המדריך לז'ונגלר המתחיל דיבור חדיש מאל"ף ועד תי"ו נורית רובין ורוביק רוזנטל 09/04/04 אנחנו הכי ברטרו. מי שעוקב אחרי הז'רגון המתעדכן בקרב בני הנוער יופתע לגלות שההיסטוריה כבר מזמן כאן, ושלהיטי הסלנג הנוכחיים הם בעצם הפאסה של דור הפלמ"ח. "חשה עצמה", "הוא בשיאו" ו"להתרועע", כולם במשמעותם המקורית, נאמרים על ידי תלמידים צעירים בארשת של תחכום וב"הפוך על הפוך". כך, יותר ויותר ביטויים תקניים למהדרין בשפה העברית יוצאים מהארון בגאווה וזוכים לעדנה מחודשת. מי שיתעקש ימצא גם ערבית מדוברת ("רסמי" ו"סחתיין"), וחיבור מופלא בין אברהם אבן­שושן וסמטאות עזה: "וואללה נחוש". החידושים האחרונים, יש לציין, לא פגמו ברלוונטיות של הערכים שהם בחזקת התנ"ך של הסלנג: "יש מצב", "כאילו כזה" ו"חבל על הזמן" הם עדיין בעלי לא מעט מניות בשטח. עוד פנינים שתפסו את הלשון נתרמו באדיבות אמצעי התקשורת, מ"סקס, סמים וטל מוסרי" מימי "חלומות בהקיציס" או "דפוווק" של עידן אלתרמן, עבור דרך "בתענוגות" של סטיב וכלה ב"הכי", כוכב מדורי הרכילות (הכי דומיננטי). כמובן שלא נס ליחם של שלל התיאורים המיליטנטיים, מ"פיצוץ" ו"פצצות" (שהשתדרגו לכל משפחת "פצצות לגבות, רסיסים לריסים") ועד ל"הייתי מסכל אותה באופן ממוקד". בהיעדר מקום, נותרו מאחור אין­ספור ביטויים ומילים מאפיקי החיים השונים: סמים (טוסט, שפיץ, צ'וק), צבא (ג'ונסון, עפוץ, צעיר), מסיבות (רזידנט, עלייה, צ'יל), תיאורי זימה (לפנג'ר, משנן, חד חורי), גייז (אוחצ', בוד, לירד) ומסורתיים (שטיחים, לולב, מה רבו). נאמר רק שאם הבן או הבת מתחילים לספר שהם הכי אוהבים לאכול ג'ונג' אחרי כמה קרטונים ­ יש סיבה לדאגה. הכי סיבה. א אוסול. המקורי, האמיתי, נגזר מהמילה אסלי. ...אז'. סיומת כוללת המעניקה למילה ניחוח צרפתי ("הופה! דפקת גילוחאז'?"). אחי. מילת קירוב הלבבות האולטימטיבית, שכן כל ישראל אחים זה לזה. מתקבל גם בהטיות: אחינו, אחיך ("אחיך שיחק אותה חבל"ז"). שכלול: "הכי אחי" ­ חבר ממש טוב, שילוב של הכי (ע"ע), כמושג המעיד על עילאיות, ואחי. איזו נחיתה. גרוע, מזעזע ("שמעת את סאבלימינל החדש? איזו נחיתה"). אליפות. תרחיש לטובה, אישור על איכות ("המסיבה אצל יואב? אליפות"). ע"ע ליגה. אמאש'ך. תשובה עוקצנית לכל דבר ("מה קורה?". "אמאש'ך, זה מה קורה"). ...אתה אומר. אישור ותמצות של דברים קודמים ("אז לא שווה ללכת, אתה אומר?"). אתה בשידור חוזר. אתה חוזר על עצמך, מלאה אותנו, מזיין בשכל ("פ'סדר, הבנו, אתה בשידור חוזר"). ב ב­. תיאור מצב, הכללה לטוב או לרע. נגזרות עדכניות: ברגוע ­ ברוגע, בנוחות, בסבבה ("אל תילחצי, מותק. תעשי את זה ברגוע"); בטירוף ­ בלחץ, בהיסטריה או בקיצוניות ("לחוצה בטירוף", "טעים בטירוף", "מגרד בטירוף"); בתענוגות ­ בכיף, הכי בסבבה, הכי בסטייל; ­ בקטנה ­ לא רציני, כבדרך אגב ("נמחק ההארד דרייב? בקטנה"). בלבלה. קהות חושים, בדרך כלל כתוצאה מצריכה של סמים קלים. בסט. מאנגלית. הכי טוב שיש. מילה נרדפת: טופ. בשיאו. דוגמה מובהקת לסלנג