לינוקס נכנסת לממשלה דרור גלוברמן 25/05/04 היקף השימוש ב' לינוקס' ובמערכות הפעלה פתוחות אחרות אינו שונה בישראל מבשאר העולם. רוב מערכות הלינוקס נמצאות בשימוש על-גבי שרתים ובמחשבים ארגוניים, וכן במעט מאוד מחשבים אישיים של מכורים לדבר. גם בישראל, כמו במדינות אחרות, פועלת קהילה תוססת של אנשי קוד פתוח, שלוקחים חלק בפיתוחים בינלאומיים של הקהילה. עם זאת-גם כאן, בדומה למדינות אחרות, הלינוקס איננה נמצאת בשימוש בקרב משתמשי מחשב'רגילים', ורובם ככולם נעזרים במערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט. היקף השימוש ב' לינוקס' ובמערכות הפעלה פתוחות אחרות אינו שונה בישראל מבשאר העולם. רוב מערכות הלינוקס נמצאות בשימוש על-גבי שרתים ובמחשבים ארגוניים, וכן במעט מאוד מחשבים אישיים של מכורים לדבר. גם בישראל, כמו במדינות אחרות, פועלת קהילה תוססת של אנשי קוד פתוח, שלוקחים חלק בפיתוחים בינלאומיים של הקהילה. עם זאת-גם כאן, בדומה למדינות אחרות, הלינוקס איננה נמצאת בשימוש בקרב משתמשי מחשב'רגילים', ורובם ככולם נעזרים במערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט. על-פי הערכות, אחת הסיבות לביקורו בישראל של סטיב באלמר, מנכ"ל ויו"ר מיקרוסופט העולמית, היתה יישור ההדורים עם ממשלת ישראל. בין מיקרוסופט לבין משרד האוצר נוצרה מתיחות רבה, כאשר הממשלה החליטה בסוף השנה שעברה שלא לחדש את הסכם השכירות עם מיקרוסופט. במקביל, היא דוחפת דווקא פיתוח של מוצרי קוד פתוח, שאינם עולים כסף, במטרה לשפר את הנגישות של השכבות החלשות למחשבים. על-פי הערכות, אחת הסיבות לביקורו בישראל של סטיב באלמר, מנכ"ל ויו"ר מיקרוסופט העולמית, היתה יישור ההדורים עם ממשלת ישראל. בין מיקרוסופט לבין משרד האוצר נוצרה מתיחות רבה, כאשר הממשלה החליטה בסוף השנה שעברה שלא לחדש את הסכם השכירות עם מיקרוסופט. במקביל, היא דוחפת דווקא פיתוח של מוצרי קוד פתוח, שאינם עולים כסף, במטרה לשפר את הנגישות של השכבות החלשות למחשבים. נושא הקוד הפתוח זכה בישראל לתנופה משמעותית בחודשים האחרונים, ובמיוחד מאז סוף 2003, בזכות מדיניות משרד האוצר ובפרט של איציק כהן, הסגן הבכיר לחשב הכללי. כהן דוחף זה זמן רב לפיתוח תוכנות חלופיות בקוד פתוח, שהן זולות יותר, לשימוש הממשלה והאזרחים. ההצלחה הבולטת ביותר בינתיים היא פיתוח מערכת'אופן אופיס' (Open Office), חבילת תוכנות משרדיות המתחרה ב' אופיס' של מיקרוסופט ושפותחה במימון השלוחות הישראליות של יבמ וסאן ובסיוע האוצר. היא כוללת תוכנות מקבילות ל'וורד', ל' אקסל ', ל' פאואר-פוינט' ול' אאוטלוק', ואינה עולה דבר. נושא הקוד הפתוח זכה בישראל לתנופה משמעותית בחודשים האחרונים, ובמיוחד מאז סוף 2003, בזכות מדיניות משרד האוצר ובפרט של איציק כהן, הסגן הבכיר לחשב הכללי. כהן דוחף זה זמן רב לפיתוח תוכנות חלופיות בקוד פתוח, שהן זולות יותר, לשימוש הממשלה והאזרחים. ההצלחה הבולטת ביותר בינתיים היא פיתוח מערכת'אופן אופיס' (Open Office), חבילת תוכנות משרדיות המתחרה ב' אופיס' של מיקרוסופט ושפותחה במימון השלוחות הישראליות של יבמ וסאן ובסיוע האוצר. היא כוללת תוכנות מקבילות ל'וורד', ל' אקסל ', ל' פאואר-פוינט' ול' אאוטלוק', ואינה עולה דבר. במקביל, דוחפים אנשי האוצר לשילוב מערכות לינוקס במחשבים האישיים במשרדי הממשלה. צעד זה נחשב תקדימי בעולם, ובוצע עד כה רק בגרמניה, שם מידת ההצלחה שלו שנויה במחלוקת. יתרונותיה של מערכת הלינוקס היא בהיותה יציבה יותר, פגיעה פחות להאקרים ולווירוסים, יעילה מאוד, והתקנתה אינה עולה כסף. במקביל, דוחפים אנשי האוצר לשילוב מערכות לינוקס במחשבים האישיים במשרדי הממשלה. צעד זה נחשב תקדימי בעולם, ובוצע עד כה רק בגרמניה, שם מידת ההצלחה שלו שנויה במחלוקת. יתרונותיה של מערכת הלינוקס היא בהיותה יציבה יותר, פגיעה פחות להאקרים ולווירוסים, יעילה מאוד, והתקנתה אינה עולה כסף. עם זאת, ישנן מספר סיבות שמקשות על הפיכתה של לינוקס למתחרה אמיתית של חלונות על המחשב האישי: היא ידידותית פחות; נכון לעכשיו, אין לה ממשק עברי; מגוון היישומים שמותאמים לשימוש בה קטן יותר; והתמיכה בה איננה מובנית ומאורגנת כמו זו של מיקרוסופט. הסיבות האלה, נכון לעכשיו, מקשות גם על שילובה בתוך משרדי הממשלה. dror@maariv.co.ilעם זאת, ישנן מספר סיבות שמקשות על הפיכתה של לינוקס למתחרה אמיתית של חלונות על המחשב האישי: היא ידידותית פחות; נכון לעכשיו, אין לה ממשק עברי; מגוון היישומים שמותאמים לשימוש בה קטן יותר; והתמיכה בה איננה מובנית ומאורגנת כמו זו של מיקרוסופט. הסיבות האלה, נכון לעכשיו, מקשות גם על שילובה בתוך משרדי הממשלה. dror@maariv.co.il