רצחה ולקחה שרליז תרון, שהסכימה להפוך מדוגמנית זוהרת למפלצת מכוערת (ב"מונסטר" ) ותוגמלה על כך השבוע באוסקר, מספרת על הרוצחת הסדרתית ששינתה את חייה ג'ודי סולומון, לוס אנג' לס 05/03/04 דומה שהמסקנה מסיפורה של שרליז תרון - שבסלונה זוהר מהשבוע פסלון אוסקר - היא שבהוליווד אישה יפה יכולה להשיג הכול: אפילו לגזול את כבשת הרש של השחקניות מעוטות היופי שמתמחות בגילום דמויות נשיות נוקשות ומחוספסות. תרון נולדה בחווה בדרום אפריקה ובגיל 16 זכתה בתחרות דוגמנות מקומית שהובילה אותה לקריירת מסלול חוצה יבשות. שנת הזכייה בתחרות היתה גם השנה בה אימה של תרון ירתה למוות באביה,אחרי שזה איים עליה בפרץ שכרות. לא יחלפו שנים רבות עד שתרון תתוודע לאישה אחרת שהרגה גברים: איילין וורנוס, ומכאן השמים הם הגבול.וורנוס הורשעה בשנת90' ברציחת שבעה גברים וזכתה למקום של כבוד בהיכל התהילה של הרוצחים הסדרתיים האמריקנים לצד צ'רלס מנסון, טד בנדי ואחרים. בשנת 2002 היא הוצאה להורג בזריקת רעל ושנה לאחר מכן הבמאית הצעירה פטי ג'נקינס ביימה את הסרט העצמאי "מונסטר" (מהשבוע בישראל) שהפך ללהיט מפתיע, המגולל את עלילותיה. דווקא תרון, שעד אז נודעה בעיקר בזכות יופיה, נבחרה לגלם את דמותה. ואם העובדה שניקול קידמן עיקלה את אפה הסולד כדי לגלם בנאמנות את וירג'יניה וולף ב"השעות" הסעירה את הוליווד, אז תרון, שלמען התפקיד עיבתה את גופה בתריסר קילוגרמים והקפידה לכער את פניה, לקחה את המגמה אל הקצה."אני לא נהנית לראות את עצמי", מסבירה תרון, "אבל בסרט הזה זה היה קל יותר משום שאני נראית בו נורא שונה. פטי ג'נקינס היתה מספיק נחמדה כדי להזמין אותי לחדר העריכה, ישבתי שם וראיתי את הסצינות שוב ושוב. סביר שאם זה היה סרט אחר הייתי מתרגזת, אבל העובדה שזאת היתה מין חוויה חוץ גופית עבורי גרמה לכך שכאשר ראיתי את הסרט לא הרגשתי שאני צופה בעצמי".- מה היה בך שפטי חשבה שאת יכולה לגלם את איילין?"אני לא יודעת בדיוק, אבל זה מאוד נדיר כשמישהו מתחבר למשהו שאף אחד אחר מעולם לא התחבר אליו.היא אמרה הרבה פעמים שהיא ראתה בי עוצמה של אחת ששורדת, ושיש בי היבטים שמזכירים לה לא את איילין, אלא מישהו שיכול לגלם אותה.איילין לא נולדה אדם רע.היא גדלה בנסיבות מאוד אומללות והגיעה למקומות מאד נואשים".- איך צצו הניואנסים של ההופעה שלך, האופן שבו לכדת את האישיות המוכה של איילין?"זה קרה באופן טבעי, זה לא שפטי ואני לא ישבנו ודיברנו על כל אחד מהניואנסים האלה. פעם בכמה זמן היא היתה אומרת: כשאת עושה את התנועה הזאת עם הראש זה ממש טוב, זה מאוד איילין. ביליתי הרבה זמן מול המראה במאמץ להתחקות אחרי כמה מאפיינים עקביים בהתנהלות שלה. היא היתה רק מטר ושישים אבל היא ניפחה את עצמה בגלל שהיא היתה הומלסית ולא רצתה להיראות כמו מישהי שאפשר לפגוע בה. היו אפיונים מרתקים בפנים שלה: כשהיא היתה מתאמצת העיניים שלה היו מתרחבות, ההפך הגמור מרוב האנשים, או שהמתח התבטא אצלה בשפתיים, בזמן שאצלי למשל זה במצח. זו התנסות מעניינת להעביר מתח ממקום למקום על הפנים.פטי עודדה אותי ליצור קשר עם חברת ילדות ממישיגן שאיילין התכתבה איתה לאורך השנים שהיא ישבה באגף הנידונים למוות. כשדיברנו איתה היא אמרה שהעצה הטובה ביותר שהיא יכולה לתת לנו זה לקרוא את המכתבים, כי ככה נקבל מושג על איילין האמיתית. אז פטי ואני טסנו למישיגן ובילינו איתה יומיים, כשבעיקר ישבנו בסלון שלה וקראנו את המכתבים".- כלומר המכתבים הם שהיוו את ההשראה שלך לגלם דמות כה מתעתעת שמעוררת בו זמנית אהדה ותיעוב?"עבורי קריאת כמה מהמכתבים האלה היתה קשה מאוד בגלל שאתה באמת מבין שקשה לשפוט אותה באופן חד וברור. כשקוראים אותם מבינים איזו אישה מלאת סתירות היא היתה. היא היתה כותבת באופן מאוד רגשי כך שהכאב שלה עבר בכל המכתבים האלה, ולפעמים בזמן הקריאה הייתי חייבת לצאת החוצה בדמעות. אנחנו תמיד חושבים כמה החיים שלנו מסובכים אבל לאישה הזאת היו חיים קשים מאוד. היו לילות שפטי ואני היינו יושבות במכונית השכורה הקטנה בדרך חזרה למלון ובוכות, מהרהרות ומדברות, בשבילי זו המהות המזוקקת של החוויה הקולנועית".*