באצטלה של מילה רגילה: "הוא כזה בשיאו, ממש מד­אים". ג גיזר. מאנגלית. זקן, תרח, ארכאי ("אבא, אל תהיה כזה גיזר"). ג'ננה. שיגעון, עצבים ("אחי, אתה מביא לי את הג'ננה"). ד דודלי. כינוי, לאו דווקא לטובה ("פתאום קופץ עלינו איזה דודלי, עושה לנו 'אסור לשבת פה'"). דיבור. שיחה בגובה העיניים, שיחה צפופה ("לא מתקרב אליו, אין לי דיבור איתו"). דיליי. מאנגלית. מושהה, בא באיחור. כתיאור לאדם: קשה תפיסה ("את הכי בדיליי, תנחתי"). דיסקלט. סתום, מו גבל, חסר ישע, על משקל יציאת ה"סטינגה" של עדי נוימן ("אחותי, את הכי דיסקלטית"). ה הביא/ה אותה ב... שיחק/ה אותה, עשה/תה את זה בגדול ("היינו בקריוקי, יואב הביא אותה בשירה"). היסטרי. קיצוני, לגמרי ("השמלה הזאת היסטרית, מדהימה, סוף"). הכול דבש. הכול מעולה, מתוק כמו דבש. הכי. הקדמת חובה להדגשת משמעות וחשיבות ("הכי יפה", "הכי שווה", "הכי לא הגיוני", "הכי מתפוצץ עוד רגע"). הפציץ/ה עם. מחמאה על שיחוק בסטייל ("אורית הפציצה עם המגפיים"). ו וואללה. ה­מילה שאפשר לשייך לה הכי הרבה משמעויות, הכול תלוי בהגייה. אומרת בו בזמן: כן, בהחלט, אני מבין, נראה, מה?, אתה עובד עליי, תמשיך, באמת?, זה מה יש, כל הכבוד. היד עוד נטויה. וואללה. ונטילטור. מלא בעצמו, עושה הרבה רוח ("תפסיק להיות כזה ונטילטור, עדיף תירגע"). ...וס. סיומת חיבה (אישוס, נהגוס, שליחוס). ז ז'ונגלר. הכי תופס, הכי טוב, בסטייל ("המסעדה הזאת הכי בז'ונגלר"). ח חבל על הזמן. (1) מיותר, מעיק, אין מה לחפש ("עזוב, לא יכניסו אותנו, חבל על הזמן"). (2) הפוך על הפוך, מבטא תחושה ברורה שאי אפשר יותר טוב מזה ("אחותי, הדירה פשוט חבל על הזמן, ישר לנכס"). שכלולים: חבל על האף, חבל על הפנאי. חללית. בית שהוא מוקד למעשני סמים ("נעצור אצל אלי בחללית, בטח יש מצב לשכטה"). חמש על העיניים. חמסה, ביטוי נגד עין הרע. חפירות. תיאור של ריקודי טרנס, לאור רקיעות הרגליים החוזרות ונשנות באותו מקום. נגזרות: קדיחות, דחפורים. חשה עצמה. מתנשאת, יהירה, גאוותנית במיוחד ("פתאום זאתי חשה עצמה, לא מתאים לה להתרועע עם פשוטי העם"). ט טחון. עשיר, מפונק עם הרבה כסף. טילים. מחזק תחושות, סופרלטיב ("אני עייפה טילים", "היה טוב טילים"). י יופי מתמטי. מכוער, שום דבר. על משקל הנעלם במתמטיקה, כלומר נעדר ממנו. יש מצב. נכונות לעשות משהו ("יש מצב לסרט?", "יש מצב שתקפיץ אותי?"). ההפך, "אין מצב", הוא על אותו היגיון ("אני שפוך, אין מצב שאני זז"). כ כאילו, כאילו כזה. מהביטויים הנפוצים יותר. תקף לפני כל דבר בלי שום קשר לשום דבר. הפונקציונליות לחלוטין לא ברורה, מלבד היותם תרגום של ekiL"" האנגלי ("אני רוצה כאילו לצאת איתו, אבל הוא כזה סנוב כזה? אני כאילו אחליט מחר כזה, מחרתיים"). כולו/כ ולה/כולי. במלעיל. כל הווייתו היא דבר מסוים ("כולו מעצבן, הביא לי ת'סעיף", "כולי ברעב, מה יש לאכול?"). כונפה. מכוערת. ל להתרועע. במשמעות המקורית. חלק מהטרנד של חזרה למקורות ושילוב של סלנג חדיש עם ערכים נושנים ("אנחנו