המבנה בכל מיני דרכים", תואר בישיבה מפברואר 2003, " ואחרי זה בדקו איזה נזקים נגרמו. אני מנסה פה לבדוק את הטענה של תחושות. . . על גוף חי שהתרסק. עד שאתה לא עושה את זה על הדבר האמיתי, אז זה לא זה". ד "ר דניאל אלעד, נציג משרד הביטחון במועצה, מסביר: "הפעולות מתבצעות על כלבים המיועדים להמתה על ידי השירותים הווטרינריים. הכלבים מורדמים מתחילת התהליך ועד סופו, וננקטים כל האמצעים למנוע סבל מיותר לחיות. הוועדה לניסויים בבעלי חיים במשרד הביטחון עוקבת אחר ההתפתחויות בנושא, ותאמץ חלופות מתאימות, כשתהיינה זמינות. מחקרים העושים שימוש בבעלי חיים אחרים לבדיקת נושאים שונים על איברי בעלי חיים מתבצעים אף הם תוך שמירה מלאה על הכללים, ותוך הקפדה שלא ייגרם סבל מיותר לבעלי החיים ".* daneven@maariv.co.il