ויזה דולורוזה האם תתקבל עתירתו של אשף יחסי הציבור והמיליונר היהודי, דיוויד יחזקאל? האם תזכה חברתו, בת הקונסולית לשעבר, בוויזה המיוחלת? מה עושה הזוג המלכותי באילת? לאן נעלמה הלמבורגיני? ואיך הכול קשור למלחמת העולמות במשרד הפנים בין בתיה כרמון והרצל גדז' חיים לוינסון 18/03/04 דיוויד יחזקאל ואולגה טארסביץ' מוכרים בכל מקום באילת. בין אוכלוסייה מעורבת של מלונאים, יורדי ים וסתם נהנתנים, הצמד נחשב לבית הלורדים של עיר הקיט. ביתם המפואר נמצא בשכונת גלים: שער קטן מוביל לבית יפהפה הנושק לבריכה, עם 320 תוכיים שיחזקאל מגדל כתחביב. הזוג הבריטי-אוקראיני מפיץ סביבו קסם אריסטוקרטי וקשה לפספס אותו ברחובות שטופי השמש. יחזקאל, בעל המראה המחוספס והמבטא הבריטי המקסים, וטארסביץ' הנאה, עם הגוף הדקיק והגבוה. העובדה שאינם דוברי עברית רק מעצימה את המיתוס. ביום שלישי בשעת צהריים נתקלתי בשלושה אנשים שמוכנים להישבע באבות אבותיהם שרק הבוקר ראו את יחזקאל דוהר בלמבורגיני הנוצצת שלו, אף על פי שזה כמה חודשים היא בכלל נמצאת בביתו בלונדון ("פעם בשנה אני שולח אותה ואת הפרארי לבריטניה מטעמי מכס. 7,000 דולר לכיוון - לא כולל טיפולים במוסך"). למתבונן מהצד נדמה ששילוב נסיכותי כזה יכול להתרחש רק בסרט רומנטי וקיטשי להחריד, אך העובדה העצובה היא שהיום שניהם עומדים במרכזה של דרמה קפקאית. יחזקאל יהודי, טארסביץ' לא. טארסביץ' רוצה להתגייר והזוג רוצה להקים כאן את ביתו, אך הרשוי ות מסרבות. חמור מכך: משרד הפנים מסרב זה שנתיים להאריך את אשרת השהות של טארסביץ' בישראל, ובעצם הפך אותה לאסירה לכיוון אחד. היא יכולה לצאת מכאן מתי שתחפוץ, אך לשוב? זה כבר סיפור אחר. אם תעזוב, מבטיח בן זוגה לעקור מכאן גם כן, ולהוריד את השאלטר על כל עסקיו כאן, מכונת מזומנים שמזרימה כסף רב לעיר אילת, ותורמת ביד נדיבה לסופי שבוע לנכי צה"ל. בינתיים הם ממתינים בציפייה להחלטת בית המשפט בנוגע למעמדה של טארסביץ', זו שתקבע אם תוכל להישאר בארץ שאותה היא אוהבת או לאו. דיפלומטים, דוגמניות ושוטרים יחזקאל וטארסביץ' מגיעים משני עולמות שונים לגמרי, כל אחד מרתק יותר מהשני: היא נולדה לפני 22 שנה בקייב, בירת אוקראינה, בת יחידה לזוג עובדים במשרדי הממשלה. אביה עבד במשרד האוצר, ואמה דיפלומטית בשירות משרד החוץ. לדבריה, סבה היה יהודי, אך כיוון שהיה עובד ממשלה, נאלץ למחוק כל שריד ומסמך לזהותו היהודית כדי לשרוד. כשהייתה ילדה, לא ידעה טארסביץ' הרבה על החיים בישראל חוץ מש"יש פה תפוזים נפלאים". עם השנים, אמה החלה לעבוד עם הסוכנות היהודית, שכנעה יהודים לעלות ארצה, והביאה מדריכים מישראל שילמדו עברית את הילדים היהודיים באוקראינה. אחרי כמה שנים של פעילות למען הקהילה היהודית, הוצבה האם בתפקיד קונסולית אוקראינה בתל אביב, והגיעה לישראל עם בתה, אז בת .15 "פשוט התאהבתי במדינה", נזכרת טארסביץ', "החום של האנשים, השמש, המוסר היהודי. אחרי שנה וחצי אמא חזרה לאוקראינה, ואני התעקשתי להישאר פה. היא רשמה אותי לאולפן בקיבוץ צובה, ובמקביל, למדתי בירושלים כדי להתגייר".