שקרים אמיתיים איך הפך הז'אנר המוקומנטרי - תיעוד של אנשים וסיפורים שמעולם לא היו - ללהיט החדש של שוק הטלוויזיה והתרבות הישראלית בועז גריילסמר 05/03/04 בשקט בשקט חודר לעולם הטלוויזיה הישראלי ז'אנר חדש, שעם קצת ערנות וסבלנות, עשוי להפוך בקרוב לטרנד של ממש. אחרי (או לצד) הריאליטי, פורץ לשוק הז'אנר המוקומנטרי (או בקיצור: מוקו) - סרטים או תוכניות המתחזים לדקומנטריים אך מביאים את סיפורם של דמויות פיקטיביות לחלוטין. כלומר, שימוש בכלים "אמיתיים" כדי לספר סיפורים שקריים לחלוטין.בפורים שעבר שודר בערוץ 2 ( "קשת" ) הסרט "זהירות מצלמה", של רועי צ'יקי ארד ושאול בצר, שעשוי להיחשב לאבי הז' אנר בישראל. הסרט הביא את סיפורו (הפיקטיבי, כאמור) של מקס "טונה" שרייבר, במאי המתיחות הראשון בישראל. ארד שותף גם (לצד עוזי וייל) בכתיבת הסדרה המוקומנטרית "סיפור מהסרטים" שרצה בערוץ הסרטים הישראלי בלוויין ומביאה סיפורים צבעוניים ומופרכים חלוטין מתולדות הקולנוע הישראלי (יוצר הסדרה הוא רון חכלילי)." יש את הטענה כי המוקומנטרי היא דרמה במסווה דוקומנטרי", אומר ארד, "אבל'זהירות מצלמה' לא היתה רחוקה מאוד מסרט דוקומנטרי. ליהקנו לסרט את צדוק סביר, שבאמת היה החקיין הראשון בישראל ואחד מכוכבי הזמר של שנות החמישים והשישים. ביום הצילומים האחרון ראיינו אותו על עצמו ועל הקריירה, ושתלנו את הקטעים במהלך הסרט. או למשל, גילינו שצדוק הוציא דיסק של שירי פרנק סינטרה בעברית ומיד הוספנו את זה לתסריט וזה הפך לנדבך מרכזי בעלילה. חוץ מזה, גם סרט דוקומנטרי הוא לא דוקומנטרי לגמרי. מהרגע, שאדם יודע שיש מצלמה הוא מתנהג אחרת מאשר היה מתנהג אילולא היתה שם ואומר דברים שמצפים ממנו להגיד, כדי שישאירו כמה שיותר ממה שהוא אומר".קשה לקבוע מיהו אביו של הז' אנר או הי כן נולד, אבל כבר ב"לילה של יום מפרך", סרטו הדוקומנטרי למחצה של ריצ' רד לסטר מ-64' על להקת הביטלס, נטמעו יסודות מוקומנטריים, כמו הסצינה הידועה של הבריחה ממעריצים בתחנת הרכבת. סרט ידוע נוסף שנע בין המוקומנטרי לפארודי הוא "ספיינל טפ" של רוב ריינר מ-84', על אודות להקת רוק כבד אמריקאית. ואולם פריצת הדרך של הז'אנר, לפחות מבחינה מסחרית, הגיעה ב-99' עם סרט האימה "פרויקט המכשפה מבלייר", שתיעד את מסעם של צעירים אמריקנים בעקבות מיתוס על קיומה של מכשפה ביערות מרילנד. המוקו הפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות בעולם, כמבטא מגמות פוסט-מודרניות של טשטוש הגבול בין מציאות ובדיה, והיעדר "אמת".המוקו אינו ייחודי לטלוויזיה. האמן רועי רוזן הציג פרויקט של תערוכה וספר בשם "זיעה מתוקה", שכלל ציורים, פרוזה וביוגרפיה מדוקדקת של אמנית פרובוקטיבית שמעולם לא היתה בשם ז' וסטין פרנק. לפני מספר חודשים גם ראה אור הספר "הגולם" של אלי אשד ואורי פינק, שהציג את סיפורו הפיקטיבי של אמן הקומיקס העברי הראשון.המתקפה המוקומנטרית הנוכחית מגיעה מכיוונים בלתי צפויים - "ערוץ התכלת" ועמנואל הלפרין. בשבוע הבא תשודר בערוץ שוחר המסורת "פורים - הסיפור האמיתי", תוכנית מוקומנטרית מיוחדת לפורים שיגיש הלפרין בה ייחשף "הסיפור האמיתי" (והבדוי חלוטין) שמאחורי מגילת אסתר. את המלך אחשוורוש, אגב, יגלם לא אחר מאשר ננסי ברנדס, איש שהוא מסע בלתי פוסק בין דמיון למציאות.בעבר כבר שודרו ב"ערוץ התכלת" התכניות המוקומנטריות "חברים מהתנ"ך" ו"חנוכה - הסיפור האמיתי" בהנחיית כתב ערוץ 2 בצפון מנחם הורביץ. "אני פשוט אוהב מאוד את הז'אנר", מסביר רני סער, במאי הסדרות ב"ערוץ התכלת", " כי הוא נורא מצחיק אותי ועוד יותר הצחיק אותנו לעשות את זה על התנ"ך. שיטת העבודה דומה מאוד לעבודה דוקומנטרית רגילה, כי כדי להגיע לרמת אמינות גבוה נתנו לשחקנים חופש פעולה נרחב מאוד באלתור טקסטים שהתאימו לדמות שלהם. הם גילמו את הדמויות באופן שהוא מאוד קרוב לאופן שבו מתראיינים אנשים בסרטים דוקומנטריים, וככה התייחסנו לזה גם בעבודה שעשינו בעריכה"." בזמנו", מוסיף ארד, "בגלל שהיינו הראשונים שעשו פה מוקו, לפחות בהיקף של סרט של 50 דקות, להרבה אנשים בתעשייה היה קשה להבין מה אנחנו בכלל רוצים. והיו לנו בעיות מאוד גדולות לשכנע שאפשר לעשות מין סרט שכזה ושהוא יכול להצליח. היום אני ושאול בצר עובדים על תסריט של מוקו חדש, יותר קיצוני, ובכל זאת הרבה יותר קל למכור את הרעיון, כי היום אתה יכול לכתוב מוקומנטרי בלי להסביר בסוגריים שזה סרט דוקומנטרי פיקטיבי ".