די מתרועעים, אבל קצת נמאס לי ממנו"). לטחון. לאכול כמו בהמה. לטמם. סתום, אהבל. ליגה. ע"ע אליפות. הכי טוב שיש, ברמה ("שבועיים באיטליה? הכי ליגה"). לפנים. מדהים. יש להגות הברה­הברה ("איזו חולצה ל­פ­נים!!"). לתקוע. לזיין. גם במשמעות של בולמוס אכילה, ע"ע לטחון. מ מה. ממש, הרבה ("אתה מה מעצבן", "בא אליי מה ברוע לב"). מה מתרחש? מה קורה, מה חדש, תכניסו אותי לעניינים. גרסה ציורית מעט ל"מה קורה", ול"מה המצב" השחוקים. מה נהיה? מה זאת ההפקרות הזאת? מפוצץ. מלא בסמים. משו בסט. הכי טוב שיש, להיט. משו בסט קלקיליה. שדרוג של משו בסט. נ נדיר/ה. מיוחד ביותר, יפה. עוד מושג שתפס עדנה מחודשת באחרונה. נפטרתי. תגובה צינית להתעניינות בשלומך ("המצב קשה, נפטרתי"). ס סאחי. פיכח, לא מעשן; אחד שלא עישן זמן רב. סאטלה. היי, השפעת סם (מכאן כל הטיות ס.ט.ל. ­ מסטול, סטלן). סבבה אגוזים. שדרוג של "סבבה" השבלוני. סוף הדרך/סוף/סופני. "סוף הדרך" הוא הכי טוב שיש. "סוף" הוא קיצור לעצלנים. להבדיל מהקונוטציה השלילית של "סופני", גם כאן הכוונה למשהו טוב. סיי וואט? מאנגלית. חזור שנית?, תגיד שוב את מה שאני חושב שאמרת. סלחה. ג'יפה, קרקעית של מיץ הזבל. לתיאור דברים מגעילים. סמטה. טיפשה. סרט. תרחיש. לרוב הזוי, מופרך, לא הגיוני ("אתה לא מבין איזה סרט היה לי בבצפר"). מכאן "סרט רע" ­ תרחיש שלילי ("ההורים שלו תפסו אותנו באמצע, איזה סרט רע..."). מאידך, קיימת משמעות שונה לגמרי והיא הלך רוח לא ברור של פלוני ("לא מבין מה הסרט שלה", "סרטים איתו", "חי בסרט"). המשכללים מנפיקים מרגליות נוסח "שכחת להחזיר את הסרט לבלוקבאסטר" או "תקרא לסדרן, כי לא ברור באיזה סרט אתה". המהדרין מאנגלזים את המונח והופכים אותו ל"מובי". סתחה. שילוב של "סתומה" ו"פרחה". ע עושה. אומר ("ואז הוא עושה לי: 'למי קראת מניאק?'"). עצבני. בעל אפקט חזק, מרשים ("איזה אופנוע עצבני"). פ פלצן. בעל גינונים מזויפים, מתחסד, לעתים מתנשא. צ צוללת/צוללן. מוצץ/ת, מבצע אקט אוראלי. צ'ונג. צעיר, חסר ניסיון. ק קופה גג נפתח. מעולה. קטע. ע"ע סרט, כלומר גם תרחיש וגם הלך רוח ("איזה קטע דפקו לו בקניון, ממש מביש", או "מושיקו מי"ב/,2 מה הקטע שלו בחיים?"). קרחנה. טירוף, אקסטזה. ניתן להטות: מתקרחנים, התקרחנה, קרחונים. קריב. בית, זולה. מילת ראפרים שתופסת רספקט (ע"ע). ר רסמי/ת. הכי אמיתי, הכי נכון, הכי באוסול. והנה מוסיפים את הת', ומנכסים את המילה לעברית. רספקט. כבוד. חודרת לשפה לאור היטמעות תרבות ההיפ­הופ. ש שאפו. כובע בצרפתית. לעשות כבוד. שווה. נראה מעולה. שווה על. נראה מעולה ויש מצב לסקס. שוקו קר. ראשי תיבות (שוק"ו ק"ר) מימי שכלולי חבל"ז שמשמעותם (בהמרת הקו"ף לכ"ף): "שיואו, וואו, כאילו וואו, קצת רספקט". הכי לא צריך הסברים. שלשלת? את/ה עצוב/ה, מבואס/ת? ת תבוא טבעי. תהיה אמיתי, צא מהפוזה, דבר לעניין. תפס. ניכס לעצמו משהו שאינו ראוי לו. (תפס פוזה, תפס תחת, תפס מרחק, תופס מעצמו). * * * קראץ קומביין - הסלנג של שנות