לא שמעת על פיגועים, על עוני, על דברים כאלה?"אולי זו לא המדינה הכי טובה בעולם, יש סכנות וחסרונות, אבל מצד שני, אני מרגישה בטוחה. כאישה, אני יכולה ללכת מחוץ לבית ב-4:00 בבוקר ולא יקרה לי כלום. באוקראינה אין סיכוי כזה. אני חשה כאילו המדינה שלי. בלונדון ובאוקראינה אין לי את התחושה הזאת".את הליך הגיור טארסביץ' לא השלימה. היא סיימה את לימודיה באולפן, ונאלצה לחזור לתל אביב. במקביל, נרשמה ללימודי משפטים ומינהל עסקים בשלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר בארץ, אבל עזבה אחרי שהבינה שהחיים בבית המשפט אינם בשבילה. חבל, שכן התמחות בפלפולי החוק היו אולי יכולים לעזור לה היום. בתל אביב פגשה בראשונה באהבת חייה, דיוויד יחזקאל, אז בן .48 איש עסקים, מיליונר, שעשה את הונו במערב ובא לחפש קצת שמש בישראל. הוא נולד למשפחה דתית-חרדית בלונדון. את התיכון הוא סיים בקושי, על אוניברסיטה הוא פשוט ויתר. "אני פשוט לא אוהב את זה", הוא מסביר. שני אחיו בחרו במסלולים בלימודי רבנות: אחד חי בירושלים, השני רב של בית כנסת באנגליה. שלא כמוהם, יחזקאל נמשך לעולם העסקים, והצטיין בחוש יחסי ציבור יוצא מהכלל. הנה רק אחד מתעלוליו היחצניים, שקנו לו שם של גאון שיווקי: יום לפני שפתח את חנות האופנה הראשונה שלו, שילם לכמה נערים כדי ש"יפרצו" לחנות ויגנבו את הסחורה. הצהובונים קנו את השטיק ויחזקאל גרף שטח פרסום יקר מפז. עם הזמן שכלל יחזקאל יותר ויותר את יכולת יחסי הציבור שלו. הוא לא האמין בלשלם כסף לפרסומות, והעדיף להשקיע בגימיקים. כמה שבועות לפני השקת תצוגת האופנה שלו, ביקש לעניין את העיתונים בסיפור. הוא התקשר למשטרה, סיפר שמאיימים על חיי הדוגמנית שלו, וביקש שילוו אותה לתצוגה. השוטרים סירבו בטענה שזה לא מתפקידם. יחזקאל לחץ ולחץ, ולבסוף הצליח לשכנע את אחד מקציני המשטרה להגיע למשרדו. לביקור הזה נערך יחזקאל היטב. הוא לקח את הדוגמנית הכי נאה שלו והושיב אותה ליד הלמבורגיני החדישה. עיניו של השוטר יצאו מחוריהן, הלסת נשמטה, וכמובן, הוא מיהר להבטיח ליווי צמוד. ביום התצוגה עדכן יחזקאל את מערכות העיתונים אודות הליווי המשטרתי. "איך שהם יצאו מהחניון - מאות פלאשים. ליוו אותם צלמים עד מקום התצוגה, שם הדוגמנית מיהרה להחליף בגדים, והצטלמה עם חולצה הנושאת את הלוגו של החברה שלי". לאחר שמאס בעסקי האופנה, עבר לעסקי התקשורת. הוא הקים חברה בשם "חברים - תקשורת קומוניקטיבית", שבשיאה העסיקה 7,000 עובדים. יחזקאל הקדים במעט את "כוכב נו לד", וכבר לפני 15 שנה הקים מערכת הצבעות