 | | | העיקר זה הרומנטיקה | |
|  | | בלזאק היא מסעדה רומנטית בכל רמ''ח איבריה: המוזיקה, המרחק בין השולחנות, התאורה, המנות ואפילו השירות. חבל רק שעיריית אשדוד לא מעריכה את זה | |
| | | | |  | בלזאק היא מסעדה מתוקה. אם אתם רוצים לעשות לעצמכם טובה, קחו את עצמכם, שבו באוטו וסעו לאשדוד כדי להיווכח שהרומנטיקה לא מתה. ושלא תבינו לא נכון: זה לא שלא מנסים להרוג אותה. במקום נורמלי, מסעדה כמו בלזאק היתה נחשבת לנכס עירוני. אחרי ככלות הכל, כמה מוסדות כבר יש באשדוד שמושכים מבקרים שבאים במיוחד מהחוץ?היית מצפה מהעירייה למנות אדם מיוחד שפעם בשבוע יתקשר לבלזאק ויברר אולי הם צריכים משהו. אבל לא. במקום זה העירייה החליטה להילחם במסעדה הקטנה והמתוקה הזו.
לבלזאק היתה מרפסת שהיתה אחד ממוקדי המשיכה שלה. יודעי דבר טוענים שניתן היה לשבת שם, לראות את הים ואת האוניות בנמל, ללגום כוסית פרנו עם איזו מנת פתיחה משובבת ולהרגיש כאילו אנחנו באמת חלק מהים התיכון. עבור העירייה זה היה יותר מדי: נו, באמת, שאנשים ייהנו מהחיים? איפה זה ייגמר? העירייה הוציאה למרפסת צו סגירה, וקנסה את המסעדה ב-15 אלף שקלים. אין לי שום עניין להיכנס לפרטים המשפטיים של העסק הזה, ובהחלט יכול להיות שמבחינת החוק עיריית אשדוד צודקת במאה אחוז.
יש לי רק רתיעה קטנה מתופעה שהולכת ומתפשטת פה: יותר ויותר רשויות עירוניות רואות בעסקים שבתחומן לא שותפים לפיתוח העיר אלא פרות חולבות של מסים וקנסות. יכול להיות שאין פתרון חוקי לבעיית המרפסת של בלזאק. מצד שני, לא לגמרי בטוח שבאשדוד טרחו מספיק כדי לחפש פתרון יצירתי. וזה חבל, כי בזמנים קשים כל כך, מרפסת מצליחה עבור מסעדה מסדר הגודל של בלזאק בהחלט היתה יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות. ויהיה מאוד חבל אם הביסטרו הכי רומנטי בארץ ייאלץ לנסות מחדש במקום אחר. כי לוקח זמן לבנות מסעדה כזו ולוקח זמן לשלב את כל המרכיבים להרמוניה אחת.
היום, במיקומה הנוכחי, בלזאק היא מסוג המסעדות המבוגרות שכל כך חסרות כאן, מסעדות שגיבשו לעצמן אידאולוגיה ויודעות לממש אותה באופן עקבי בכל הפרטים: החל בתפריט וכלה בסידורי הישיבה. ובלזאק, בהחלטה מודעת, היא מסעדה רומנטית: יש בה אווירה רומנטית, מרחק נכון בין השולחנות, מוזיקה בעוצמה מדויקת, תאורה נבונה שמאירה את השולחן ואת המנות אבל משאירה את הסועדים קצת באפלולית, ואפילו שירות רב קסם שיודע בדיוק מתי להיות זמין ומתי להשאיר אותך לבד.
הגישה הזו מכתיבה גם את סוג האוכל. אוכל במסעדה רומנטית צריך להיות מדויק מאוד: המנות צריכות להיות טעימות ולא שגרתיות (אחרת מאיפה שיהיה לך מצב רוח לרומנטיקה? ), אבל אסור להן להיות מתוחכמות ומורכבות באופן שיכפה עליך להפנות את תשומת הלב ממי שמולך אל הצלחת. בבלזאק מצליחים ללכת על הקו הדק הזה בווירטואוזיות. המנות טובות מאוד, עשויות מחומרים מצוינים ורחוקות מלהיות שגרתיות, ובכל זאת אין בהן זיקוקי דינור שמחייבים אותך לקטוע את השיחה ולהסתכל כל רגע בצלחת.
זה סוג בישול שקשה מאוד להגיע אליו. אחרי הכל, הרבה יותר קל להרשים מאשר לענג. ובבלזאק מצליחים לענג. מנה כדוגמת מנת הדגל של המסעדה, אנטרקוט עם לימונים כבושים, היא דוגמה מושלמת: בשר מעולה שמגיע לשולחן בצבע בורדו עז ובמרקם בשרי אמיתי (בעיני, מי שהמציא את הביטוי ''בשר שנמס בפה'' היה שונא בשר) כשהוא מלווה בשני טעמים עדינים, חפים משתלטנות, שהופכים אותו, מצד אחד למנה נהדרת, ומצד שני למנה שלא תובעת ממך את מלוא תשומת לב.
כך גם נתח סינטה ברוטב ג' ינג'ר בברנדי. הג' ינג' ר משומר בברנדי תקופה ארוכה, והם סופגים אחד את טעמי השני, ואז מצרפים את הזוגיות החדשה שלהם לנתח בשר שתענוג לנעוץ בו שיניים. המנה המוצלחת הזו, בתבונה רבה, מגיעה פרוסה לנתחים: כדי שלא תצטרך להתעסק יותר מדי עם האוכל, ותוכל רק להתענג עליו.
ויש עוד דבר שמאפיין מסעדות שמצליחות ליצור תפריט רומנטי: תפריט רומנטי הוא תפריט שכל מנה בו היא מנה שאתה רוצה שיטעמו ממול. כך, למשל, פאטה כבד האווז. שתי פרוסות של פאטה עשיר וחלק שהגיעו עם ליווי אלגנטי של ריבת ענבים ואגוזים ועם לחם אגוזים.תשומת הלב במנה הזו (כמו בכל המנות) היתה ברמה כזו ששתיים מפרוסות הלחם הגיעו קלויות ושתיים הגיעו טריות. וברגע שאתה טועם את המנה הזו, עם ריבת הענבים הנהדרת, אתה לא יכול להתאפק.
מיד אתה מניח נתח קטן של פאטה על לחם, מוסיף קצת ריבה, ומציע אותו לממול. אפילו המחיר, פחות מ-300 שקל לזוג, הוא כזה שלא מקלקל את האווירה. יש מעט מאוד מסעדות שהצליחו לפענח את הסוד של מסעדה רומנטית ושל תפריט רומנטי ולדייק איתם באופן שעושים זאת בבלזאק. זה הישג שצריך לחגוג אותו, לא לסגור אותו. אז אנא, עיריית אשדוד, תתאפקו קצת, אל תהרגו את הרומנטיקה.
* saggie@maariv.co.il בלזאק , האשל 11, אשדוד , 08-8536336 | |  | |  |
|
| | |