ה-50 וה-60 אינדיאנים. נוער שכונות ופריפריה, בדרך כלל מזרחי. מילת זלזול שהייתה נהוגה גם בצבא. אקסטרנים. נושרי בית הספר התיכון שהשלימו בגרות. בשנות השישים זה היה כרוך בתחושת אשמה מסוימת. בב­אללה. מקום נידח (גם: "בויבריק", "פיזדיולוך"). בולפס. שמן. גם "שומן­פס". בננות. כינוי לבנות, בדרך כלל בזלזול. בשלי לי מיץ. האות בי"ת במורס (קו ושלוש נקודות). שיטה יעילה ללימוד סימני האיתות. דוגמה נוספת: סניטרי: האות סמ"ך (קו­נקודה­קו­נקודה). גובה דשא. קצר קומה, גמד. גועלי. תואר גנאי לאדם שנוא, בדרך כלל בשיחת בנות. "הוא כזה גועלי". גיחי גיחי. תגובה על בדיחה לא מצחיקה. פיתוח: "גיחי גיחי קראץ קומביין". ג'ימאליה. קריאה לפני ארוחה במסע או בקומזיץ, נענית בתגובה קולקטיבית: "ג'ים!", וכך שלוש פעמים. ג'מעה. החבר'ה. מילה שמקורה ערבי. דון­גריז. מכנסיים הדוקים שאפיינו נוער סלוני ששיערו משוח בגריז. בעקבות "דנגריז", אופנת מכנסיים בריטית. דפ"ר. טיפש, מוגבל. בעקבות ראשי תיבות של המינוח הצבאי "דירוג פסיכוטכני ראשוני". הכריע. עשה את צרכיו הגדולים, מילה נקייה ל"חרבן". הציע חבר ות. אקט חיוני בסיפור אהבה של נוער, מעין הצעת נישואים. התחיל איתה. פלרטט, חיזר. התחרבנה. קיבלה מחזור. התחתך. התגנדר. ווסווס. אשכנזי. הכפלה מלעיגה של המלה "ווס", "מה" ביידיש. זהבים. תמונות מודפסות על נייר מוכסף או מוזהב, בדרך כלל עטיפות של ממתקים, ששימשו לאוספים ולהחלפות. חישש. ליטף את החזה, מזמז. טוויל. גבוה. "טוויל מאוויל": ארוך וטיפש. אפשר גם: "ארוך כמו שרוך, ובסוף לוך" ("לוך" ביידיש: חור). טיר. מועדון מכונות מזל על שפת הים, מקום וסמל לבילוי חצי עברייני, מחוץ לתחום לחברי תנועה. ינטי פרזי. משחק לשון מקובל. אומרים את הביטוי כמה פעמים ברצף. נסו ותיווכחו. כיבוי צופי. השתנה על מדורה בסוף הקומזיץ. כיכר החתולות. מקום התכנסות של נוער לא מאורגן בירושלים. "חתולה", במלעיל: נערה סקסית זולה, ראה "מיאו, חתולה". לך קיביני. קללה נפוצה מאוד. גם: לך קיבינימט, לך לעזה ועוד. מבליטה. לובשת חזייה אפקטיבית, לפני עידן הפוש­אפ. מוישה גרויס. אחד שעושה עצמו גדול, ביטוי יידי. מוישה זוכמיר. סתם אחד. פירוש הביטוי ביידיש: "מוישה חפש אותי", והוא מתייחס למי שנעלמו עק בותיו. מחנה. יציאה של קבוצה בתנועה לשטח פתוח לכמה ימים, כולל שינה באוהל ופעילות צופית. שיר פופולרי: "מחנה זה עניין רב תועלת". מכנסי זלמן. מכנסי גברים המגיעים כמעט עד הברכיים, משאריות הפלמ"ח. מכנסי צינור. מכנסי גברים הדוקים לגוף, מסמלי הסלוניים. מספר חזק. מוכשר ובעל מנהיגות. ביטוי שמקורו ביידיש. מפזרת הפגנות. מכוערת, הווחשית של שנות החמישים. מצלמת. תחתוניה מציצים מן השמלה או החצאית. נבלוס. הומוסקסואל, על פי הסטראוטיפ המולבש על תושבי שכם. נוגרה. מכה איומה, האמא של הזפתות. נוער הזהב. הסלוניים, אלה שלא הלכו לתנועה. ססמה מובילה: "נוער הזהב. רד לנגב". נמ"ר. נודניק ממדרגה ראשונה. ראשי תיבות. נעלי גיבורים. נעליים גבוהות מאוד, פופולריות