טלפוניות. הוא עבד על קמפיינים של בחירות ועל מצעדים בטלוויזיה, והשיא היה הקמת מערכת טלפונית אחרי מות הנסיכה דיאנה, שבאמצעותה יכול היה כל אזרח לתרום ליש"ט לזכר ליידי די. העסקים הלכו טוב, ולפני שבע שנים יחזקאל החליט שמספיק, הוא יכול להירגע. לא ריו דה ז'נרו, לא הריביירה, לא קוסטה ריקה ולא קוסטה דל סול משכו אותו, אז הוא ירד לאילת. "הגעתי לישראל בראשונה לפני 22 שנה. הוריי רצו שאבוא לישראל ושאמצא בחורה יהודייה טובה. אני אוהב את אילת. אני אוהב לפתוח בבוקר את החלון ולראות שמש, לא את האפור של לונדון".אחרי שהכירו, האהבה בין בני הזוג מיהרה לפרוח ותוך זמן קצר הם עברו להתגורר יחד. טארסביץ' לומדת אנגלית בקצב אינטנסיבי, ומדי ערב הם יוצאים לאכול ולבלות. הבדל גילאים? יחזקאל לא כל כך מוטרד. "אני בא מאירופה, שם המוח של האנשים יותר פתוח. אם אני מוצא מישהי שאני אוהב ואני יכול לדבר איתה על הכול, למה לא? אני אפילו רוצה להביא ילדים לעולם עם אולגה".הוריך לא קצת מאוכזבים שמצאת גויה?"הם אוהבים את אולגה, והם יודעים שהיא רוצה להיות יהודייה. היא התחילה ללמוד יהדות עוד לפני שהכירה אותי".אלא שכאמור, בהיעדר חותמת של הרבנות ואישור ממשרד הפנים, זמנה של טארסביץ' קצוב כאן, ואם היא הולכת - יחזקאל הולך: הוא יפסיק לממן סופי שבוע לנכי צה"ל, יסגור את המועדון שבבעלותו, יפטר את 40 עובדיו, ויעצור את זרם השטרות שהוא מזרים לכיסם של המלצרים במסעדות המקומיות. אם טארסביץ' לא תקבל ויזה, יחזקאל יחליף את השמש האילתית בזו של תאילנד. "יש אי שנקרא קו-סמוי, עם נוף מדהים. אפשר לקנות שם דירות ב-20 אלף דולר. אקנה לי וילה יפה, משהו כמו 400 אלף דולר. אחרי שראיתי עולם, אני רוצה לחזור אחורה, לפשטות".טארסביץ': "קו-סמוי זה מקום נחמד, אבל אני מעדיפה לגדל ילדים בישראל. בקו-סמוי אין סביבה אינטלקטואלית מספקת". קונסולים, פקידים ועיתונאים קביעתה האחרונה של טארסביץ' הייתה יכולה להיות בדיחה מוצלחת, אילו לא דובר במציאות. כבר שנתיים שהיא מכתתת את רגליה הדקיקות במסדרונות הבירוקרטיה הישראלית. השאיפה שלה פשוטה: אחרי שבע שנים בארץ, שבהן הכירה את בן זוגה וקבעה את ביתה באילת, היא רוצה להינשא לו, להתגייר ולגור כאן. אלא שמשרד הפנים מסרב לאשר לה ויזת תייר לשנה נוספת. אולי סבורים שם שיש בארץ יותר מדיי תיירים, ושצריך להתחיל לגרש אותם בטרם יציפו את המדינה. אולם, סביר יותר להניח שמדובר בסתם צרות אופקים של משרד הפנים, שהוכיח בשנה האחרונה כמה פעמים שבענייני אשרות ותקנות, ההיגיון הישר לא מסתדר עם התקנות ועם הסעיפים הפנימיים. בינתיים, טארסביץ' יושבת באילת, לומדת אנגלית, מטפחת את החווילה, מאכילה תוכיים, ומחכה לפסיקת בית הדין לעניינים מנהליים בבאר שבע. "אני מרגישה כמו בכלא. בלי ויזה, אני לא יכולה לצאת לחו"ל. אני לא יכולה לעבוד. אני לא יכולה ללמוד. אני לא יכולה לחדש רישיון נהיגה. זה בהחלט מצב לא נעים", היא אומרת במבוכה.את אופטימית?"מטבעי, אני בן-אדם טוב. אני מאמינה שבית המשפט יאפשר לי ויזה לעוד שנה, ואוכל להתגי יר ולהיות יהודייה".מעבר למצוקה האישית, לסיפור העגום הזה יש גם משמעויות פיננסיות ובין-לאומיות. מצד אחד, אמה הדיפלומטית של טארסביץ', כאמור, לשעבר קונסולית אוקראינה בישראל, בטח לא תשמח אם יגרשו את בתה. מצד שני, עומדת הפילנתרופיה המקומית של בן זוגה.הצרות של היפים, האמיצים והעשירים התחילו ביולי .2002 יחזקאל וטארסביץ' הגישו בקשה שגרתית למשרד הפנים באילת להארכת תוקף שהותה בארץ בשנה נוספת. "חודש לפני שפג תוקפה של הוויזה, הלכתי למנהל משרד הפנים באילת, חיים שניצר", מספר יחזקאל. "אמרתי לו שהוויזה תיגמר עוד חודש, ושיאריך אותה בעוד שנה. הוא הבטיח שאין בעיה, ושאחזור יומיים-שלושה לפני מועד פקיעת התוקף. באותו זמן, תכננתי נסיעה לתאילנד, רציתי לקנות מלון. כמה ימים לפני מועד פקיעת התוקף הגעתי למשרד, שניצר לקח את הדרכון שלה, זרק, ואני מדגיש, זרק אותו בפניי, ואמר שהוא לא מוכן לתת לה ויזה".הוא הסביר למה?"הוא לא היה מוכן לתת הסבר. למחרת חזרתי עם חבר, דמות ידועה באילת, ושאלתי אותו למה. והנה הוא אומר לי שוב, 'אין בעיה, סע, אני מסדר לך ויזה'. דחיתי את הטיסה, ואני יכול להוכיח זאת, ופתאום שניצר מבקש ממני להוכיח שאני יהודי. תוך שעתיים ארגנתי את הכתובה של ההורים שלי ועוד מסמכים. הוא שוב אמר שאין בעיה. אפילו בתיה כרמון, מנהלת מחלקת האשרות במשרד הפנים, אמרה לו לאשר לאולגה ויזה. הוא סירב".שבוע לאחר פניית בני הזוג, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר מאת מרדכי גילת ומיכל גרייבסקי נגד בתיה כרמון. בכתבה, שציירה את כרמון כמחלקת סיטונאית של אשרות כניסה לישראל, הובא סיפורם של יחזקאל וטארסביץ', מבלי לזהותם בשמם. "האזרח שבו מדובר הוא מיליונר יהודי, בעל אזרחות בריטית, שקנה לעצמו דירה באילת ולטענתו, מגיע לישראל פעם בחודש. למיליונר הזה יש ידידה לא יהודייה מאוקראינה, והוא היה מאוד שמח אם תימצא לידו תמיד בארץ המובטחת, כאשר המדינה מציידת אותה באישור שהייה לכמה שנים", כתבו גילת וגרייבסקי. "הבעיה היא שאין שום פרצה בנוהלי משרד הפנים ואין גם שום סיבה להיענות לבקשה כזאת ודינה היה להידחות. במיוחד לנוכח העובדה שרק אזרח ישראלי או תושב קבע רשאי להזמין זר לביקור בישראל". פוליטיקאים, גנרלים ורבנים אחרי פרסום הכתבה, הגישה כרמון תביעה נגד "ידיעות אחרונות". לטענתה, מי שעמד מאחורי הכתבה הוא ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, הרצל גדז', שמנסה לדחוק את רגליה. בני הזוג החלו להבין שבקשתם היא בגדר בת ערובה בקרב ענקים. אחרי שחזר מתאילנד, ניגש יחזקאל שוב לשניצר, וביקש ויזה פעם נוספת."