בטיולי התנועה. נעלי סירה. נעליים סלוניות בלי שרוכים של נערים מגונדרים. וגם: נעלי שפיץ. סבון. רכרוכי, נאיבי וקל לעבוד עליו. הועתק מכינוי לעולים החדשים לפולקלור הכללי. סיבן. עבד על מישהו, סידר, רימה אבל לא באופן מזיק. סלוניים. הנוער שלא הלך לתנועה. מכאן: "חברה סלונית", "ערבים סלוניים". חבר תנועה שנתפס בערב סלוני נח שב בוגד משוקץ. סמרק. הפרשת האף, נושא פופולרי בזמן הארוחה בטיולים ובמחנות. סנאדות. מוטות עץ משוננים לבניית מאהלים ומבנים במחנות התנועה. סרט חקלאי. מערבון. סרט מקצועי. סרט בלשי, אקשן. עבודה חורנית. עבודה מרושלת ומלאה פגמים. עוד 11 מטר. צורת עידוד בשלבים, נפוצה בטיולי התנועה שבהם חסרי הכושר מתחילים להישבר. עמודי הבימה. רגליים שמנות, בדרך כלל של בנות. עקומה. כוניפה בנוסח שנות החמישים. פיתוח: "זהירות, עקומות מסוכנות". פושטקים. נערים בטלנים על גבול העבריינות. מילה שמקורה מיידיש ומרוסית. גרסה מקוצרת: פושטים. פייייי. מילה קריאה המבטאת פליאה ובוז. פרודוקטים. מאכלים המיועדים למסיבה או לטיול. אופייני לבני הקיבוצים. פרנג'י. מגונדר. פרסים. תמונות נייר צבעוניות של גמדים, מלאכים וכדומה ששימשו לאוספים ולהחלפות. פד"ם. טיפוס מעצבן. ראשי תיבות של "פרצוף דורש מכה". צ'יז. גרביים עמוסים בוץ וזיעה, עם ריח של גבינה מסריחה. צ'ילבה. אויבת, יריבה, בדרך כלל בין בנות. פזמון: "צ'ילבה מתחנפת". צמבל. צביטה במקרה ששני ילדים מגלים שיש להם חפץ או לבוש זהה. נוסח מ לא: "צמבל בלי להחזיר לעולמים". קומנדו ארמון. נוער חיפני חסר מעשה המתכנס ליד קולנוע "ארמון". קליקר. מי שנכשל בכל מעשיו, חסר יכולות פיזיות. מקור המילה ביידיש. פחות נפוץ: "צילייגר". קנון. נער חזק ומוכשר, מנהיג. בנקבה: "קנונית". קסוקר. ממושקף, מילה שמקורה ביידיש. גם: "משקפופר", "אבו ארבע". פחות נפוץ: "בלינדר". קפה ברזילי. נוער תל אביבי חסר מעש, היושב על הברזלים בשולי המדרכה בפינת פרישמן­דיזנגוף. חלופה: "קפה פינתי". קצ'קייה. חבורת בנות פטפטנית. קרלמלובלי. מאכל זוועות המורכב משאריות מזון, חול וסמרטוטים. פופולרי כטקס בסיום טיול או מחנה. קרטושקס. תפוחי אדמה צלויים במדורה, שחורים מבחוץ ולבנים מבפנים ונאכלים על שיפוד העשוי מענף. ראסיה. נגיחה מכוונת. שיבר. מידת אורך, בערך 20 ס"מ: הרווח בין קצה האגודל וקצה הזרת כשהאצבעות פרוסות. שירי אנו באנו. שירים חלוציים שהושרו בפעולות התנועה. שירי העצב הנוראים. שירים בלתי תקינים פוליטית, שנשמעו כמעט בכל פעולה בתנועה. דוגמית: "יש לה רגל מתברגת, וראשה על ציר, ובלילה את רגלה תולה היא על הקיר". שמגג. מנוול. מילה שמקו רה ביידיש. המניאק של פעם. שמוצניקים. חברי השומר הצעיר. אפשר גם "השמוץ". פירוש מילולי: "המלוכלכים". שיר מפתח: "השומר הצעיר, יש לו תחת חום בהיר". כפעולת תגמול נקראו חברי מחנות העולים "המחנות החולים", וכן נשמע השיר "הצופים הפוצים, מן התחת הם יוצאים". (ה)תנועה. שם כולל לכל תנועות הנוער, מרכז חיי הנוער של שנות החמישים והשישים.