הוא טען שיש לו בעיה, שזה לא הוא", מספר יחזקאל. "השבתי לו שכרמון היא הבוסית שלו, והיא אישרה את מתן האשרה, אבל הוא אמר: 'אני לוקח הוראות רק מהרצל גדז'. יש ביניהם ריב, אני לא יכול לעזור לך'".מה עשית בנידון?"יש לי כמה חברים טובים בארץ, פוליטיקאים, בין השאר, וביקשתי מהם שיתקשרו לגדז'. הוא אמר שמיד הוא מטפל בבעיה, אבל שיש שביתות ועומס. כמובן שלא קיבלנו את הוויזה".אחד האנשים שיחזקאל פנה אליו בבקשת עזרה היה יום טוב סמיה, לשעבר אלוף פיקוד דרום. "ההיכרות ביני ובין דיוויד יחזקאל החלה במפגש נכים מחיל רגלים של צה"ל באילת", כתב סמיה לגדז', "דיוויד היה בין התורמים העיקריים לקיומו של שבוע נופש ומרגוע לנכים מחיל רגלים של צה"ל. מאז נפגשנו במפגשים דומים שבהם נוטל דיוויד את חלקו בתרומה תוך הקפדה על צנעה וענווה, ולמעשה, רק שניים-שלושה אנשים באירוע ידעו כי הוא אחד המעורבים". בהמשך מכתבו כותב סמיה: "כידידם של בני הזוג אולגה ודיוויד, אני מתרשם כי כל סיוע שיינתן בשלב זה לשהייתם בארץ עשוי להובילם להמשך הקמת בית יהודי-ישראלי במדינת ישראל. המשך תרומתו של יחזקאל, בעידודה הרב של אולגה, לארגון נופשים נכי צה"ל ולתרומות אחרות, בהחלט מצביעה על כיוון של משפחה חיונית בישראל".יחזקאל: "מכל העניין עלתה בי תחושה לא טובה. הם לא מבקשים מאולגה לעזוב את הארץ אבל הם גם לא מוכנים להאריך את הוויזה. יש לי תחושה מכל הסיפור הזה שלא מוכנים להאריך את הוויזה לא מפני שמדובר בדיוויד ובאולגה, אלא בגלל המאבק בין בתיה כרמון להרצל גדז'. אנחנו האנשים הלא נכונים במקום הלא נכון".איך הגעת למסקנה הזו?"יום אחד שניצר התקשר אליי וביקש ממני להיפגש עמו מחוץ למשרדו. הוא אמר שהוא רוצה לשתף איתי פעולה. ישבנו ושתינו, והוא ביקש ממני לבוא למשרדו, לבקש להיות תושב זמני, ואז אולגה תוכל לקבל ויזה. כשהגעתי לשם, הסבירה לי פקידה בשם עדנה שזה לא יעזור, ובעצם היא לא תוכל לקבל ויזה. עם כל הכוח שלו, מה הבעיה שלו להג יד את האמת? משהו פה מסריח. שניצר הודה בפניי שזו מלחמה בין גדז' לכרמון, שאלה ההוראות מלמעלה. אני יכול להבין הוראות מהבוס, אבל לשקר בצורה כזו? האמת פשוטה: אם הם ייתנו לה ויזה, זה כאילו ניצחון לכרמון במאבק נגד 'ידיעות אחרונות' וגדז'. לכן אני לא מאמין שזה יקרה".למה אתה לא מוציא אזרחות ישראלית, נושא את טארסביץ' לאישה ופותר את הבעיה?"אני אדם מאוד עשיר. יש לי עסקים בכל העולם ואני צריך להתייעץ לפני שאני הולך על מהלך כזה. זאת צריכה להיות החלטה שלי. כרגע אני תייר פה. בתקופה הזאת מעט תיירים מגיעים לפה, אבל אני תייר שתומך בישראל בכסף ובזמן, עוזר לחיילים פצועים".אולי במשרד הפנים חושבים שהאהבה ביניכם, צעירה בת 22 ומיליונר בן ,51 היא לא אמיתית?"אתה כנראה צודק, אבל הבעיה היא לא הגיל. בשורה התחתונה מדובר בפוליטיקה פנימית ולא ביותר מזה. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. איך שאנשים מסתכלים על זה, זו בעיה שלהם".למה טארסביץ' לא מתגיירת בינתיים?אולגה: "כדי לעבור גיור צריך ויזה ואישור ממשרד הפנים. כל מה שאנחנו מבקשים זה שייתנו לי ויזה לשנה, ואז אוכל לעבור גיור ולהיות יהודייה". תיירים, עורכי דין ושופטים אחרי שנואשו מהמאבקים הפנימיים במשרד הפנים, עתרו בני הזוג לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע באמצעות עו"ד מקסים ליפקין. טארסביץ' תולה הרבה תקוות בהליך. יחזקאל, לעומתה, פסימי. "אני לא חושב שהסיכויים מאוד טובים", הוא אומר. "משרד הפנים משקיע מאמצים עצומים בלמנוע את קבלת הוויזה. שאלנו את בית המשפט אם אפשר להביא את גדז' למשפט כדי לחקור אותו. בית המשפט סירב. נראה ששום דבר לא משנה להם. משרד הפנים מסרב, תודה רבה, ביי ביי".בעתירתם, מבקשים בני הזוג רישיון ל"ישיבת ביקור או רישיון לישיבת ארעי", או "אישור לעבור/ לגשת ולעבור בחינות גיור כדי ש(טארסביץ') תוכל להיות יהודייה ולהינשא לעותר מספר שתיים (יחזקאל)". בנימוקי העתירה כותב עו"ד ליפקין כי "העותרים הנם בני זוג זה כשלוש שנים. בשלב זה הם גרים יחד ומנסים להעמיק את היכרותם, בדרך לאפשרות אופטימית להתקרב למערכת יחסים שתוביל לנישואים. במסגרת שאיפת העותרים להינשא זה לזה, הם רוצים שהעותרת תתגייר, שכן העותר הנו בן למשפחה יהודית מסורתית".בהמשך טוענים בני הזוג לאפליה ולחוסר שוויון: "ההחלטה הנ"ל מפלה בין העותרים לבין תיירים אחרים. העותר מוכר מאוד לצמרת השלטון בארץ, על הצד החיובי ביותר... ומוכר כמי שתורם לקהילה, לרוב בסתר, ומארגן פעילויות שונות לטובת הקהילה... כך שאין חשש שהעותר לא יכול להתחייב או לערוב ליציאת העותרת את גבולות המדינה בתום תוקף האשרה וכל עוד תינתן לה כזו... "מקובל הדבר וידוע, כי כאשר עסקינן בתיירים או בעובדים זרים אשר לא קיים חשש השתקעות, משרד הפנים מתיר את שהייתם. כך, למשל, מתיר המשרד שהיית בני משפחה של ספורטאים זרים, אמנים, מדענים ומומחים רבים, גם כאלה שאינם נשואים. לפיכך, ישאלו העותרים, מדוע מופלים הם לרעה לעומת תיירים רבים אחרים, אשר כן יכולים להזמין את בנות זוגם - ואף בני זוג מאותו המין - כדי שישהו עמם בארץ".יחזקאל, באמת לא תישאר פה אם לא ייתנו לה ויזה?"אני מאוד ברור: אם אולגה לא תקבל ויזה, אבין מזה שהמדינה לא רוצה אותי ואלך. אמכור הכול ולא ארצה שום דבר שקשור לארץ". עד כדי כך?"אני שבור לחלוטין. באתי לכאן כתייר, אני אהוב על ידי אנשי אילת, מכיר אותם, תורם מכספי, וזה היחס שאני מקבל? זה היחס של ארץ זבת חלב ודבש? לא ארים ידיים ואלך כמה שיותר גבוה, עד לבית המשפט העליו ן ולבית הדין הבין-לאומי לזכויות אדם. אני בא מאנגליה, ושם חוק זה חוק. אבל פה לא מדובר בחוק, זו פוליטיקה. אלחם עד הסוף, לא משנה כמה זה יעלה לי."הדבר האירוני בכל הסיפור הוא שאמא של אולגה עבדה ברוסיה בשביל הסוכנות להביא יהודים לישראל, ועכשיו מגרשים את הבת שלה מכאן. אמא שלה מאוד נפגעה. צריך לתת לה מעט כבוד".ואם היא תקבל ויזה, לא יישאר לך טעם לפגם?"אם בית המשפט ייתן פסק דין חיובי, לא אראה את זה כדבר אישי נגד המדינה, אלא אישי נגד שניצר וגדז'. אני לא אנטור טינה נגד המדינה, אלא אאמין במערכת הצדק. אבל כל הזמן אני שואל את עצמי, למה לא לתת לה ויזה? אני יודע שהם לא חייבים, אבל למה היא לא מתאימה? הם אמרו לי שתייר לא יכול להביא איתו חברה תיירת. זה שקר. איך שחקני כדורסל מביאים את החברות והחברים שלהם ארצה, ומחדשים להם את הוויזה שנה אחרי שנה? באנגליה אומרים 'יש פה שרץ מסריח'". מאפיונרים, נכים וביזנסמנים למנהל משרד הפנים באילת, חיים שניצר, יש כמובן דברים שכנגד על הטענות שמעלים בני הזוג כלפיו. הוא מעלה טענות לגבי ניהול קלוקל של עסקים וקשרים מפוקפקים, אך מעל לכול, טוען שמערכת היחסים בין בני הזוג מתחילה ונגמרת בחדר המיטות."יחזקאל השקיע 15 אלף דולר בתביעה נגד משרד הפנים", הוא אומר. "החלטת השופט הייתה שהיא צריכה לעזוב תוך חודש ימים או יותר, אבל מכיוון שזה נמצא בהליך משפטי, הקפאנו את התהליך. הסיכום כרגע הוא שלא מוכנים להתפשר ושהיא חייבת לעזוב את הארץ".למה שלא תשאיר אותה עוד שנה, שתוכל להתגייר?"הוא תייר, הוא לא יכול לבקש בקשות".אבל הוא חי פה, יש לו בית, עסק."הוא ובא והולך, הוא לא רוצה להוציא תעודת זהות ישראלית כדי שהוא לא יצטרך לשלם מסים למדינת ישראל. הוא לא רצה לשמוע בקולי והעניין צבר תאוצה. כל המערכת תופסת עליי טרמפ. אני נחשב למנהל מאוד ליברלי. במקרה הזה דווקא הוחלט במערכת לא לתת יד לעניין, מה שבתיה כרמון המפורסמת נתנה בעבר".יחזקאל טוען שאתה שקרן."הוא פשוט מעליל, הוא לא יודע את העובדות. למה שהוא אומר אין אחיזה במציאות".הוא לא תורם בלב שלם ל נכי צה"ל?"מה פתאום. דיברתי עם אנשי עולם תחתון שמכירים אותו והם אמרו אחרת. זה ציונות? זה עירוב טוהר מידות או טוהר אינטרסים בגלל החברה שלו, שגם לגביה יש תיק מפה עד הודעה חדשה. היא עמדה להתחתן עם בחור טוב מאילת, שבזכותו היא נשארה בארץ. הם עמדו להתחתן, והיא החליטה שהוא לא מתאים לה. ואז היא גילתה את דיוויד עם שפע הכספים ואיכות החיים".אתה חושב שהיא איתו רק בשביל הכסף?"כן".יחזקאל בתגובה: "על כל שקל שהבאתי לישראל שילמתי מסים. יכול להיות שנראיתי בחברת אנשי עולם תחתון, כי אני מכיר את כולם באילת. שניצר בעצמו נראה בחברת עבריינים ומבריחי נשים. בנושא הזוגיות בינינו, זו דעתו, ואין לי מה להגיד".משרד הפנים מסר בתגובה כי "נושא האשרה לאולגה טארסביץ' נמצא בהליך משפטי ותגובת המשרד תוצג, כמקובל, בבית המשפט".